Loading AI tools
משלחת אולימפית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שווייץ היא אחת מארבע המדינות היחידות שהשתתפו בכל המשחקים האולימפיים שנערכו בעת החדשה מאז חידושם באולימפיאדת אתונה (1896), לצדן של אוסטרליה, בריטניה ויוון. את אולימפיאדת מלבורן (1956) אמנם החרימה, במחאה על הפלישה הסובייטית להונגריה שהביאה לדיכוי המרד ההונגרי, אך הרוכבים השווייצרים הספיקו להשתתף בתחרויות הרכיבה שנערכו קודם לכן בסטוקהולם.
 | ||||||
 | ||||||
| המשלחת השווייצרית בטקס הפתיחה של אולימפיאדת ונקובר | ||||||
| הוועד האולימפי הלאומי | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| קוד ייצוג | SUI | |||||
| שם | הוועד האולימפי השווייצרי | |||||
| מדליות קיץ | ||||||
| ||||||
| מדליות חורף | ||||||
| ||||||
| השתתפות במשחקי הקיץ (באפור: לא השתתפה) | ||||||
| 1896 • 1900 • 1904 • 1908 • 1912 • 1920 • 1924 • 1928 • 1932 • 1936 • 1948 • 1952 • 1956 • 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1996 • 2000 • 2004 • 2008 • 2012 • 2016 • 2020 • 2024 | ||||||
| השתתפות במשחקי החורף (באפור: לא השתתפה) | ||||||
| 1924 • 1928 • 1932 • 1936 • 1948 • 1952 • 1956 • 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1994 • 1998 • 2002 • 2006 • 2010 • 2014 • 2018 • 2022 | ||||||
לאורך השנים, צברו הספורטאים השווייצרים 206 מדליות אולימפיות, בהן 53 מדליות זהב. הענפים הבולטים ביותר היו התעמלות מכשירים (49 מדליות, בהן 16 מדליות זהב, המקנה לה את המקום השישי בטבלת המדליות של כל הזמנים), חתירה (24 מדליות, בהן 7 מדליות זהב) וקליעה (23 מדליות, בהן 7 מדליות זהב).
שווייץ השתתפה גם בכל אולימפיאדות החורף, והיא אחת המדינות המצליחות במשחקים אלה, עם 167 מדליות, בהן 63 מדליות זהב, המקנה לה את המקום השמיני בטבלת המדליות של כל הזמנים. הענפים בהם מצליחים הספורטאים השווייצרים במיוחד הם סקי אלפיני (ענף בו היא שנייה רק לאוסטריה, עם 73 מדליות, בהן 25 מדליות זהב), מזחלות (ענף בו היא שנייה רק לגרמניה, עם 31 מדליות, בהן 10 מדליות זהב), גלישת שלג (ענף נוסף בו היא מדורגת במקום השני בטבלת המדליות של כל הזמנים, אחרי ארצות הברית, עם 13 מדליות, מהן 8 מדליות זהב), סקי בסגנון חופשי (בו מדורגת שלישית אחרי ארצות הברית וקנדה עם 10 מדליות מהן 5 זהב), וקפיצות סקי (5 מדליות, בהן 4 מדליות זהב.
שתי אולימפיאדות חורף נערכו בשווייץ, שתיהן בסנט מוריץ: משחקי 1928 ומשחקי 1948. סנט מוריץ הייתה אמורה גם לארח את המשחקים ב-1940, לאחר ביטול ההחלטה לקיימם בסאפורו, עקב מלחמת סין–יפן השנייה, אך בסופו של דבר המשחקים בוטלו לחלוטין בשל מלחמת העולם השנייה. מאוחר יותר, הגישה את מועמדותה לאירוח המשחקים ב-1960, אך במכרז שנערך דורגה במקום הרביעי, אחרי סקוו ואלי, אינסברוק וגרמיש-פרטנקירכן.
עיר שווייצרית נוספת, סיון, התמודדה אף היא מספר פעמים על אירוח משחקי החורף, ובכולן דורגה במקום השני: ב-1976 הפסידה לדנוור (שבסופו של דבר ויתרה על האירוח, והמשחקים נערכו באינסברוק), ב-2002 הפסידה לסולט לייק סיטי, וב-2006 הפסידה לטורינו.
לוזאן הגישה את מועמדותה לאירוח משחקי הקיץ שלוש פעמים. במכרזים על אירוח המשחקים של 1944 ושל 1948 הפסידה ללונדון (המשחקים של 1944 בוטלו בסופו של דבר בשל מלחמת העולם השנייה, וב-1948 נערכו כסדרם בלונדון), ובמכרז על אירוח המשחקים של 1960 הגיעה למקום השני אחרי רומא.
באולימפיאדת אתונה (1896) ייצגו את שווייץ 3 ספורטאים (אם כי לגבי אחד מהם, המתעמל שארל שמפו, יש מחלוקת האם השתתף כשווייצרי או כבולגרי). הספורטאי הבולט במשלחת היה המתעמל לואי זוטר, שזכה בכל שלוש המדליות: מדליית זהב בתרגיל על סוס הסמוכות ומדליות כסף בתרגילי הקפיצות והמקבילים.
באולימפיאדת פריז (1900) עלו הישגי הספורטאים השווייצרים ל-9 מדליות, בהן 6 מדליות זהב, ושווייץ דורגה במקום החמישי בטבלת המדליות, אחרי המארחת צרפת, ארצות הברית, בריטניה והנבחרות המעורבות. מרבית ההישגים היו בענף הקליעה, בו צברו השווייצרים 5 מתוך 8 מדליות הזהב האפשריות. קונרד שטהלי ניצח בירי בכריעה מ-300 מטרים, היה שותף לזכייה הקבוצתית במקצי הירי מ-300 מטרים ומ-50 מטרים, וזכה במדליית ארד בירי מ-50 מטרים. אמיל קלנברגר היה אף הוא שותף לזכייה הקבוצתית במקצה הירי מ-300 מטרים, וזכה גם במדליית הזהב בירי מ-300 מטרים בשלושה מצבים ובמדליית הכסף בירי בכריעה מ-300 מטרים. שווייצרי שלישי, קארל רדרר, ניצח במקצה הירי מ-50 מטרים, והיה שותף לזכייה הקבוצתית במקצה הירי מאותו המרחק. בתחרויות השיט נערכו שני סבבים, באחד מהם זכה הצוות השווייצרי במדליית זהב, ובשני במדליית כסף. בין חברי הצוות הייתה הלן דה פורטלה, שהייתה לאישה הראשונה שזוכה במדליית זהב אולימפית.
באולימפיאדת סנט לואיס (1904) ייצג את שווייץ ספורטאי אחד בלבד, אדולף שפינלר, שהתחרה באתלטיקה ובהתעמלות. הוא זכה בשתי מדליות בהתעמלות - מדליית זהב בתחרות על שלושה מתקנים ומדליית ארד בקרב-רב. גם לשתי האולימפיאדות הבאות שלחה שווייץ ספורטאי אחד בכל פעם, אך בניגוד לשפינלר, הספורטאים שייצגו אותה בלונדון ובסטוקהולם לא רשמו הישגים גבוהים.
באולימפיאדת אנטוורפן (1920) שבו הספורטאים השווייצרים וזכו בהישגים גבוהים - 11 מדליות, בהן שתי מדליות זהב. במדליות הזהב זכו החותרים במקצה לרביעייה עם הגאי, והמתאבק רוברט רוט. מתאבק נוסף, שארל קוראן זכה במדליית כסף, והחותרים במקצה הזוגות עם הגאי זכו במדליית ארד. הקלעים השווייצרים זכו בחמש מדליות ארד. פריץ קוכן זכה בשלוש מהן - במקצה הירי בשכיבה מ-300 מטר, ועם נבחרת הקלעים במקצים הקבוצתיים. עמיתו פריץ צולאוף זכה בשתי מדליות ארד, אחת במקצה הירי מ-30 מטר, ואחת קבוצתית. שני מרימי משקולות שווייצרים זכו במדליות: פריץ היננברגר זכה במדליית כסף ואז'ן ריטנר זכה במדליית ארד.
אולימפיאדת פריז (1924) הייתה המוצלחת ביותר בתולדות שווייץ. המשלחת השווייצרית צברה 25 מדליות, מהן 7 מדליות זהב, ודורגה במקום השישי בטבלת המדליות.
המתעמלים השווייצרים הובילו את טבלת המדליות בענף, עם 7 מדליות, בהן 2 מדליות זהב. אוגוסט גיטינגר זכה במדליית זהב בתרגיל המקבילים ובמדליית ארד בטיפוס על חבל, יוזף וילהלם זכה במדליית הזהב בתרגיל על סוס הסמוכות, ז'אן גוטוונינגר זכה במדליות כסף בתרגילים על סוס הסמוכות ועל המתח ואנטואן רבטה זכה במדליית הארד בתרגיל על סוס הסמוכות. ארבעתם היו שותפים גם לזכייה במדליית הארד בקרב-רב הקבוצתי.
המתאבקים השווייצרים זכו בחמש מדליות: הרמן גרי ופריץ הגמן זכו במדליות זהב, הנרי ורנלי זכה במדליית כסף, ואוטו מילר ושארל קוראן זכו במדליות ארד. גם החותרים זכו בחמש מדליות: במקצי הזוגות והרביעיות עם הגאי זכו השווייצרים במדליות הזהב, ובמקצי הזוגות והרביעיות ללא הגאי, זכו השווייצרים במדליות ארד. יוזף שניידר הוסיף מדליית ארד במקצה היחידים. הרוכב אלפונס ז'מיזה זכה במדליית הזהב בתחרות הקפיצות והיה שותף לזכייה במדליית הכסף בתחרות הקפיצות הקבוצתית.
שני אתלטים שווייצרים זכו במדליות כסף: וילי שרר בריצת 1500 מטר ופאול מרטין בריצת 800 מטר. מרים המשקולות פריץ היננברגר זכה במדליית כסף שנייה ברציפות, ועמיתו ארתור ריינמן זכה במדליית ארד. הקלע יוסיאס הרטמן זכה אף הוא במדליית ארד, בירי בשכיבה. נבחרת הכדורגל זכתה במדליית הכסף, לאחר שהובסה במשחק הגמר 3-0 בידי נבחרת אורוגוואי. בסיבוב הראשון הביסה 0-9 את נבחרת ליטא, במשחק שמהווה עד היום את הניצחון הגדול בתולדותיה. פאול שטורצנגר הבקיע ארבעה שערים באותו משחק.
באולימפיאדת אמסטרדם (1928) ירדו הישגי השווייצרים, אך הם עדיין היו גבוהים, ועם 15 מדליות, מהן 7 מדליות זהב, שוב דורגה שווייץ במקום השישי בטבלת המדליות.
גם במשחקים אלה בלטו המתעמלים השווייצרים, כשהעלו את הישגיהם ל-9 מדליות, בהן 5 מתוך 8 מדליות הזהב האפשריות. הספורטאי הבולט במשלחת היה ז'ורז' מייז, שזכה במדליות זהב בתרגיל המתח ובקרב-רב, במדליית כסף בתרגיל על סוס הסמוכות, והיה שותף לזכייה הקבוצתית במדליית הזהב בקרב-רב. ספורטאי בולט נוסף, הרמן הנגי, זכה במדליית הזהב בתרגיל על סוס הסמוכות, במדליית הכסף בקרב-רב, במדליית הארד בתרגיל המקבילים, והיה שותף אף הוא לזכייה הקבוצתית בקרב-רב. מתעמל שלישי שהיה שותף לזכייה הקבוצתית, אז'ן מאק, זכה גם במדליית הזהב בתרגיל הקפיצות ובמדליית הארד בתרגיל המקבילים.
שלושה מתאבקים שווייצרים זכו במדליות באמסטרדם: ארנסט קיבורץ זכה במדליית זהב, ארנולד בגלי במדליית כסף והאנס מינדר בארד. צמד החותרים ללא הגאי זכה במדליית זהב, ורביעיית החותרים עם הגאי זכתה במדליית כסף. במדליה האחרונה, מדליית ארד, זכה הרוכב שארל-גוסטב קון, בתחרות הקפיצות.
בדומה למדינות רבות אחרות, שלחה שווייץ משלחת מצומצמת לאולימפיאדת לוס אנג'לס (1932), בשל השפל הכלכלי הגדול, והיא כללה שישה ספורטאים בלבד. היחיד מהם שזכה במדליה הוא ז'ורז' מייז, שזכה במדליית הכסף בתרגיל הקרקע.
באולימפיאדת ברלין (1936) זינק מספר הספורטאים השווייצרים ל-190, ומספר המדליות זינק ל-15, אך רק אחת מהן הייתה מדליית זהב. הענף הבולט שוב היה ההתעמלות, עם 9 מהמדליות. ז'ורז' מייז זכה במדליית הזהב האולימפית הרביעית שלו, בתרגיל הקרקע, והיה שותף גם לזכייה הקבוצתית במדליית הכסף. סגנו במקצה הקרקע היה יוזף ולטר, ובמדליית הארד זכה אז'ן מאק. מאק זכה גם בלא פחות מארבע מדליות כסף: בתרגיל על סוס הסמוכות, בתרגיל הקפיצות, בקרב-רב, ובקרב-רב הקבוצתי. מתעמל נוסף, מיכאל רויש, זכה במדליית הכסף בתרגיל המקבילים, ואלברט בכמן זכה במדליית הארד בתרגיל על סוס הסמוכות.
רוכב האופניים ארנסט ניוורגלט זכה במדליית הארד במרוץ אופני הכביש, והיה שותף לזכייה במדליית הכסף במרוץ הקבוצתי. רביעיית החותרים ברמן בטשארט, אלכס הומברגר, האנס הומברגר וקארל שמיד זכו במדליית הארד במקצה ללא הגאי, ויחד עם ההגאי רולף שפרינג זכו במדליית כסף. האתלט ארתור שוואב זכה במדליית כסף בהליכה ל-50 ק"מ, ונבחרת הכדוריד זכתה במדליית הארד, לאחר שסיימה במקום השלישי בבית הגמר, אחרי נבחרות גרמניה ואוסטריה ולפני נבחרת הונגריה.
לאחר חידוש המשחקים באולימפיאדת לונדון (1948) הגיעה המשלחת השווייצרית להישג נאה של 20 מדליות, מהן 5 מדליות זהב, והיא דורגה במקום התשיעי בטבלת המדליות.
גם במשחקים אלה הובילו המתעמלים את המשלחת השווייצרית, עם 9 מדליות, בהן 3 מדליות זהב. 12 שנים לאחר זכייתו של מיכאל רויש במדליית הכסף בתרגיל המקבילים, הוא שיפר את מיקומו וזכה במדליית הזהב. בנוסף, זכה במדליית הכסף בתרגיל הטבעות, בו ניצח חברו לנבחרת קארל פריי. יוזף שטדלר ניצח בתרגיל המתח וחלק עם עמיתו כריסטיאן קיפפר במדליית הארד בתרגיל המקבילים. מתעמל שווייצרי נוסף, ולטר להמן, זכה במדליות הכסף בתרגיל המתח ובקרב-רב. חמישתם היו שותפים לזכיית הנבחרת במדליית הכסף בקרב-רב הקבוצתי.
הקלע אמיל גרוניג זכה במדליית זהב בירי מ-300 מטר בשלושה מצבים, ועמיתו רודולף שניידר זכה במדליית כסף בירי באקדח מ-50 מטר. במדליית הזהב החמישית זכה הרוכב האנס מוזר, ברכיבה אמנותית. האחים האנס ויוזף קאלט זכו במדליית כסף במקצה החותרים לזוגות ללא הגאי, ולהישג דומה הגיעה רביעיית החותרים עם הגאי. שלושה מתאבקים שווייצרים זכו במדליות: פריץ שטקלי זכה במדליית כסף ואדולף מילר והרמן באומן זכו במדליות ארד. באתלטיקה, זכה גסטון גודל במדליית כסף בהליכה ל-50 ק"מ, ופריץ שוואב זכה במדליית ארד בהליכה ל-10 ק"מ. הסייף אוסוולד זפלי זכה במדליה ראשונה בענף, מדליית כסף בדקר.
