Remove ads
קונדנסט (באנגלית: Condensate; מילולית: חומר מעובה), הוא למעשה גז טבעי מעובה, מתייחס לתוצר לוואי בנפח נמוך המתקבל בעת זיקוק של גז[1] או נפט.[2] הקונדנסט מורכב מפחמימנים, אשר להם משקל סגולי גבוה ביחס לחומר המקור, והם מופרדים בתהליך של עיבוי.[1] בתהליך זה חלק מצורני הגז שבתוך הגז הטבעי הגולמי מתעבים למצב נוזלי אם מורידים את הטמפרטורה לנקודה שנמוכה מנקודת הטל של המקטע הפחמימני תוך שמירה על לחץ קבוע.[3] קונדנסט נקרא גם לעיתים "בנזין טבעי" משום שהוא מכיל פחמימנים בתחום הרתיחה של בנזין.
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: נראה כאילו הערך מלא במקורות, אבל ההקשר בו הם מובאים לא תמיד ברור. | |
השימושים המקובלים לקונדנסט המופק מנפט או גז הם דילול של נפט כבד או כחמר גלם להפקת דלקים בעלי נקודת הצתה נמוכה ובעיקר בנזין לרכבים ודלק למטוסים.[4]
יש המתייחסים לקונדנסט כאל סוג של נפט גולמי, דוגמת נפט מסוג ברנט המופק בים הצפוני,[5] כאשר התייחסות הנכונה היא כאל תוצר זיקוק ברמת עיבוד חלקית.[6]
יתרונות השימוש בקונדנסט על פני נפט גולמי נובעים מכך שהוא לא מכיל ביטומן ומזוט, יש בו פחות תוצרי לוואי ויותר פחמימנים בעלי שרשראות קלות ולכן זיקוקו דורש פחות אנרגיה.[7]
גז טבעי גולמי יכול להגיע מכל אחד משלושה סוגי בארות הגז הבאים[8][7] :
- בארות נפט גולמי - גז טבעי גולמי שמגיע מבארות נפט גולמי נקרא גז מקושר (associated gas). גז זה יכול להתקיים בתצורה התת-קרקעית בנפרד מהנפט הגולמי או להיות מומס בתוך הנפט הגולמי. גז מעובה שמופק מבארות נפט נקרא לעיתים קרובות "קונדנסט כבד".
- בארות גז יבש - בארות אלה מפיקות בדרך כלל רק גז טבעי גולמי שאינו מכיל נוזלים פחמימניים. גז זה נקרא גז לא מקושר (non-associated gas).
- בארות קונדנסט - בארות אלה מפיקות גז טבעי גולמי ביחד עם נוזל גז טבעי. הוא נקרא גז מקושר ומכונה לעיתים קרובות גז רטוב.[9]
Remove ads
ישנם מקורות קונדנסט רבים ברחבי העולם וכל מקור מתאפיין בהרכב ייחודי. אולם, באופן כללי, משקלו הסגולי של קונדנסט נע בין 0.5 ל-0.8, ומורכב מפחמימנים כמו פרופן, בוטן, פנטן, הקסן, וכו'. תרכובות גז טבעי עם מספר גדול יותר של אטומי פחמן (לדוגמה, פנטן או תערובות של בוטן, פנטן ופחמימנים אחרים עם אטומי פחמן נוספים) קיימות כנוזלים בטמפרטורות הסביבה. קונדנסט עשוי להכיל אי-ניקיונות נוספים כמו[10][11] :
- מימן גופרתי (H2S)
- תיולים המכונים גם מרקפטנים (מסומנים RSH, כאשר R היא קבוצה אורגנית כמו מתיל, אתיל, וכו')
- פחמן דו-חמצני (CO2)
- אלקנים בעלי שרשראות ישרות ובין 2 ל-12 אטומי פחמן (מסומנים C2 עד C12)
- ציקלוהקסן ונפתנים אחרים אולי
- תרכובות ארומטיות (בנזן, טולואן, קסילנים, ואתיל בנזן)
Remove ads
הקונדנסט אינו מוגדר כחומר מסוכן על פי "חוק חומרים מסוכנים", התשנ"ג, אך על פי המלצות משרד הבריאות יש להתייחס אליו ככזה. לכן כל הגורמים המעורבים חייבים להחזיק בהיתרי רעלים.[12][13] החברות המעורבות בהפקת הגז הטבעי בישראל מחזיקות באישורים אלה.[14]
הקונדנסט מכיל חומרים מסרטנים, הוא נפיץ ומכיל ריכוזים גבוהים של מרכיבים מזהמים ונדיפים,[דרוש מקור] ומזהם את מי התהום. בשל מאפיינים אלו קמה בישראל התנגדות להקמת מתקני עיבוד לקונדנסט שמקורו בקידוחי תמר ולווייתן, במסגרת בתי הזיקוק הקיימים.[15] נטען בידי פעילי סביבה כי תוכננה הפקת קונדנסט בכמות משמעותית בהרבה מזו שפורסמה[16] וכי הפקת קונדנסט אמורה להתבצע בעומק הים, במקום הקידוח כפי שנהוג כיום במדינות מפותחות.
