Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרמניה נטלה חלק באירוויזיון 68 פעמים החל מהצטרפותה לתחרות ב-1956, יותר מכל מדינה אחרת בתולדות התחרות, והיא נמנית בין שבע מדינות מייסדות התחרות. למעט התחרות ב-1996, גרמניה נטלה חלק בכל התחרויות לאורך השנים. טרם איחוד גרמניה מחדש ב-1990, גרמניה המערבית שימשה כנציגת גרמניה בעוד גרמניה המזרחית לא נטלה חלק בתחרות. גרמניה ניצחה בשתי תחרויות: בפעם הראשונה ב-1982 ובפעם השנייה ב-2010, 28 שנים לאחר ניצחונה הראשון.
עם ניצחון אחד וארבע פעמים בהן הגיעה למקום השני, גרמניה היא המדינה השנייה הכי מצליחה בתחרות בשנות ה-80 אחרי אירלנד, שניצחה פעמיים והגיעה פעם אחת למקום השני.
טרם איחוד גרמניה מחדש ב-1990, גרמניה המערבית שימשה כנציגתה של גרמניה בתחרות בעוד גרמניה המזרחית לא נטלה חלק בתחרות.
החל מ-1996, NDR החברה ב-ARD, הקונסורציום של מכוני השידור הציבורי של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, אחראית על נטילתה של גרמניה בתחרות. חצאי-הגמר של התחרות מופקים על ידי תאגיד השידור NDR Fernsehen (בערוצים One ו-Phoenix) וגמר התחרות מופק על ידי תאגיד השידור Das Erste שהוא ספינת הדגל של ARD.
הנציג הגרמני לתחרות נבחר, לרוב, תוך תוכנית בחירה לאומית, המשודרת בערוץ הציבורי Das Erste ומאורגנת על ידי אחד מתשעת ארגוני השידור הציבוריים של ARD: מ-1956-1978 על ידי HR, מ-1979-1991 על ידי BR, מ-1992-1995 על ידי MDR והחל מ-1996 על ידי NDR.
סיקור התחרות בשידורי הרדיו הועבר, אם כי לא בכל שנה, מ-1970-1979 על ידי DLF ו-Bayern 2, מ-1980-1985, 1991-1994, 2007 ו-2011 על ידי hr3, מ-1986-1990, 1995-2006 ו-2008-2013 על ידי NDR Radio 2 וב-2011 על ידי WDR1LIVE.
טרם קיומה של התחרות בפרנקפורט, שהתקיימה לראשונה בגרמניה המערבית, נפוצה השמועה כי התחרות נערכת בפרנקפורט משום שאחד משני השירים אשר נשלחו אשתקד בתור נציגיה של גרמניה המערבית התמקם במקום השני בתחרות. באותה תקופה, טרם קיים היה החוק הקובע כי המדינה המנצחת בשנה מסוימת מארחת את התחרות בשנה שאחריה, והוחלט כי כל מדינה תארח את התחרות לפי תורים שיקבעו מראש על ידי איגוד השידור האירופי. ב-1958, לאחר שניצחה בשנה הקודמת, הוחלט כי הולנד תארח את התחרות בשטחה באותה שנה. באותה תקופה, איגוד השידור האירופי הבין כי מספר המדינות הגדל והמתרחב בתחרות לא יאפשר חלוקת תורים הגיונית והוגנת לטווח הארוך, וב-1960 אומץ הנוהג, הקיים עד היום, לפיו המדינה המארחת היא המדינה שניצחה בשנה הקודמת.
גרמניה, יחד עם בריטניה והולנד, הן שלוש המדינות היחידות אשר אירחו את התחרות בארצן מבלי שניצחו בתחרות בשנה הקודמת.
