Loading AI tools
מפלגה ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כולנו בראשות משה כחלון[1] (בקיצור: "כולנו") הייתה מפלגת ימין כלכלית חברתית שהוקמה על ידי משה כחלון והתמודדה בבחירות לכנסת העשרים ובבחירות לכנסת העשרים ואחת. לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים חתמה המפלגה על הסכם לריצה משותפת עם הליכוד, במסגרתו שוריינו שלושה מקומות לחברי המפלגה ברשימת הליכוד. בהמשך התפקדו כחלון ואלי כהן לליכוד, והמפלגה בראשות יפעת שאשא-ביטון רצה ברשימה אחת עם הליכוד[2]. לאחר הקמת מפלגת תקווה חדשה של גדעון סער, הודיעה יושבת ראש כולנו, יפעת שאשא-ביטון על פרישתה מהמפלגה והצטרפותה לתקווה חדשה[3].
מדינה | ישראל |
---|---|
מייסד | משה כחלון |
מנהיגים | משה כחלון, יפעת שאשא-ביטון |
תקופת הפעילות | 10 בדצמבר 2014 – 15 בדצמבר 2020 (6 שנים) |
אידאולוגיות | ציונות, צמצום פערים, מאבק ביוקר מחיה. |
כנסות | 20-23 |
ממשלות | 34 |
אותיות | כ |
שיא כוחה | 10 מנדטים (הכנסת ה-20) |
שפל כוחה | מנדט אחד (הכנסת ה-23) |
נוצרה מתוך | הליכוד,קדימה |
התמזגה לתוך | הליכוד, תקווה חדשה |
מיקום במפה הפוליטית | ימין-מרכז |
צבעים רשמיים | תכלת, שחור, כחול |
www.kulanu-party.co.il |
משה כחלון היה שר התקשורת ושר הרווחה והשירותים החברתיים בממשלת ישראל השלושים ושתיים ובמהלכה הוא התפרסם בין היתר ברפורמות בשוק התקשורת הסלולרית בישראל.
לקראת סוף כהונתה של ממשלה זו, באוקטובר 2012, הודיע כחלון שהוא "לוקח פסק זמן מהחיים הפוליטיים" ולא יתמודד בבחירות המקדימות שיתקיימו בליכוד לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה[4]. לקראת הבחירות הכלליות הודיע על תמיכתו בליכוד.
באפריל 2014 הודיע כחלון על חזרה לפוליטיקה. הוא אמר שיתקשה לשוב לליכוד, שלפי טענתו זנח את ההיבט החברתי ואת הפרגמטיזם המדיני בשל השתלטות של גופי ימין קיצוני. עוד טען כי התוצאות שהשיגה הממשלה בהפחתת יוקר המחיה ובניסיון למנוע את בריחת המוחות אינן טובות, ושעמדותיו ותמיכתו במחאה החברתית בישראל 2011 התנגשו עם עמדותיו של ראש הליכוד בנימין נתניהו[5]. ב־20 באוקטובר באותה שנה הצהיר שיקים מפלגה חדשה לקראת הבחירות הבאות[6] ולמחרת עזב את הליכוד[7].
המפלגה אינה מקיימת מוסדות בעלי משקל או פעילות שטח משמעותית של חברים ופעילים[8], ואין בה בחירות מקדימות (פריימריס) לקביעת העומד בראשה או רשימתה לכנסת. תקנון המפלגה מ-2014 קבע שמשה כחלון ינהיג אותה בשתי מערכות הבחירות העוקבות, ומסר בידיו את השליטה המלאה בה: בסמכותו לקבוע את הרשימה לכנסת, להחליט על הצטרפות לקואליציה ולמנות את חברי ההנהלה ובעלי התפקידים במפלגה[9]. מבנה זה דומה ביסודו למבנה שהוגדר בתקנון יש עתיד וישראל ביתנו.
בדצמבר 2014, בעקבות הקדמת הבחירות לכנסת העשרים, חתם כחלון בשם המפלגה על הסכם עודפים עם ישראל ביתנו, ורשם את המפלגה שהקים[10]. ברשימה שובצו מייקל אורן, לשעבר שגריר ישראל בארצות הברית, אלי אלאלוף, שעמד בראש ועדת אלאלוף למלחמה בעוני ואלוף במיל' יואב גלנט[11].
מועמדת נוספת, צגה מלקו, עיתונאית בקול ישראל, נפסלה מהרשימה אחרי שהוצבה במקום השלישי, משום שלא עברה תקופת צינון כנדרש בחוק[12].
בבחירות קיבלה המפלגה עשרה מנדטים.
