המתקפה על קייב (2022)
מתקפה בפלישה הרוסית לאוקראינה 2022 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המתקפה על קייב הייתה זירה צבאית מתמשכת בקייב, בירת אוקראינה, וסביבתה, במסגרת מלחמת רוסיה-אוקראינה. ב-24 בפברואר 2022, צבא רוסיה, בשיתוף פעולה צבאי עם בלארוס, הרפובליקה העממית של לוהנסק והרפובליקה העממית של דונייצק, פתחה בפלישה לאוקראינה ובמלחמה כוללת נגדה. כוחות רוסיים החלו לנוע מצפון ומצפון-מזרח לגבול האוקראיני לעבר קייב במטרה לכבוש אותה. לפי הדיווחים, במהלך הפתיחה, כוחות תקיפה רוסיים צנחו לבירה קייב בניסיון לתפוס במהירות את מוסדות השלטון האוקראינים בקייב ולהרוג או ללכוד את הנשיא וולודימיר זלנסקי ומשפחתו.[2][3][4] ההנהגה האוקראינית, כולל ראש הממשלה והנשיא, נותרו בבירה וסירבו להתפנות ממנה.
 | |||||||||||||||||||||
| מיג-29 של חיל האוויר האוקראיני ממריא | |||||||||||||||||||||
| מלחמה: הפלישה הרוסית לאוקראינה | |||||||||||||||||||||
| תאריכים | 24 בפברואר 2022 – 2 באפריל 2022 (38 ימים) | ||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | מחוז קייב, אוקראינה | ||||||||||||||||||||
| קואורדינטות | 50°27′00″N 30°31′25″E | ||||||||||||||||||||
| תוצאה |
ניצחון אוקראיני[1]
| ||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||
|
מעל 1,589 אזרחים נהרגו | |||||||||||||||||||||
 | |||||||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||||||
במסגרת המתקפה נערכו סדרת קרבות מסביב לעיר ולמחוז קייב, בהם הקרב על נמל התעופה אנטונוב, קרב צ'רנוביל, קרב איוונקיב, קרב קייב על העיר עצמה וקרב ואסילקיב.
בתחילה כבשו כוחות רוסים אזורים מצפון וממערב לקייב, מה שהוביל לספקולציות בינלאומיות לגבי נפילתה הקרובה של העיר. עם זאת, התנגדות אוקראינית אפקטיבית ואבדות כבדות לרוסיה בלמה את התקדמות הרוסית. לוגיסטיקה והחלטות טקטיות רוסיות לקויות סייעו למגינים לסכל מאמצי כיתור, ולאחר חודש של לחימה ממושכת, החלו הכוחות האוקראינים לבצע מתקפות נגד מוצלחות. ב-2 באפריל, הרשויות האוקראיניות הכריזו שכל קייב והאזורים הסובבים אותה היו בשליטת אוקראינה. לאחר כישלון המהלך הצבאי באזור קייב העתיקה רוסיה את מאמץ המלחמה לדרום אוקראינה ולמזרחה.
ב-24 בפברואר 2022, כמה דקות לפני השעה 5:00 (שעון אוקראינה), הכריז נשיא רוסיה ולדימיר פוטין על החלטתו לקיים מבצע צבאי במזרח אוקראינה.[5] המבצע הצבאי החל לאחר משבר ממושך בין רוסיה ואוקראינה שבמהלכו 190,000 חיילי צבא רוסיה התחמשו על גבולות רוסיה ובלארוס עם אוקראינה (בעוד בלארוס מצדדת ברוסיה). דקות ספורות לאחר הכרזתו של פוטין, דווח על פיצוצים באזור קייב, חרקוב, אודסה ודונבאס.[6] הרוסים דיווחו שהנחיתו כוחות באודסה ומריופול ושיגרו טילי שיוט על שדות תעופה, מפקדות צבאיות ומחסני נשק באזור קייב, חרקוב ודניפרו.[7] כוחות רוסיים נכנסו לאוקראינה בשעה 6:48 דרך סנקיווקה הנמצאת על הגבול בין אוקראינה, בלארוס ורוסיה. החלה פלישה תלת-חזיתית לאוקראינה, דרך בלארוס מצפון, הדונבאס ממזרח וחצי האי קרים מדרום.
במתקפה המקדימה רוסיה הצליחה לנטרל חלק מחיל האוויר האוקראיני בעודו מקורקע. לאחר שעה ללא תקשורת, בעקבות מתקפת סייבר רוסית על אתרים ממשלתים, דיווח משרד ההגנה האוקראיני שהצבא האוקראיני הפיל חמישה מטוסים ומסוק אחד באזור לוהנסק.[8] קצת לפני השעה 7:00 הכריז נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי על משטר צבאי בכל רחבי המדינה ועל ניתוק הקשרים הדיפלומטים עם רוסיה. בעקבות התקיפות נסגר כל המרחב האווירי של אוקראינה.[9] מאות ואלפי תושבים אוקראינים ניסו לברוח מהבירה קייב לכיוון מערב, תוך יצירת עומסי תנועה רחבי היקף במערב העיר.
_після_обстрілу.jpg)
פרוץ המלחמה (24 בפברואר)
ערכים מורחבים – הקרב על נמל התעופה אנטונוב, קרב צ'רנוביל
הרוסים דיווחו ששיגרו טילי שיוט על שדות תעופה, מפקדות צבאיות ומחסני נשק באזור קייב. נעשה שימוש בטילי שיוט טילי ובטילים בליסטיים מדויקים לטווח קצר. לפי ההערכות האמריקניות, במכת הפתיחה הרוסית נורו יותר מ-100 טילים מהקרקע ומהים.[10]
גורמים במשמר הגבול של אוקראינה מסרו שצבא רוסיה ניסה לפרוץ לאזור קייב. רוסיה השתלטה על נמל התעופה אנטונוב בעיר הוסטומל, שבמחוז קייב, שמשמש למטוסי תובלה וננטש לאחר מתקפת טילי שיוט. נמל התעופה נמצא במרחק של 15 דקות בלבד מהבירה קייב.[11] בשעה 10:00, דווח במהלך התדרוך של ממשל הנשיאות האוקראיני כי כוחות רוסיים פלשו לאוקראינה מצפון. נאמר כי חיילים רוסים פעילים במחוז חרקוב ומחוז צ'רניהיב, ליד סומי. בשעה 10:30 דיווח משרד ההגנה האוקראיני כי התקדמות הכוחות הרוסיים במחוז צ'רניהיב נבלמה. בשעה 11:30, החל גל שני של ירי טילים רוסיים על אוקראינה: בין הערים שהותקפו היו קייב, אודסה, חרקוב ולביב.[12] חלק מהפצצות כוונו על משרד ההגנה האוקראיני בבירה.[13] בהמשך התחוללו קרבות אוויר מעל שמי העיר.
במהלך היום החלו מאות ואלפי תושבים אוקראינים להימלט מקייב לכיוון מערב, תוך יצירת עומסי תנועה רחבי היקף במערב העיר.[14]
בשעה 16:00 הכריז נשיא אוקראינה זלנסקי כי קרבות בין כוחות רוסיים ואוקראיניים פרצו בערים צ'רנוביל ופריפיאט, הידועות מאסון צ'רנוביל.[15] עד הערב הרוסים השתלטו על תחנת הכוח הגריעינית בצ'רנוביל.[16] בשעה 16:18 הכריז ראש העיר של קייב, ויטלי קליצ'קו, על עוצר לילי בעיר בפעם הראשונה.[17] בשעה 16:40 פרצו הכוחות הרוסים לתוך צ'רנוביל והחלה לחימה על העיר שנמשכה עד הערב. במקביל השתלטו כוחות רוסים על נמל תעופה בינלאומי בקייב. בשעה שבע בערב הרשויות האוקראיניות אישרו כי העיר צ'רנוביל נכבשה בידי הצבא הרוסי וכי הקרב על העיר הסתיים. בעקבות הלכידה הרוסית של אזור ההדרה, הודיעה ממשלת ארצות הברית על "דיווחים אמינים לפיהם חיילים רוסים מחזיקים כעת את צוות מתקני צ'רנוביל כבני ערובה". נמסר כי הפגזות ארטילריות פגעו במקומות אחסון פסולת רדיואקטיבית. עם זאת, הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית הצהירה כי "לא היו נפגעים או הרס באתר התעשייה". הנשיא זלנסקי כינה את כיבוש האזור "הכרזת מלחמה נגד אירופה כולה".
