חומש (יישוב)
התנחלות-עבר ומאחז בשומרון מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ההתנחלות חֹמֶש שכנה על תוואי כביש 60, פחות מ-5 קילומטר מצפון לשבי שומרון וכ-8 קילומטר צפונית־מערבית לשכם. משנת 2009 שוכנת במקום "ישיבת חומש המתחדשת". אדמות המדינה של חומש נכללות בתחום שיפוט מועצה אזורית שומרון.
 | |
| בתיו הדרומיים של היישוב חומש, לפני פינויו, במבט מצפון לדרום על רקע הרי השומרון | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | שומרון |
| שפה רשמית | עברית |
| תאריך ייסוד | 1978, פונה ב-2005 ואושר מחדש להתיישבות ב-2023 |
| דת | יהודים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב | 55 תלמידי ישיבה (2023) |
| קואורדינטות | 32°18′29.03″N 35°11′33.2″E |
| אזור זמן | UTC +2 |
|
(למפת צפון השומרון רגילה)   חומש   | |
עד ביצוע תוכנית ההתנתקות הייתה במקום התנחלות במתכונת של יישוב קהילתי־חילוני, של תנועת הנוער בית"ר, שמנתה נכון לשנת 2005 כ־70 משפחות. היישוב פונה מתושביו ונהרס במסגרת ההתנתקות. בשנים שלאחר מכן, אנשי ימין שביקשו לחדש את היישוב עלו למקום מספר רב של פעמים, ופונו בידי הצבא והמשטרה. עד שנת 2023 הייתה השהייה במקום בניגוד לחוק ההתנתקות, אך אז תוקן החוק ובוטל איסור השהייה ביישוב.
לאחר ביטול חוק ההתנתקות בכנסת ואישור שר הביטחון עברה ישיבת חומש למבנה קבע – מבנה הקבע הראשון שהוקם ביישוב שהוקם בשטחים שפונו בהתנתקות[1].
היישוב נקרא על שם חמישה כפרים שהיו קיימים באזור בתקופת המשנה והתלמוד, ושמו היווני נשתמר בשם הכפר הערבי פנדקומיה (πέντε –"פנטה", חמש ביוונית). שם הכפר נשתמר גם בכתובת הפסיפס בבית הכנסת העתיק ברחוב, המבוסס על הברייתא של "תחומי ארץ ישראל".
חומש שוכן מזרחית לכביש שכם–ג'נין, פחות מ-30 ק"מ מזרחית לנתניה, בשטח הררי תלול, כ-650 מטר מעל פני הים, על הרי צפון השומרון. מזג האוויר באזור מאופיין בקרירות ויובש עקב מיקומו הפיזי של היישוב. היישוב גבוה מסביבתו ויש ממנו תצפית על צפון השומרון, הגליל, החרמון, הכרמל (אוניברסיטת חיפה) ולעבר מישור החוף עד אשדוד. בסמוך ליישוב נמצאת תצפית 669 הנקראת גם "גבעה 669", שגובהה 690 מטר.
עד ההתנתקות
ב-1 בינואר 1978 נתפסו כ-700 דונם מתושבי הכפרים הפלסטינים בורקה וסילת א-ד'אהר לצרכים צבאיים (צו תפיסה 4/78), ועליהן הוקמה באותה שנה היאחזות בשם "מעלה נח"ל" על ידי גרעין של תנועת הנוער הלאומי-בית"ר, שאוזרחה והפכה להתנחלות באפריל 1980.[2] במסמך צבאי פנימי שנשלח למספר נמענים ב-24 באפריל 1980 נכתב כך: "הכוונה: לאזרח את היאחזות נח"ל מעלה נח"ל תוך הימנעות ככל הניתן מפרסום כלשהו, הן למקומיים והן בכלי התקשורת".[3] רוב האדמות שהופקעו הן אדמות פרטיות שנרשמו בטאבו על שמם של תושבי הכפרים. צו התפיסה הוצא ב"אופן זמני", אך הוא נחתם על ידי מפקד פיקוד מרכז בלא תאריך פקיעה.[4]
בזמן האינתיפאדה השנייה עזבו כמחצית מהמשפחות את היישוב לאחר פיגועי ירי בדרך ליישוב, שבהם נרצחו שלושה מתושבי היישוב ואחרים נפצעו.[5] כדי לחזק את היישוב הצטרפו אליו תושבים דתיים ואף נוסדה בו ישיבה, והוא הפך ליישוב דתי–חילוני מעורב.[6]
הפינוי
ב-23 באוגוסט 2005 פונה חומש מתושביו במסגרת תוכנית ההתנתקות. במהלך המחאה נגד תוכנית ההתנתקות הצטרפו ליישוב תומכים רבים, בהם גרעין של ארגון תא כתום. בתי היישוב נהרסו על ידי צה"ל והריסות הבתים פונו מהמקום, למעט מגדל המים. תשתיות בסיסיות, כגון מדרכות, כבישים, דרכי עפר ומדרגות הושארו במקומן.