גרמניה נטלה חלק בתחרות כ-66 פעמים: יותר מכל מדינה אחרת בתחרות. פעמיים מתוכן גרמניה ניצחה בתחרות, ועל כן, נכון לשנת 2024, היא נמצאת בטבלת הניצחונות של התחרות יחד עם ספרד, שווייץ ואוסטריה, כאשר לפניהן נמצאות אירלנד ושוודיה שיאניות הניצחונות עם שבעה ניצחונות, לוקסמבורג, צרפת, בריטניה והולנד עם חמישה ניצחונות, ישראל עם ארבעה ניצחונות ונורווגיה, דנמרק, איטליה ואוקראינה עם שלושה ניצחונות. כ-17 פעמים מתוכן גרמניה הצליחה להתברג לחמשת המקומות הראשונים בגמר התחרות וכ-35 פעמים מתוכן היא התברגה לאחד מעשרת המקומות הראשונים בתחרות. גרמניה ניצחה בתחרות פעמים בתולדותיה: בפעם הראשונה ב-1982 עם השיר "Ein bißchen Frieden" של ניקול ובפעם השנייה בתחרות ב-2010 עם השיר "Satellite" של לנה, 28 שנים לאחר ניצחונה הראשון. גרמניה הגיעה למקום השני כארבע פעמים בתולדותיה ב-1980, 1981, 1985 ו-1987 והיא חולקת את התואר בצוותא עם אירלנד, צרפת, ספרד ורוסיה שהגיעו למקום השני גם כן ארבע פעמים כל אחת והגיעה חמש פעמים למקום השלישי ב-1970, 1971, 1972, 1994 ו-1999.
עם ניצחון אחד וארבע פעמים בהן הגיעה למקום השני, גרמניה היא המדינה השנייה הכי מצליחה בתחרות בשנות ה-80 אחרי אירלנד, שניצחה פעמיים והגיעה פעם אחת למקום השני.
גרמניה הגיעה תשע פעמים בתולדותיה למקום האחרון בתחרות ושלוש פעמים מתוכן היא לא קיבלה ולו נקודה אחת בתחרות והיא חולקת את התואר יחד עם פינלנד וספרד שלא קיבלו גם כן במשך שלוש פעמים ולו נקודה אחת בתחרות. השיגה הגרוע ביותר של גרמניה בגמר תחרות אירוויזיון הוא המקום ה-27 והאחרון עם אפס נקודות אליו היא הגיעה פעם אחת בתולדותיה בתחרות ב-2015 עם השיר "Black Smoke" של אן סופי.
ב-2005 נערכה בקופנהגן, דנמרק, תחרות שיר היובל באירוויזיון, במסגרת חגיגות חמישים שנים לקיום התחרות. אולם, השיר הגרמני שנטל חלק בתחרות היובל, "Ein bisschen Frieden" אותו ביצעה ניקול, הגיע רק למקום השביעי עם 106 נקודות בסיבוב חצי-הגמר בהצבעה של השיר האהוב ביותר בתולדות תחרות התחרות.
מראשית ימיה באירוויזיון ועד תחילת שנות ה-2000 כמעט תמיד הצליחה גרמניה להתברג למקומות מכובדים בתחרות ומצאה עצמה לא מעט פעמים בחלק העליון של הטבלה. המצב השתנה בתחילת שנות ה-2000 שבו כשלה גרמניה פעמים רבות להתברג למקומות גבוהים בתחרות. מתוקף היותה חלק מחמש הגדולות, כלומר, חמש המדינות המעפילות אוטומטית לגמר התחרות מבלי לעבור את שלב חצאי-הגמר יחד עם איטליה, בריטניה, צרפת וספרד, גרמניה לא נוטלת חלק בחצאי-הגמר. מהחלת שלב חצאי-הגמר ב-2004, גרמניה כשלה מספר פעמים להתמקם במקומות גבוהים בגמר התחרות, אולם היא הגיעה למקום הראשון בתחרות ב-2010.
היעדרותה היחידה של גרמניה התרחשה ב-1996, כאשר נבע הדבר מריבוי המדינות שביקשו ליטול חלק בתחרות, דבר שחייב את איגוד השידור האירופי לסנן את המדינות שביקשו ליטול חלק בתחרות. שתי שיטות לסינון נקבעו לשם כך: סינון של השירים הפחות טובים ומניעה ממדינות שהישגיהן בשנים קודמות היו נמוכים לקחת חלק בתחרות. ב-1996, נבחר לאון כנציגתה של גרמניה לתחרות שנערכה באותה השנה באוסלו, עם השיר "Planet of Blue". לאון לא הופיע לבסוף בתחרות האירוויזיון, כיוון שבאותה שנה הוחלט לערוך הצבעה מוקדמת של צוותי שיפוט מכל המדינות שנוטלות חלק על סמך גרסאות מוקלטות של השירים, ולנפות מן התחרות את השירים שהגיעו לשבעת המקומות האחרונים. זאת, כתוצאה מהצורך לנפות את מספרן הגדל של המדינות שביקשו ליטול חלק בתחרות כאשר ב-1996 המספר הגיע ל-30 מדינות. ניפוי שיר לאחר שנבחר בתחרות מקומית, תוך השקעת משאבים בארגונה, גרמה אי-נחת בקרב רשתות השידור הלוקחות חלק בתחרות, ולפיכך שונתה המדיניות בשנים שלאחר מכן. כדי לפתור מחלוקות, החל מ-2004 הונהגה שיטת חצאי-גמר.