באולימפיאדת הלסינקי (1952) ירדו הישגי המשלחת השווייצרית ל-14 מדליות, בהן שתי מדליות זהב. הייתה זו הפעם האחרונה בה זכו הספורטאים השווייצרים במספר דו-ספרתי של מדליות, והפעם האחרונה בה המתעמלים השווייצרים היו דומיננטיים.
במדליות הזהב זכו המתעמלים האנס אויגסטר (מקבילים) וג'ק גינטהארד (מתח). אויגסטר זכה גם במדליית ארד בתרגיל הטבעות. יוזף שטאדלר זכה במדליית כסף בתרגיל המתח ובמדליות ארד בתרגיל המקבילים ובקרב-רב. שלושתם היו שותפים לזכייה הקבוצתית במדליית הכסף בקרב-רב. בחתירה זכתה רביעיית החותרים עם הגאי במדליית כסף, וצמד החותרים ללא הגאי זכה במדליית ארד. פריץ שוואב שיפר את הישגו מלונדון וזכה במדליית כסף בהליכה ל-10 ק"מ. להישג דומה הגיעו הקלע רוברט בירכלר בירי בשלושה מצבים, והרוכבים בתחרות הרכיבה האמנותית הקבוצתית. הסייף אוסוולד זפלי זכה במדליית ארד בדקר, והיה שותף להישג דומה של נבחרת השווייצרית במקצה הדקר הקבוצתי.
שווייץ, כמו גם הולנד וספרד, החרימה את אולימפיאדת מלבורן (1956) כמחאה על הפלישה הסובייטית להונגריה, שנועדה לדכא את המרד ההונגרי. תחרויות הרכיבה נערכו בסטוקהולם עוד בטרם פתיחת המשחקים במלבורן, ורוכבים שווייצרים הספיקו להשתתף בהם, ואף לזכות במדליית ארד בתחרות הרכיבה האמנותית הקבוצתית.
באולימפיאדת רומא (1960) שבו השווייצרים והשתתפו כרגיל, וזכו בשש מדליות. הענף המוביל היה הרכיבה. גוסטב פישר זכה במדליית כסף ברכיבה אמנותית, אנטון ביהלר זכה במדליית ארד באיוונטינג, והיה שותף גם לזכייה הקבוצתית במדליית כסף. הקלע האנס-רודולף שפילמן זכה במדליית כסף בירי משלושה מצבים, החותרים ארנסט הירלימן ורולף לארכר זכו במדליית ארד במקצה הזוגות, ולהישג דומה הגיעו שלישיית השייטים בדגם 5.5 מטר.
באולימפיאדת טוקיו (1964) זכו השווייצרים בארבע מדליות. הרוכב אנרי שמרטן ניצח ברכיבה אמנותית, והיה שותף לזכייה הקבוצתית במדליית הכסף. הג'ודוקא אריק הני זכה במדליית כסף, והחותר גוטפריד קוטמן זכה במדליית ארד במקצה היחידים.
באולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) זכו השווייצרים בחמש מדליות, בחמישה ענפים שונים. שלישיית השייטים זכתה במדליית כסף בדגם 5.5 מטר, ההישג הגבוה ביותר של המשלחת השווייצרית במשחקים אלה. במדליות ארד זכו רביעיית החותרים עם הגאי, נבחרת הרכיבה האמנותית, הקלע קורט מילר (בירי משלושה מצבים) ורוכב האופניים קסאוור קורמן (במרוץ המרדף ל-4000 מטרים).
באולימפיאדת מינכן (1972) זכו השווייצרים ב-3 מדליות כסף: רוכב האופניים קסאוור קורמן במרוץ המרדף ל-4000 מטרים, החותרים אלפרד בכמן והיינריך פישר במקצה הזוגות ללא הגאי, ונבחרת הסייפים בדקר. ספורטאים נוספים שבלטו במשלחת כללו את החותר מלכיאור בירגין, שסיים במקום השישי ואת רוכב האופניים כריסטיאן ברונר, שסיים במקום השביעי במרוץ נגד השעון.
באולימפיאדת מונטריאול (1976) זכו השווייצרים ב-4 מדליות, בהן מדליית הזהב הראשונה מזה 12 שנים. הזוכה במדליה זו הייתה הרוכבת כריסטין שטיקלברגר, ברכיבה האמנותית, שהייתה בכך לאישה השווייצרית הראשונה שזוכה במדליה אולימפית בתחרות אישית. שטיקלברגר הייתה שותפה גם לזכייה הקבוצתית במדליית הכסף. את תמונת המדליות השלימו הג'ודוקא יורג רטליסברגר ונבחרת הסיף בדקר, שזכו במדליות ארד.
שווייץ לא הצטרפה באופן מלא לחרם שהובילה ארצות הברית על אולימפיאדת מוסקבה (1980), אך בדומה למדינות מערביות אחרות, הביעה את מחאתה על הפלישה הסובייטית לאפגניסטן בכך שספורטאיה לא התחרו תחת דגלהּ, אלא תחת הדגל האולימפי. שני ספורטאים שווייצרים זכו במשחקים אלה במדליות זהב: הג'ודוקא יורג רטליסברגר, ורוכב האופניים רוברט דיל-בונדי (במרוץ המרדף ל-4,000 מטר). ספורטאים שווייצרים נוספים שבלטו במוסקבה כללו את הקופץ לגובה רולנד דלהאוזר (מקום חמישי), האתלט מרקוס ריפל (מקום חמישי בריצת 5000 מטר), האתלט פרנץ מאייר (מקום שביעי בריצת 400 מטר משוכות), הקשתת) לוטי טשאנץ (מקום שמיני) והקופץ לרוחק רולף ברנהרד (מקום תשיעי). נבחרת הכדוריד סיימה במקום השמיני.
באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) זכו השווייצרים ב-8 מדליות, המספר הגבוה ביותר מזה 32 שנים, אך אף אחת מהן לא הייתה מדליית זהב. שלוש מהמדליות הושגו בידי רוכבים: היידי רוביאני זכתה במדליית ארד בתחרות הקפיצות ואוטו הופר זכה במדליית ארד ברכיבה האמנותית והיה שותף לזכייה הקבוצתית במדליית הכסף. מרקוס ריפל שיפר את הישגו ממוסקבה וזכה במדליית הכסף בריצת 5000 מטר. להישג דומה הגיעו הקלע דניאל ניפקוב (בירי משלושה מצבים) ונבחרת רוכבי האופניים במרוץ אופני הכביש. המתאבק הוגו דיטשה זכה במדליית ארד, ולהישג דומה הגיע השחיין אטיין דגון במשחה ל-200 מטר חזה. דגון היה לשחיין השווייצרי הראשון שזוכה במדליה אולימפית. ספורטאים שווייצרים נוספים שבלטו בלוס אנג'לס: השחיין דאנו הלסל (מקום חמישי במשחה ל-100 מטר חופשי), ורנר גינתר (מקום חמישי בהדיפת כדור ברזל), קורנליה בירקי (מקום חמישי בריצת 3000 מטר מכשולים), נבחרת השחייניות ל-100X4 מטר מעורב (מקום שישי) ומקבילתה הגברית (מקום שביעי) ופליקס בהני (מקום שביעי בקפיצה במוט). נבחרת הכדוריד סיימה במקום השביעי.
