Loading AI tools
חטיבת תותחנים של צה"ל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חטיבת האש 282 (עד 2017: אגד ארטילרי 282) או עוצבת גולן היא חטיבת אש בעוצבת געש (לאוגדה 36) שבפיקוד הצפון. כיחידה שכפופה מקצועית והכשרתית לחיל התותחנים, מפעילה החטיבה ארטילריה מסוגים שונים.
סמל היחידה החדש (נובמבר 2017) | |
פרטים | |
---|---|
כינוי | אגד 282 (השם הקודם) |
מדינה | ישראל |
שיוך | צה"ל |
סוג | אגד ארטילרי וחטיבת אש |
בסיס האם | מחנה יפתח |
אירועים ותאריכים | |
מלחמות |
מלחמת יום הכיפורים מבצע שלום הגליל המערכה ברצועת הביטחון מלחמת לבנון השנייה מבצע עופרת יצוקה מבצע צוק איתן מבצע שומר החומות מלחמת חרבות ברזל |
נתוני היחידה | |
ציוד עיקרי | דוהר M-109, רועם-SIGMA 155 (במעבר הדרגתי מ-M-109 לתותח זה), משגר רקטות מנתץ, משגר רקטות להב (רעם איתן ורומח), מכ" ם ר"ז ומערכות מטאורולוגיה |
פיקוד | |
יחידת אם | עוצבת געש |
יחידות בת | |
דרגת המפקד | אלוף-משנה |
מפקדים | ראו רשימה |
העוצבה כוללת כיום ארבעה גדודים של תומ"תים מדגם דוהר M-109AL, מהם שני גדודים סדירים ("קרן" ו"נמר") ושני גדודי מילואים ("מגן" ו"שפיפון", שהיה אף הוא גדוד סדיר עד העשור הראשון של המאה ה-21), גדוד אחד של משגרי רקטות מנתץ (גדוד "הרעם") ואת גדוד "עיטם" גדוד המרכז יחידות איכון ומטאורולוגיה. בנוסף לגדודי האגד, נכלל גם פלחי"ק גולן - פלוגת הקשר החטיבתית. עד ראשית שנת 2017 כללה העוצבה גם את יחידת מיתר.
מפקדת החטיבה, הפלחי"ק ובסיסי הקבע של היחידות הסדירות ממוקמים במחנה יפתח, ולפני כן היו במחנה קרן שברמת הגולן.
החטיבה הוקמה כאגד ארטילרי במסגרת שלדית זמן קצר לפני מלחמת יום הכיפורים, כאשר עם פרוץ הקרבות הוכפפו הכוחות הארטילרים ברמת הגולן לאגד. במלחמה סייע האגד לחטיבה 7 בקרבות הבלימה ברמת הגולן ובהמשך בקרבות ההבקעה לסוריה וסיוע לחטיבת גולני בכיבוש החרמון. במבצע ליטני השתתפו יחידות האגד בכוחות שחדרו ללבנון. במלחמת לבנון הראשונה כלל האגד שלושה גדודים סדירים ושלושה גדודי מילואים שפוצלו בין גזרות הלחימה השונות. בין השאר השתתפו כוחות האגד בקרב על הבופור, קרבות עין חילווה וכיבוש צידון, הקרב על כפר סיל, והמצור על ביירות. בהמשך העשור הראשון והשני של המאה ה-21 לקח האגד חלק בלחימה במבצעי צה"ל ברצועת עזה. בשלהי שנת 2017 אורגן האגד מחדש כחטיבת אש.
בשנים הקרובות החטיבה צפויה להיות הראשונה לקלוט את תותחי הרועם - התותח החדש של צה״ל.