מיכאילו פודוליאק, יועץ לראש לשכת הנשיא של אוקראינה, צוטט כאומר כי מדובר ב"מתקפה חסרת טעם לחלוטין", ו"מצב תחנת הכוח הגרעינית לשעבר בצ'רנוביל, הכליאה ומתקני אחסון הפסולת הגרעינית הוא לא ידוע". עם זאת, הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית הצהירה כי "לא היו נפגעים או הרס באתר התעשייה" וכי "יש חשיבות חיונית לכך שהפעילות הבטוחה והמאובטחת של המתקנים הגרעיניים באותו אזור לא תושפע או שיבשו בכל דרך שהיא". נשיא אוקראינה הכריז באותו ערב שנהרגו 137 אזרחים ביום הראשון לפלישה – ביניהם גם חיילים.[18] זמן קצר לאחר מכן, אסר הנשיא זלנסקי על יציאת הגברים בין הגילים 18–60 משטחה של אוקראינה עד לסיום המשטר הצבאי. בשעות הערב, השיגו הכוחות האוקראינים שליטה מחדש על נמל התעופה אנטונוב שבהוסטומל.[19]
הקרב על קייב (25 בפברואר - 29 במרץ)
- ערכים מורחבים – קרב איוונקיב, קרב קייב (2022), קרב ואסילקיב, קרב אירפין
במהלך הבוקר נשמעו אזעקות רבות בקייב עקב מתקפת טילים על העיר. בסביבות 5:30 ב-25 בפברואר הופל מטוס רוסי מעל שמי קייב. הפיצוץ גרם ל-3 פצועים, כאשר אחד מהם נמצא במצב אנוש. בנוסף, דווח כי הכוחות הרוסיים לקחו בשבי את אנשי הצוות במתקן הגרעיני בצ'רנוביל.[20] בסביבות 7:30 בבוקר, מזכיר ההגנה האמריקאי, לויד אוסטין, יצא בהצהרה כי צבא רוסיה נמצא במרחק 32 קילומטרים בלבד מקייב. לאחר מתקפת הטילים על הבירה האוקראינית, כוחות קרקע רוסיים נכנסו לפרבריה הצפוניים. קרבות פרצו ברובע אובלון, שם תועדו כלי רכב צבאיים ליד בנייני מגורים. בדרום ובמזרח המדינה מתנהלת לחימה עזה.[21] בסביבות השעה 14:00, ממשלת אוקראינה הכריזה כי בקבוק תבערה (או לחלופין "בקבוק מולוטוב") הוא נשק חוקי, והאיצה בתושבים להכין בבתיהם בקבוקי תבערה שכאלו להתגוננות נגד הצבא הרוסי.[22]
בצהריים דווח כי כוחות רוסיים נצפו בנקודות שונות בקייב. לחימת רחוב התרחשה במספר חלקים של העיר. ניסיונות מטעם הממשלה האוקראינית לתווך להגעה למשא ומתן ולהסדר עלו על שרטון. נשיא רוסיה פוטין קרא לצבא האוקראיני לבצע הפיכה צבאית נגד ממשלת זלנסקי.[23] משרד ההגנה הבריטי אמר כי הכוחות הרוסיים הצליחו לפתוח נתיב התקדמות חדש לקייב, אחרי שלא הצליחו לכבוש את צ'רניהיב שבצפון אוקראינה. לפי בריטניה, חלק הארי של הכוחות הרוסיים המתקדמים לקייב עדיין נמצאים במרחק של יותר מ-50 ק"מ ממרכז העיר.[24] בשעות הערב נשמעו פיצוצים כבדים סמוך לתחנת הכוח בקייב. בנוסף, דווח כי בית יתומים בוורזל, עיירה הממוקמת כ-40 ק"מ מקייב, נפגע מהפגזות רוסיות כבדות.