באולימפיאדת סיאול (1988) ירד מספר המדליות בהן זכו השווייצרים ל-4. הרוכבת כריסטין שטיקלברגר זכתה במדליית ארד ברכיבה אמנותית, והייתה שותפה לזכייה הקבוצתית במדליית כסף. בכך הגיע לחמש מספר המדליות האולימפיות בהן זכתה, בין 1976 ל-1988. החותרים אואלי בודנמן ובאט שוורצמן זכו במדליית כסף, והודף כדור הברזל ורנר גינתר זכה במדליית ארד. השחיין דאנו הלסל היה רחוק 12 מאיות השנייה מזכייה במדליית הארד במשחה ל-50 מטר חופשי, וסטפן וולרי סיים במקום החמישי במשחה זה. כן בלטו נבחרת הקרב חמש מודרני שסיימה במקום השביעי, ומטילת הכידון דניס טיימאר שסיימה במקום התשיעי.
הטניסאי מארק רוסה היה השווייצרי היחיד שזכה במדליה באולימפיאדת ברצלונה (1992). הוא זכה במדליית הזהב, לאחר שגבר במשחק הגמר על הספרדי ז'ורדי ארסה. הוא גם העפיל לשלב רבע הגמר בטורניר הזוגות, יחד עם יאקוב הלאסק. הודף כדור הברזל ורנר גינתר סיים במקום הרביעי, לאחר שהשיג תוצאה שהייתה רחוקה ב-3 ס"מ מהמקום השלישי וב-5 ס"מ מהמקום השני. לוציה צברג סיימה במקום השמיני במירוץ אופני הכביש, והטניסאית מנואלה מלייבה העפילה לשלב רבע הגמר.
אולימפיאדת אטלנטה (1996) הייתה מוצלחת במיוחד עבור המשלחת השווייצרית, שצברה בה 7 מדליות, מהן 4 מדליות זהב. במדליות הזהב זכו רוכב האופניים פסקל רישאר במרוץ אופני הכביש, המתעמל דונגהואה לי (בתרגיל על סוס הסמוכות), והחותרים קסנו מילר (במקצה היחידים) והאחים מיכאל ומרקוס גייר (במקצה הזוגות). במדליות כסף זכו הרוכב וילי מליגר (בתחרות הקפיצות), רוכב האופניים תומאס פרישקנכט (במרוץ אופני הרים) וחותרות הקיאק במקצה הרביעיות ל-500 מטרים. כן בלטו רוכבי האופניים טוני רומינגר ואלכס צילה (מקום חמישי ושביעי, בהתאמה, במרוץ נגד השעון) וברברה האב (מקום שמיני במרוץ אופני כביש).
גם באולימפיאדת סידני (2000) הגיעו הספורטאים השווייצרים להישגים רבים, וזכו בתשע מדליות. הטריאתלטית בריגיטה מקמאהון זכתה במדליית הזהב היחידה, וטריאתלטית נוספת, מגלי מסמר זכתה במדליית ארד. הסייפת ג'אנה האבליצל-בירקי זכתה בשתי מדליות כסף בדקר, בתחרות האישית ובתחרות הקבוצתית. החותר קסנו מילר איבד את תוארו מאטלנטה, אך זכה במדליית כסף. להישג דומה הגיעו רוכבת האופניים ברברה בלאטר (במרוץ אופני הרים), הקלע מישל אנסרמה (בירי באקדח אש מהירה) ונבחרת הרוכבים בתחרות הקפיצות. במדליה התשיעית, מדליית ארד, זכה מיכאל זאוזר, במרוץ אופני הרים.
ספורטאים שווייצרים נוספים שרשמו הישגים נאים בסידני כוללים את פלאביה ריגאמונטי (מקום רביעי במשחה ל-400 מטר חופשי), אנדרה בושה (מקום חמישי בריצת 800 מטר), האחים מרטין ופאול לאצ'יגה (מקום חמישי בכדורעף חופים), תומאס פרישקנכט (מקום שישי במרוץ אופני הרים), רטו הוג (מקום שמיני בטריאתלון), סבין פישר (מקום תשיעי בריצת 1500 מטר), וחותרי הקיאק מתיאס רתנמונד וסנדרה פרידלי (מקום תשיעי במקצי הסלאלום לגברים ולנשים, בהתאמה).
באולימפיאדת אתונה (2004) זכו השווייצרים בחמש מדליות. הסייף מרסל פישר זכה במדליית הזהב היחידה, בדקר. פרנקו מרוולי וברונו ריזי זכו במדליית כסף במרוץ מדיסון, ובמדליות ארד זכו הטריאתלט סוון רידרר, כדורעפני החופים פטריק הוישר ושטפן קובל, ורוכבת האופניים קארין טיריג (במרוץ נגד השעון). טיריג סיימה גם במקום החמישי במרוץ המרדף.
ספורטאים בולטים נוספים כוללים את השייטים פלאביו מראצי ואנריקו דה מריה (מקום רביעי בדגם סטאר), המתאבק רטו בוכר (מקום רביעי), נבחרת הרכיבה (מקום חמישי בתחרות הקפיצות), חותרת הקיאק נגווה אל דסוקי (מקום שישי במקצה הסלאלום), רוכבי האופניים ראלף נאף ותומאס פרישקנכט (מקום שישי ושביעי בהתאמה, במרוץ אופני הרים), הקלעית קורנליה פרויליך (מקום שביעי בירי באקדח אוויר), המתעמל אנדראס שווייצר (מקום שמיני בתרגיל הטבעות), הטריאתלט אוליביה מרסו (מקום שמיני) וכדורעפני החופים האחים לצ'יגה, שהודחו ברבע הגמר.
הטניסאי רוג'ר פדרר, שהגיע לטורניר כמדורג ראשון בעולם, הודח כבר בסיבוב השני, בידי הצ'כי תומאש ברדיך, שדורג אז במקום ה-74 בעולם.
באולימפיאדת בייג'ינג (2008) עלה מספר המדליות בהן זכו השווייצרים לשבע, בהן שתי מדליות זהב. רוג'ר פדרר שוב אכזב, כשהודח כבר בשלב רבע הגמר, בידי האמריקני ג'יימס בלייק. עם זאת, בטורניר הזוגות זכה במדליית הזהב, יחד עם סטאן ואוורינקה, לאחר שהשניים גברו במשחק הגמר על הצמד השוודי סימון אספלין ותומאס יוהנסון. במדליית הזהב השנייה זכה רוכב האופניים פביאן קנצ'לארה, במרוץ נגד השעון. קנצ'לארה גם זכה במדליית כסף במרוץ אופני הכביש. בתחילה הוענקה לו מדליית הארד בתחרות זו, לאחר שהגיע שלישי, ואולם בשנת 2009 החליט הוועד האולימפי הבינלאומי לשלול מהרוכב שהגיע שני, האיטלקי דווידה רבלין, את מדליית הכסף שלו, לאחר שנמצא כי השתמש בחומרים אסורים. שני רוכבי אופניים נוספים זכו במדליות ארד: קארין טיריג (במרוץ נגד השעון) ונינו שורטר (במרוץ אופני הרים). להישגים דומים הגיעו הג'ודוקא סרגיי אשוונדן ונבחרת הרוכבים בתחרות הקפיצות.
ספורטאים שווייצרים נוספים שבלטו בבייג'ינג: כריסטוף זאוזר (מקום רביעי במרוץ אופני הרים), המתעמלת אריאלה קסלין (מקום חמישי בתרגיל על סוס הקפיצות), השייטים טוביאס אטר ופליקס שטייגר (מקום חמישי בדגם סטאר), רץ המרתון ויקטור רטלין (מקום שישי), השחיין דומיניק מייכטרי (מקום שישי במשחה ל-200 מטר חופשי), השחיין סוואן אוברזון (במשחה ל-10 ק"מ במים פתוחים), פטרה הנצי (מקום שישי במרוץ אופני הרים), השייטת נטלי ברוגר (מקום שישי בדגם לייזר רדיאל), הטריאתלטיות ניקולה שפיריג (מקום שישי) ודניאלה ריף (מקום שביעי), ורוכבת האופניים פריסקה דופמן (מקום שביעי במרוץ אופני כביש ומקום שמיני במרוץ נגד השעון).
באולימפיאדת לונדון (2012) השתתפו 102 ספורטאים שווייצרים, והם זכו ב-4 מדליות. הטריאתלטית ניקולה שפיריג שיפרה את הישגה מבייג'ינג וזכתה במדליית זהב. סוון רידרר סיים במקום השמיני. במדליית זהב שנייה זכה הרוכב סטיב גרדה, בתחרות הקפיצות. גרדה גם סיים במקום הרביעי יחד עם הנבחרת. רוג'ר פדרר העפיל לראשונה לגמר, אך הפסיד לאנדי מארי. בחצי הגמר ניצח פדרר את חואן מרטין דל פוטרו במשחק שנמשך 4 שעות ו-26 דקות, המשחק הארוך בהיסטוריה של המשחקים האולימפיים. בטורניר הזוגות שוב שיחק פדרר לצדו של ואוורינקה. השניים הודחו בשמינית הגמר בידי אנדי רם ויוני ארליך. במדליה הרביעית זכה נינו שורטר, ששיפר את הישגו מבייג'ינג וזכה במדליית כסף במירוץ אופני הרים. אסתר זיס סיימה במקום החמישי במירוץ המקביל לנשים, ובמירוץ אופני כביש סיימו פביאן קנצ'לארה וגרגורי ראסט במקום השביעי והשמיני. הישג נוסף רשמה רביעיית החותרים שסיימה במקום החמישי.
על השתתפות המשלחת העיבה תקרית בה היה מעורב הכדורגלן מישל מורגנלה. לאחר הפסד הנבחרת לנבחרת קוריאה הדרומית, פרסם מורנגלה בחשבון הטוויטר שלו הערה גזענית ביחס לשחקנים הקוריאנים. הוא סולק מהנבחרת ונשלח חזרה לשווייץ.
אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) הייתה המוצלחת ביותר עבור השווייצרים מזה 20 שנה. הם זכו ב-7 מדליות, מהן 2 מדליות זהב.
נינו שורטר התקדם במקום אחד לעומת לונדון, וזכה במדליית זהב במרוץ אופני הרים, שהייתה המדליה האולימפית השישית שלו. מתיאס פליקיגר סיים במקום השישי, ובתחרות הנשים סיימה יולנדה נף במקום השישי, ולינדה אינדרגאנד סיימה במקום השמיני. נף התחרתה גם במרוץ אופני כביש, וסיימה במקום השמיני. רוכב אופניים שווייצרי נוסף זכה במדליית זהב, פביאן קנצ'לארה, שהחזיר לעצמו את התואר האולימפי במרוץ נגד השעון. במרוץ המרדף סיימה הנבחרת השווייצרית במקום השביעי.
מדליית הזהב השלישית הושגה בענף החתירה, בידי רביעיית החותרים בסירה קלה. ז'נין גמלין סיימה במקום החמישי, ורביעיית החותרים סיימה במקום השביעי. הטריאתלטית ניקולה שפיריג איבדה את תוארה, אך זכתה במדליית כסף. הטניסאיות טימאה בצ'ינסקי ומרטינה הינגיס זכו אף הן במדליית כסף, בטורניר הזוגות. המתעמלת ג'וליה שטיינגרובר זכתה במדליית ארד בקפיצות וסיימה שמינית בתרגיל הקרקע ועשירית בקרב-רב. הקלעית היידי דיטהלם גרבר זכתה אף היא במדליית ארד, בירי באקדח, ונינה כריסטנסן סיימה שישית בירי בשלושה מצבים.
הרוכב סטיב גרדה סיים במקום הרביעי בתחרות הקפיצות, וכן סיים במקום השישי ביחד עם הנבחרת. סייף הדקר בנימין שטפן רשם הישג דומה - מקום רביעי בתחרות היחידים ומקום שישי עם הנבחרת. באתלטיקה סיימה ניקול ביכלר במקום השישי בקפיצה במוט ורץ המרתון יליד אריתריאה טדסה אברהם סיים במקום השביעי. שייטי הנאקרה 17 מתיאס ביהלר ונטלי ברוגר סיימו במקום השביעי וכדורעפניות החופים יואנה היידריך ונאדין צומקהר הודחו בשלב רבע הגמר.
באולימפיאדת החורף הראשונה, אולימפיאדת שאמוני (1924), ייצגו את שווייץ 30 ספורטאים. הם זכו ב-3 מדליות: נבחרת המזחלות ונבחרת הפטרול הצבאי (גרסה מוקדמת של ביאתלון) זכו במדליות זהב, וז'ורז' גטוסקי זכה במדליית ארד בהחלקה אומנותית. די היה בתוצאות אלה כדי להקנות לשווייץ את המקום הרביעי בטבלת המדליות, אחרי נורווגיה, פינלנד ואוסטריה.
דווקא באולימפיאדה הראשונה אותה אירחה, אולימפיאדת סנט מוריץ (1928), ירדו הישגי הספורטאים השווייצרים, ונבחרת ההוקי קרח הייתה היחידה שזכתה במדליה, מדליית ארד, לאחרי שסיימה במקום השלישי בבית הגמר, אחרי קנדה ושוודיה ולפני בריטניה. ספורטאים שווייצרים נוספים שבלטו במשחקים כללו את אלכסנדר ברנר, שהגיע למקום החמישי בסקלטון, קופצי הסקי ספ מיהלבאואר וארנסט פויץ שסיימו במקום השביעי והשמיני בהתאמה, ונבחרת המזחלות שהגיעה למקום השמיני.
באולימפיאדת לייק פלאסיד (1932) זכו צמד גולשי המזחלות רטו קפדרוט ואוסקר גייר במדליית כסף, ויחד עם האנס אייזנהאט ושארל ז'ני הגיעו למקום הרביעי במקצה הרביעיות. קופץ הסקי פריץ קאופמן הגיע למקום השישי.
באולימפיאדת גרמיש פרטנקירכן (1936) זכו השווייצרים בשלוש מדליות, בהן מדליית זהב אחת, ודורגו במקום החמישי בטבלת המדליות, אחרי נורווגיה, גרמניה, שוודיה ופינלנד. כל המדליות הושגו במזחלות. שתי רביעיות שווייצריות זכו בשני המקומות הראשונים, וצמד שהורכב מז'וזף ברלי מהרביעייה שזכתה במקום הראשון ומפריץ פאייראבנד מרביעייה שזכתה במקום השני. גולשת הסקי האלפיני ארנה שטוירי סיימה במקום הרביעי במסלול המשולב.
האולימפיאדה השנייה אותה אירחה, אולימפיאדת סנט מוריץ (1948), הייתה מוצלחת מקודמתה עבור השווייצרים. הספורטאים השווייצרים זכו ב-10 מדליות, מהן 3 מדליות זהב, ודורגו במקום השלישי בטבלת המדליות, אחרי נורווגיה ושוודיה.
הענף בו הגיעו השווייצרים להישגים הרבים ביותר הוא הסקי האלפיני (6 מדליות, שתיים מכל סוג). הדי שלונגר הייתה לשווייצרית הראשונה שזוכה במדליית זהב אולימפית, בגלישה במורד. גולשת נוספת, אנטואנט מאייר, זכתה במדליית כסף בסלאלום. בין הגברים זכה אדי ריינאלטר במדליית הזהב בסלאלום, ואילו קארל מוליטור זכה במדליית הכסף במסלול המשולב, וחלק עם רולף אולינגר את מדליית הארד בגלישה במורד.
פליקס אנדריך ופרידריך ואלר זכו במדליית הזהב במזחלות, והזוכים במדליית הכסף היו אף הם שווייצרים, פאול אברהארד ופריץ פאייראבנד (שרשם את אותו הישג 12 שנים קודם לכן, בגרמיש-פרטנקירכן). האנס גרשווילר זכה במדליית כסף בהחלקה אומנותית, ונבחרת ההוקי קרח זכתה במדליית הארד, לאחר שדורגה במקום השלישי, אחרי קנדה וצ'כוסלובקיה.