בדצמבר 2023, במלחמת חרבות ברזל במהלך התמרון הקרקעי, חצו לראשונה לוחמי חטיבת האש 282 את הגבול ופעלו ברצועת עזה, בשיתוף פעולה עם צוות הקרב החטיבתי של חטיבה 188 בשכונת שג׳אעייה.[1]
צבעי תג היחידה של האגד הם אדום ושחור, כצבעי חיל התותחנים. בעבר כלל התג רק איור של תותח מתנייע, פגז ועלי זית. ב-2009 נוספו לו אלמנטים נוספים, לרבות ייצוג ליחידת מיתר ורקטה לייצוג המנתץ, כדי לתת ביטוי גם ליתר יחידות האגד.[2] כחלק מארגון האגד כחטיבת אש, בשנת 2017 נקבע סמל חדש אשר נועד לבטא עקרונות כלליים הנוגעים לכלל יחידות החטיבה: החתירה לפגיעה באויב, לדיוק ולסגירת מעגלי אש.
גדוד 334, "הרעם" (כיום גדוד MLRS), הוקם במרץ 1949 והתבסס על סוללה מגדוד 181 שלחם במלחמת העצמאות. גדוד 334 היה גדוד התותחנים החטיבתי של חטיבת "גולני" והפעיל מרגמות 120 מ"מ נגררות. הגדוד השתתף, במתן סיוע ארטילרי, בפעולת התגמול בתל מוטילה, במבצע "הר געש" ב-1955 (הסבחה) ובמבצעים בנוקייב ותאופיק.
ב-1963 הוסבו המרגמות הנגררות למרגמות כבדות מתנייעות (מכמ"ת) 120 מ"מ. עם אלו השתתף במלחמה על המים. במלחמת ששת הימים סייע לחטיבת גולני ולחטיבה 8 בכיבוש רמת הגולן והחרמון ובהם תל-פאחר וקונייטרה. בשנת 1968 הוסב הגדוד למרגמות הכבדות המתנייעות (מכמ"ת) 160 מ"מ. משנת 1970 השתייך לעוצבת הרעם אגד פיקודי של פיקוד הצפון. במלחמת ההתשה הגדוד לחם בגיזרת תעלת סואץ, בעמק הירדן, ברמת הגולן ובהמשכה בגבול לבנון. הגדוד סייע לכוחות חי"ר ושריון במבצעים לאבטחת הדרך לג'בל רוס (הר דב) ובמבצעים גדולים כמו "קלחת" בפתחלנד ו"קיתון" בסוריה. במהלך התקופה, הגדוד ביצע שלוש פשיטות ארטילריות – החדרת סוללות לתוך שטח לבנון לירי על מטרות בעומק, וזאת תוך סיוע אבטחה של "גולני" ו"אגוז". במקביל למכמ"ת 160 מ"מ, הגדוד גם הפעיל תותחי שלל 130 מ"מ ותותחי D-30 122mm (אנ')[3] להשגת טווחים ארוכים יותר.
במלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973 הגדוד היה חלק מהכוחות הסדירים המועטים שלחמו לבלימת הכוחות הסוריים העדיפים ברמת הגולן. הגדוד השתתף בקרבות הבלימה בצפון הגולן ובעמק הבכא, ובהמשך, בהבקעה בסוריה ובסיוע לחטיבת גולני בכיבוש החרמון במבצע קינוח. לאחר מכן, השתתף במלחמת ההתשה במובלעת הסורית. הגדוד הפעיל במלחמה שתי סוללות מכמ"ת 160 מ"מ וסוללה אחת תותחי 155 מ"מ 50-M.
ב-1974 הגדוד הוסב לתומ"ת (תותח מתנייע) 175 מ"מ "רומח" - 107-M עם תותחים אלו השתתף ב"מבצע ליטני" בלבנון. ב-1980 צורף לעוצבת הגולן ב-1982 במלחמת לבנון הראשונה הפעיל גם תותחי 203 מ"מ "קרדום" לירי בכינון ישיר בגזרת ביירות. ב-1993 הגדוד השתתף במבצע דין וחשבון.