המחלוקת לגבי כמות הקונדנסט המופקת מהמאגרים נעוצה בטעות סופר שהופיעה בהודעה לעיתונות שהוציאה "דלק" בדבר מכירות קונדנסט במאגר תמר. בהודעה דווח על הפקת 348 מיליון חביות במקום 348 אלף.[17][18][19] בנוסף, המשרד להגנת הסביבה קבע ב-2016 כי מאגרי תמר ולוויתן נחשבים כמאגרים עניים בקונדנסט: על פי הגדרות המשרד, עושר מאגר גז בקונדנסט נקבע על ידי היחס שבין כמות הפחמימנים הנוזליים אשר מופקים מן המאגר לבין כמות הגז שבו. מאגר שממנו ניתן להפיק פחות מגלון קונדנסט לאלף רגל מעוקב נחשב עני. הואיל ונקבע כי ממאגר תמר ניתן להפיק לכל היותר 0.056 גלון וממאגר לוויתן 0.075 גלון, מתקבל כי מאגרי הגז הגדולים בישראל נחשבים לדלים בקונדנסט גם בהשוואה למאגרים במדינות אחרות בעולם.[7]
רוב הקונדנסט המופק ממאגר תמר מובל בצנרת אל בית הזיקוק "פז" באשדוד, ובו הוא מעורבב עם נפט גולמי, מזוקק יחד איתו ומעובד כחומר גלם. הקונדנסט מהווה 1% מסך הגלמים המעובדים בבית זיקוק זה.[20]
על פי דוחות "דלק קידוחים" לשנת 2016, היקף מכירות הקונדנסט השנתי הצפוי ממאגר לוויתן הוא של 708 אלף חביות בשנה,[21] כמות השווה ל-103 אלף טון נפט. מהתבוננות בדוחו"ת הכספיים של "בתי זיקוק לנפט בע"מ" (בזן) לשנת 2016 עולה כי כמות זו מהווה כ-1.14% מהיקף הזיקוק השנתי הממוצע של בזן בשנים 2015-2016.[22]
אחד החומרים הבעייתיים הקיימים בקונדנסט הוא בנזן, חומר ארומטי מסרטן המצוי גם בדלקים שמשמשים לתחבורה. על פי המשרד להגנת הסביבה, אחוז הבנזן המותר בדלקים הוא 1%.[23] על פי דוח משרד איכות הסביבה, אחוז הבנזן בקונדנסט הכבד ובקונדנסט הקל המופקים ממאגר תמר עומד בתקן הנ"ל.[7] אחוז הבנזן המופק ממאגר לווייתן נמוך מהתקן.
Remove ads
- קונדנסט, באתר המשרד להגנת הסביבה
- הלל קורן, הפתעה בקידוח "כריש": 13 מיליון חביות קונדנסט, באתר גלובס, 14 ביולי 2013
ערן אזרן, התוצאות ב"כריש": בנוסף לגז - קונדנסט בשווי 4-3.5 מיליארד ש', באתר TheMarker, 14 ביולי 2013- ערן אזרן, דלק: 1.6 מיליון חביות קונדנסט ב"תנין"; נערכים לנטישת הפיניקלס, באתר TheMarker, 4 באוגוסט 2013
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads