מינכן
עיר בגרמניה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מינכן (בגרמנית: München, ⓘⒾ, בווארית: מינגַה, Minga) היא בירת מדינת בוואריה שנמצאת בגרמניה. העיר מינכן אשר אוכלוסייתה מונה כ-1.5 מיליון תושבים (נכון לשנת 2019), היא העיר השלישית מבחינת גודל אוכלוסייתה בגרמניה אחרי ברלין והמבורג, והעיר השישית בגודלה מבחינת שטחה. העיר שוכנת על גדות נהר איזר (Isar) צפונית להרי האלפים הבווארים.
| ערך ללא מקורות | |
| |||
.jpeg) | |||
| מבט על מינכן | |||
| מדינה |
 גרמניה | ||
|---|---|---|---|
| מדינה |
 בוואריה | ||
| מחוז | בוואריה עילית | ||
| ראש העיר | דיטר רייטר (SPD) | ||
| ערים בעיר | 25 | ||
| תאריך ייסוד | 1158 | ||
| על שם |
נזיר  | ||
| שטח | 310.43 קמ"ר | ||
| גובה | 519 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 1,512,491 (31 בדצמבר 2022) | ||
| ‑ במטרופולין | 5,991,144 | ||
| ‑ צפיפות | 4,530 נפש לקמ"ר (2013) | ||
| קואורדינטות | 48°08′15″N 11°34′30″E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.muenchen.de | |||
  | |||
.svg)
העיר מינכן נוסדה בשם "מוניכן" (Munichen, שמשמעותו "מקומם של הנזירים") ב-1158 על ידי היינריך "האריה", דוכס סקסוניה, ולאחר כחצי מאה קיבלה מעמד של עיר ובוצרה. בתחילה רבו הבישוף אוטו פון פרייזינג (Otto von Freising) והיינריך על העיר בפני הקיסר ברייכסטג באאוגסבורג (Augsburg); בשנת 1180, בעת משפטו של היינריך "האריה", אוטו מוויטלסבאך (Wittelsbach) הפך לדוכס בוואריה, ושושלתו שלטה בה עד 1918. בשנת 1255 נחצתה דוכסות בוואריה לשניים, ומינכן הפכה לעיר בבוואריה עילית.
ב-1327 נשרפה העיר עד היסוד, ונבנתה מחדש לאחר מספר שנים על ידי לודוויג הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. ב-1632 העיר עברה לשלטונו של גוסטב אדולפוס משוודיה במהלך מלחמת שלושים השנים, אבל בשנת 1705 נכבשה מחדש והייתה תחת שלטון בית הבסבורג. המוסד האקדמי הראשון של העיר, האקדמיה למדעים של בוואריה, נוסד ב-1759.
בתקופה זו גדלה מינכן והפכה לאחת הערים הגדולות באירופה המערבית. ב-1806 נהפכה לבירת המדינה המונרכית הבווארית, כשהפרלמנט (הלנדטאג, Landtag) יושב בעיר יחד עם הבישופות של מינכן. עשרים שנה לאחר מכן התבססה במינכן אוניברסיטת לנדסהוט (Landshut), מוסד אקדמי יוקרתי נוסף.