ב-1996 התאחד הגדוד עם גדוד 484 שקלט את מערכת המנתץ. מבצע ענבי זעם תפס ב-1996 את הגדוד עם שתי סוללות "מנתץ" וסוללה אחת "רומח". רק סוללת ה"רומח" לקחה חלק במבצע ענבי זעם, בגזרת מטולה-מרג' עיון. במלחמת לבנון השנייה ביצע הגדוד את הירי המבצעי הראשון של רקטות "מנתץ" כשלחם במסגרת עוצבת הרעם. ב-2015 קלט הגדוד את רקטות הרומח המדויקות. ב-2017 קלט את רקטות רעם איתן, דגם משופר של הרמ"מ.ב-2020 קלט הגדוד את משגר רקטות להב תוצרת אלביט מערכות
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
אלי לנדאו | 1949 - 1951 | |
משה אבידר | 1951 - 1952 | |
ישראל בן אמיתי | 1952 - 1953 | לימים קצין תותחנים ראשי |
זוסיה עינון אוקוליסט | 1953 - 1955 | |
צבי גרינוולד | 1955 - 1957 | מפקד הגדוד במלחמת סיני |
צבי אלאור | 1957 - 1958 | |
צבי אילון | 1958 - 1961 | |
צבי ברז"ל | 1961 - 1962 | מפקד הגדוד במבצע סנונית |
צבי פרוק | 1962 - 1963 | |
דוד ירקוני | 1963 - 1964 | לימים מפקד אגד ארטילרי 9222 |
מרדכי מירון | 1964 - 1966 | |
אלי עשת | 1966 - 1968 | מפקד הגדוד במלחמת ששת הימים |
עמוס ברעם | 1968 - 1969 | לימים עוזר ראש אג"ם |
אברהם בר דוד | 1969 - 1971 | לימים קצין תותחנים ראשי |
ברוך קורות | 1971 - 1972 | |
אריה שחם | 1972 - 1973 | מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים |
אהרון אלדו זוהר | 1973 - 1974 | לימים מפקד חטיבת האש 282 |
גדעון עציון | 1974 - 1975 | לימים מפקד אגד ארטילרי 425 |
אהוד אברמסון | 1975 - 1976 | |
שמואל רשף | 1976 - 1978 | מפקד הגדוד במבצע ליטני, לימים קצין תותחנים ראשי |
יוסי דגן | 1978 - 1980 | |
יוסי גורל | 1981 - 1982 | לימים מפקד חטיבת האש 282 |
ישראל לבל לביא | 1982 | מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה, לימים מפקד חטיבת האש 282 |
עיבל גלעדי | 1982 - 1984 | |
ראובן בנקלר | 1984 - 1985 | לימים מפקד חטיבת האש 282 |
יהודה סימן טוב | 1985 - 1986 | |
צבי פוגל | 1986 - 1988 | לימים ראש מטה פיקוד הדרום |
חיים ספיר (סטיקלרו) | 1988 - 1990 | |
רומן ארנון | 1990 - 1992 | |
ערן כץ | 1992 - 1994 | |
יוסי חדד לוי | 1994 - 1996 | |
גל לופט | 1996 - 1998 | |
יוני גדג' | 1998 - 1999 | לימים מפקד חטיבת מכבים ומפקד עוצבת עמוד האש |
איתן ארד | 1999 - 2001 | לימים מפקד עוצבת הרעם ויחידה 5252 |
אלון קלוס | 2001 - 2003 | לימים קצין תותחנים ראשי |
איציק שחר | 2003 - 2005 | לימים מפקד מחנה שבטה |
יורם כנפו | 2005 - 2007 | מפקד הגדוד במלחמת לבנון השנייה, לימים ראש מטה פיקוד הצפון |
חן אלמוג | 2007 - 2009 | לימים מפקד עוצבת קלע דוד ויחידה 5252 |
דב כהן | 2009 - 2011 | |
לירן יגר | 2011 - 2012 | הודח מתפקידו[4] |
נרקיס מנחם | 2014 - 2012 | |
דוד גטניו | 2014 - 2016 | לימים מפקד מחנה שבטה |
עידן קרפל | 2016 - 2018 | לימים מפקד עוצבת אדירים |
אור לוי | 2018 - 2020 | |
אפרת קייקוב-לוי | 2020 - 2022 | |
אור קסלר | 2022-2024 | |
רון ליבוביץ | 2024- הווה |
גדוד 404, "שפיפון", הוקם בחזית הצפון במלחמת העצמאות, כ"גדוד 4 שדה", מפקד הגדוד הראשון היה שמואל גודר. תחילה הפעיל הגדוד תותחי נפוליאונצ'יק ולאחר מכן תותחי קרופ 75 מ"מ. הגדוד סיפק סיוע ארטילרי בקרב על חיפה, במבצע דקל, בקרב על לוביה, קרב משמר הירדן וקרב עתלית. לאחר המלחמה קיבל הגדוד את השם "גונדת שדה 404" ובהמשך ""גדוד תותחי שדה 404".