המפלגה נכנסה לממשלה ה-34, בראשות בנימין נתניהו, וקיבלה את משרד האוצר (כחלון), משרד הבינוי והשיכון (גלנט) והמשרד להגנת הסביבה (אבי גבאי, שהיה שר שאינו חבר כנסת)[13].
ב-27 במאי 2016 התפטר גבאי מהממשלה וכחלון מונה ממלא מקומו במשרד להגנת הסביבה. בהמשך הצטרף גבאי למפלגת העבודה ונבחר לעמוד בראשה[14]. ב-1 באוגוסט באותה השנה נערך סבב תיקים בממשלה והמשרד להגנת הסביבה הוחזר לליכוד בתמורה למשרד הכלכלה והתעשייה, אליו מונה השר כחלון בנוסף לתפקידו כשר האוצר. בנוסף, מונה מטעם כולנו סגן שר במשרד ראש הממשלה, מייקל אורן. ב-23 בינואר 2017 משרד הכלכלה והתעשייה נמסר לשר במשרה מלאה, אלי כהן.
ב־20 באפריל 2017 בעקבות השעייתו של ראש העיר איתמר שמעוני נבחר תומר גלאם על ידי מועצת העירייה לשמש כראש עיריית אשקלון בפועל עד תום הקדנציה. גלאם התמודד על התפקיד מטעם מפלגת "כולנו" מול חבר המועצה מישל בוסקילה (שזכה לתמיכה מצד מפלגות הליכוד וש"ס), וגבר עליו ברוב של 12 מול 10 קולות. גלאם היה ראש העירייה הראשון שנבחר מטעם מפלגת "כולנו"[15].
בבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו בשנת 2018, כולנו נחלה הצלחה, כשהכניסה עשרות חברי מועצה מטעמה ונבחרו 12 ראשי רשויות מקומיות.
השר יואב גלנט התפטר בינואר 2019 מהממשלה כדי להצטרף לליכוד[16], ואת מקומו תפסה ח"כ יפעת שאשא-ביטון. נוסף אליו שלושה חברי כנסת מהמפלגה בכנסת העשרים, אלי אלאלוף, מייקל אורן ורחל עזריה, הודיעו שלא יתמודדו בבחירות לכנסת העשרים ואחת[17].
לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת הודיעו ארבעה מחברי הכנסת של כולנו על עזיבתם. יואב גלנט הצטרף לליכוד, אלי אלאלוף הכריז שהוא פורש מהחיים הפוליטיים, ומייקל אורן ורחל עזריה בחנו הצטרפות למפלגות אחרות, אך לבסוף עזבו את החיים הפוליטיים.
קמפיין הבחירות של המפלגה התמקד בדמותו של כחלון, שהוצג כמנהיג אכפתי שהיטיב עם מעמד הביניים וכמי שנאמן לערכי הליכוד ההיסטוריים, שיוצגו בדמותו של מנחם בגין. המפלגה תוארה בקמפיין כ"ימנית-חברתית" וכ"ימין שפוי"[18]. לאורך מערכת הבחירות צפו הסקרים ירידה ניכרת בכוחה של המפלגה[19].
בבחירות זכתה כולנו בארבעה מנדטים, פחות ממחצית כוחה בבחירות לכנסת העשרים[20].
ב-28 במאי 2019, יומיים לפני פיזור הכנסת העשרים ואחת, הודיע כחלון שאם יוקדמו הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, כולנו תתמודד ברשימה משותפת עם הליכוד[21].
ברשימה המאוחדת עם הליכוד שובץ כחלון במקום החמישי, ושאר נציגי כולנו בכנסת היוצאת שובצו במקומות 15 (אלי כהן), 29 (יפעת שאשא-ביטון) ו-35 (טלי פלוסקוב). רועי פולקמן החליט שלא להתמודד בבחירות[22]. כחלון, כהן ופלוסקוב התפקדו לליכוד[23] ערב הגשת הרשימות. שאשא-ביטון נשארה בכולנו והתמודדה באופן רשמי מטעם המפלגה ברשימה המשותפת עם הליכוד[24], לצד שלושה נציגים שהוצבו במקומות 60, 68 ו-78. שאשא-ביטון היא המועמדת היחידה מטעם כולנו שנבחרה לכנסת ה-22.
לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש פרש משה כחלון מהרשימה, לקראת פרישה מהחיים הפוליטיים בכלל[25]. שאר השריונים נשמרו ויפעת שאשא-ביטון נכנסה שוב לכנסת. הפעם נכנסה גם טלי פלוסקוב לכנסת (מטעם הליכוד), מהמקום ה-35 ברשימה.