חומש ושא-נור, ששכן צפונית לחומש, היו היישובים האחרונים שפונו במסגרת ההתנתקות. פינוים היה מהקשים בפינויים שנערכו במסגרת התוכנית, ובמהלכו התפתחו עימותים בין כוחות הביטחון ובין המתיישבים ותומכיהם, שאופיינו במספר רב יחסית של נפגעים.[דרוש מקור]
מפוּני חומש החילונים השתכנו באתר הקרווילות בקיבוץ יד חנה, מתוך מגמה להקים שם את בתי הקבע שלהם. התושבים הדתיים השתכנו ביישוב הסמוך, שבי שומרון, בשכונת קרווילות צפונית, בסמיכות לבסיס הצבאי שביישוב.
כשטח צבאי סגור
גם לאחר ההתנתקות לא הועברה הריבונות בחומש לרשות הפלסטינית, והשטח נותר בשטח C הנתון בשליטה ישראלית. המקום הוגדר כשטח צבאי סגור, אם כי צה"ל אפשר כניסה למתחם לתלמידי ישיבת חומש ולמשתתפים באירועים פוליטיים. באוגוסט 2007 הואשמה נערה שנעצרה על ידי כוחות הביטחון כי הפרה את חוק יישום תוכנית ההתנתקות האוסר על שהייה של ישראלים במקום, אך שופט בית המשפט לנוער בכפר סבא קבע כי חוק זה נועד למנוע מתושבי ההתנחלות לשוב להתגורר במקום, ולא למניעת כניסה לשטחו.[7]
ב-2009 התמקמה בשטח "ישיבת חומש" בראשות הרב אלישמע כהן. מאז ועד לשינוי בחוק ההתנתקות ב-2023 פונה המקום פעמים רבות, אך הישיבה שבה למקומה לאחר מכן. עם השנים התמעטה תדירות הפינויים. על פי דיווח בערוץ 7, במהלך אחד הפינויים בכסלו ה'תשפ"א הרסו המפנים את ארון הקודש שבישיבה ופיזרו חול על ספרי קודש אחרים. הרב הראשי דוד לאו גינה את המעשה והגדיר אותו כחילול ארון הקודש,[8] וראש מועצת שומרון יוסי דגן דרש לפתוח בבדיקה.[9]
גם לאחר יישום תוכנית ההתנתקות נותר צו התפיסה לשטח על כנו, והפלסטינים היו מנועים מלעבד את האדמות שנתפסו לצורכי צה"ל. בדצמבר 2011 עתר ראש מועצת בורקה ותושבים אחרים לבג"ץ באמצעות ארגון יש דין, בדרישה לביטול צווי התפיסה הצבאיים.[10] ב-2013 בוטלו צו התפיסה וצו הסגירה (שקבע כי לפלסטינים אסור להיכנס למקום)[11] ובאוקטובר 2013 ביקרו באתר פלסטינים תושבי האזור,[12] אך לאחר מכן נמנעה מהם גישה חופשית לשטח שפונה ולאדמותיהם שבו, והם החלו לסבול מפעולות אלימות מצד אזרחים ישראלים שהגיעו למקום.[דרוש מקור] התושבים פנו מספר פעמים לבג"ץ, שהורה לצה"ל לאפשר לתושבים גישה לאדמותיהם, אך צה"ל לא פעל בנושא זה, וגם כיום אסור לבעלי האדמות להתקרב לחלק ניכר מאדמותיהם.[13]