רשות השידור הגרמנית ואיגוד השידור האירופי לא היו מרוצים מכך שגרמניה לא תיטול חלק בתחרות באותה שנה, מפני שגרמניה הייתה אחת מארבע התורמות הכלכליות הגדולות ביותר של התחרות. נכון ל-2024, הייתה זאת הפעם הראשונה והיחידה בה גרמניה לא נטלה חלק בתחרות.
מתוך 66 פעמים בהן גרמניה נטלה חלק בתחרות, כ-43 פעמים היא שלחה לתחרות שיר בגרמנית, כ-16 פעמים היא שלחה שיר באנגלית, ב-1999 היא שלחה שיר בגרמנית, באנגלית, בטורקית ובעברית, ב-2001 ו-2007 שיר בגרמנית ואנגלית וב-2004 שיר באנגלית וטורקית. בשנים הראשונות של התחרות, לא היו חוקים מסודרים לגבי שימוש בשפות, אך ב-1966, החליט איגוד השידור האירופי להכניס לתחרות את "חוק השפה", כלומר, שכל מדינה מחויבת לשיר בשפה הרשמית במדינה כאשר חוק השפה בוטל לתקופה קצרה, בין 1973-1976. ניצחונה הראשון של גרמניה היה עם שיר בשפה הגרמנית וניצחונה השני עם שיר בשפה האנגלית. "חוק השפה" בוטל סופית ב-1999, וכל שיריה של גרמניה בתחרות מאותה שנה היו באנגלית, למעט כאמור, ב-1999 כאשר גרמניה שלחה שיר בגרמנית, באנגלית, בטורקית ובעברית, ב-2001 ו-2007 שיר בגרמנית ואנגלית וב-2004 שיר באנגלית וטורקית.
גרמניה נהגה להעניק מספר רב של נקודות בתחרות לטורקיה. ב-1997, 1998, 1999, 2004,[2] 2006 ו-2007, גרמניה העניקה לטורקיה את מספר הנקודות הגבוה ביותר. הצבעותיה של גרמניה כנראה נובעות מהעובדה שישנו מיעוט טורקי גדול בגרמניה.[3][4] הדבר דומה למדינות רבות אשר יש להן קשרים כמו יוון וקפריסין, רומניה ומולדובה, מדינות ברית המועצות לשעבר, המדינות הבלטיות והמדינות הנורדיות.
מהתחרות ב-1998, ישנן ארבע מדינות מסוימות שמעפילות אוטומטית לגמר התחרות בלי קשר למיקומן בתחרות בשנה הקודמת. הן הרוויחו את מעמדן עקב היותן התורם הכלכלי הגדול ביותר של התחרות מטעם איגוד השידור האירופי. מדינות אלה הן ספרד, גרמניה, בריטניה, צרפת והחל מהתחרות ב-2011, כאשר איטליה שבה לתחרות לאחר כ-13 שנות היעדרות, גם איטליה. בשל מעמדן הבלתי פגיע בתחרות, הן היו ידועות בשם "ארבע הגדולות", וכשאיטליה הצטרפה אליהן הן ידועות בשם "חמש הגדולות". המפקח של התחרות, סוונטה סטוקסליוס, אמר לכתבים בפגישה עם "OGAE" סרביה, כי אם איטליה תשוב לתחרות בעתיד היא תעפיל ישירות לגמר ותהווה חלק מ"חמש הגדולות", וכך היה כאשר היא שבה לתחרות.[5] ב-2009, דווח כי "ארבע הגדולות" עלולות לאבד את מעמדן הבלתי פגיע בתחרות וכי הן יצטרכו להתחרות בחצאי-הגמר של התחרות כמו כל שאר המדינות. עם זאת, הדבר לא התרחש, ו"ארבע הגדולות" שמרו על מעמדן הבלתי פגיע בתחרות.
נכון ל-2024, גרמניה ואיטליה הן המדינות היחידות מ"חמש הגדולות" אשר ניצחו בתחרות מאז 1998.
