Loading AI tools
מרק שמרכיבו העיקרי הוא עדשים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרק עדשים הוא מרק שמרכיבו המרכזי הוא עדשים אדומות, ירוקות, צהובות או שחורות עם הקליפה או בלעדיה. המרק מוגש בדרך כלל חם ולרוב כולל מרכיבים מהצומח בלבד, אך עשוי לכלול גם רכיבי בשר. עדשים צהובות ואדומות קלופות נוטות להתפרק במרק ובכך להסמיכו. עדשים הם מוצר יסוד באירופה ובמזרח התיכון.
בחפירות ארכאולוגיות במערת פרנצ'טי ביוון נמצאו עדשים מהתקופה הפלאוליתית והתקופה המזוליתית. במורייבת ותל אבו הוריירה בסוריה נמצאו עדשים מסוף התקופה המזוליתית ונמצאו גם ביריחו עדשים המתוארכות ל-8000 לפנה"ס. היוונים הקדמונים אהבו מרק עדשים כפי שתיאר אריסטופאנס[1]: ”אתה, שמעז להעליב את מרק העדשים, המתוק מכל המעדנים.”
מרק עדשים מוזכר גם בתנ"ך: בפרק כ"ה בספר בראשית, עשו מוכר את בכורתו תמורת מרק עדשים אדומות ריחני שבושל בידי אחיו יעקב. במסורת היהודית מרק עדשים מוגש בעת ניחום אבלים, צורתה העגולה של העדשה מסמלת את מעגל החיים.[2][3] על פי רש"י, מדובר היה ביום פטירתו של אברהם אבינו וכיוון שיש מנהג לבשל לאבלים בסעודת הבראה מאכלים עגולים המרמזים שגלגל חוזר בעולם, בישל יעקב עדשים אדומות עגולות.[4][5]
מרכיבים נוספים שהמרק כולל לעיתים הם תפוחי אדמה, גזרים, עגבנייה, דלעת, גריסים, סלרי, בצל ופטרוזיליה. תיבול נפוץ הוא שום, עלי דפנה, כמון, שמן זית. את המרק נהוג לקשט בעשבי תיבול קצוצים, או חמאה, שמן זית, שמנת או יוגורט. אל המרק נהוג להוסיף לפני ההגשה קרוטונים או שקדי מרק. מרק עדשים הודי מכיל מגוון תבלינים ארומטיים. במזרח התיכון, נהוג לסחוט לימון משום שלימון מקנה טעם עוקצני שמקל את כבדות המרק.[6] במצרים, המרק נטחן לפני הגשתו ונאכל באופן מסורתי בחורף.[7][8]
המרק נחשב למרק מזין מאוד, כמקור לאספקת חלבון, סיבים תזונתיים, ברזל ואשלגן.[9] היפוקרטס המליץ למטופליו על אכילת עדשים כתרופה למחלות כבד.[6]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.