ספורטאים שווייצרים נוספים שבלטו בסנט מוריץ כללו רביעיית גולשי מזחלות שסיימה במקום הרביעי, את ניקלאוס שטומפ שסיים במקום הרביעי בסקי נורדי משולב, את גולש הסקלטון גוטפריד קגי שסיים במקום החמישי, את גולשות הסקי האלפיני לינה מיטנר (מקום חמישי בגלישה במורד), רנה קלרק (מקום חמישי בסלאלום) ורוזמרי בלוייר (מקום שישי במסלול המשולב), ואת גולש הסקי למרחקים אדי שילד, שסיים במקום השישי במקצה ל-50 ק"מ והיה שותף לנבחרת השליחים שסיימה במקום החמישי במרוץ ל-10X4 ק"מ.
באולימפיאדת אוסלו (1952) ירדו הישגי המשלחת השווייצרית לשתי מדליות ארד. גולשי המזחלות פריץ פאייראבנד ושטפן וסר זכו במדליית הארד במקצה הזוגות, ויחד עם אלברט מדרין ואנדרה פיליפיני זכו במדליית הארד במקצה הרביעיות. כן בלטו גולשי המזחלות ורנר שפרינג ופליקס אנדריך שסיימו במקום הרביעי, והיו חברים בקבוצה נוספת שסיימה במקום הרביעי במקצה הרביעיות, וכן גולשי הסקי האלפיני פרדי רובי (מקום הרביעי בגלישה במורד) וז'ורז' שניידר (מקום החמישי בסלאלום ענק). נבחרת ההוקי קרח סיימה במקום החמישי.
באולימפיאדת קורטינה ד'אמפצו (1956) עלה מספר המדליות לשש, מהן שלוש מדליות זהב, ושווייץ דורגה במקום הרביעי בטבלת המדליות, אחרי ברית המועצות, אוסטריה ופינלנד. ארבע מהמדליות הושגו בסקי אלפיני: רנה קוליאר זכתה במדליית הזהב בסלאלום, מדלן ברטו זכתה במדליית הזהב בגלישה במורד, וסגניתה הייתה פרידה דנצר. ברטו סיימה גם במקום הרביעי בסלאלום הענק. בין הגברים, זכה ריימונד פלה במדליית הכסף בגלישה במורד. רביעיית גולשי מזחלות שווייצרית זכתה במדליית זהב, ומקס אנגסט והארי וורברטון זכו במדליית הארד במקצה הזוגות. רביעייה שווייצרית נוספת סיימה במקום הרביעי. ספורטאים שווייצרים נוספים שבלטו במשחקים כללו את גולשי הסקי האלפיני רוז'ה שטאוב (מקום רביעי בגלישה במורד) וז'ורז' שניידר (מקום חמישי בסלאלום).
באולימפיאדת סקוו ואלי (1960) זכו השווייצרים בשתי מדליות זהב, ודורגו במקום השמיני בטבלת המדליות. בשתי המדליות זכו גולשי סקי אלפיני במקצי הסלאלום הענק - איבון רואג ורוז'ה שטאוב. שטאוב סיים גם במקום החמישי במקצה הגלישה במורד, בו הגיע וילי פורר למקום הרביעי. גולשת נוספת, ליזלוט מישל, סיימה במקום החמישי בסלאלום.
אולימפיאדת אינסברוק (1964) הייתה החלשה בהיסטוריה של המשלחות השווייצריות במשחקי החורף. בפעם הראשונה, והיחידה עד כה, לא זכה אף ספורטאי שווייצרי במדליה אולימפית. שני גולשי סקי אלפיני היו קרובים לעשות זאת, אך סיימו במקום הרביעי: וילי פאבר בסלאלום ענק ויוס מינש בגלישה במורד.
באולימפיאדת גרנובל (1968) שבו ספורטאים שווייצרים לעמוד על הפודיום, לאחר שזכו בשש מדליות, אם כי אף אחת מהן לא הייתה מדליית זהב. גולשי הסקי האלפיני צברו שלוש מדליות: וילי פאבר זכה במדליית כסף בסלאלום ענק, ז'אן-דניאל דטווילר זכה במדליית ארד בגלישה במורד ופרנאנד בושאטה הגיעה להישג דומה בסלאלום. אלואיז קלין זכה במדליית כסף בסקי נורדי משולב, יוזף האס זכה במדליית ארד במרוץ הסקי למרחקים ל-50 ק"מ, ולהישג דומה הגיעה רביעיית גולשי המזחלות. בנוסף, סיים גולש הסקי האלפיני דומנג ג'ובאנולי במקום הרביעי בסלאלום, ונבחרת הסקי למרחקים, שכללה גם את קלין והאס, סיימה במקום החמישי במרוץ ל-10X4 ק"מ.
באולימפיאדת סאפורו (1972) דורגה שווייץ במקום השלישי בטבלת המדליות, אחרי ברית המועצות וגרמניה המזרחית, עם 10 מדליות, מהן 4 מדליות זהב.
שש מהמדליות הושגו בסקי אלפיני. מארי-תרז נדיג זכתה בשתי מדליות זהב, בגלישה במורד ובסלאלום ענק. ברנהרד רוסי ניצח בגלישה במורד, וסגנו היה רולאן קולומבן. בסלאלום ענק זכה אדמונד ברוגמן במדליית כסף וורנר מאטלה זכה בארד. ולטר טרש זכה במדליית הכסף במסלול המשולב.
ז'אן ויקי ואדי הובאכר זכו במדליית ארד במרוץ המזחלות לזוגות, ויחד עם ורנר קארמיכל והאנס לויטנגר זכו במדליית הזהב במקצה הרביעיות. רביעייה נוספת סיימה במקום הרביעי. קופץ הסקי ולטר שטיינר זכה במדליית כסף בקפיצה מגבעה גבוהה ובסקי למרחקים זכתה נבחרת השליחים במדליית הארד.
ספורטאים שווייצרים נוספים שבלטו בסאפורו כללו את גולשי הסקי האלפיני אנדראס שפרכר (מקום רביעי בגלישה במורד) וולטר טרש (מקום שישי בגלישה במורד), ואת ורנר גסר, שהגיע למקום השישי במרוץ הסקי למרחקים ל-50 ק"מ.
באולימפיאדת אינסברוק (1976) זכו השווייצרים בחמש מדליות, בהן מדליית זהב אחת, ודורגו במקום השמיני בטבלת המדליות. גולש הסקי האלפיני הייני המי זכה במדליית הזהב בסלאלום הענק, וסגנו היה ארנסט גוד. ברנהרד רוסי זכה במדליית כסף בגלישה במורד. גולשי המזחלות אריך שרר ויוזף בנץ זכו במדליית ארד במקצה הזוגות, ויחד עם אולריך בכלי ורודולף מרטי זכו במדליית כסף במקצה הרביעיות. פיליפ רו סיים במקום הרביעי בגלישה במורד, ולטר טרש הגיע להישג דומה בסלאלום, ובסלאלום הענק לנשים סיימו ליסה-מארי מוררו במקום הרביעי ומארי-תרז נדיג במקום החמישי. קופץ הסקי ארנסט פון גריניגן סיים במקום החמישי בקפיצה מגבעה רגילה, ונבחרת השליחים בסקי למרחקים סיימה אף היא במקום החמישי.
גם באולימפיאדת לייק פלאסיד (1980) זכו השווייצרים בחמש מדליות, ודורגו במקום העשירי. גולשי המזחלות אריך שרר ויוזף בנץ שיפרו את הישגם מאינסברוק וזכו במדליית הזהב במקצה הזוגות. יחד עם שותפיהם לרביעייה, בכלי ומרטי, שבו וזכו במדליית כסף. שלושה גולשי סקי אלפיני זכו במדליות ארד: ז'אק ליטי ואריקה הס בסלאלום ומארי-תרז נאדיג בגלישה במורד. ליטי סיים גם במקום החמישי בסלאלום הענק. מספר ספורטאים סיימו במקום הרביעי בתחרויות בהן השתתפו: גולש הסקי האלפיני פיטר מילר (גלישה במורד), המחליקה האומנותית דניס בילמן וגולשי המזחלות ולטר ראהם והאנס הילטברנד.
