מגדל עזריאלי שרונה
גורד שחקים בתל אביב, ישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מגדל עזריאלי שׂרונה הוא מגדל משרדים השוכן במתחם גני שׂרונה בדרך בגין בתל אביב-יפו. המגדל מתנשא לגובה של 238.5 מטרים[2][3] ובעל 61 קומות, והוא גורד השחקים הגבוה בישראל מאז 2016, כשעבר בגובהו את מגדל משה אביב. בנייתו הושלמה באמצע שנת 2017.
 | |
| מגדל עזריאלי שׂרונה, יוני 2021 | |
| בניין קודם | מגדל משה אביב |
|---|---|
| מידע כללי | |
| סוג |
גורד שחקים  |
| שימוש | משרדים, מלונאות, מסחר |
| כתובת | דרך מנחם בגין 121 |
| מיקום |
 תל אביב-יפו |
| מדינה |
ישראל |
| בעלים | קבוצת עזריאלי |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 2012–2017 (כ־5 שנים) |
| תאריך פתיחה רשמי |
2017 |
| עלות | 1.7 מיליארד שקל |
| אדריכל | משה צור |
| מידות | |
| גובה | 238 מטר |
| שטח |
118,000 מטר רבוע משרדים 10,500 מטר רבוע מסחר |
| קומות | 61 ועוד 7 קומות חניון[1] |
| קואורדינטות | 32°04′20″N 34°47′20″E |
|
(למפת תל אביב רגילה)   מגדל עזריאלי שׂרונה  | |
  | |
במאי 2011 זכתה קבוצת עזריאלי במכרז של מינהל מקרקעי ישראל למגרש בשטח 9.4 דונם עם תוכנית לבניית מגדל משרדים בגובה 180 מטר, בהיקף של 82,710 מטר רבוע ו-6,700 מ"ר המיועדים למסחר, תמורת 522 מיליון שקלים. קבוצת עזריאלי ביקשה ממינהל מקרקעי ישראל להמיר 3,500 מ"ר שיועדו למשרדים לטובת הרחבת החלק המסחרי. בתגובה דרשה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שתיבנה קומת חנייה שמינית, אך בעקבות העלות והזמן הכרוכים בכך, הושגה פשרה על פיה במקום בניית קומת חנייה נוספת, 500 מקומות חניה יוקצו לשימוש ציבורי במחיר שלא יעלה על זה שנדרש מתושבי תל אביב בחניונים של חברת אחוזות החוף, אשר בבעלות עיריית תל אביב-יפו.[4]
אבן הפינה למגדל הונחה ב-2012 על ידי דוד עזריאלי, כחלק מפרויקט דרום הקריה.[5] על פי התוכנית שאושרה ב-2006 אמור היה המגדל להיות נמוך ב-75 מטרים, אך ב-2013 אושרה הגבהתו. המגדל נבנה על גבי מרכז קניות שגובהו שלוש קומות דו-מפלסיות. במגדל עצמו יש 50 קומות משרדים, מתוכן חמש קומות שישמשו לבית מלון בן 160 חדרים, החל מקומה 33,[6] בניהולה של חברת אפריקה ישראל.
עיצוב המגדל מתבסס על קווים אלכסוניים המקנים למגדל מראה זוויתי. מבנה המגדל מורכב משתי מסות שכל אחת מהן מוצבת ומוטה בזווית שונה ביחס למרכז המגדל, מה שמקנה לבניין מראה שונה מעט בכל נקודת מבט. בנייתו של המגדל החלה עם בניית פיר הבטון המרכזי ומסביבו נבנו הקומות עצמן. ייחודו של המגדל הוא בשטח קומה גדול יחסית של 2,400 מטר רבוע. בסך הכל, נבנו במגדל ובמרכז הקניות שטחים בהיקף של כ-120,000 מטר רבוע, ההופכים אותו למבנה המסחרי הגדול בישראל. בבסיס המגדל נחפרו שבע קומות לחניון תת-קרקעי בעל 1,600 מקומות. במגדל הותקנו כ-34 מעליות, שהן המעליות המהירות ביותר בישראל, מתוצרת OTIS, הנעות במהירות מקסימלית של 9 מטרים בשנייה (32.4 קמ"ש).
בניית המגדל הוטלה על חברת "אל הר הנדסה מקבוצת קרדן נדל"ן". במהלך בניית המגדל נהרגו שני פועלי בניין מטורקיה, בשני אירועים שונים.[7] ביוני 2016, עוד בטרם הושלמה בניית המגדל, דווח שקבוצת עזריאלי חתמה על חוזים להשכרת יותר מ-60% משטחי המבנה.[8] עם השוכרים הבולטים בבניין נמנות החברות אמזון ישראל, פייסבוק ישראל,[9] איירון סורס, מג'יק ליפ, דרופבוקס[10] וחברת הזמנת המלונות בוקינג.[11]
למרכז הקניות שבתחתית המגדל ניתן אישור אכלוס (טופס 4) בנובמבר 2019, אך אכלוסו התמהמה.[12]
המגדל בבנייה, יוני 2015
מרץ 2016, מכיוון מזרח
מאי 2016, מכיוון מערב
דצמבר 2016
המגדל בסיום בנייתו, אוגוסט 2017. מימינו מגדל היובל
מגדלי עזריאלי, מגדל היובל ומגדל עזריאלי שׂרונה, יולי 2019
- מגדל עזריאלי שרונה, באתר גורדי השחקים העולמי (באנגלית)
- מרכז עזריאלי שׂרונה, באתר של קבוצת עזריאלי
- הילה שמר, האייקון החדש של ת"א מבפנים: עזריאלי-שרונה, הענק המתפתל, באתר Xnet, 12 בפברואר 2017
- יואב סטולר, כך נהפך מגדל עזריאלי שרונה ללוקיישן החם של היי-טק, באתר כלכליסט, 8 באוקטובר 2017
דן הנדל, האם לה קורבוזיה היה מאשר את מגדל עזריאלי שרונה?, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2018
...Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