לאחר חצות, דיווחו כלי תקשורת באוקראינה על הדי פיצוצים שנשמעו בקייב. בהמשך, בבוקר 26 בפברואר, דווח שקרבות וירי רקטות התנהלו בקייב. ארטילריה רוסית הפגיזה את העיר במשך יותר מ-30 דקות. במקביל, כוחות אוקראינים הדפו מתקפה על תחנת כוח בשכונה טרוישצ'ינה בצפון-מזרח העיר; ה-BBC דיווח שהמתקפה נועדה "לפגוע בחשמל בעיר". קרבות קשים התרחשו גם ליד גן החיות של קייב בשכונת שוליאבקה המרכזית, שם הגנו כוחות אוקראינים על בסיס צבא בפרוספקט פרמוהי. הצבא האוקראיני דיווח שהדף מתקפה רוסית על בסיס צבאי הממוקם בשדרות פרמוהי, כביש ראשי בקייב; גורמים אמריקנים אמרו כי מטוס תובלה רוסי מסוג איליושין Il-76 הופל על ידי כוחות אוקראיניים ליד בילה צרקווה, כ-84 ק"מ דרומית לקייב. קרבות התרחשו גם ברחובות אחרים ברחבי קייב. התושבים הוזהרו להימנע מפתיחת חלונות ומרפסות בבתיהם. בשעות הצהריים הטיל ראש עיריית קייב ויטלי קליצ'קו עוצר שיימשך ברציפות מהערב ועד יום שני בבוקר, ללא הפוגות.[25]
במהלך היום הונחתו כוחות חיל הצנחנים הרוסי בוואסילקיב, היושבת 40 קילומטר מדרום לקייב עצמה, במטרה להשתלט על בסיס חיל האוויר האוקראיני בעיר.[26]
גם ב־27 בפברואר נשמעו לאורך היום פיצוצים בעיר, ולקראת הלילה נשמעו גם אזעקות. בשעות הערב פורסם שראש העיר ויטלי קליצ'קו, אמר שהעיר מכותרת מכל עבריה, וכי אין באפשרות הכוחות האוקראיניים לפנות יותר את התושבים. בהמשך הפרסום התגלה כשקר שיזמו בתקשורת הרוסית.[27][28]
ב־1 במרץ תועדה שיירה של הצבא הרוסי באורך 60 ק"מ ליד קייב, באזור איוונקיב שמצפון-מערבה, כ-40 ק"מ מהבירה. הערכות המודיעין בארצות הברית, כפי שהובאו מפי מקור לסוכנות רויטרס, הצביעו על כך שהצבא הרוסי האט את התקדמותו "מטעמים לוגיסטיים", אם כי ייתכן שהוא נערך מחדש לכיבוש קייב.
לקראת הערב, קייב הופצצה. לפי הערכות במדינות המערב, רוסיה הגבירה את השימוש בארטילריה מצפון לקייב.
ב־2 במרץ התקיים קרב אווירי בשמי קייב בו לטענת האוקראינים הופלו שני מטוסים רוסיים, ומטוס אוקראיני אחד.[29]
גם לאחר שיחות המשא ומתן בין הרוסים לאוקראינים שהחלו בצהרי 28 בפברואר בבלארוס, נשמעו פיצוצים עזים ממזרח למרכז קייב, וההפצצות נמשכו לאורך הערב, כאשר בשעה 20:00 הוטל עוצר בעיר.
כוחות רוסיים שנעו לאורך הכבישים המהירים מסומי הגיעו לברובארי שממזרח לקייב, ב-4 במרץ.[30]
נכון ל-10 במרץ, חצי מתושבי קייב עזבו את העיר.[31]
מתחילת הפלישה ניסו הרוסים להתקדם לקייב בשני צירים מרכזיים: דרך בלארוס – ממערב לקייב ולנהר הדנייפר – ודרך הגבול הרוסי עצמו – ממזרח לקייב ולנהר.
ב-6 במרץ הפגיז צבא רוסיה באזור קייב סמוך לגשר ששימש כדרך מילוט לפליטים, בהפצצה היו לפחות שלושה הרוגים.
ב-7 במרץ יחידות טנקים, נגמ"שים וחי"ר של הצבא הרוסי המשיכו בהערכות סמוך לעיר מצפון-מערב. הכוחות רוכזו בנמל התעופה אנטונוב שליד העיר הוסטומל שמחוץ לקייב, ליד העיר בוצ'ה ובתוך העיר אירפין, לשלוש הערים האלו פלשו הרוסים אך לא השתלטו עליהם כליל, ובאזורים שנכבשו הטילה רוסיה עוצר. המרכז הלוגיסטי של הצבא הרוסי הוקם בשדה התעופה אנטונוב, שעבר מיד ליד והתנהלו בו קרבות. כח נוסף הגיע לפאתי העיר סטויאנקה שממערב לעיר. כהיערכות לקראת הפלישה הרוסית, הציבו האוקראינים ברחובות העיר מחסומים נגד טנקים ושאפו לעכבם, בין היתר כדי להקל על הטלת בקבוקי תבערה ועל ירי של טילים ורקטות RPG.[32] במקומות מסוימים, הוצבו בטונדות שלפניהן ערוגות של מחסומי מתכת שהיו קשורים זה לזה בשרשראות ברזל, או מעוגנים לקוביות בטון שעל הכביש.