ב-28 במאי 2022 צעדו פעילי "שלום עכשיו" לחומש עם בולדוזר, במטרה להרוס את ישיבת חומש, ונעצרו בהתאם לחוק ההתנתקות האוסר על ישראלים להיכנס לצפון השומרון.[14][15]
לאחר התיקון לחוק ההתנתקות
ב-29 במאי 2023, ובנוכחות ראש מועצת שומרון יוסי דגן, הועתקה ישיבת חומש לאדמות המדינה שפונו בשנת 2005 ושוכנה במבנה קבע.[16]
על אף התנגדות ממשלת ישראל בזמן תוקפו של חוק ההתנתקות על השטח, המשיכו תומכי החזרה ליישוב לפקוד את חורבות חומש. מירב העליות אורגנו על ידי "מטה חומש תחילה", וארגוני ימין שונים ערכו במקום אירועי מחאה פוליטיים. בעתירה של ארגון יש דין לבג"ץ נטען שעליות לחורבות היישוב ללא היתר מהווה הסגת גבול המונית ואף הפרה של צו שבו נקבע המקום כשטח צבאי הסגור בפני ישראלים, והיא אינה חד-פעמית או חריגה אלא פעילות חוזרת ותכופה, וכוחות צה"ל אינם פועלים כדי למגרה. נציג כוחות צה"ל בגדה המערבית אישר בדיון שמדובר בשטח צבאי הסגור לישראלים, שהכניסה אליו אסורה ללא היתר, והיא מהווה, בין היתר, הסגת גבול והפרה של צו שטח צבאי סגור.[17]
להלן מספר התארגנויות בולטות של אירועים פוליטיים שהתרחשו בחומש לאחר הפינוי, חלקן עם היתר וחלקן ללא היתר:
- בחנוכה ה'תשס"ז (דצמבר 2006) הגיעו ליישוב החרב כאלף איש והדליקו נרות.[18]
- בז'–ט' בניסן ה'תשס"ז, 26–28 במרץ 2007 הגיעו לחומש כ-3,500 איש. חלקם שהו בו יומיים ואף שלושה ימים, ואף נערך במקום טקס ברית מילה של בנה של לימור סון-הר מלך, שגרה בעבר במקום.[19]
- במהלך יום העצמאות ה'תשס"ז, צעדו כ-12,000 איש להריסות חומש, ובהם חתן פרס נובל לכלכלה, פרופסור ישראל אומן. כמה מהנאספים ניסו לחסום את הכביש שבין שבי שומרון לחומש, מנעו מעבר כלי רכב צבאיים ותקפו את רכבי המח"ט והמג"ד. אחדים מהם תקפו חיילי צה"ל לאחר שנאמר להם שמדובר בשטח צבאי סגור, ושני חיילים נפצעו קל.[20]
- כעבור חודש וחצי, בכ"ו בסיון, 12 ביוני, נערכה עלייה נוספת באישור הצבא בהשתתפות אלפי צועדים. עלייה זו, בניגוד לקודמותיה, אורגנה בשיתוף מועצת יש"ע.
