תמר (שדה גז)
שדה גז טבעי וקונדנסט הנמצא בים התיכון, בתחום המים הכלכליים של מדינת ישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"תמר" הוא שדה גז טבעי וקונדנסט הנמצא בים התיכון, בתחום המים הכלכליים של מדינת ישראל, כ-90 קילומטרים מערבית לחיפה ובעומק 1,700 מטרים מתחת לפני הים. השדה התגלה בינואר 2009, ועד סוף 2019 היה שדה הגז הטבעי היחיד הפעיל בישראל. הוא מזרים גז בהיקף של כ-10 מיליארד מטר מעוקב בשנה.[1]
.jpg) | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| יבשתי/ימי | ימי |
| קואורדינטות | 33°04′42″N 33°57′05″E |
| מפעיל | נובל אנרג'י |
| שותפים |
ישראמקו (28.75%) שברון (25%) תמר פטרוליום (16.75%) אהרון פרנקל (14.5%) מובאדלה פטרוליום (אנ')(11%) אלון חיפושי גז טבעי (4%) |
| תאריך הגילוי | 2009 |
| תחילת הפיתוח | 2010 |
| תחילת ההפקה | 2013 |
| תשתית הולכת הגז | צינור באורך 140 ק"מ |
| עתודות גז מוכחות | 281 מיליארד מטר מעוקב (BCM) |
  | |
חברת דלק אנרגיה מעריכה כי סך כמות הגז שניתן להפיק ממאגר "תמר", כולל עתודות גז מוכחות ועתודות גז סבירות (בסיכוי של 50 אחוזים), מגיע ל-281 מיליארד מטר מעוקב (BCM). בתוך שטח רישיון "תמר" גם התגלה מאגר נוסף קטן יותר, שנקרא "תמר דרום מערב" (TSW), שסך עתודות הגז המוכחות והסבירות בו מוערכות בכ-26 BCM, כך שסך עתודות הגז הסבירות להפקה בשטח הרישיון עומדות על 307 מיליארד מטר מעוקב.
הגאולוג יוסי לנגוצקי בחר את מיקום האתר וקרא לו על שם נכדתו הבכורה, תמר.
אפיון השדה ומודל החיפוש
מודל החיפוש של לנגוצקי ובריטיש גז התמקד במבנה ימי גדול - מלכודת קמר, בעומק של קילומטר עד שניים, שמתחתיו, בעומק של כ-4 קילומטר, הוערך כי ייתכן שימצא גז טבעי כלוא.
מהיתר החיפוש הראשוני ועד גילוי המאגר
ההיתר לחיפושי נפט וגז בשטח 12.000 קמ"ר, שכיסה את מרבית הים התיכון העמוק הישראלי, "היתר גל", ניתן לחברת בריטיש גז ביוני 1999.
ב-31 בדצמבר 2000 הומרו חלק משטחי ההיתר שנחשבו לבעלי פוטנציאל גבוה בשישה רישיונות חיפוש, כאשר בריטיש גז צירף לרישיונות שלוש חברות ישראליות – "משאב"/"כלל", מפעלים פטרוכימיים בישראל, ודור כימיקלים.[2] תוך שנה, משאב עזבה את השותפות והצטרפו STX, ישראמקו, דור גז, וגרנית הכרמל.[3] שותפות STX הייתה שותפות בין הגאולוג יוסי לנגוצקי לבין איש העסקים בני שטיינמץ. גרנית הכרמל ומפעלים פטרוכימיים לישראל נטשו את המיזם בשנת 2004.[4]
במהלך 2001 הזמינה בריטיש גז מחקר סייסמי שגילה את מבנה "תמר". בהמשך בריטיש גז תכנן את פרוספקט "תמר 1" כולל קביעת נקודת הציון המומלצת לקידוח, התוכנית ההנדסית-לוגיסטית של הקידוח, תכנון תקציבי, כמו גם את מפרט מערכת הולכת הגז מהשדה לחוף. במקביל סוכמו גם עיקרי פרוספקט "דלית 1". בסוף 2002, הקבוצה החליטה לקדם את קידוח החיפוש ב-"תמר", בעלות שהוערכה בכ-40 מיליון דולר.[5] לפי הנחיות שהקבוצה קיבלה מהממונה על הנפט ב-2002, קידוח החיפוש היה צריך להתחיל עד לספטמבר 2003. בפברואר 2003, הממונה דחה את המועד האחרון לקידוח לדצמבר 2004 ובדצמבר 2004 האריך את המועד אחרון ליוני 2005. [6] למשך כל התקופה, בריטיש גז ניהלה משא ומתן עם חברת החשמל לאספקת גז מהמאגר אם תהיה תגלית.[7]
במאי 2005 נטשה בריטיש גז את המיזם מבלי לבצע את קידוח החיפוש, אחרי שלא הצליחה לסגור חוזה מול חברת החשמל.[8]
אף על פי שלמיזם כבר לא היה מפעיל, תנאי חיוני להחזקת הרישיון והשותפים לא עמדו בתנאי הקידוח, הממונה לא פסל את הרישיון אלא אישר את כניסת דלק קידוחים ואבנר חיפושי נפט לשותפות, בתנאי שיסגרו חוזה לקידוח עד ליוני 2006.[9] ביוני 2006, הוארך הרישיון ל-31 בדצמבר 2008,[10] בניגוד לסעיף 18ב1 לחוק הנפט שמגביל תוקף מקסימלי של רישיון לשבע שנים. נובל אנרג'י הצטרפה כמפעיל באוגוסט 2006 (אף היא ללא החזר הוצאות).