בתחילת המאה ה-20 נודעה מינכן כעיר חופשית ופתוחה, מרכז לאמנות, לביקורת ולסאטירה, לספרות, שירה וגם בירה מעולה. יוסף קרוק, שאחרי 1905 עשה כמה שנים במינכן במהלך גלותו מארצו בשל פעילותו המהפכנית הסוציאליסטית והיהודית, כתב בזכרונותיו על הקפדת תושבי מינכן לדבר על עצמם לא כעל "גרמנים" (במובן של 'פרוסים'), אלא כעל 'באווארים'. על האווירה בעיר כתב קרוק את הדברים הבאים:
מינכן הייתה אז מן הבחינה הזאת מקור חי ונפלא. וככל שהרבינו לשתות מן המקור הזה, כן גדל צמאוננו ותיאבוננו אליו. בבואנו למינכן יצאנו מייד לסיור בגאלריות האמנותיות ובמוזאונים השונים [...] כל אלה יצרו בעיר את האקלים האמנותי והחופשי. וגם — דבר שתושבי מינכן התגאו בו במיוחד — "הנועם הרב". לעומת הנוקשות הבירוקראטית הפרוסית היו מתייחסים כאן לכל דבר מתוך ניחותא. לכך תרמה רבות, ויהיה הדבר פאראדוכסאלי ככל שיהיה — הבירה המינכנית. תושבי מינכן טענו שזוהי הבירה הטובה ביותר בעולם, ואכן במינכן שתו הרבה מאוד בירה. זוכר אני כתב־עת ספרותי שכתב מלה במלה: "מינכן מצטיינת באמנות ובבירה". תושבי מינכן לא יכלו להבין ממש כאשר מישהו לא היה שותה בירה. הבירה היה לה קשר עם הרוח העממית. כדרך שאמר בעל־הבית הגרמני שלי: "בפה יבש קשה לשוחח ולפטפט, בפה רטוב מדברים ושרים היטב, וגם מתייחסים בידידות אל השכן". בין שמכירים ובין שלא מכירם את האדם היושב לידך אומרים אליו: 'הר נאכבר' (שכן), וזה יוצר אווירה חברותית.[1]
על היהודים בעיר בשנים אלו (1906-1907), כתב קרוק את הדברים הבאים:
במינכן ישבו אז כמה אלפי יהודים. רובם נמנו עם המעמד הבינוני, או עסקו במקצועות החופשיים. הם הרגישו עצמם בנוח. גם הם גאים היו על באוואריה שלהם. בית הכנסת שכן בבניין גדול ונאה ברובע האמנותי היפה, קרוב מאוד למוזיאון האמנות. הזכרתי פעם למישהו, שההיסטוריה היהודית קשורה הייתה אמנם הרבה מן העיר, ופעם אף העלו אותם באש בתוך בית־הכנסת עצמו. "כן, כן, זה נכון", — השיב איש שיחי — "אבל הרי זוהי היסטוריה עתיקה מאוד. מאז נוצר עולם חדש לגמרי. הדעות הקדומות נעלמו ואינן, וגם השרידים האחרונים של דעות אלו ייעלמו עד מהרה". הם העריכו מאוד מאוד את ה"תרבות" ואמונתם בה הייתה מוחלטת. כן בטחו בעובדה האיתנה, שהיהודים מביאים תועלת למדינה. לנו, לסטודנטים הצעירים מרוסיה ומפולין, הם רחשו אהדה מהולה ברחמים. "אתם מתגוררים בארץ בארבארית. הרי אין נותנים לכם שם אפילו ללמוד בבתי־הספר ובאוניברסיטאות..." אבל בכל זאת השתדלו יהודי מינכן, שמיספר היהודים בעירם לא יגדל יתר על המידה. באמונתם בהתבוללות נודעה חשיבות מיוחדת למיספר. מוכנים היו לסייע ל"בני אמונתם" המיסכנים שיסעו להם הלאה, בעיקר לאמריקה.[2]
בשנת 1919 חזר לעיר אדולף היטלר, ובה חבר לקבוצות הקיצוניות שאחר כך נודעו בשם המפלגה הנאצית. בערב 8 בנובמבר 1923 נערך בעיר הפוטש במרתף הבירה. קרוק היטיב לעמוד על תרומת הליברליזם הנלהב של ברלין, לבחירתם של הנאצים בעיר כבאתר נוח לתחילת פעולתם הפוליטית.