באולימפיאדת סרייבו (1984) שוב זכו השווייצרים בחמש מדליות, והם דורגו במקום השביעי בטבלת המדליות. שני גולשי סקי אלפיני זכו במדליות זהב: מקס יולן בסלאלום ענק ומיקלה פיג'יני בגלישה במורד. סגניתה של פיג'יני הייתה מריה וליסר, וגם פיטר מילר זכה במדליית כסף בגלישה במורד. במדליה החמישית, מדליית ארד, זכתה רביעיית גולשי המזחלות. מספר גולשי סקי אלפיני נוספים דורגו במקומות גבוהים: פירמין צורבריגן (מקום רביעי בגלישה במורד), אריאנה אהרט (מקום רביעי בגלישה במורד), אורס רבר (מקום חמישי בגלישה במורד) ואריקה הס (מקום חמישי בסלאלום). רביעיית גולשי מזחלות נוספת סיימה במקום הרביעי, ושני צמדים סיימו במקום החמישי והשישי. נבחרת השליחים בסקי למרחקים סיימה במקום החמישי, ונבחרת הנשים סיימה במקום השישי.
באולימפיאדת קלגרי (1988) זכו השווייצרים במספר שיא של מדליות - 15 (חמש מכל סוג), ודורגו במקום השלישי בטבלת המדליות, אחרי ברית המועצות וגרמניה המזרחית.
גולשי הסקי האלפיני בלטו מעל כולם עם 11 מהמדליות. פרני שניידר זכתה בשתי מדליות זהב, בסלאלום ובסלאלום ענק. בריגיטה ארטלי זכתה בשתי מדליות כסף, בגלישה במורד ובמסלול המשולב, ומיקלה פיג'יני זכתה במדליית כסף אחת, בסופר G. מריה וליסר זכתה בשתי מדליות ארד, בסלאלום ענק ובמסלול המשולב, וכן סיימה במקום הרביעי בגלישה במורד ובמקום השישי בסופר G. בין הגברים בלט פירמין צורבריגן, שזכה במדליית זהב בגלישה במורד ובמדליית ארד בסלאלום ענק, וכן סיים במקום החמישי בסופר G. פיטר מילר היה סגנו של צורבריגן בגלישה במורד, ופאול אקולה זכה במדליית ארד במסלול המשולב.
בסקי נורדי משולב זכה היפוליט קמפף במדליית הזהב, ויחד עם אנדראס שאד ופרדי גלנצמן זכה במדליית כסף במקצה הקבוצתי. שאד גם סיים במקום החמישי במקצה היחידים. רביעיית גולשי המזחלות זכתה במדליית הזהב, ושני זוגות שווייצרים סיימו במקומות הרביעי והשישי. באחרונת המדליות, מדליית ארד, זכה אנדראס גריננפלדר, במרוץ הסקי למרחקים ל-50 ק"מ. גריננפלדר גם סיים במקום הרביעי עם נבחרת השליחים. נבחרת השליחות הגיעה אף היא למקום הרביעי, ואחת מחברותיה, כריסטינה גילי-בריגר, סיימה במקום הרביעי במרוץ ל-20 ק"מ. בנוסף, סיימה נבחרת ההוקי קרח במקום השמיני.
הישגי המשלחת השווייצרית ירדו באופן ניכר באולימפיאדת אלברוויל (1992), ל-3 מדליות בלבד. גולשי המזחלות גוסטב ודר ודונאט אקלין זכו במדליית הזהב היחידה, ויחד עם לורנץ שנידלהולץ וקרדן מורל זכו במדליית ארד במקצה הרביעיות. רביעייה נוספת סיימה במקום החמישי. גולש הסקי האלפיני היחיד שזכה לעמוד על הפודיום היה סטיב לושה, שזכה במדליית הארד במסלול המשולב. גולשים נוספים שהגיעו להישגים נאים כללו את פאול אקולה (מקום רביעי בסלאלום ענק), פטריק שטאוב (מקום רביעי בסלאלום), שנטל בורניסן (מקום רביעי במסלול המשולב), פרנץ היינצר (מקום שישי בגלישה במורד) ומרקו הנגל (מקום שישי בסופר G).
שנתיים לאחר מכן, באולימפיאדת לילהאמר (1994), שיפרו הספורטאים השווייצריים את הישגיהם, כשזכו בתשע מדליות, 3 מהן מדליות זהב, ודורגו במקום התשיעי. גולשי הסקי האלפיני חזרו להיות הספורטאים הבולטים במשלחת, במיוחד בזכות פרני שניידר, שהשיבה לעצמה את התואר האולימפי בסלאלום, וגם זכתה במדליית כסף במסלול המשולב ובמדליית ארד בסלאלום הענק. אורס קלין זכה במדליית כסף בסלאלום ענק. גולשי המזחלות גוסטב ודר ודונאט אקלין שמרו על תוארם, וגם סגניהם היו שווייצרים, רטו גטשי וגידו אקלין. ודר ואקלין גם זכו במדליית כסף במקצה הרביעיות, יחד עם קורט מאייר ודומניקו סמרארו. אנדראס שונבכלר זכה במדליית זהב ראשונה בסקי חופשי, ואת תמונת המדליות השלימה נבחרת הסקי הנורדי המשולב, שזכתה במדליית ארד. ספורטאיות שווייצריות נוספות שבלטו בלילהאמר כללו את גולשת הסקי החופשי מאיה שמיד (מקום רביעי), גולשת הסקי האלפיני גבי צינגרה (מקום חמישי בסלאלום), נבחרת השליחות בסקי למרחקים (מקום חמישי).
באולימפיאדת נאגנו (1998) זכו השווייצרים בשבע מדליות, בחמישה ענפים שונים. נבחרת הגברים בקרלינג זכתה במדליית זהב ראשונה בענף זה. גולש השלג ג'אן זימן זכה במדליית זהב, ועמיתו אולי קסטנהולץ זכה במדליית ארד. בסקי אלפיני, זכה דידיה קושה במדליית כסף בסופר G, ומיכאל פון גריניגן זכה במדליית ארד בסלאלום ענק. רביעיית גולשי מזחלות שווייצרית זכתה במדליית כסף, וקולט ברנד זכתה במדליית ארד בסקי חופשי. ספורטאים שווייצרים נוספים שהיו קרובים לזכייה במדליה, וסיימו במקום הרביעי: גולש הסקי החופשי יורג גריננפלדר (בגלישה במורד), גולשי המזחלות כריסטיאן רייך וסדריק גראן (מקום רביעי), גולש השלג פביאן רוהרר ונבחרת הנשים בסקי למרחקים.
110 ספורטאים שווייצרים השתתפו באולימפיאדת סולט לייק סיטי (2002). הם זכו ב-11 מדליות, מהן 3 מדליות זהב, וכל זאת בשבעה ענפים שונים.
הספורטאי הבולט במשלחת היה קופץ הסקי סימון אמאן, שזכה בשתי מדליות זהב, בקפיצות מגבעה גבוהה ומגבעה רגילה. במדליית הזהב השלישית זכה גולש השלג פיליפ שוך. גולשת שלג נוספת, פביאן רויטלר, זכתה במדליית ארד. גולשי המזחלות כריסטיאן רייך וסטיב אנדרהוב זכו במדליית כסף, בעוד מרטין אנן ובאט הפטי זכו בארד. נבחרת הנשים בקרלינג זכתה במדליית כסף, ונבחרת הגברים זכתה בארד. נבחרת הנשים בסקי למרחקים זכתה אף היא במדליית ארד. גרגור שטהלי זכה במדליית ארד ראשונה בסקלטון, וגולשת הסקי האלפיני היחידה שזכתה במדליה הייתה סוניה נף, שזכתה במדליית הארד בסלאלום ענק.