לפי רון בן ישי, הצבא הרוסי הפעיל הרעשה כבדה, בעיקר על מתקנים צבאיים אבל גם על שכונות אזרחיות, כשהם לא משתמשים בתחמושת מדויקת יקרה לצורך ריכוך לפני התקדמות. הוא כתב שלפי כל הסימנים, עמדות וביצורי ההגנה שהוקמו[33] בשכונות החיצוניות של קייב ובמרכז העיר, נחשבו למטרות לגיטימיות בעיני הארטילריה הרוסית שפגעה בהם באש סטטיסטית לא מדויקת.
לאחר יום שבו פסקו ההפגזות, הן שבו בליל 8 במרץ.[34]
קרבות התנהלו בכמה מוקדים, בהם גם באזורים רבים מסביב לקייב, בעיקר בצפון-מערב הבירה.[35]
בין 11 ל-15 היה קיאפון יחסי בהתקדמות הכוחות.
ב-15 במרץ נשמעו אזעקות בעיר, ולפי הרשויות באוקראינה הצבא הרוסי הגביר את תקיפותיו בחלק מפרוורי קייב בין היתר באירפין, הוסטומל ובוצ'ה.[36][37]
המסע אל קייב בוצע דרך כבישים וגשרים שלפי הדיווחים שובשו על ידי האוקראינים כדי להאט את התקדמותם. הם הצליחו להגיע אל הפרברים המערביים של קייב, ושם התקיימו קרבות עזים ביישובים שונים.[38] רוסיה כבשה חלק מאירפין ואת בוצ'ה.[39][40]
ב-16 במרץ, ממשלת אוקראינה הודיעה כי כוחותיה החלו במתקפת נגד במטרה להדוף כוחות הרוסים המתקרבים לקייב. קרבות התרחשו בבוצ'ה, בהוסטומל ובאירפין.[41]
ב-22 במרץ, צבא אוקראינה הודיע שהוא השתלט מחדש על מקריב שליד קייב, הכוחות הרוסיים נהדפו.[42]
ניצחונות אוקראיניים ביישובים שמסביב לבירה סייעו להרחיק את הארטילריה הרוסית ממרכז העיר ולמנוע מהצבא הרוסי להקיף באופן מלא את קייב.[43]
סכר בנהר הדנייפר החל לשחרר כמויות מים רבות לנהר אירפין ונהרות אחרים. לפי דיווח, לא ברור אם הסכר נפתח בכוונה על ידי האוקראינים, או שנפגע באחת מההפצצות או ההפגזות במהלך הקרבות בין הצדדים. בתמונות לוויין חדשות נראו גם שרפות ומבנים הרוסים באירפין, כמו גם כוחות ארטילריה של הצבא הרוסי פרוסים באזור נמל התעופה בהוסטומל, פרבר נוסף של קייב. הם כבשהו במהלך הלחימה.[44] האוקראינים נלחמו כדי למנוע מהרוסים להשתמש במסלול הנחיתה של נמל התעופה, ואילצו אותם להעביר חיילים ואספקה על פני האדמה.