כאשר מעלה אני בזכרוני את "מינכן", "דאכאו", "ברכטסגאדן" ו"נירנברג", מתברר לי במיוחד הפשע של העיר, אשר הייתה ראשונה שהתייחסה בסובלנות לכנופיית דגנראטים ולימים אף הניחה להם לאלה שישתלטו עליה — לאסונם של העמים, לבושתה ולחרפתה של התרבות. ובסופו של דבר הביאו גם לאסונות שנתרגשו על עצמם הם. זוהי דוגמה קלאסית של קלות־דעת נפשעת.[3]
בשנת 1938 נחתם בעיר הסכם מינכן, שהעביר את חבל הסודטים, שהיה חלק מצ'כוסלובקיה, לגרמניה. ההסכם נחתם על ידי נציגים מגרמניה, איטליה, צרפת ובריטניה. שנה מאוחר יותר, בשנת 1939, ניסה גאורג אלזר להתנקש באדולף היטלר באמצעות פצצה במינכן, אך נכשל. החל מתחילת שנות ה-30 ועד סוף מלחמת העולם השנייה פעל מחנה הריכוז דכאו בעיירה דכאו הסמוכה לעיר.
מינכן הייתה העיר בה קמה תנועת הוורד הלבן (בגרמנית: Die Weiße Rose) - קבוצת סטודנטים שהקימה תנועת מחתרת בין יוני 1942 לפברואר 1943. הם נעצרו לאחר שחילקו עלונים באוניברסיטת מינכן. העיר נפגעה קשות במהלך מלחמת העולם השנייה, ולאחר הכיבוש האמריקאי בשנת 1945 נבנתה מחדש על פי תוכנית קפדנית.
ערך מורחב – טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן
בשנת 1972 העיר אירחה את האולימפיאדה. בעיני הישראלים האולימפיאדה הייתה חלק מתיקון הקשר בין מדינת היהודים לגרמניה ועברה הנאצי. במהלך האולימפיאדה היו התקפת המחבלים וטבח הספורטאים במינכן. במתקפה זו, שמונה מחבלים מהארגון הפלסטיני "ספטמבר השחור" חדרו למגורי הספורטאים הישראלים, רצחו שניים שניסו להתנגד, ותפסו תשעה מאנשי המשלחת הישראלית כבני ערובה. ניסיון חילוץ של ממשלת מערב גרמניה נכשל ונסתיים במותם של בני הערובה, 5 מהמחבלים ואיש משטרה גרמני.
בשנת 1974 משחקי גביע העולם בכדורגל (מונדיאל 1974) נערכו אף הם במינכן.
המוטו של העיר הוא "München mag Dich" כלומר מינכן מחבבת אותך, המוטו הקודם, עד 2006 היה עיר קוסמופוליטית עם לב. שם העיר מינכן נגזר מהמילה "מונק" שמשמעותה נזיר. על שם נזיר (נצרות) מהמסדר הבנדיקטי שהיו הראשונים להתיישב במקום. אחד משני סמלי העיר הוא דמות הנזיר, הסמל השני הוא דמות אריה.
צבעי העיר הם שחור וזהוב, צבעי הרייך הראשון, במקביל נעשה בעיר שימוש בצבעי בוואריה שהם כחול ולבן.
במרכז העיר נמצאת כיכר המריאנפלאץ שמולה ניצב בית העירייה החדש וגם בית העירייה הישן. ה-Rathaus-Glockenspiel - שעון מעוטר שכולל דמויות נעות נמצא במגדל של בניין העירייה החדש. האזור בין כיכר קארלספלאץ למריאנפלאץ ידוע כאזור הומה הפתוח רק להולכי רגל ומלא בחנויות ומסעדות. בסמוך לבית העירייה נמצאת קתדרלת פראואנקירכה (כנסיית גְבִרתנו, Frauenkirche) - הבניין המפורסם ביותר במרכז העיר. במרכז העיר נמצאות גם עוד מספר כנסיות כמו: כנסיית סנט פיטר - הכנסייה העתיקה ביותר במינכן, המיכאלסקירכה (Michaelskirche) - כנסיית הרנסאנס הגדולה ביותר צפונית לאלפים, התיאטינרקירכה (Theatinerkirche) - בזיליקה בסגנון בארוק איטלקי שהייתה לה השפעה רבה על האדריכלות הבארוקית הדרום-גרמנית.