במלחמת סיני הפעיל הגדוד תותחי 25 ליטראות ולחם יחד עם חטיבה 202 בסיני. לאחר המלחמה קלט הגדוד תומ"תי M7 פריסט, הוא השתתף במבצע חרגול ב-1960 ובמבצע סנונית ב-1962.
במלחמת ששת הימים הפעיל הגדוד תותחי M7 פריסט וסיפק סיוע לחטיבה 8 שלחמה בגזרת סיני, כשהוא בפיקודו של הסמג"ד קרלו שגב שנהרג במלחמה ולאחר מכן של אריה מזרחי שהיה הקס"מ.
במלחמת ההתשה עבר הגדוד הסבה לתותחי M-50, על בסיס שלדת טנקי שרמן ותותחי 155 מ"מ. ב-1970 עבר מרבית הכוח הסדיר של הגדוד לגדוד 55 שהוקם והפעיל תותחי M-110, הגדוד נותר עם פלוגת מפקדה וסוללת מילואים. בהמשך קלט הגדוד מחדש חיילים סדירים, ביצע אימון הקמה וחזר לתפוס קו בגזרה הדרומית של המיתלה.
במלחמת יום הכיפורים הפעיל הגדוד תותחי M-50, כמו כן הפעיל הגדוד סוללת תותחי "נברון" שישבה במעוז בודפשט וסוללה נברון במעוז אורקל ("טמפו"). הגדוד לחם בחזית המצרית, הוא השתייך אורגנית לאגד ארטילרי 209 אך במהלך המלחמה הוכפף לאגד ארטילרי 215. לאחר המלחמה השתתף הגדוד בקרבות ההתשה מול המצרים. באפריל 1974 החל הגדוד בהסבה לתומ"תי M-109.
הגדוד קיבל את השם שפיפון מאחר שדילג בין בסיסים רבים בחצי האי סיני. המחנה האחרון בסיני היה המחנה ב"מתמתני", וממנו עלה הגדוד להשתתף במלחמת שלום הגליל.
במלחמת שלום הגליל התחיל הגדוד בצומת וואסט שברמת הגולן, משם הגיע לעמדות בהר דב, ומשם נכנס פנימה עד לרשיא שבסמוך לאגם קרעון. ב-9 ביוני סייע הגדוד לסיירת מטכ"ל במהלך הקרב על המיוערת. לאחר מכן עבר הגדוד לגזרה המערבית והשתתף במצור על ביירות, תוך השתתפות בלחימה שהייתה במהלך הכניסה לביירות עצמה. בשנת 1985 יצא הגדוד מלבנון, והועבר מאגד 209 לעוצבת גולן, ולמחנה הקבע שנבנה עבורו במעלה גמלא שברמה, בסמוך לגמלא ונקרא "מחנה שגב" על שם רס"ן קרלו שגב.
הגדוד היה הראשון לקלוט את מערכת הניווט האינרציאלי "גברילי" בתחילת שנות התשעים, היה גדוד תותחי ה"דוהר" הראשון, ובו בוצעו ניסויי הדוהר. לאחר גיבוש התורה בגדוד, הוחלט על הסבת התומ"תים לדוהרים בשאר היחידות.
בשנת 2003 פורק הגדוד והפך לגדוד מילואים. כגדוד מילואים השתתף במלחמת חרבות ברזל.