- בב' באב ה'תשס"ז, 17 ביולי 2007, החל מבצע עלייה מתגלגל שבמהלכו עלו מאות אנשים בקבוצות שמנו בין עשרות למאות עולים,[21] זאת למרות מאמצים רבים מצד הצבא והמשטרה למנוע את האירוע שכללו הזמנת המארגנים לחקירה ואיום בקנסות ובמעצרים.[22] במהלך המבצע החלו העולים להקים בית כנסת ומגדל ארעיים,[23] אך אלו נהרסו במהלך פינוי שבוצע על ידי המשטרה ב-25 ביולי.[24]
- בטקס השבעת טירוני "גדוד שמשון", הפעיל באזור חומש, הניפו קבוצת חיילים שלטים נגד פינוי חומש.[25]
- ביום השלישי לחול המועד פסח ה'תשע"ב עלו 12,000 איש למקום, בתיאום עם כוחות הביטחון. באירוע השתתפו בין היתר הרב חיים דרוקמן, הרב אליקים לבנון וחברי כנסת.[26]
- ביום הראשון לחול המועד פסח ה'תשע"ג עלו כ-10,000 איש למקום.[27] באירוע השתתפו בין היתר שר החקלאות יאיר שמיר וסגן שר הביטחון דני דנון. האירוע הסתיים בהתוועדות של הרב יצחק גינזבורג.[28]
- ביוני 2018, התקיים במקום אירוע הכנסת ספר תורה.[29]
- ב-16 במאי 2019, ביקרו כ-12 חברי כנסת בחומש בהם יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין והביעו תמיכה בחידוש ההתיישבות היהודית באזור.[30]
- ב-10 באוגוסט 2021, נערכה במקום הכנסת ספר תורה לישיבת חומש, במעמד ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן.[31]
- ב-19 בדצמבר 2021, מיד לאחר רצח יהודה דימנטמן, נעשה ניסיון להקים מבנים בשטח היישוב לשעבר בניגוד לחוק.[32][33]
- ב-23 בדצמבר 2021, במלאת שבעה ימים לרצח יהודה דימנטמן, למעלה מ-15,000 בני אדם הגיעו בצעדה רגלית משבי שומרון לחומש. במקום נערכה אזכרה ועצרת נגד פינוי המקום, בהשתתפות המשפחה ואנשי ציבור.[34] תושבי בורקה הפגינו במחאה על הצעדה שנערכה על אדמתם.[35] צה"ל פיזר את ההפגנה תוך שימוש בירי חי וירי כדורי גומי: כמה פלסטינים נפצעו.[36] במקביל, פרצו מספר מתנחלים לכפר בורקה, ניפצו מצבות בבית הקברות, ניקבו מיכלי מים והשליכו אבנים.[36][37]
- ב-26 בדצמבר 2021, ניסו כ-200 איש לעלות לחומש. צה"ל חסם אותם ומנע מהם מלהגיע לישיבה במאחז. במקביל, החלו להתפתח עימותים אלימים בין מתנחלים לצה"ל. לפני כן, כמה מתנחלים יידו אבנים ושברו חלונות בכפרים פלסטיניים – בורקה וסבסטיה. הצבא ניסה לפזר את המתפרעים באמצעים לפיזור הפגנות.[38]
- ב-19 באפריל 2022, התקיימה צעדה רגלית לאורך כ-3 ק"מ ליישוב חומש, לזכרו של יהודה דימנטמן. על פי הערכות, בין 10,000 ל-20,000 בני משפחות ובני נוער השתתפו בצעדה. ביישוב עצמו התקיים הפניניג לילדים וסיורים למבוגרים. בהמשך היום גם נערכה עצרת המונית בהשתתפות רבנים וחברי כנסת.[39]
- ב-27 במאי 2022, נעשה ניסיון להגיע לחומש. חלק מהמתנחלים הצליחו להיכנס למקום ושוטרי מג"ב החרימו את ציודם. על פי צה"ל, כוחות נפרסו באזור על מנת למנוע את הגעתם להתנחלות.[40]
- ב-4 בינואר 2023 הגיע הרב הראשי לישראל דוד לאו לביקור במקום ומסר שיעור בגמרא לתלמידי הישיבה.[41]
- ב-26 באפריל 2021 הרס צה"ל את מבני בית המדרש של הישיבה במקום, את מגורי התלמידים ואת בתיהן של ארבע המשפחות המתגוררות במקום.[42]
- ב-26 באוגוסט 2021 טען נער פלשתינאי בשם טארק זביידי כי מתנחלים מחומש דרסו אותו, חטפו אותו להתנחלות והתעללו בו.[43][44]מאידך המתנחלים טענו כי חבורה של נערים פלשתינאים יידתה אבנים וסלעים לעברם, ועקב כך הם יידעו את צה"ל ופתחו במרדף שבו הצליחו לתפוס את אחד הנערים. לוחמי צה"ל שהגיעו למקום טענו כי לא הבחינו בגילוי אלימות כלפי הנער. דובר צה"ל הודיע בעקבות האירוע כי "ביום שלישי, 17 באוגוסט 2021, התקבל דיווח על פלסטינים שזרקו אבנים אל עבר מתיישבים סמוך ליישוב המפונה חומש שבמרחב החטיבה המרחבית שומרון. לאחר קבלת הדיווח, לוחמי צה"ל הגיעו לנקודה וזיהו מרדף של מתיישבים אחר נער פלסטיני. מפקד הכוח טיפל באירוע והעביר את הנער הפלסטיני למשפחתו".
