Loading AI tools
אולימפיאדת קיץ מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אולימפיאדת ברלין (1936) היא האולימפיאדה ה-11 בעת החדשה. אולימפיאדה זו נערכה בברלין, בירת גרמניה הנאצית.
עיר מארחת | ברלין, גרמניה הנאצית |
---|---|
מדינות משתתפות | 49 |
ספורטאים משתתפים |
3,963 (3,632 גברים, 331 נשים) |
תחרויות | 129 תחרויות ב-19 ענפים |
טקס הפתיחה | 1 באוגוסט 1936[1] |
טקס הנעילה | 16 באוגוסט 1936 |
נפתח רשמית על ידי | אדולף היטלר, קנצלר גרמניה |
השביע את המשתתפים | רנדולף איסמייר |
הדליק את הלפיד האולימפי | פריץ שליגן |
האצטדיון הראשי | האצטדיון האולימפי |
לא הייתה זו הפעם הראשונה שבה הייתה אמורה ברלין לארח את המשחקים האולימפיים. העיר הייתה אמורה לארח את המשחקים בשנת 1916, אולם משחקים אלו נדחו על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי בשל מלחמת העולם הראשונה.
היהודים ובכללם היישוב הארץ ישראלי החרימו את האולימפיאדה וארגנו משחקים אולימפיים אלטרנטיביים, שבהם השתתפו גם ספורטאים לא יהודים. בין המחרימים הייתה האלופה האולימפית באתלטיקה מארצות הברית ליליאן קופלנד, שיאן העולם בריצת משוכות מילטון גרין, המתאבק הדני סגן אלוף האולימפי אברהם קורלנד, הסייף הדני בעל מדליית כסף אולימפית איוון אוסייר והמתאבק האוסטרי ניקולאוס הירשל בעל שתי מדליות ארד אולימפיות במשקל כבד, אצן המשוכות סיד קיל מדרום אפריקה ושחייניות הכח וינה אלופות אוסטריה יהודית דויטש-הספל, רות לנגר ולוסי גולדנר, מאמנת השחייה לנשים האמריקאית שרלוט אפשטיין ושחייניתה ג'ניס ליפסון.
בפברואר 1936 עלתה לשלטון בספרד ממשלה חדשה שהחליטה להחרים את אולימפיאדת ברלין, כמחאה על המשטר הנאצי בגרמניה, ותחת זאת לארגן אולימפיאדה אלטרנטיבית - האולימפיאדה העממית בברצלונה. כ-6,000 ספורטאים מ-22 מדינות נרשמו להשתתף במשחקים. ימים ספורים לפני שהאולימפיאדה העממית אמורה הייתה להיפתח, פרצה בספרד מלחמת האזרחים, והיא בוטלה.
הייתה זאת האולימפיאדה הראשונה ששודרה בטלוויזיה, אם כי במעגל סגור בברלין בלבד, ובאיכות נמוכה. זו הייתה גם האולימפיאדה הראשונה בה נערך מרוץ לפיד כחלק מטקס הפתיחה, והראשונה בה נערך טורניר אולימפי בכדורסל.
מערכת התעמולה הנאצית ובראשה יוזף גבלס, שר התעמולה של גרמניה, השתמשו בה לצורך העלאת המוראל הגרמני. ואכן האולימפיאדה נחשבת עד היום לדוגמה להצלחת התעמולה הנאצית. גבלס והבמאית לני ריפנשטאהל (אשר יצרה שנתיים לפני כן את סרט התעמולה הנאצי "ניצחון הרצון") הפיקו את הסרט "אולימפיה" שיצא בשני חלקים, המציג את האולימפיאדה באור התעמולה הנאצית, תוך שימוש באסתטיקה פאשיסטית ונאצית, ובאוצר הדימויים הוויזואלי הנאצי שהוצג בכישרון רב על ידי ריפנשטאהל, כמו גם העלאת ערכי ה"גזע" וה"פולק".
כדי לחזק את תדמיתו של המשטר כלפי חוץ, נמנעו הנאצים במהלך האולימפיאדה מלפגוע באנשים מהגזע ה"נחות" (יהודים, שחורים וכדומה), והוסרו כל השלטים כנגד היהודים, אך עם זאת, לאחר האולימפיאדה נשמעו טענות כי השחקנים הופלו לרעה בגלל מוצאם.[2]
המכרז נערך ב-1931, זמן קצר לאחר שספרד הפכה לרפובליקה ושנתיים טרם עלייתו של היטלר לשלטון.
המדינות שגרפו את מירב המדליות:
מקום | מדינה | זהב | כסף | ארד | סך הכול |
1 | גרמניה | 33 | 26 | 30 | 89 |
2 | ארצות הברית | 24 | 20 | 12 | 56 |
3 | הונגריה | 10 | 1 | 5 | 16 |
4 | איטליה | 8 | 9 | 5 | 22 |
5 | פינלנד | 7 | 6 | 6 | 19 |
6 | צרפת | 7 | 6 | 6 | 19 |
7 | שוודיה | 6 | 5 | 9 | 20 |
8 | יפן | 6 | 4 | 8 | 18 |
9 | הולנד | 6 | 4 | 7 | 17 |
10 | בריטניה | 4 | 7 | 3 | 14 |
בתחרות רומח אישי לנשים, 3 המנצחות היו יהודיות. אילונה אלק-שהרר מהונגריה, זכתה במדליית הזהב, הלנה מאייר מגרמניה, זכתה במדליית הכסף והצדיעה במועל-יד על דוכן המנצחים כמו יתר זוכי המדליה הגרמנים, ואלן פרייס מאוסטריה, זכתה במדליית הארד[4].
"אולימפיה" הוא סרט תיעודי גרמני משנת 1938, בבימויה והפקתה של לני ריפנשטאהל, המתעד את אולימפיאדת ברלין.
"אולימפיה", אשר יצא לאקרנים ב-2 חלקים, הוא הסרט הרשמי הראשון אי פעם שתיעד את המשחקים האולימפיים. הסרט זכה לשבחים ונבחר לאחד מ-100 הסרטים הטובים ביותר לפי סקר של מגזין טיים,[5] אך נחשב לשנוי במחלוקת בשל ההיבטים הפוליטיים שבו.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.