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
שמואל גודר | 1948 - 1949 | לימים ראש הג"א, נשיא בית הדין הצבאי לערעורים |
יחזקאל גור | 1949 - 1950 | |
שאול פינצי | 1950 - 1951 | |
יעקב אשל | 1951 - 1952 | |
יצחק ברק | 1952 - 1953 | |
שמואל גורדון | 1953 - 1954 | |
אליעזר דינאי | 1954 - 1955 | |
ברוך ברוכין | 1955 - 1959 | לימים קצין תותחנים ראשי |
יצחק יכין | 1959 - 1960 | |
צבי נשר | 1961 - 1962 | |
חיים ירקוני | 1962 - 1963 | |
אריה לוי | 1963 - 1964 | לימים ראש אגף האפסנאות |
יהושע בהר | 1964 - 1965 | |
צבי שפיר | מפקד הגדוד במלחמת ששת הימים | |
משה לוי | לימים קצין אג"ם של פיקוד הדרום | |
עודד בונה | 1970–1971 | |
מרדכי ויזל | 1972 - 1973 | |
שמואל מאיר | 1973 - 1974 | מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים |
עודד טירה | 1974 - 1976 | לימים קצין תותחנים ראשי |
יעקב רשף | 1976 - 1977 | |
גדעון קידר | 1977 - 1978 | |
פיני דורון | 1978 - 1979 | |
יוסי גורל | 1979 - 1980 | לימים מפקד חטיבת האש 282 |
צחי גנור (ונגר) | 1981 - 1982 | |
מוטי טל | 1982 - 1984 | |
יעקב זיגדון | 1984 - 1985 | לימים מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה |
מאיר מרציאנו | 1985 - 1986 | |
דני כסיף | 1986 - 1987 | לימים קצין תותחנים ראשי |
שלומי פלקס | 1987 - 1988 | |
אשל פשטי | 1988 - 1989 | |
שמיל פלג | 1989 - 1991 | |
אלי כהן | 1991 - 1993 | |
גל לופט | 1993 - 1995 | |
בני מר | 1995 - 1997 | לימים ראש מטה פיקוד הצפון |
שיין כהן | 1997 - 1999 | |
שלומי פייער | 1999 - 2001 | מפקד הגדוד במהלך הנסיגה מלבנון |
ליאור רוזנטל | 2001 - 2003 | מפקד הגדוד במבצע חומת מגן |
אבי מנו | מפקד הגדוד האחרון כגדוד סדיר | |
שרון בן חיים | 2003-2009 | |
ניר לשם | 2009-2014 | |
אריק קול | 2014-2018 | |
עידו פרבמן | 2018-2024 | מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל |
אור קומיסר | היום-2024 |
גדוד ״מגן״ הוכר בעבר כיחידה ״527״. גדוד 9260, ״מגן״ הוקם מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים בשנת 1974 על ידי סא"ל אהוד בכר. הגדוד לחם במלחמת ששת הימים, מלחמת לבנון הראשונה, מלחמת לבנון השנייה ובמלחמת חרבות ברזל וכיום פועל כגדוד מילואים של חטיבת האש 282.
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
אהוד בכר | 1974–1979 | |
יוסי דגן | 1979–1984 | |
רמי שניר | 1984–1989 | |
יריב אורלי | 1989–1994 | |
אביב מנדיל | 1994–1997 | |
שאולי אביב | 1998–2009 | |
מיכאל (מיקי) שאפירו | 2009–2015 | |
אמוץ גור | 2015–2020 | |
יאיר שימל | 2020 - כיום | מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל |
גדוד 405, "נמר", הוקם במרץ 1969 כתוצאה מצרכי מלחמת ההתשה. הגדוד התבסס על תותחי שלל נגררים, ולקראת המלחמה הוסב לתומ"תי M-109. במלחמת יום הכיפורים לחם הגדוד בגזרת רמת הגולן ואיבד במלחמה 21 מלוחמיו (המונצחים באנדרטת גדוד 405). בתום המלחמה קיבל בסיס הגדוד את השם "יואב" לזכרם של שניים מנופליו אבי דיטשי ויואל פורת.