בשנת 2006 העניקה רונית קן פטור מהסדר כובל לחברות חיפוש הנפט והגז הטבעי נובל אנרג'י, דלק, ישראמקו ואלון גז, לשותפות ברישיונות בהם נמצא מאגר הגז "תמר".
שדה הגז התגלה בינואר 2009,[11] כעשור לאחר גילוי מאגר הגז הראשון בים, מאגר "נועה".
פיתוח השדה עד תחילת ההפקה
עם תחילת ההפקה, בשדה הגז היו שותפות החברות נובל אנרג'י (36%), ישראמקו (28.75%), אבנר חיפושי נפט (15.625%), דלק קידוחים (15.625%) ואלון חיפושי גז טבעי (4%).
בפיתוח השדה הושקעו כ-3 מיליארד דולר, והזרמת הגז הטבעי ממנו לישראל החלה ב-30 במרץ 2013. פוטנציאל הגז בשדה, על פי ההערכות משנת 2012, הגיע לכ-275 מיליארד מטר מעוקב (BCM) (9.71 טריליון רגל מעוקבת (TCF)).[12]
ב-30 במרץ 2013 החלה הזרמת הגז הטבעי ממאגר "תמר" אל תחנת הקבלה באשדוד.[13][14]
הפקת השדה והמשך הפיתוח
בשנת 2014 הפיק השדה 10 מיליארד מטרים מעוקבים (BCM) של גז טבעי.[15] המאגר מחובר בצינור יחיד, מוגבל בקיבולתו, לתחנת הקבלה באשדוד, ובהמשך צפויות השותפויות לבנות מדחסים שיאפשרו את הגדלת הקיבולת העוברת בצינור, עד לקצב שנתי של כ-12.5 BCM. למערכת ההולכה מ-"תמר" צוואר בקבוק כיוון שהיא עוברת דרך הצנרת של מאגר "מרי-B" שיכולה להוליך רק 10 BCM של גז טבעי בעוד שהצנרת מ-"תמר" ל-"מרי-B" יכולה להוליך 12 BCM של גז טבעי. לכן, ככל הנראה יתבצע אחסון של גז טבעי מ-"תמר" במבנה "מרי-B" שכבר התרוקן. השלמת פרויקט המדחסים צפויה לאמצע שנת 2015.[דרושה הבהרה] במהלך 2016 צפויה הרחבה נוספת של קיבולת הצינור.[16]
בינואר 2014, לאור הערכות מחדש של אומדן הגז הטבעי במאגר ולאור הצירוף של מאגר "תמר דרום מערב" (TSW) אל מאגר "תמר", דיווח העיתון "גלובס" כי אומדן משאבי הגז הטבעי במאגר עלה בכ-15% והגיע למעל 400 מיליארד מטרים מעוקבים (BCM) (כ-14.11 TCF) ואומדן הקונדנסט (נוזלי נפט קלים) במאגר עלה והגיע ל-14 מיליון חביות, לא כתוב בידיעה מה רמת הוודאות של משאבים אלה.[17] לעומת זאת, מצגת לאנליסטים של חברת דלק אנרגיה מאוקטובר 2015 מעריכה כי כמות הגז הכוללת שניתן להפיק מהמאגר, כולל כלל העתודות הסבירות (בסבירות של 50%) והעתודות המוכחות (בסבירות הפקה של 90%) עומדת על 281 מיליארד מטרים מעוקבים (BCM), ויחד עם עתודות מוכחות וסבירות ב"תמר דרום מערב" שעומדת על 26 מיליארד מטר מעוקב, כמות הגז הכוללת (שחלקה אינו מוכח) עמדה על 307 BCM. מתוך כמות זו הופקו כבר 13 מיליארד מטרים מעוקבים, כך שסך העתודות שנותרו ב-"תמר" עצמה (ללא "תמר דרום מערב") עמדה באוקטובר 2015 על 268 מיליארד מטרים מעוקבים.[1]