תועדו עמדות הגנה שנחפרו על ידי כמה כוחות רוסים ליד קייב.[45]
ב-28 במרץ, ראש העיר אירפין הודיע שצבא אוקראינה השתלט על כל העיר.[46] כ-50% מכלל הבניינים בעיר, מגורים, מבני ציבור ותשתיות אזרחיות, נהרסו לחלוטין. כל שאר הבניינים נפגעו, חלקם קשה. העיר ספגה הפגזות גם לאחר שהצבא השתלט על כולה.[47]
נסיגה רוסית (29 במרץ ואילך)
ב-29 במרץ סגן שר ההגנה הרוסי טען שהוחלט על הפחתה "דרסטית" של הפעילות הצבאית ליד קייב וצ'רניהיב.[50] ראש עיריית צ'רניהיב אמר בראיון כי עירו הייתה תחת "התקפה קולוסלית".[51] עיתונאים ישראלים העידו על הפגזה ארטילרית על צ'רניהיב המכותרת.[52][53]
לפי הפנטגון, חלק מהכוחות הרוסיים שהיו באזור קייב התקדמו צפונה – וחלקם אף חצו את הגבול לבלארוס. לתנועת הכוחות כנסיגה לא הוגדרה כנסיגה אלא כניסיון רוסי לחדש את מלאי האספקה ו"לארגן מחדש" את הכוחות – ושלא הייתה כוונה להחזיר את החיילים לרוסיה. כמו כן, הכוחות הרוסיים החלו לסגת מתחנת הכוח הגרעינית המושבתת בצ'רנוביל אשר נכבשה ביום הראשון של המלחמה.[54] הם נסוגו גם מהוסטומל ובמקביל הכוחות האוקראינים השתלטו על בוצ'ה ואיוונקיב. לפי האמריקאים, רוסיה השתמשה בכנסייה צפונית-מערבית לבירה כ"נקודת מוצא" למתקפה על קייב.[38][55]
ב-29 במרץ הודיעו הרוסים על "הפחתה דרמטית" של הפעילות הצבאית שלהם באזור קייב וצ'רניהיב, וזמן קצר לאחר מכן החלו הכוחות הרוסיים העיקריים בנסיגה מהירה ממחוזות קייב וצ'רניהיב, בחיפוי משמרות מאסף. מקורות מודיעין מערביים טענו, שהנסיגה הרוסית לא הייתה מסודרת, וחיילים רבים וייתכן אף יחידות שלמות ננטשו מאחור, תחת לחץ המרדף האוקראיני. ב-1 באפריל השתלטו האוקראינים מחדש על הפרברים הצפון-מערביים של קייב (אירפין, בוצ'ה והוסטומל) וכן על העיר איוונקיב,
ב-2 באפריל, טען משרד ההגנה של אוקראינה שהושגה שליטה על מחוז קייב כולו.[56] למחרת, השתלטו כוחות אוקראיניים על פריפיאט ועל אזור הגבול עם בלארוס.[57]
לאחר נסיגתם מהגדה המערבית, הכוחות הרוסיים כנראה החלו לנטוש גם את הגדה המזרחית של נהר הדנייפר, ונסוגו מסביב לצ'רניהיב מצפון ומברוברי למזרח.[58] עד 3 באפריל השלימו הרוסים את נסיגתם ממחוז קייב כולו. עד ה-5 בחודש התפנו גם ממחוז צ'רניהיב.
לאחר שהרוסים עזבו את מחוז קייב, תועדו גופות של אזרחים (חלקם אף קשורים) בעיר בוצ'ה.[59][60] המראות גררו גינויים וכונו על ידי האוקראינים טבח. זלנסקי אף אמר שרוסיה עושה רצח עם במדינתו. רוסיה הכחישה את האשמותיה של אוקראינה בדבר רצח האזרחים.[61][62][63] אותרו גופות גם ביישובים נוספים כמו בורודיאנקה ודמיטריב.[64][65][66] היו עדויות על אונס נשים.[67]
- בצל הזוועות: רוסיה הפסידה בקרב על קייב ונערכת לצעד הבא
- וושינגטון פוסט, הקרב על קייב: יומן מלחמה (תקציר באנגלית)
"ישבתי בבית ורעדתי": עדויות תושבים בפרברי קייב אחרי עזיבת הכוחות הרוסיים, באתר הארץ, 6 באפריל 2022- רונן ברגמן וזיו קורן, אוקראינה, הרס ללא גבולות: דיווח מיוחד מצ'רניהיב, לאחר נסיגת הרוסים, באתר ynet, 4 באפריל 2022
- איתי אנגל, יומן מלחמה
- איתמר אייכנר ו, נחשף: כך רוסיה כמעט לכדה את זלנסקי. בקייב: נהרגה דוברת בעבר בשגרירות ישראל, באתר ynet, 29 באפריל 2022
- Ukrainians unearth horrors near Kyiv, a month after Russian retreat
- Why Ukraine Is Winning
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