ב-30 ביולי 2024 פרסם צה"ל כי גדוד הנמר יהיה הגדוד ההראשון שיפעל את תותח הרועם.[5]
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
מיכאל (מונדי) כרמלי | 1969 - 1970 | |
אלי דורון | 1970 - 1972 | |
אריה בקנשטיין | 1972 - 1973 | |
אריה מזרחי | 1973 - 1974 | מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים, לימים קצין תותחנים ראשי |
מיכה וידבסקי | 1974 - 1976 | |
משה הראל | 1976 - 1977 | |
איציק זהבי | 1977 - 1978 | |
יחיעם שרון | 1978 - 1980 | |
משה רונן | 1980 - 1981 | |
חזי נגר | 1981 - 1982 | מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה |
שמואל אהרון | 1982 - 1983 | |
רובי רוקני | 1983 | |
יהושע דורפמן | 1983 - 1985 | לימים קצין תותחנים ראשי |
אשל פשטי | 1985 - 1986 | |
אריק זר | 1986 - 1988 | |
אשר שגב | 1988 - 1989 | |
עטר דגן | 1989 - 1991 | לימים מפקד עוצבת התקומה |
אילן אפרת (אפריאט) | 1991 - 1993 | |
עופר שריג | 1993 - 1995 | מפקד הגדוד במבצע דין וחשבון |
רובי שטיר | 1995 - 1997 | |
יורם לב-רן | 1997 - 1999 | לימים מפקד בה"ד 16 |
אמנון מאיר | 1999 - 2001 | לימים מפקד עוצבת גולן |
אייל רוזן | 2001 - 2003 | לימים מפקד התותחנים הפיקודי של פיקוד הדרום |
ראובן גורשטיין | 2003 - 2005 | |
ארז ברגמן | 2005 - 2007 | לימים מפקד עוצבת התקומה |
רמי אבודרהם | 2007 - 2009 | לימים רמ"ט פיקוד המרכז |
אלי שרון | 2009 - 2010 | |
גיא מרקיזנו | 2010 - 2012 | לימים מפקד עוצבת עמוד האש |
מקסים לוי | 2012 - 2014 | מפקד הגדוד במבצע צוק איתן |
נמרוד ציבולסקי | 2014 - 2016 | לימים מפקד עוצבת גולן |
יותם בורשטיין | 2016 - 2018 | |
אביב נוף | 2018 - 2020 | |
אלחי כהן | 2022-2020 | |
איתן גיליס | 2022 - 2024 | |
סהר ורשבסקי | 2024 - |
גדוד 411, "קרן", הוקם מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים והשתתף בלחימה במלחמת ההתשה במובלעת הסורית. הגדוד קרוי על שמו של סגן בני קרן (קירשנבאום), קצין בחיל התותחנים שנהרג בתאונת דרכים בינואר 1973. סוללה מהגדוד נטלה חלק במבצע ליטני בו סייעה לכוחות חטיבת הצנחנים, חטיבת ביסלמ"ח וחטיבת בה"ד 1. במלחמת לבנון הראשונה סייע הגדוד לעוצבת יש"י ובהמשך לאוגדה 96. במלחמת חרבות ברזל דילג הגדוד בין הגזרות השונות, וסייע גם בקרב ההגנה בצפון, בקרב ההתקפה בעזה ובתמרון הקרקעי בדרום לבנון[6].