על פי דוחות כספיים שפרסמה חברת נובל אנרג'י לשנת 2014, עלות החיפוש, הפיתוח וההפעלה של קידוח "תמר" עומדת על 1.3 דולר ליחידת חום, בעוד המחיר הממוצע של מכירת יחידת חום הוא 5.75 דולר.[16] ולעומת מחיר של 2.47 דולר ליחידת חום שגבתה שותפות ים תטיס (בה היו גם שותפות נובל אנרג'י וקבוצת דלק) ממאגרי מַָרִי-B ונועה.[18]
בחצי הראשון של שנת 2016 הגיעו הכנסות המדינה מתמלוגי "תמר" ל-392 מיליון ש"ח.[19]
בספטמבר 2017 בערב ראש השנה אירעה תקלה בעקבות סדק באסדה שבעקבותיה פחתה הזרמת הגז והוכרז על שעת חירום במשק ותחנות הכוח של חברת החשמל נדרשו לשימוש רב יותר בפחם וסולר.[20]
שינוי בעלות
בחודש יוני 2016 מכרה נובל אנרג'י כ-4% מהזכויות בתמר להראל השקעות וקרן תשתיות ישראלי בתמורה ל–370 מיליון דולר לפי שווי של 12.3 מיליארד דולר לתמר.[21]
בחודש מאי 2017 הושלם הליך המיזוג, שבו אבנר חיפושי נפט נקלטה לתוך דלק קידוחים (שתי השותפויות הם בשליטת קבוצת דלק), והחל מהלך של מכירת הזכויות בתמר בהתאם למתווה הגז, שבו התחייבה קבוצת דלק למכור עד 2021 את מלוא זכויותיה (31.25%) במאגר, כחלק מהניסיון להגביר את התחרות בענף. ביולי 2017 השלימה דלק קידוחים מכירה בבורסה של 9.25% מהזכויות בתמר (באמצעות חברה חדשה שהוקמה בשם תמר פטרוליום), ונותרו לה לממש עוד 22% אחוזים נוספים.[22] בינואר 2018, רכשה תמר פטרוליום 7.5% מאחזקות נובל אנרג'י במאגר תמר[23][24][25][26][27]. בספטמבר 2021 חתמה דלק קידוחים על הסכם למכירת שארית אחזקותיה (22%) למובאדלה פטרוליום (אנ') מאבו דבי תמורת 1.05 דולר.[28][29][30][31][32]
כשנה לאחר מכן, המיליארדר אהרון פרנקל, שהיה חלק מעסקת הרכישה שביצעה מובאדלה ב-2021[33], מימש את האופציה שהייתה לו לרכישת חצי מהמניות (11% מהמאגר) תמורת 525 מיליון דולר[34][35], וכן את כלל התזרים מהמאגר מראשית 2021 ועד למועד הקובע להעברת הזכויות, שהוערך בעוד כ־75 מיליון דולר.[36][37]
במרץ 2024, פרנקל רכש 3.5% נוספים במאגר תמר מאוורסט (שותפות של חברת הביטוח הראל וקרן תש"י) תמורת כ-970 מיליון שקל (272 מיליון דולר), מה שמשקף למאגר שווי של כ-32 מיליארד שקל (כ-8.5 מיליארד דולר).[38][39][40]
עם הרכישה, אחזקתו הישירה של פרנקל במאגר תמר עלתה לכ-14.5%[41]. בנוסף, הוא מחזיק בכ-25% ממניות תמר פטרוליום[42], שמחזיקה בעצמה ב-16.75% ממאגר תמר, מה שמוסיף לו כ-4.2% נוספים.
המחזיקות במאגר תמר הן ישראמקו (28.75%), שברון (25%), תמר פטרולים (16.75), אהרון פרנקל (14.5%), מובאדלה (11%), ודור גז (4%). [43]
זיהום
ביולי 2020 הופיעה אסדת תמר במקום השמיני ברשימת המפעלים המזהמים לשנת 2018 שפרסם המשרד להגנת הסביבה.