ספורטאים שווייצרים נוספים שרשמו הישגים נאים בסולט לייק סיטי כללו את גולשי הסקי האלפיני מרליס אוסטר (מקום רביעי במסלול משולב), אורס אימבודן (מקום חמישי בסלאלום), קורין ריי-בלה (מקום חמישי בגלישה במורד), דידייה דפאגו (מקום שישי בסופר G) ופאול אקולה (מקום שישי במסלול משולב). גולשות המזחלות פרנסואז בורדה וקתרינה זוטר סיימו במקום הרביעי ושתי רביעיות הגברים סיימו במקומות הרביעי והשישי. גולשת הסקלטון מאיה פדרסן הגיעה למקום החמישי וקופץ הסקי אנדראס קיטל סיים במקום השישי בקפיצה מגבעה גבוהה.
באולימפיאדת טורינו (2006) השתתפו 140 ספורטאים שווייצרים. הם זכו ב-14 מדליות, בהן 5 מדליות זהב, ודורגו במקום השמיני בטבלת המדליות.
גולשי השלג זכו ב-4 מדליות. דניאלה מוילי, טניה פרידן ופיליפ שוך זכו במדליות זהב, וסגנו של שוך היה אחיו סימון. בסקלטון, זכתה מאיה פדרסן-ביירי במדליית זהב, וגרגור שטהלי זכה במדליית ארד. במדליית הזהב החמישית זכתה גולשת הסקי החופשי אוולין לוי. גולשת הסקי האלפיני מרטינה שילד זכתה במדליית כסף בגלישה במורד, ברונו קרנן זכה במדליית ארד במקצה המקביל לגברים, ואמברוזי הופמן זכה במדליית ארד בסופר G. סטפן למביאל זכה במדליית כסף בהחלקה אומנותית, ולהישג דומה הגיעה נבחרת הנשים בקרלינג. מרטין אנן ובאט הפטי זכו במדליית ארד במזחלות, ויחד עם סדריק גראן ותומאס למפרטר זכו במדליית ארד נוספת, במקצה הרביעיות.
ספורטאים שווייצרים נוספים שבלטו בטורינו: גולשי הסקי האלפיני דניאל אלברכט (מקום רביעי במסלול משולב) ונדיה שטיגר (מקום חמישי בגלישה במורד), קופץ הסקי אנדראס קיטל (מקום חמישי בגבעה רגילה ומקום שישי בגבעה גבוהה) וגולשי השלג היינץ איניגר ומלי פרנקון סיימו במקום החמישי בתחרויות בהן השתתפו. נבחרת הגברים בהוקי קרח סיימה במקום השישי, ונבחרת הנשים סיימה במקום השביעי. נבחרת הגברים בסקי נורדי משולב סיימה במקום הרביעי ונבחרת הגברים בקרלינג סיימה במקום השישי.
146 ספורטאים שווייצרים השתתפו באולימפיאדת ונקובר (2010). הם זכו ב-9 מדליות, בהן 6 מדליות זהב, ודורגו במקום השישי בטבלת המדליות.
הספורטאי הבולט במשלחת היה קופץ הסקי סימון אמאן, שכמו באולימפיאדת סולט לייק סיטי זכה בשתי מדליות זהב, בקפיצה מגבעה גבוהה ומגבעה רגילה. שני גולשי סקי אלפיני זכו במדליות זהב - קרלו ינקה בסלאלום ענק ודידייה דפאגו בגלישה מורד, וגולש שלישי, סילבן צורבריגן, זכה במדליית ארד במסלול המשולב. ינקה סיים גם במקום הרביעי במסלול המשולב. מיכאל שמיד זכה במדליית זהב בסקי חופשי, ובמדליית הזהב השישית זכה גולש הסקי למרחקים דריו קולוניה, במקצה ל-15 ק"מ. גולשת השלג אוליביה נובס זכתה במדליית ארד, וכך גם נבחרת הגברים בקרלינג.
בנוסף, סיימה גולשת הסקי האלפיני פביאן זוטר במקום הרביעי בסלאלום ענק, במקום החמישי בגלישה במורד ובמקום השישי במסלול המשולב. נדיה שטיגר סיימה במקום השישי בסופר G. גולשי המזחלות איבו רואג וסדריק גראן סיימו במקום הרביעי, ולהישג דומה הגיע המחליק האומנותי סטפן למביאל. גולש השלג יורי פודלדצ'יקוב סיים במקום הרביעי וסימון שוך סיים במקום החמישי. נבחרת הנשים בקרלינג סיימה במקום הרביעי, נבחרת הנשים בהוקי קרח סיימה במקום החמישי ונבחרת הגברים בהוקי קרח סיימה במקום השמיני.
לאולימפיאדת סוצ'י (2014) שלחה שווייץ את המשלחת הגדולה בתולדותיה, שכללה 163 ספורטאים. הם זכו ב-11 מדליות, מהן 6 מדליות זהב, ודורגו במקום השביעי בטבלת המדליות.
גולשת השלג פטריציה קומר זכתה במדליית זהב בסלאלום ענק מקביל, ויורי פודלדצ'יקוב זכה במדליית זהב בהאפפייפ. גולש שלג שלישי, נווין גלבריני, זכה במדליית כסף בסלאלום ענק מקביל. זינה צנדריאן סיימה במקום הרביעי בסלופסטייל ודוד הבליצל סיים במקום החמישי בהאפפייפ.
בסקי אלפיני, זכתה דומיניק גיסין במדליית זהב בגלישה במורד וסיימה במקום החמישי במסלול המשולב. לארה גוט-בהראמי זכתה במדליית ארד בגלישה במורד וסיימה במקום הרביעי בסופר G. פביאן סוטר סיימה במקום החמישי בגלישה במורד ובמקום השביעי בסופר G, ופרנצי אאופדנבלאטן סיימה במקום השישי בסופר G. אצל הגברים, זכה סנדרו וילטה במדליית הזהב במסלול המשולב, וקרלו יאנקה סיים במקום השישי בגלישה במורד ובמקום השמיני במסלול המשולב.
דריו קולוניה שמר על תוארו במרוץ הסקי למרחקים ל-15 ק"מ, וזכה במדליית זהב גם במרוץ ל-30 ק"מ. נבחרת השליחים סיימה במקום השביעי. סלינה גספרין הייתה ביאתלטית השווייצרית הראשונה שזוכה במדליה אולימפית, מדליית כסף במרוץ ל-15 ק"מ. אחותה הצעירה, אליזה, סיימה במקום השמיני בספרינט. גולשי המזחלות אלכס באומן ובאט הפטי זכו במדליית כסף, וסיימו במקום השמיני במקצה הרביעיות. נבחרת הנשים בהוקי קרח זכתה במדליית ארד, לאחר שהפסידה בחצי הגמר 3-1 לקנדה, וגברה על שוודיה 3-4 במשחק על המקום השלישי. נבחרת הגברים סיימה במקום התשיעי.
באולימפיאדת פיונגצ'אנג (2018) זכו השווייצריים ב-15 מדליות מהן 5 מדליות זהב. 7 מדליות מהן 2 זהב הושגו בסקי אלפיני, ונדי הולנדר זכתה במדליית זהב עם הנבחרת המשולבת, במדליית כסף בסלאלום וארד במרוץ המשולב. מישל גיסין זכתה במדליית זהב במרוץ המשולב. בסקי למרחקים זכה דריו קולוניה במדליית הזהב הרביעית שלו, במקצה ה-15 ק"מ סגנון חופשי, סקי בסגנון חופשי זכתה שווייץ ב-4 מדליות כולל מדליית זהב של שרה הופלין בסלופסטייל. בגלישת שלג זכה גווין גלמריני במדליית זהב בסלאלום ענק. נבחרות הקרלינג זו במדליית כסף (זוגות מעורבים) וארד (גברים).
 |
ראו גם – מדליות במשחקים האולימפיים |
|
בענפי הקיץ:[2]
|
בענפי החורף:[2]
|
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
_pictogram.svg){kind=small}
_pictogram.svg){kind=small}
_pictogram.svg){kind=small}
_pictogram.svg){kind=small}