ארבע שדרות מלכותיות מהמאה ה-19 עם בניינים מרשימים לאורכם מקשרות בין מרכז העיר לפרווריה. ארבע השדרות הן:
- ברינר שטראסה (Brienner Straße), המתחילה באודאונספלאץ (Odeonsplatz) בחלקה הצפוני של העיר העתיקה קרוב לארמון הרזידנץ, נעה ממזרח למערב ונפתחת לקֶנינגספלאץ (Königsplatz) המרשימה. שכן בה הבית החום, המטה הכללי של המפלגה הנאצית, וכיום המרכז לתיעוד הנאציזם במינכן.
- לודוויגשטראסה (Ludwigstraße), המתחילה אף היא באודאונפלאץ, נעה מדרום לצפון ולאורכה ניתן לראות את אוניברסיטת מינכן, כנסיית סנט לואיס, ספריית מדינת בוואריה ומספר משרדים ממשלתיים וארמונות. השדרה בחלקה הדרומי נבנתה בסגנון הרנסאנס האיטלקי בעוד חלקה הצפוני מושפעת מאדריכלות רומנסקית איטלקית.
- מקסימיליאנשטראסה (Maximilianstraße), השדרה הנאו-גותית המתחילה במקס-יוזף-פלאץ, היכן שממוקמים ארמון הרזידנץ ובניין התיאטרון הלאומי, נע ממערב למזרח. השדרה מלאה בבניינים סגנון נאו-גותי כמו תיאטרון הקמרי השפות הגרמני (Kammerspiele), בניין הממשל של בוואריה עילית ומוזיאון האתנולוגיה. לאחר חציית נהר איזר, השדרה מקיפה את המקסימיליאניום (Maximilianeum), ביתו של הפרלמנט הבווארי. חלקה המערבי של השדרה ידועה בחנויות המעצבים שלה, חנויות הבוטיק היקרות, חנויות תכשיטים ובאחד מהמלונות היוקרתיים הידועים ביותר בעיר, מלון Vier Jahreszeiten. כיכר בצומת עם ברינר שטראסה נקראת "הכיכר לזכר קורבנות הנאציזם" החל משנת 1946.
- פרינצרגנטנשטראסה (Prinzregentenstraße), הנעה במקביל לשדרת מקסימיליאנשטראסה ומתחילה בארמון פרינץ-קארל (Prinz-Carl-Palais). ניתן למצוא מוזיאונים רבים לאורך השדרה כמו המוזיאון הלאומי של בוואריה ועוד. השדרה חוצה את נהר איזר, מקיפה את אנדרטת פרידנאסנגל (Friedensengel) ועוברת לאורך וילה סטאק והדירה הישנה של היטלר.
בעיר ישנם מספר מוזאוני אומנות חשובים, ביניהם הפינקוטק הישן, פינקוטק החדש, ופינקוטק המודרני. בעיר גם פעלה קבוצת האמנים "הפרש הכחול" (Blaue Reiter) לפני מלחמת העולם הראשונה.
מוזיאון המדע של מינכן (Deutsches Museum), הממוקם על אי בנהר איזר, הוא אחד המוזיאונים הגדולים בעולם בנושאי מדע וטכנולוגיה.
אטרקציות תיירים נוספות[4] הן: הגן האנגלי (Englischer Garten) - גן עירוני שנמצא קרוב למרכז העיר ומשתרע על שטח של 3.7 קמ"ר. הגן כולל בתוכו אזור לנודיסטים. ומוזיאון BMW הנמצא במתחם של BMW. אולם האטרקציה המפורסמת ביותר של מינכן הוא האוקטוברפסט, חגיגה של בירה שנמשכת שבועיים מסוף חודש ספטמבר עד תחילת חודש אוקטובר בכל שנה.
אתר נוסף הוא האולימפיאפארק, הכפר האולימפי, הכולל בתוכו את האולימפיאטורם Olympiaturm (המגדל האולימפי, תחנת שידור לרדיו וטלוויזיה) והאצטדיון האולימפי שנבנו עבור אולימפיאדת מינכן (1972) במהלכה הייתה התקפת המחבלים וטבח הספורטאים. מגורי הספורטאים בו שהו ונחטפו חברי המשלחת הישראלית משמש כיום למגורים. על פי דוח של ממשלת גרמניה, המחבלים השתתפו בהקמת מבנים אלו, כחלק מצוות פועלי הבניין, וכך הכירו את המקום ותכננו את ההתקפה.