השבתת הפעילות
ב-12 במאי 2021 מסרה חברת שברון כי השביתה את פעילות האסדה בהתאם להנחיות שהתקבלו ממשרד האנרגיה, לאור אירועי העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה.[44] חמאס ניסה לפגוע באסדת הגז כמה פעמים, אך ללא הצלחה. לדברי בכירים במערכת הביטחון, ספינות טילים ומערכות הגנה מאבטחות את האסדה.[45]
ב-9 באוקטובר 2023 הושבתה האסדה פעם נוספת עקב מלחמת חרבות ברזל, ופעילותה חודשה ב-12 בנובמבר.[46]
בלבנון הועלו טענות כי חלקו של שדה הגז הטבעי שהתגלה מול חופי ישראל, עשוי להימצא בתחום המים הכלכליים של לבנון.[47]
מספר גורמים הביאו לעיכוב פיתוח "תמר".[48] התנגדות של הארגונים הירוקים לחיבור ישיר וקצר בצפון הארץ, ועיכובים בציפייה להחלטת ועדת ששינסקי[49] שהוקמה על מנת לבחון את נטל המס הראוי על הפקת נפט וגז טבעי בישראל.
במרץ 2012 חתמו חברת החשמל לישראל והשותפות בשדה "תמר" על הסכם לאספקת גז טבעי מהשדה למשך 15 שנה, בהיקף המוערך בכ-14 עד 23 מיליארד דולר, במחיר של 5.2–5.3 דולרים למיליון BTU.[50] לקוחות נוספים שאיתם נחתמו הסכמים לאספקת גז מהשדה הם דליה אנרגיות, נייר חדרה, מכתשים ונשר מפעלי מלט ישראליים. בחודש נובמבר 2012 הכריז הממונה על ההגבלים העסקיים דיויד גילה על השותפות כמונופול.[51]
בנוסף, הוסכם על מכירת גז טבעי נוזלי (LNG) מהקידוח לקוריאה הדרומית (באמצעות חברת "דייהו") ולאירופה (באמצעות חברת "גזפרום").[52]
בפברואר 2014 דווח על חתימת חוזה למכירת גז לחברת האשלג הערבית ולחברת ברומין הירדנית.[53] במרץ 2017 החלה אספקה לחברות אלו.[54]
במרץ 2015 נחתם הסכם בין "תמר" לחברת דולפינוס המצרית למכירת גז טבעי למצרים בהיקף שלא יפחת מ-5 BCM במהלך שלוש השנים הראשונות להסכם.[55]
בפברואר 2018 חתמו השותפות לאחזקות בתמר ובלווייתן על הסכמי ייצוא גז עם חברת דולפינוס המצרית, בהיקף של 15 מיליארד דולר למשך 10 שנים ולמכירה כוללת של כ-BCM 64 משני המאגרים.[56]
- יוסי לנגוצקי, היסטוריית שדה הגז תמר, בכנס מיוחד שהתקיים בכנסת – 29 דצמבר 2014
- עמירם ברקת, "תמר" במספרים: 25 מיליארד ד' ליזמים, 39 מיליארד למדינה; תדמור: החלום הבא - למצוא נפט ב"לוויתן", באתר גלובס, 2 באפריל 2013
איתי טרילניק, אחרי שלוש שנים והשקעה של 3 מיליארד דולר הגז ממאגר תמר בדרך לישראל, באתר TheMarker, 29 במרץ 2013- הצינור שמחבר את תשובה, ארדואן והצרכן, באתר הארץ, 31 במרץ 2013
- עמיר בן-דוד, אחרי 4 שנים: אסדת הגז תמר מוכנה לפעולה, באתר ynet, 30 בדצמבר 2012
- ליאור גוטמן, תשובה סגר את המימון של פרויקט "תמר", באתר כלכליסט, 21 באפריל 2012
- אורי טל טנא, החוזים שיהפכו את תמר לנכס המניב ביותר בישראל, באתר כלכליסט, 22 בפברואר 2012
- ליאור זנו, מתחת לחולות: התגלה מאגר גז טבעי נוסף ב"תמר", באתר TheMarker, 22 ביולי 2011
- גיא מי-טל, הסתיימו העבודות בקידוח תמר 1, באתר ynet, 8 במרץ 2009
- ליאור גוטמן, 4 שנים למאגר תמר: מי באמת מרוויח מכל הגז הזה, באתר כלכליסט, 9 באפריל 2017
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
