רבי חייא בר אבא

אמורא מבבל - ארץ ישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבי חייא בר אבא (או רבי חייא או רבי חייה) הכהן[1] היה אמורא מהדור השלישי שנולד בבבל, עלה לארץ ישראל ולמד אצל רבי יוחנן.

עובדות מהירות לידה, תקופת הפעילות ...
רבי חייא בר אבא
לידה המאה ה-2
בבל, עיראק
תקופת הפעילות שלישי תקופת האמוראים
השתייכות אמוראי ארץ ישראל
רבותיו רבי יוחנן, רבי אלעזר בן פדת
בני דורו רב אמי, רב אסי, רבי אבהו, ורבי ירמיה (השני)
סגירה

תוארו בתלמוד הוא "רבי" אך לפעמים נקרא בשם "רב"[2].

ביוגרפיה

סכם
פרספקטיבה

בצעירותו הספיק להכיר את רבי חנינא ורבי יהושע בן לוי, שניים מראשוני האמוראים שחיו בתפר שבין תקופת התנאים לתקופת האמוראים. רבו המובהק, ככל הנראה רבי יוחנן[3]. ולאחר מותו של רבי יוחנן למד אצל רבי אלעזר בן פדת[4]. חבריו לבית המדרש היו רבי אמי, רבי אסי ורבי אבהו. רבי חייא מוזכר בתלמוד כמי שהיה חוזר על כל משנתו מדי חודש לפני רבו, ודייק מאוד בשמועותיו[5]. עיקר התמחותו הייתה בהלכה ופחות באגדה. מסופר, שכאשר רבי חנינא בן עגיל פנה לשאול את רבי חייא מדוע המילה "טוב" נאמרה רק בדיברות השניות, הוא הפנה אותו לרבי תנחום בר חנילאי, וטען שהוא אינו יודע כלל אם המילה "טוב" נאמרה בדיברות השניות[6]. למרות זאת, עשרות מאמרותיו באגדה מוזכרות בתלמוד (בשם רבו רבי יוחנן).

רבי חייא היה עני עד כדי כך שתואר בתלמוד כי נעליו היו מטולאות, ומשכך החליט רבי חייא לצאת לבבל למצוא פרנסה. רבי אלעזר, רבו, שלחו לנשיא שיכתוב לו מכתב המלצה, והנשיא כתב: ”הרי שלחנו אליכם אדם גדול.” ובניסוח אחר: ”הרי שלחנו לכם אדם גדול, שאינו בוש לומר לא שמעתי”[7].

רבי חייא נדד במקומות רבים, ומוזכר כי בנוסף לבבל הוא ביקר גם ברומי[8], בסוריה[9], ובתוך ארץ ישראל בערים "גבלא"[א][11]., טבריה[12], צור[13], וציפורי[14]. במהלך נדודיו הוא היה פעיל ציבורית ותיקן תקנות שונות. כך לדוגמה הוא עבר בין ערים שונות ואסף כסף לטובת ישיבות ארץ ישראל, כמו כן מוזכר כי הוא הקים "ארכונין"[ב][9], ובמקום אחר מוזכר כי הוא אסף כסף למען יתומים ואלמנות[15]. לאחר שובו לארץ ישראל הוא החל, יחד עם רבי אמי ורבי אסי[16], לעבור בין הערים השונות ולדאוג לניהול התקין שלהן, כך לדוגמה הם מינו פרנסים ובעלי תפקידים נוספים בערים בהן הם חסרו.

עם תלמידיו נמנה רב שמואל בר רב יצחק[17]. אחיו, רבנאי, מוזכר בתלמוד[18]. ייתכן שרבי שמעון בר אבא היה קרובו או אף אחיו[19]. בנו, רבי אבא, היה מוסר שמועות משמו[20], וכן היה לו בן בשם רבי כהנא, ובן בשם רבי נחומיה[ג][1].

מאימרותיו בשם רבי יוחנן

  • ”"אמור לחכמה אחותי את" (משלי) - אם ברור לך הדבר שכאחותך שהיא אסורה לך אמור ואם לאו אל תאמרהו”[21].
  • ”כל תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו - חייב מיתה”[22].

קישורים חיצוניים

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...
סגירה

ביאורים

  1. על פי ליברמן, "גבלא" שבספרות חז"ל היא גבלה שבסוריה ולא גבלה שבפרובינקייה ערביה[10]
  2. ארכון - שר, שליט, פקיד ממונה
  3. כך לפי כתב יד ליידן ולפי דפוס ונציה. בדפוסים מאוחרים: "נחמיה"

הערות שוליים

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.