בעיר מצוי מוזיאון ויט, המכיל כ-2.5 מיליון דגימות של חרקי עש.
שני ארמונות בארוקיים גדולים הנמצאים בקרבת מינכן הם תזכורת לעברה המפואר של בוואריה.
- ארמון נימפנבורג הממוקם 6 ק"מ צפון מערבית למרכז העיר, מוקף בגנים מרשימים ונחשב לאחד מבתי המגורים המלכותיים היפים ביותר באירופה.
- ארמון שלייסהיים הממוקם בפרוורי אוברשלייסהיים (Oberschleissheim), הוא קומפלקס של 3 ארמונות: הארמון הישן, הארמון החדש וארמון לוסטהיים.
בעיר ישנו מרכז תרבות יהודי. המרכז זכה בפרס גרמניה לתכנון עירוני, וכולל בית כנסת, מוזיאון, מנהרת הנצחה, ספרייה ועוד.
ניסוי אורבני מעניין שנעשה במינכן המזרחית להמרת אזור תעשייה לאזור אומנות ובילוי.[5]
בתקופת השלטון הנאצי יהודים נאלצו לבנות מחנה מילברטסהופן שהוקם בתוך שטח העיר.
מינכן היא העיר העשירה והיקרה ביותר בגרמניה. שכר הדירה הממוצע במינכן כפול מזה שבברלין. שיעור האבטלה בעיר הוא הנמוך מבין עריה הגדולות של גרמניה; איכות החיים והביטחון האישי הם מהגבוהים באירופה כולה וזיהום האוויר נמוך יחסית.
במינכן נמצא המרכז של חברות הביטוח הגרמניות Allianz AG ו-Münchener Rück, יצרנית המכוניות BMW שבניין המטה שלה הפך לאחד מסמלי העיר, חברות הטכנולוגיה Siemens AG ו-Infineon Technologies, כמו גם המטה הגרמני של החברות מקדונלד'ס ומיקרוסופט ומטה חברת האוטובוסים הגדולה בגרמניה, FlixBus.
במינכן שתי אוניברסיטאות:
- אוניברסיטת מינכן - אחת מהאוניברסיטאות הגדולות והוותיקות בגרמניה.
- האוניברסיטה הטכנית של מינכן - אחת האוניברסיטאות הכי נחשבות בגרמניה. 16 מבין בוגריה זכו בפרס נובל.
מינכן היא עיר יוצאת דופן מבחינה פוליטית בבוואריה. המדינה שמינכן משמשת כבירתה נחשבת למעוז החשוב ביותר בגרמניה של המפלגה הנוצרית-דמוקרטית (וליתר דיוק: של הגרסה הבווארית שלה, האיחוד הנוצרי-סוציאלי, ה-CSU); מינכן עצמה, לעומת זאת, היא מעוז של המפלגה היריבה, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, ה-SPD, אשר שולטת בעיר באופן כמעט רצוף מאז מלחמת העולם השנייה.
כ-23% מתושבי מינכן אינם אזרחים גרמניים, שיעור הזרים הגבוה בגרמניה לאחר פרנקפורט. במינכן מתגוררים כ-40,000 אזרחים טורקים, 20,000 יוונים, 20,000 קרואטים ו-20,000 סרבים.
- ערכים מורחבים – נמל התעופה מינכן פרנץ יוזף שטראוס, נמל התעופה מינכן רים
נמל התעופה בעיר נפתח לתנועה ב-1992 ונקרא על שם ראש ממשלת בוואריה פרנץ יוזף שטראוס, הוא נמל התעופה השני בגודלו בגרמניה אחרי פרנקפורט. ניתן להגיע אליו עם קווי רכבת הפרוורים S1 ו-S8. למינכן מערכת תחבורה ציבורית גדולה הכוללת רכבת תחתית (U-Bahn), רכבת פרוורים (S-Bahn), חשמליות ואוטובוסים.