- ב-16 בדצמבר 2021 ביצעו מחבלים פלסטיניים פיגוע ירי לעבר רכב יהודי שנסע סמוך ליישוב. בפיגוע נרצח יהודה דימנטמן ו-2 נוספים נפצעו.[45]
- ב-21 בדצמבר 2021 צה"ל הקים מוצב בחומש.[46]
- ב-26 בדצמבר 2021 החלו הפגנות של פלסטינים בארבעת היישובים שמסביב לחומש: בורקה, בזאריה, סבסטיה וסילת א-ד'אהר. מפגינים הבעירו צמיגים ויידו אבנים לעבר כוחות צה"ל. חייל נפצע קל מיידוי אבנים. צה"ל השתמש באמצעים לפיזור הפגנות.[38]
- ב-4 בינואר 2022 הרסו כוחות צבא ומשטרה את מערכת החשמל ביישוב ומבנים נוספים ששימשו את הישיבה ואת המשפחות המתגוררות במקום.[47]
- ב-28 בדצמבר 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל, מחבל פלסטיני הגיע לחומש ברכב ומצויד בסכין, אך נתפס ונעצר בידי כוחות צה"ל.[48]
בשנת 2013 הגיש ארגון יש דין עתירה לבג"ץ בשם תושבי הכפר בורקה המבקשים לגשת ולעבד את אדמותיהם. הממשלה הודיעה כי דין חומש להתפנות בקרוב, ואי לכך העתירה נדחתה. לאחר מכן הוגשו מספר עתירות דומות, שנדחו גם הן.
בדיון בבג"ץ בינואר 2023 חדלה המדינה לטעון שהיישוב יפונה, והודיעה כי בכוונתה להסדיר את חומש ולאפשר שהיית ישראלים במקום, בהתאם להסכמים הקואליציוניים של ממשלת ישראל השלושים ושבע, הכוללים את ביטול חוק ההתנתקות.[49] בתגובה הודיע דובר מחלקת המדינה של ארצות הברית כי היא מתנגדת להכשרת המאחז ולשינויים בחוק ההתנתקות.[50]
בתיקון מספר 7 לחוק ההתנתקות, שאושר ב-21 במרץ 2023, נקבע שאיסור הכניסה והשהייה בשטחים שפונו לא יחול על אזור צפון השומרון,[51] וב-20 במאי אותה שנה חתם אלוף פיקוד המרכז על צו צבאי המבטל את החוק לגבי חומש.[52][53]
לאור תיקון החוק (וביטול האיסור על כניסה ושהייה בצפון השומרון) הורה בית המשפט ב-19 באפריל 2023 למחוק כתבי אישום שהוגשו נגד יהודים שעלו לחומש בעילת "חוסר אשמה".[54]
- סיקור על ההתיישבות בחומש, באתר ערוץ 7
- היישוב חומש באתר המועצה האזורית שומרון
- תמונות של חומש
- אילו קפקא היה מבקר בחומש (אורכב 01.06.2020 בארכיון Wayback Machine)
חומש (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
