Loading AI tools
איש עסקים ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בני שטיינמץ (נולד ב-1956) הוא איש עסקים ישראלי-בלגי. בנובמבר 2019 העריך "פורבס" את הונו בכ־1.1 מיליארד דולר[1]. נדון למאסר ברומניה ובשווייץ.
בני שטיינמץ נולד בנתניה כבנו הצעיר של היהלומן ראובן שטיינמץ. אחרי שירותו הצבאי עבר להתגורר באנטוורפן, בלגיה והתמקד בעסקי היהלומים. בשנת 1997 שב לישראל[2]. "קבוצת בני שטיינמץ" (BSGR) שבה הוא מגדיר עצמו כ"יועץ" בלבד, משקיעה במכרות יהלומים, זהב ומתכות, באמצעות חברות בת הפועלות באפריקה, באירופה וברוסיה, אך עוסקות גם בנדל"ן ובהשקעה בחברות הזנק. ב-1995 הקים שטיינמץ את קרן הנאמנות "הרמיטאז', בשותפות עם "ריפבליק בנק אוף ניו-יורק" שבבעלות האחים ספרא. הקרן משקיעה במניות של חברות הרשומות ברוסיה.
בראשית המאה ה-21 רכשה קבוצת החברות שטיינמץ את השליטה בחברת בייטמן הנדסה, שהיא אחת החברות המובילות בעולם להפקת אוצרות טבע. בייטמן נמכרה לחברת טנובה האיטלקית בשנת 2012[3].
ב-2010 רכשה חברה מקבוצת שטיינמץ 42.5% מרישיונות פלאג'יק, שמחזיקה בחמישה רישיונות חיפוש לגז טבעי[4] במים הכלכליים של ישראל.
במרץ 2011 חברת סקורפיו נדל"ן שנמצאת בשליטתו של שטיינמץ נקלעה לקשיים ולא עמדה בתשלומים למחזיקי האג"ח ובמסגרת הסדר חוב שילם שטיינמץ 100 מיליון דולר לחברה לצורך פריסת חוב. החברה חתמה על הסדר חוב נוסף במרץ 2016 וב-2018 הודיעה פעם נוספת על חוסר יכולתה לעמוד בתשלומים למחזיקי האג"ח[5]. בסופו של דבר עמדה סקורפיו בתשלומים[6].
באוגוסט 2009[7] הועלה בפרקליטות המדינה בישראל חשד כי שטיינמץ העלים מס בהיקף נרחב. ב-2012 עזב שטיינמץ את ישראל על רקע חילוקי דעות עם רשויות המס[8]. המחלוקות בין שטיינמץ לרשויות נובעות בין היתר מכך שהוא מגדיר את עצמו כ"יועץ" ולא כ"בעלים" של החברות ב"קבוצת בני שטיינמץ"[7]. החברות בקבוצה פועלות במדינות שונות ומנוהלות על ידי נאמנויות שמשרדיהן ממוקמים באירופה, ואף על פי שבני שטיינמץ מוגדר בנאמנויות אלו כ"נהנה"[9] מהכנסה של חברות שמחזור עסקיהן נאמד במיליארדי דולרים, מאז 1998 הוא משלם בישראל מס בגין "דמי ייעוץ" לפי הכנסה מוצהרת של 1.8 מיליון ש"ח בשנה[10].
באוגוסט 2017 נעצר שטיינמץ בישראל לצד מעורבים נוספים בפרשה שבמרכזה חשדות לשוחד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, זיוף מסמך ושיבוש הליכי משפט[11].
בשנת 2012 דיווח "פייננשל טיימס"[3] על חקירה נגד קבוצת בני שטיינמץ בגינאה, בחשד למתן שוחד וטובות הנאה לבכירים במדינה בתמורה לאפשרות לרכוש מכרה בסכום נמוך. בהודעה לתקשורת מסרה הקבוצה שמדובר ב"קמפיין השמצה זדוני". בשנת 2013 דווח כי משטרת שווייץ פשטה על ביתו של שטיינמץ בז'נבה, בהוראת משרד המשפטים של שווייץ, לבקשת ממשלת גינאה[12]. עוד בשנת 2013 נטען בעיתון "לה קנאר אנשנה" הצרפתי ששטיינמץ שלח שכירי חרב צרפתים, ישראליים ודרום אפריקאים למוטט את הממשל הגנאי. שטיינמץ הגיש תביעת דיבה נגד העיתון, ובספטמבר 2018 פסק בית המשפט לזכותו. זאת מכיוון שהעיתון לא הצליח להוכיח את אותנטיות המקורות שעליהם כביכול התבסס. בית המשפט גזר על העיתון והעיתונאים שמאחורי הכתבה לשלם קנס של 50 אלף יורו ולפרסם תיקונים ב"לה קנאר אנשנה" ובשלושה עיתונים מרכזיים נוספים[13].