- ערכים מורחבים – באיירן מינכן, מינכן 1860
במינכן שתי קבוצות כדורגל מקצועניות: באיירן מינכן, המפורסמת יותר, משחקת בבונדסליגה והיא הקבוצה המפוארת ביותר בגרמניה. לזכותה מספר האליפויות הגבוה ביותר (33), וכן מספר רב של גביעים מקומיים. כמו כן לזכותה 6 זכיות בליגת האלופות - האחרונה שבהן בשנת 2020. באיירן שייכת למספר מצומצם של מספר מועדונים באירופה שזכו בכל שלושת גביע אירופה: ליגת האלופות, גביע אירופה למחזיקות גביע (מפעל אירופאי שכבר לא קיים) וגביע אופ"א, מפעל אירופאי ששינה את שמו לליגה האירופאית.
בנוסף, פעילה בעיר קבוצה נוספת בשם מינכן 1860, ששיחקה שנים רבות מאוד בליגה הראשונה החל מאמצע שנות התשעים ועד לאמצע העשור הראשון של המאה ה-21, ובשנים האחרונות עברה בין הליגה השנייה והשלישית. נכון לעונת 2021-22 היא משחקת בליגה השלישית.
באיירן מינכן משחקת באצטדיון האליאנץ ארנה המכיל כ-75,000 מקומות. במסגרת ליגת האלופות האצטדיון מכיל כ-70,000 מקומות מאחר שבליגת האלופות מקומות עמידה הם אסורים. מינכן 1860 נהגה לשחק באליאנץ ארנה עד שנת 2017, ומאחר ונקלעה לקשיים כלכלים נאלצה לעבור לאצטדיון קטן יותר במרכז העיר, אצטדיון גרינוואלדר.
בענף הכדורסל, באיירן מינכן מתמודדת בבונדסליגה. ומארחת באאודי דום המכיל 6,700 מקומות ישיבה.
| אקלים במינכן 1981–2010 (ערכי קיצון 1954–היום) | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
| שיא טמפרטורה מרבית (C°) | 18.9 | 21.4 | 24.0 | 32.2 | 31.8 | 35.2 | 37.5 | 37.0 | 31.8 | 28.2 | 24.2 | 21.7 | 37.5 |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 3.5 | 5.0 | 9.5 | 14.2 | 19.1 | 21.9 | 24.4 | 23.9 | 19.4 | 14.3 | 7.7 | 4.2 | 13.9 |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | -2.5 | -1.9 | 1.6 | 4.9 | 9.4 | 12.5 | 14.5 | 14.2 | 10.5 | 6.6 | 1.7 | -1.2 | 5.9 |
| שיא טמפרטורה מזערית (C°) | -22.2 | -25.4 | -16.0 | -6.0 | -2.3 | 1.0 | 6.5 | 4.8 | 0.6 | -4.5 | -11.0 | -20.7 | -25.4 |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 48.0 | 46.0 | 65.0 | 65.0 | 101.0 | 118.0 | 122.0 | 115.0 | 75.0 | 65.0 | 61.0 | 65.0 | 944.0 |
אתר האינטרנט הרשמי של מינכן
מינכן, ברשת החברתית פייסבוק
מינכן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מינכן, ברשת החברתית אינסטגרם
מינכן, ברשת החברתית LinkedIn
מינכן, סרטונים בערוץ היוטיוב
מינכן, באתר פינטרסט- האוקטוברפסט - מידע באנגלית וגרמנית
- מדריך לתיירים במינכן בויקימסע האנגלי (באנגלית)
- אתר חברת התחבורה הציבורית של מינכן, MVV
- Munich City Panoramas - תמונות מהעיר מינכן
- מידע על האטרקציות במינכן מאתר למטייל
- "מִינְכֶען", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמודים 188–189, באתר היברובוקס
רותם בר כהן, לא על הבירה לבדה: מה עושים 36 שעות במינכן, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2023- ניו יורק טיימס, מוזיאונים בזול, חיי לילה, נקניקיות ובירה: מינכן ב-36 שעות, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2024
- מינכן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מינכן (גרמניה), דף שער בספרייה הלאומית
.svg){kind=icon}
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