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
דוד אורון | 1973 - 1975 | המג"ד הראשון |
אורי מאור | 1975 - 1976 | |
יצחק גזית | 1976 - 1978 | מפקד הגדוד במבצע ליטני, לימים מפקד חטיבת האש 282 |
שמואל גולן | 1978 - 1979 | |
אליעזר המלי | 1979 - 1981 | |
יורם רביב | 1981 - 1982 | מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה |
הרצל גדז' | 1982 - 1984 | לימים מפקד חטיבת האש 282 |
שרי שאנן | 1984 - 1986 | לימים מפקד עוצבת התקומה |
מיכאל שטיגליץ | 1986 - 1987 | לימים נספח צה"ל הראשון ברוסיה |
אמיר נוימן | 1987 - 1988 | |
שולי לוי | 1988 - 1990 | |
דורון סלומון (שלו) | 1990 - 1992 | |
יחיאל קופרשטיין | 1992 - 1994 | מפקד הגדוד במבצע דין וחשבון |
דוד סויסה | 1994 - 1996 | מפקד הגדוד במבצע ענבי זעם, לימין קצין תותחנים ראשי |
עופר דביר | 1996 - 1998 | |
רונן אפק | 1998 - 2000 | |
שי מלכא | 2000 - 2002 | |
שרון סספורטס | 2002 - 2004 | לימים מפקד עוצבת קלע דוד |
אבי מנו | 2004 - 2006 | |
אבירם סלע | 2006 - 2008 | לימים קצין תותחנים ראשי |
רם קדרון | 2008 - 2010 | |
עומר שרון | 2010 - 2012 | לימים מפקד מחנה שבטה |
אייל אמבון | 2014-2012 | |
עמית גיא | 2014 - 2016 | לימים מפקד מחנה שבטה |
אפי מזרחי | 2016 - 2018 | לימים סגן מפקד עוצבת שלהבת האש |
עידן ברנשטיין | 2018 - 2020 | לימים מפקד עוצבת התקומה |
רז היימליך | 2020 - 2022 | |
אורן פיטוסי | 2022 -2024 | מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל |
ניב אלבו | 2024- | מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל |
בשנת 2010 הוקמה יחידה 611 "עיטם" תחת אגד 219, ובשנת 2013 הוסבה לגדוד. בשנת 2014 הוכפף הגדוד לאגד 282.[7]
גדוד 611 "עיטם" כולל יחידות איכון ומטאורולוגיה. הגדוד מפעיל את מכ"ם ר"ז ומערכת "טייפון" לאספקת נתונים מטאורולוגיים.[8][9] בעבר הפעיל הגדוד את מערכת מגן רוח.
הגדוד כולל שתי סוללות (צפונית ודרומית), כל סוללה מונה פלגת מטאורולוגיה ו-2 צוותי ר"ז המתפעלים את מכמ"י הר"ז.
באפריל 2020 נפתחה פלוגת את"ר מבצעית נוספת בגדוד 611 אך עברה לגדוד 869 באיסוף קרבי לאחר שפרויקט הקמת מערך האת"ר בחיל התותחנים נסגר.
ב-25 בנובמבר 2021 הוענק לגדוד אות הערכה מבצעי מטעם הרמטכ"ל.[10]
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
אורן האס | 2010 - 2011 | |
ענבר יזהר | 2011 - 2012 | |
יגאל קצב | 2012 - 2014 | |
איתי גוטרמן | 2014 - 2016 | |
תומר ז'ורנו | 2016 - 2018 | |
אסף רחמים | יולי 2018 - 2020 | |
סגן אלוף י' | 2020 - 2022 | |
סגן אלוף ב' | יוני 2022- נובמבר 2024 | מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל |
סגן אלוף ע' | נובמבר 2024 | מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל |
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
משה לוי | 1973 - 1974 | מפקד האגד במלחמת יום הכיפורים |
מאיר דורון | 1974 - 1976 | לימים סגן קצין תותחנים ראשי |
אהרון אלדו זוהר | 1976 - 1977 | |