בדצמבר 2016 נעצר בישראל בחשד למתן שוחד של עשרות מיליוני דולרים לעובדי ציבור בכירים בגינאה, בתמורה לקידום עסקיו שם. בפברואר 2019 הגיעו חברת BSGR ונשיא גינאה אלפה קונדה להסכמה ששני הצדדים ייסוגו מטענותיהם ושתבוטל הבוררות ביניהם בסוגיית מרבץ סימנדו, אחד ממרבצי המינרלים העשירים בעולם. ההסכם שם קץ לסכסוך סביב סימנדו שפרץ שבע שנים לפני כן[14]. באוגוסט 2019 הודיעה התביעה הכללית בז'נבה שתגיש כתב אישום נגד שטיינמץ, בחשד למתן שוחד לבכירים בגינאה וזיוף מסמכים[15]. ב-22 בינואר 2021 הוא הורשע במתן שוחד ונגזר עליו עונש של 5 שנות מאסר וקנס של 50 מיליון פרנק שווייצרי[16]. שטיינמץ ערער, ועונש המאסר הופחת לשלוש שנות מאסר.[17]
ב-11 בדצמבר 2015 דווח ששטיינמץ ביחד עם טל זילברשטיין, שמעון שבס, יורש העצר הרומני הנסיך פול ועוד, נחשדים על ידי "הרשות הרומנית למלחמה בשחיתות" בניסיון להשתלט על קרקעות מדינה וזאת באמצעות הונאה ושוחד ובכך שגרמו לנזק של 136 מיליון אירו לרומניה. ביוני 2019 זוכו שטיינמץ, זילברשטיין ושני ישראלים נוספים שנחקרו, מאישומי ההונאה בתחום הקרקעות ברומניה[18][19]. ב-17 בדצמבר 2020 הפך בית המשפט העליון של רומניה את ההחלטה וגזר על שטיינמץ וזילברשטיין חמש שנות מאסר בגין מתן שוחד בעסקת קרקעות[20].
באפריל 2017 הגישה קבוצת בני שטיינמץ תביעה נגד המיליארדר ג'ורג' סורוס בסך 10 מיליארד דולר בבית המשפט המחוזי של ארצות הברית עבור המחוז הדרומי של ניו יורק[21]. זאת בטענה שסורוס יזם קנוניה בינלאומית אשר נוהלה באמצעות ארגונים ועמותות הממומנים על ידו במטרה לגרום להפקעת נכסיה של קבוצת שטיינמץ שלא כדין, לחבל בעסקיה ולפגוע בשמה הטוב, באופן שהסב לה נזקים כספיים אדירים[22].
שטיינמץ נשוי לאניאס לוסי, אותה הכיר כשעבדו בהתיישבות חקלאית במהלך מלחמת יום הכיפורים ולהם ארבעה ילדים[23].
בשנת 2007 הקימו בני שטיינמץ ואשתו אניאס (אגנס) את "קרן אניאס ובני שטיינמץ", במטרה לאחד את העשייה ההתנדבותית של שניהם תחת ארגון פילנתרופי אחד. פעילותה העיקרית של הקרן מתמקדת במימון תוכניות בתחומי החינוך, הבריאות והתרבות עבור ילדים בגיל הרך[24].
הקרן גם תומכת בעמותות המסייעות לנוער בסיכון, מפעילה מועדוניות לילדים ממשפחות מצוקה ומעניקה מלגות לימודים לסטודנטים המגיעים מרקע כלכלי קשה תמורת פעילות חברתית וחונכות[25].
כמו כן מסייעת הקרן לארגונים ומוסדות נוספים, בהם מוזיאון תל אביב, בתי חולים, האגודה למען החייל (תמיכה בעיקר בחיילי גדוד צבר, גבעתי[26]) והאגודה למלחמה בסרטן[27]. בסוף שנת 2016 חגגה הקרן עשור להקמתה בהשתתפות נציגי הארגונים הרבים להם סייעה במהלך השנים בסכומים מצטברים של כמה עשרות מיליוני שקלים[28].
רועי ברגמן, מיליארדר הצללים, באתר "ידיעות אחרונות", 17 באוגוסט 2017Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