לאחר הקמתה של מפלגת תקווה חדשה, בראשות גדעון סער, לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע ב-2021 הודיעה יושבת ראש כולנו, יפעת שאשא-ביטון על פרישתה מהמפלגה ועל הצטרפותה לתקווה חדשה[26]. יושבת ראש המפלגה החזירה את חובות המפלגה לכנסת בגין הלוואה שנטלה במהלך מערכות הבחירות הקודמות[27]. המפלגה לא התמודדה בבחירות לכנסת העשרים וארבע.
"כולנו" השתמשה רבות במילה "נטו" בססמאותיה, במטרה להעביר את המסר שפעילותה, ובפרט פעילות העומד בראשה משה כחלון, מכוונת לטובתו הישירה של האזרח. הססמה "כחלון - נטו בשבילי" שימשה את המפלגה במסע הבחירות ב-2015[28]. במהלך כהונתו של כחלון כשר האוצר ניתן השם "נטו משפחה" לתוכנית כלכלית שכללה את הפחתת שיעורי המכס על מוצרים ביתיים שונים, סבסוד צהרונים והקלות במס להורים לילדים קטנים[29]. המשרד השתמש בסיסמאות "משרד האוצר. נטו בשבילך!" ו"נטו משפחה" כדי לשווק את התוכנית בתשדירי פרסומת בטלוויזיה, ברשתות חברתיות ובעיתונים, וכן השתמש במילה "נטו" במסעות פרסום נוספים. ב-2017 השתמשה המפלגה במסע פרסום בסיסמה "כחלון. נטו בשבילך"[30], מהלך שאינו שכיח בשנה שאינה שנת בחירות.
מצע מפלגת כולנו פורסם בחודש ינואר 2015 והוא מתמקד בנושאים כלכליים וחברתיים.
כחלון הצהיר כי משבר הדיור הוא אחד הנושאים החשובים שעבורם קמה המפלגה[31]. המפלגה הציגה תוכנית לרפורמה בשוק הדיור שמטרתה קיצור שרשרת הייצור לבניית דירה, על ידי טיפול בכל מרכיבי התהליך לבניית דירה: תכנון, שיווק, פיתוח, רישוי ובנייה, תוך איחוד כלל הסמכויות למשרד אחד.
תוכנית להוזלת מחירי השירותים הבנקאיים ולהקלה על עסקים קטנים בקבלת אשראי על ידי יצירת תנאים חדשים לתחרות בענף הבנקאות ועידוד כניסת בנקים חדשים למשק. בנוסף, מתייחס המצע להסרת חסמים במעבר בין בנק לבנק[32].
המצע כולל הוזלה של יוקר המחיה על ידי הגברת התחרות בשוק המזון הישראלי, הן בקרב יצרנים והן בקרב רשתות שיווק, באמצעות טיפול בבירוקרטיה הממשלתית והסרת חסמי שוק[33].
כחלון התייחס פעמים רבות בנאומיו לנושא צמצום הפערים בחברה הישראלית.
מצע המפלגה מתייחס בהרחבה לעידוד התעסוקה במשק באמצעות מספר תוכניות:
ח"כים במפלגה בכנסות שבהן פעלה |
---|
כנסת | חברי כנסת | הערות |
---|---|---|
הכנסת ה-20 (2015) | 10 מנדטים: משה כחלון2, יואב גלנט3, אלי אלאלוף, מייקל אורן, רחל עזריה, טלי פלוסקוב, יפעת שאשא-ביטון, אלי כהן, רועי פולקמן, מירב בן ארי, אכרם חסון2, אשר פנטהון סיום3 |
|
הכנסת ה-21 (2019) | 4 מנדטים: משה כחלון, אלי כהן, יפעת שאשא-ביטון, רועי פולקמן | לרשימת מועמדים מלאה ראו כאן |
הכנסת ה-22 (2019) במסגרת הליכוד | מנדט אחד (מתוך 32 לרשימה כולה): יפעת שאשא-ביטון | שני חברי כנסת שהיו חלק ממפלגת כולנו התפקדו לליכוד לפני הבחירות לכנסת ה-22 (משה כחלון ואלי כהן), לכן יפעת שאשא-ביטון נשארה נציגת כולנו היחידה שנכנסה לכנסת |
הכנסת ה-23 (2020) במסגרת הליכוד | מנדט אחד (מתוך 36 לרשימה כולה): יפעת שאשא-ביטון | שני חברי כנסת שהיו בעבר חלק ממפלגת כולנו, שוריינו ברשימה לאחר שהתפקדו לליכוד (אלי כהן וטלי פלוסקוב) |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.