Loading AI tools
סופרת פולנייה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אן אליזבת אפלבאום (באנגלית: Anne Elizabeth Applebaum; נולדה ב-25 ביולי 1964 בוושינגטון די. סי.) היא עתונאית וסופרת יהודייה-אמריקאית זוכת פרס פוליצר שהרבתה לכתוב על הקומוניזם ועל התפתחות החברה האזרחית במרכז ובמזרח אירופה. היא הייתה עורכת באקונומיסט וחברת מערכת בוושינגטון פוסט (2006-2002).
 | |
| לידה |
25 ביולי 1964 (בת 60) וושינגטון די. סי., ארצות הברית  |
|---|---|
| שם לידה |
Anne Elizabeth Applebaum |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקום מגורים |
וושינגטון די. סי., ורשה, לונדון |
| מקום לימודים |
בית הספר לכלכלה של לונדון, אוניברסיטת ייל, פירסון קולג', קולג' סנט אנטוני (אוקספורד), Sidwell Friends School |
| שפות היצירה |
אנגלית, רוסית, פולנית, צרפתית |
| יצירות בולטות |
Gulag: A History, Red Famine: Stalin’s War on Ukraine |
| מספר צאצאים |
2 |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
  | |
הוריה הם הרווי אפלבאום, שותף במשרד עורכי הדין הבינלאומי קובינגטון וברלינג, ואליזבת אפלבאום, ממוזיאון קורקורן. היא בוגרת בית הספר סָיְידְוֶול פרנדס (אנ') (1982). היא קיבלה תואר ראשון בהצטיינות יתרה מאוניברסיטת ייל (1986), שם נבחרה לאחווה פי בטא קפא. היא למדה לתואר השני במימון מלגת מרשל ביחסים בינלאומיים בבית הספר לכלכלה של לונדון (1987).[1] היא למדה בקולג' סנט אנטוני, אוניברסיטת אוקספורד לפני שעברה לוורשה, פולין ב-1988 ושימשה ככתבת מטעם האקונומיסט.[2]
אפלבאום שימשה כעורכת בכתב העת הבריטי The Spectator ובעלת טור בדיילי טלגרף ובסאנדיי טלגרף. היא גם כתבה עבור האינדיפנדנט. היא עבדה באקונומיסט, בו כתבה על מפנים חברתיים ופוליטיים משמעותיים במזרח אירופה, לפני ואחרי נפילת חומת ברלין ב-1989. ב-1992 זכתה בפרס צ'ארלס דאגלס.
אפלבאום התגוררה בלונדון ובוורשה במהלך שנות התשעים, וכתבה מספר שנים טור פופולרי בעיתון הלונדוני Evening Standard (אנ'). היא כתבה על הפרלמנט של בריטניה ומאמרי פובליציסטיקה על סוגיות מקומיות וזרות.
אפלבאום יודעת היטב אנגלית, צרפתית ופולנית.
ב-24 במאי 2006, היא כתבה שהיא עזבה את וושינגטון על מנת לחיות בפולין.[3]
אפלבאום הייתה עמיתת ג'ורג' הרברט ווקר בוש/אקסל שפרינגר באקדמיה האמריקאית בברלין, גרמניה, ב-2006 ובאביב 2008.[4][5] אפלבאום גם שימשה כעמיתה בצוות חשיבה של מכון היזמות האמריקאי (American Enterprise Institute).[6]
בפברואר 2008, הוענק לה אות מסדר הצלב של טרה מריאנה האסטוני, מדרגה שלישית.[7]
ספרה הראשון של אפלבאום, Between East and West (בין מזרח למערב), הוא יומן מסע[8] ועליו היא זכתה בפרס אדולף בנטינק ב-1996. ספרה השני, "גולאג - מחנות הריכוז הסובייטיים", ראה אור ב-2003 (הספר תורגם לעברית וראה אור בהוצאת עברית בשנת 2004) ועליו היא זכתה בשנת 2004 בפרס פוליצר לספרות תעודית.[9][10][11]
במאמר קצר בבלוג שלה שפרסמה בספטמבר 2009 גינתה אפלבאום את מעצרו של רומן פולנסקי ב-2009.[12][13] מבקריה טענו שהיא המעיטה בפשעיו של פולנסקי ולא חשפה את העובדה שבעלה ניסה לשחרר אותו.[14][15][16][17][18] היא הגיבה במאמר נוסף בבלוג שבו היא חשפה בעבר את עבודתו של בעלה, שהיא אינה הדוברת שלו, וש"לא היה לה שום מושג שהממשלה הפולנית רוצה או יכולה לשדל למען שחרורו של פולנסקי“.[19]
ב-2020 יצא לאור ספרהּ דמדומי הדמוקרטיה(אנ') בהוצאת דאבלדיי. בספרה היא נשענת על מחקרי עמיתים, ובמיוחד של חוקרת הפסיכולוגיה הפוליטית קארן סְטֶנר (אנ'). את תובנותיה ממחקריה של סטנר, והרלוונטיות גם בשנת 2023, היא הציגה בראיון ב"הארץ" לנתנאל שלומוביץ. היא ניסתה להסביר מדוע ואיך מהפכות רבות מתרחשות לפתע במאה ה-21. לדבריה, המשיכה למנהיגים סמכותניים אינה ביטוי לצרות אופקים, אלא לחשיבה פשטנית. אנשים נמשכים לרעיונות סמכותניים כי מורכבוּת מערערת אותם. הם סולדים מפלגנות בחברה, ומעדיפים אחדות. לדבריה, כשהם נחשפים פתאום ברשת לגיוון של דעות וחוויות זה מכעיס אותם. הם מחפשים פתרונות בשפה פוליטית שגורמת להם להרגיש בטוחים. כך היא הסבירה בקצרה את ריבוי המהפכות לאחרונה במדינות דמוקרטיות כמו הונגריה, פולין, ארצות הברית ועוד[20].
אפלבאום נישאה ליושב-ראש הסיים ראדוסלאב שיקורסקי ב-1992.[21] שיקורסקי לימים הפך לשר החוץ של פולין תחת ראש הממשלה דונלד טוסק. יש להם שני בנים.[22]
אתר האינטרנט הרשמי של אן אפלבאום
אן אפלבאום, ברשת החברתית פייסבוק
אן אפלבאום, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אן אפלבאום, ברשת החברתית אינסטגרם.svg){kind=icon}
אן אפלבאום, סרטונים בערוץ היוטיוב
אן אפלבאום, ברשת החברתית Goodreads
נתנאל שלומוביץ, העיתונאית הימנית שראתה את פולין קורסת הבינה איך מרסקים דמוקרטיה, באתר הארץ, 26 במרץ 2023 נדב איל, החלה עונת המינויים, באתר "ידיעות אחרונות", 8 ביוני 2023Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