ב-1998, גילדו הורן החל מסע פרסום שישכנע אנשים להצביע עבורו בתחרות קדם-האירוויזיון הגרמני. הורן ספג ביקורות נוקבות אודות חוסר רצינותו ותדמיתו המגוחכת. עם זאת, דעת הקהל אודותיו השתנתה במהרה והורן הגיע למקום הראשון בתחרות קדם-האירוויזיון הגרמני, עם 60% מסך כל קולות המצביעים. עם התקרבותה של תחרות אירוויזיון 1998, בגרמניה התרחשה "גילדו-מאניה" והורן זכה להצלחה והכרה במדינתו. כמו כן, הורן התפרסם גם במדינות אחרות ברחבי אירופה, והפך לדמות שנויה במחלוקת, הן בגרמניה והן מחוצה לה. באותה שנה, הורן זכה בפרס ברברה דקס המוענק לתלבושת הגרועה ביותר בתחרות.
הורן הופיע בתחרות יחד עם להקתו "Orthopädischen Strümpfe" עם השיר "Guildo hat euch lieb!", שנכתב על ידי שטפן ראב. אף על פי שהמקום אליו הגיע הורן בגמר התחרות, המקום השביעי עם 86 נקודות, היה מאכזב לדעת רבים בגרמניה, בעקבות הופעתו של הורן בתחרות, התחרות בגרמניה "קמה לתחייה", מה שדרבן אמנים גרמנים רבים להתמקם באחד מ-10 המקומות הראשונים בתחרות: ב-1999, 2000 ו-2001 גרמניה התמקמה באחד מ-10 המקומות הראשונים בתחרות. שטפן ראב, שכתב את השיר אותו שר הורן בתחרות, הופיע כנציג גרמניה בתחרות ב-2000 עם השיר "Wadde hadde dudde da?", ארבע שנים מאוחר יותר הוא כתב את השיר "Can't Wait Until Tonight" אותו שר מקס בתחרות ב-2004 והנחה את תחרות האירוויזיון שנערכה בדיסלדורף לצידן של המנחות ג'ודית ראקרס ואנקה אנגלקה.
שורה בצהוב מסמלת ניצחון של המתמודדת באותה תחרות
שורה באפור מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום השני
שורה בחום מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום השלישי
שורה באדום מסמלת תחרות בה המתמודדת דורגה במקום האחרון
שורה בירוק-זית מסמלת תחרות ממנה המתמודדת פרשה או שלא השתתפה לאחר שכבר נבחר שיר
| שנה | מבצע | שיר | תרגום לעברית | גמר | ניקוד | חצי גמר | ניקוד |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1956 | וולטר אנדראס שוורץ | "Im Wartesaal zum großen Glück" | "בחדר ההמתנה לאושר הגדול" | לא ידוע | לא ידוע | ||
| פרדי קווין | "So geht das jede Nacht" | "כך זה קורה כל לילה" | לא ידוע | לא ידוע | |||
| 1957 | מרגוט הילשר | "Telefon, Telefon" | "טלפון, טלפון" | 4 | 8 | ||
| 1958 | מרגוט הילשר | "Für zwei Groschen Musik" | "מוזיקה בשני גרושים" | 6 | 5 | ||
| 1959 | אליס & אלן קסלר | "Heute Abend wollen wir tanzen geh'n" | "אנחנו הולכות לרקוד הערב" | 8 | 5 | ||
| 1960 | וין הופ | "Bonne nuit ma chérie" | לילה טוב יקירתי" | 4 | 11 | ||
| 1961 | לאלה אנדרסן | "Einmal sehen wir uns wieder" | "יום יבוא ועוד נשוב ונפגש" | 13 | 3 | ||
| 1962 | קוני פרובוס | "Zwei kleine Italiener" | "שתי איטלקיות קטנות" | 6 | 9 | ||
| 1963 | היידי בריהל | "Marcel" | "מרסל" | 9 | 5 | ||
| 1964 | נורה נובה | "Man gewöhnt sich so schnell an das Schöne" | "מתרגלים כ"כ בקלות לדברים היפים בחיים" | 13 | 0 | ||
| 1965 | אולה וויסנר | "?Paradies, wo bist Du" | "גן עדן, איפה אתה?" | 15 | 0 | ||
| 1966 | מרגוט אסקנס | "Die Zeiger der Uhr" | "מחוגי הזמן" | 10 | 7 | ||
