יונתן בן עוזיאל

**יונתן בן עוזיאל**
	מתחם קבר יונתן בן עוזיאל בעמוקה
	מתחם קבר יונתן בן עוזיאל בעמוקה
לידה	המאה ה-1 לפנה"ס
פטירה	המאה ה-1; פרובינקיה יודיאה, האימפריה הרומית
מקום קבורה	קבר יונתן בן עוזיאל; אזור דלתון (זיהוי מהמאה ה-11); עמוקה (זיהוי מהמאה ה-13)
השכלה	בית הלל
תקופת הפעילות	דור ראשון – דור שלישי לתנאים
השתייכות	חז"ל, תנאים, בית הלל
תחומי עיסוק	נ"ך, פירוש, תרגום
תפקידים נוספים	מראשי בית הלל
רבותיו	הלל הזקן
תלמידיו	לא ידוע
בני דורו	שמאי הזקן, יוחנן בן זכאי; בסוף ימיו; שמעון בן גמליאל, אליעזר בן הורקנוס, אלעזר בן דמא, אלעזר בן שמוע, יוחנן בן דהבאי, חנניה בן חכינאי, עקיבא בן יוסף, יהודה בן בבא
חיבוריו	תרגום יונתן לנביאים, תרגום יונתן לכתובים (חיבור חלקי), תרגום התורה המיוחס ליונתן (פסאודואפיגרפיה)
אב	עוזיאל

יונתן בן עוזיאל (המאה ה-1 לפנה"ס - המאה ה-1) היה תנא בדור הראשון לתנאים, גדול תלמידיו של הלל הזקן, שחי כמה עשרות שנים לפני חורבן בית שני. חיבר את תרגום יונתן - תרגום ופירוש של ספרי הנביאים לשפה הארמית.

עובדות מהירות לידה, פטירה ...

סגירה

רבים נוהגים לעלות לקבר המיוחס לו ליד היישוב עמוקה שבגליל, כסגולה למציאת זיווג ופריון.

ערך מורחב – תרגום יונתן בן עוזיאל

בתלמוד הבבלי נאמר על יונתן בן עוזיאל:

ואמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא: תרגום של תורה – אונקלוס הגר אמרו מפי רבי אליעזר ורבי יהושוע; תרגום של נביאים – יונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי, זכריה ומלאכי. ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה. יצתה בת קול ואמרה: "מי הוא זה שגילה סתריי לבני אדם?!". עמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר: "אני הוא שגליתי סתריך לבני אדם. גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי, ולא לכבוד בית אבא, אלא לכבודך עשיתי, שלא ירבו מחלוקת בישראל". ועוד ביקש לגלות תרגום של כתובים. יצתה בת קול ואמרה לו: "דייך". מאי טעמא? משום דאית ביה קץ משיח.

— תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ג', עמוד א'

התרגום כתוב בארמית גלילית, ומעיד על מקום חיבורו, ארץ ישראל. אמנם, כנראה שהתרגום המשיך לעבור עריכה ועיבוד בבבל ובעקבות כך נכנסו אליו מילים וביטויים בארמית בבלית. החוקרים סבורים כי העריכה הסופית של הגרסה שבידינו הסתיימה בבבל במאה ה-7 לספירה; חכמי בבל אף כינו אותו "תרגום שלנו". רוב מהדורות הדפוס של ספרי הנביאים, בהן מהדורת מקראות גדולות, הדפיסו את תרגום יונתן בן עוזיאל לנביאים בצד כל עמוד.

דרכו של יונתן בן עוזיאל בתרגום

בשונה מתרגום אונקלוס, יונתן בן עוזיאל בתרגומו מרחיב מעט את התרגום והסגנון ומשלב לעיתים דברי אגדה, אך גם הוא כאונקלוס מרחיק את ביטויי ההגשמה;

התרגום לנביאים ראשונים הוא מילולי ברובו, ואילו על נביאים אחרונים הוא מדרשי.

במסכת סוכה נאמר עליו:^[1]

תנו רבנן שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן שלשים מהן ראוים שתשרה עליהן שכינה כמשה רבינו ושלשים מהן ראוים שתעמוד להם חמה כיהושע בן נון עשרים בינונים גדול שבכולן יונתן בן עוזיאל קטן שבכולן רבן יוחנן בן זכאי... אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל בשעה שיושב ועוסק בתורה כל עוף שפורח עליו מיד נשרף.

— תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף כ"ח, עמוד א'

רש"י כתב בפירושו על קטע זה: ”נשרף – שהיו מלאכי השרת מתקבצין סביביו לשמוע דברי תורה מפיו”. ובתוספות נאמר: ”כל עוף שפורח עליו מיד נשרף שהדברים שמחים כנתינתם בסיני שנתנה תורה באש וכעניין זה מצינו במדרש בעובדא דרבי אליעזר ורבי יהושע שהיו מסובין בסעודה וליהטה האש סביבם”.

ערך מורחב – קבר יונתן בן עוזיאל

מקום קברו אינו נזכר בספרות חז"ל, אך על פי עדות מסוף המאה ה-11 קברו שכן באזור דלתון, החל מראשית המאה ה-13 קברו מצוין בעמוקה הסמוכה.