Loading AI tools
ראש ישיבות מיר בבלארוס ובארץ ישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב חזקיהו אליעזר יהודה פינקל (ה'תרל"ט, 1879 - י"ט בתמוז תשכ"ה, 19 ביולי 1965) היה ראש ישיבת מיר בעיירה מיר, ומייסדה מחדש בארץ ישראל. חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: יש לציין גם תאריכים כלליים בנוסף לתאריכים עבריים. | |
אליעזר יהודה פינקל נולד באלול ה'תרל"ט בעיירה קלם שבליטא, לגיטל בת רבי מאיר (בשיס) וולפרט ורבי נתן צבי פינקל "הסבא מסלבודקה".
בשנת ה'תרמ"ב, בהיותו בן ארבע, עברו הוא וכל משפחתו לפרבר סלבודקה, שם הקים אביו הישיבה בשם "כנסת ישראל", ממנה המשיכו הישיבות הידועות בשם ישיבת חברון בירושלים וישיבת סלבודקה (בני ברק) בבני ברק.
מסופר על אליעזר יהודה הקטן שבגיל תשע שלט היטב בסידרי נשים ונזיקין שלמדם מאביו. בשחר נעוריו הספיק לסיים את הש"ס פעם אחת מני רבות בחייו, ולאחר מכן נסע ללמוד תורה בישיבת טלז והיה לתלמידם של רבי אליעזר גורדון ורבי שמעון שקופ.
בשנת ה'תרנ"ד, לאחר כמה שנים שבהן למד בטלז, נסע ללמוד בבריסק אצל הרב חיים סולובייצ'יק. באדר ה'תרנ"ו חזר לסלבודקה יחד עם ידידו ר' שלמה פוליצ'ק (העילוי ממייצ'ט), בעת שבסלבודקה היו בעיצומה של הלווייתו של הרב יצחק אלחנן ספקטור. שהה שנה נוספת אצל אביו בסלבודקה. בפרקי זמן קצרים אלה ירש מאביו את דרכו בתורת המוסר.
נדד רבות לקלוט תורות ושיטות שונות. בשנת ה'תרנ"ז היה אחד מארבעה עשר התלמידים ששלח אביו "הסבא" לישיבה של הרידב"ז שישב על כס הרבנות בסלוצק באותה עת, ובה פתח את ישיבתו. אחר כך נדד לישיבת הלוסק ללמוד בחברותא עם רבי ברוך בער ליבוביץ ראש הישיבה, ולאחר זמן נסע לראדין ללמוד בכולל קדשים ולשהות בסביבתו של החפץ חיים. מראדין המשיך להורדנה ומשם לישיבת מיר בראשות הרב אליהו ברוך קמאי. מיד בהגעתו לישיבה, עמד הרב קמאי על תכונותיו המופלאות ובחרו כחתן לבתו מלכה.
בט"ו בשבט ה'תרס"ג נישא למלכה בתם של הרב אליהו ברוך קמאי ורבקה יענטא בת חיים זאב יפה[1]. לאחר נישואיו למד במיר והיה חברותא של רבי יחיאל יעקב וינברג בעל "השרידי אש". את שיעורו הראשון מסר בנר ראשון של חנוכה כ"ה בכסלו ה'תרס"ז (ארבע שנים אחרי חתונתו).
במלחמת העולם הראשונה בשנת ה'תרע"ד גלתה הישיבה עם כל רבניה ותלמידיה לעיירות סטויבץ ופולטבה שבאוקראינה. בסוף מלחמת העולם הראשונה נפטר חותנו והוא התמנה תחתיו לראשות הישיבה.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט לווילנה[2]. בשנת תש"א הצליח להימלט מאירופה לארץ ישראל[3], אולם בני ישיבתו גלו לקובה ומשם לשנחאי. בשנת תש"ו עלו חלק מבני הישיבה הגולים לארץ ישראל. בירושלים הוא הקים את בנינה המרכזי של הישיבה ועמד בראשה עשרים ואחת שנה עד שנפטר, אז עברה ראשות הישיבה לבנו רבי בנימין ביינוש פינקל, אשר התגורר עד אז בבני ברק.
מסופר שכאות צער וכאב על מות בנו כלתו ונכדיו בשואה, התנזר ממאכלי בשר, מאז ועד מותו. (25 שנה).
בתשכ"ד חלה מאוד והוסיפו לו את השם "חזקיהו" (חזקיהו אליעזר יהודה פינקל), הוא החלים, ולכן לאחר שנפטר ממחלתו האחרונה חרתו על מצבתו את שלושת השמות[4]. נקבר בהר המנוחות בירושלים.
תקופת חייו של הרב אליעזר יהודה פינקל על ציר הזמן |
---|
|
רבי נתן צבי פינקל | גיטל וולפרט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הרב אליעזר יהודה פינקל | מלכה | הרב משה פינקל | ענף משפחת אפשטיין | גוטל | הרב יצחק אייזיק שר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הרב חיים זאב פינקל | הרב בנימין ביינוש פינקל | חנה מרים | הרב חיים שמואלביץ | חיה | הרב מרדכי שולמן | יוסף | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לאה | הרב נתן צבי פינקל | הרב רפאל שמואלביץ | הרב נתן שולמן | דוב לנדו | עדינה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הרב אריה פינקל | שפרה | הרב אביגדור נבנצל | הרב יעקב שמואלביץ | רבקה | יצחק אזרחי | עטל | נחום פרצוביץ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לאה מיזל | הרב סער מיזל | הרב אליעזר יהודה פינקל | גולדי | הרב נועם אלון | אשר אריאלי | מלכה | צבי פרצוביץ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.