| 1967 | אינגה ברוק | "Anouschka" | "אנושקה" | 8 | 7 | ||
| 1968 | וונקה מיהרה | "Ein Hoch der Liebe" | "לחיי האהבה" | 6 | 11 | ||
| 1969 | סיב מאלמקוויסט | "Primaballerina" | "פרימה בלרינה" | 9 | 8 | ||
| 1970 | קטיה אבשטיין | "Wunder gibt es immer wieder" | "תמיד יכולים לקרות ניסים" | 3 | 12 | ||
| 1971 | קטיה אבשטיין | "Diese Welt" | "העולם הזה" | 3 | 100 | ||
| 1972 | מרי רוס | "Nur die Liebe läßt uns leben" | "רק האהבה מאפשרת לנו לחיות" | 3 | 107 | ||
| 1973 | גיטה | "Junger Tag" | "יום חדש" | 8 | 85 | ||
| 1974 | סינדי & בארט | "Die Sommermelodie" | "מנגינת הקיץ" | 14 | 3 | ||
| 1975 | ג'וי פלמינג | "Ein Lied kann eine Brücke sein" | "שיר יכול להיות גשר" | 17 | 15 | ||
| 1976 | "לס האמפריז" | "Sing Sang Song" | "תשיר, שר, שיר" | 15 | 12 | ||
| 1977 | הקונבנציה הכסופה | "Telegram" | "טלגרם" | 8 | 55[6] | ||
| 1978 | איירין שיר | "Feuer" | "אש" | 6 | 84 | ||
| 1979 | ג'ינגיס חאן | "Dschinghis Khan" | "ג'ינגיס חאן" | 4 | 86 | ||
| 1980 | קטיה אבשטיין | "Theater" | "תיאטרון" | 2 | 128 | ||
| 1981 | לנה ולייטיס | "Johnny Blue" | "ג'וני בלו" | 2 | 132 | ||
| 1982 | ניקול | "Ein bißchen Frieden" | "מעט שלווה" | 1 | 161 | ||
| 1983 | הופמן & הופמן | "Rücksicht" | "התחשבות" | 5 | 94 | ||
| 1984 | מרי רוס | "Aufrecht geh'n" | "הליכה זקופה" | 13 | 34 | ||
| 1985 | ווינד | "Für alle" | "בשביל כולם" | 2 | 105 | ||
| 1986 | אינגריד פטרס | "Über die Brücke geh'n" | "חוצים את הגשר" | 8 | 62 | ||
| 1987 | ווינד | "Laß die Sonne in dein Herz" | "תן לשמש להיכנס לליבך" | 2 | 141 | ||
| 1988 | מקסי & כריס גרדן | "Lied für einen Freund" | "שיר בשביל חבר" | 14 | 48 | ||
| 1989 | נינו דה אנג'לו | "Flieger" | "טייס" | 14 | 46 | ||
| 1990 | כריס קמפרס ודניאל קובאץ' | "Frei zu leben" | "לחיות חופשי" | 9 | 60 | ||
| 1991 | אטלנטיס 2000 | "Dieser Traum darf niemals sterben" | "החלום הזה לעולם אינו יכול למות" | 18 | 10 | ||
| 1992 | ווינד | "Träume sind für alle da" | "חלומות הם עבור כולם" | 16 | 27 | ||
| 1993 | מונכנר פריהייט | "Viel zu weit" | "יותר מדי רחוק" | 18 | 18 | ||
| 1994 | מקאדו | "Wir geben 'ne Party" | "אנחנו עושים מסיבה" | 3 | 128 | ||
| 1995 | סטון & סטון | "Verliebt in Dich" | "מאוהבת בך" | 23 | 1 | ||
| 1996 | לאון | "Planet of Blue" | "כוכב הלכת הכחול" | X[7] | X | 24 | 24 |
| 1997 | ביאנקה שומבורג | "Zeit" | "זמן" | 18 | 22 | ||
| 1998 | גילדו הורן | "!Guildo hat Euch lieb" | "גילדו אוהב אותך!" | 7 | 86[8] | ||
| 1999 | סורפריז | "Reise nach Jerusalem - Kudüs'e seyahat" | "המסע לירושלים-כיסאות מוזיקליים"[9] | 3 | 140 | ||
| 2000 | שטפן ראב | "?Wadde hadde dudde da" | "מה יש לך שם?"[10] | 5 | 95 | ||
| 2001 | מישל | "Wer Liebe lebt" | "אלה החווים אהבה" | 8 | 66 | ||
| 2002 | קורינה מאי | "I Can't Live without Music" | "לא יכולה לחיות בלי מוזיקה" | 21 | 17 | ||