יצחק שלו | 1977 - 1979 | |
גדעון עציון | 1979 - 1980 | |
עמוס תור | 1980 - 1981 | |
יצחק גזית | 1981 - 1983 | מפקד האגד במלחמת לבנון הראשונה |
שמעון שחם | 1983 - 1985 | |
יוסי גורל | 1985 - 1987 | לימים רמ"ח ארגון באגף התכנון |
ישראל לבל לביא | 1987 - 1988 | |
יהושע דורפמן | 1988 - 1990 | לימים קצין תותחנים ראשי ולאחר מכן מנהל רשות העתיקות |
הרצל גדז' | 1990 - 1991 | לימים ראש המנהל האזרחי ביהודה ושומרון |
דן הראל | 1991–1993 | לימים סגן הרמטכ"ל |
ראובן בנקלר | 1993–1995 | |
צבי פוגל | 1995–1997 | לימים ראש מטה פיקוד הדרום |
יורם אורון | 1997 - 1999 | |
מישל בן ברוך | 1999 - 2001 | לימים קצין תותחנים ראשי |
אילן אפרת (אפריאט) | 2001–2003 | מפקד האגד בחומת מגן |
דוד סויסה | 2003–2005 | לימים קצין תותחנים ראשי |
רועי ריפטין | 2005–2008 | מפקד האגד במלחמת לבנון השנייה, לימים קצין תותחנים ראשי |
אמנון מאיר | 2008–2010 | |
ירון פורמוזה | 2010–2012 | |
אילן לוי | 2012–2014 | |
יורם כנפו | 2014–2016 | לימים ראש מטה פיקוד צפון |
נרי הורוביץ | 2016–2019 | תחת פיקודו אורגן האגד מחדש כחטיבת אש, לימים קצין תותחנים ראשי |
יאיר נתנס | 2019 – 2020 | לימים קצין תותחנים ראשי |
נמרוד ציבולסקי | 2020 – 2023 | |
נעם סובל | 20 ביוני 2023 - |
אנדרטה לזכר לוחמי גדוד “נמר”. האנדרטה ניצבת כ-2 ק”מ ממערב לג’וחדר, על דרך עפר. האתר בו נמצאת משתרע על פני שטח של 3 דונמים וצופה על מרכז רמת הגולן ודרומה. במלחמת יום הכיפורים הייתה הסוללה מוצבת בדרום רמת הגולן וסייעה באש לבלימת הכוחות הסוריים, שפרצו בגזרה זאת. כוח שריון סורי תקף את הסוללה בטרם דילגה לאחור. באנדרטה מונצחים 21 לוחמי גדוד ״נמר״.
אנדרטה לזכר חללי גדוד “הרעם” האנדרטה ביער אלוני הבשן על רחבה מרוצפת, לוח אבן אפור עליו מתנוססים סמל היחידה וחקוקים 60 שמות חללי הגדוד שנפלו במערכות ישראל בחזית האנדרטה תותח נ”ט 90 מ”מ על מרכבה של תותח 6 ליטראות.
אנדרטה לזכר סרן אברהם שניר האנדרטה נמצאת במרכז גן הנושא את שמו. אברהם שניר קצין שיתוף ארטילרי בגדוד “עוז 77” של אביגדור קהלני. נפל ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים, בהסתערות על מזרעת בית ג’אן. האנדרטה הוקמה ע”י משפחתו שהקימה את גן השעשועים. האנדרטה – אבן בזלת גדולה שהובאה ממקום נפילתו בגולן, וסביבה אבני בזלת קטנות. על אבן הבזלת נחקקו המילים בסלע ונצבעו לבן: “במותם ציוו לנו את החיים״.
אנדרטה לזכר יואל פורת ואבי דיטשי האנדרטה ניצבת מדרום לצומת קצביה. האנדרטה מורכבת מאבן גרניט, שהובאה מבסיס התחמושת ברמת הגולן, ומאבן ענקית שנלקחה מהסביבה הקרובה. שברי ג’יפ מוקפים שרידי פגזים על האבן חקוק: “פה נפלו במלחמת יום הכיפורים סגן פורת יואל, רס”ר דיטשי אבי. י”א בתשרי תשל”ד 1973”.
בשנת 2012 לראשונה הוקמה אנדרטת חללי חטיבת האש 282 במחנה ״קרן״ שבגולן.
עם העברת מפקדת החטיבה למחנה יפתח, פורקה האנדרטה ממחנה ״קרן״ והועברה למחנה יפתח. באנדרטה מונצחים 273 שמות חללי חטיבת האש.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.