| 2003 | לו | "Let's Get Happy" | "בואו נשמח" | 11 | 53 | ||
| 2004 | מקס | "Can't Wait Until Tonight" | "לא יכול לחכות עד הלילה" | 8 | 93 | ||
| 2005 | גראציה | "Run and Hide" | "רוץ והתחבא" | 24 | 4 | ||
| 2006 | טקסס לייטנינג | "No No Never" | "לא לא, לעולם לא" | 15 | 35 | ||
| 2007 | רוג'ר סיסרו | "Frauen regier'n die Welt" | "נשים שולטות בעולם" | 19 | 49 | ||
| 2008 | אין מלאכים | "Disappear" | "נעלם" | 23 | 14 | ||
| 2009 | אלכס סווינגס אוסקר סינגס | "Miss Kiss Kiss Bang" | "גברת קיס קיס באנג" | 20 | 35 | ||
| 2010 | לנה | "Satellite" | "לוויין" | 1 | 246 | ||
| 2011 | לנה | "Taken by a Stranger" | "נכבשה על ידי זר" | 10 | 107 | ||
| 2012 | רומן לוב | "Standing Still" | "עומד איתן" | 8 | 110 | ||
| 2013 | קסקדה | "Glorious" | "זוהרים" | 21 | 18 | ||
| 2014 | אלייזה | "Is It Right" | "האם זה נכון?" | 18 | 39 | ||
| 2015 | אן סופי | "Black Smoke" | "עשן שחור" | 27[11] | 0 | ||
| 2016 | ג'יימי-לי קריוויץ | "Ghost" | "רוח רפאים" | 26 | 11 | ||
| 2017 | לבינה | "Perfect Life" | "חיים מושלמים" | 25 | 6 | ||
| 2018 | מיכאל שולטה | "You Let Me Walk Alone" | "את נותנת לי ללכת לבד" | 4 | 340 | ||
| 2019 | S!sters | "Sister" | "אחות" | 25 | 24 | ||
| בן דוליץ' | "Violent Thing" | "דבר אלים" | התחרות בוטלה בשנה זאת | ||||
| 2021 | ינדריק זיגוורט | "I Don't Feel Hate" | "אני לא מרגיש שנאה" | 25 | 3 | ||
| 2022 | מאליק האריס | "Rockstars" | "כוכבי רוק" | 25 | 6 | ||
| 2023 | לורד אוף דה לוסט | "Blood & Glitter" | "דם ונצנצים" | 26 | 18 | ||
| 2024 | איזאק | "Always on the Run" | "תמיד במנוסה" | 12 | 117 | ||
| 2025 | |||||||
| שנה | העיר המארחת | מקום התחרות | מנחים |
|---|---|---|---|
| 1957 |  פרנקפורט |
האולם הגדול של שידור הסן | גמר: אניד איפליקיאן |
| 1983 | מינכן |
רודי זדלמאייר-הול | גמר: מרלן שארל |
| 2011 | דיסלדורף |
אספרי ארנה | חצאי גמר וגמר: שטפן ראב, ג'ודית ראקרס ואנקה אנגלקה |
| שנה | מגיש |
|---|---|
| 1994 | כרמן נבל |
| 1995 | |
| 1996 | גרמניה לא השתתפה בתחרות |
| 1997 | כריסטיאן מנז |
| 1998 | ננה |
| 1999 | רנאן דמירקאן |
| 2000 | אקסל בולטהאופסט |
| 2001 | |
| 2002 | |
| 2003 | |
| 2004 | תומאס אנדרס |
| 2005 | תומאס הרמנס |
| 2006 | |
| 2007 | |
| 2008 | |
| 2009 | תומאס אנדרס |
| 2010 | האפה קרקלינג |
| 2011 | אינה מולר |
| 2012 | אנקה אנגלקה |
| 2013 | לנה מאייר-לנדרוט |
| 2014 | הלנה פישר |
| 2015 | ברברה שנברגר |
| 2016 | |
| 2017 | |
| 2018 | |
| 2019 | |
| 2020 | התחרות בוטלה באותה שנה |
| 2021 | ברברה שנברגר |
| 2022 |
,_Bestanddeelnr_909-3999.jpg)
,_Bestanddeelnr_923-3643.jpg)
,_Bestanddeelnr_928-5028.jpg)
_(4647351293).jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
אתר האינטרנט הרשמי של גרמניה באירוויזיון (באנגלית).svg){kind=icon}
סרטונים בערוץ של האירוויזיון בגרמניה, באתר יוטיובSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
