תחנת הכוח אשכול

תחנת הכוח אשכול היא תחנת כוח באשדוד. נכון ל־2023, התחנה היא בעלת יכולת יצור של 1,693 מגה ואט^[1]. התחנה הוקמה ב-1958 על ידי חברת החשמל לישראל, וביוני 2024 נמכרה לחברה שבשליטת דליה חברות אנרגיה^[2]. התחנה קרויה על שמו של לוי אשכול, ראש ממשלת ישראל לשעבר. התחנה היא אחת מחמש תחנות הכוח הקיטוריות הממוקמות לחוף הים התיכון. התחנה ממוקמת מצפון לנמל אשדוד.

תחנת הכוח אשכול

תחנת הכוח במבט אווירי, 2022
מידע כללי
סוג	מבוססת דלק מאובנים, מחזור משולב
שימוש	תחנת כוח
על שם	לוי אשכול
מיקום	אשדוד
מדינה	ישראל ישראל
בעלים	דליה אנרגיות
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	? – 1958 אשדוד א' 1963 אשדוד ב' 1975 אשדוד ג' 1977 אשדוד ד'
מידע טכני
כושר ייצור חשמל	1,693 מגה-ואט
קואורדינטות	31°50′51″N 34°39′43″E
מפת מיקום מפה דינמית (למפת אשדוד מוגדלת)   תחנת הכוח אשכול (למפת אשדוד רגילה)   תחנת הכוח אשכול (למפת השפלה רגילה)   תחנת הכוח אשכול (למפת השפלה מוגדלת)   תחנת הכוח אשכול תחנת הכוח אשכול תחנת הכוח אשכול מפת  __ אשדוד  __ גן יבנה [‌למפה דינמית של השפלה וסביבותיה‌] מצפון וממזרח: __ מועצה אזורית חבל יבנה ממזרח ומדרום: __ מועצה אזורית באר טוביה ממערב: הים התיכון tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

מפת אזור תחנת הכוח ונמל אשדוד

התחנה כוללת מספר יחידות לייצור חשמל, קיטוריות ומחזור משולב.

היסטוריה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. יש עוד מה לכתוב על ההיסטוריה של התחנה.

בעת קום המדינה, הפעילה חברת החשמל, שפעלה אז כחברה פרטית, שתי תחנות כוח – תחנת הכוח רדינג בתל אביב ותחנת הכוח חיפה (תחנת נהריים הושבתה במהלך מלחמת העצמאות). התיעוש המואץ יחד עם הגידול המהיר באוכלוסייה עקב העלייה ההמונית הובילו לגידול מהיר בביקוש לחשמל. חברת החשמל לא יכלה לגייס די הון לצורך הרחבת יכולת הייצור, והולאמה על ידי ממשלת ישראל ב־1953. ממשלת ישראל החליטה על הקמת תחנת כוח נוספת לאחר ההלאמה, לצורך עמידה בביקוש הגדל לחשמל בארץ. התנאים הנדרשים לבניית תחנת כוח היו קרבה לים (לצורך קירור יחידות הייצור שפעלו בטכנולוגיה קיטורית) ולמקור דלק להפעלת התחנה. המיקום שנבחר היה באזור שומם, על שפך נחל לכיש, בסמוך למקום שבו נבנתה כעבור כמה שנים העיר אשדוד.

קשיים שונים עיכבו את הבנייה, לרבות בעיות ביטחון עקב פעולות פדאיון, מחסור בבעלי מקצוע ותנאי מיתון כלכלי ששרר אז. בניית התחנה הושלמה ב־1958, אז נחנכו שתי יחידות ייצור בהספק כולל של 100 מגה-ואט^{[hebrew 1]} (אשדוד א'). יחידות ייצור אלו פעלו בטכנולוגיה קיטורית באמצעות מזוט. כעבור 5 שנים נוספה יחידה נוספת של 50 מגה-ואט לאשדוד א', ונבנו שתי יחידות ייצור נוספות (אשדוד ב') בהספק כולל של 150 מגה-ואט, מתוצרת AEG, כאשר המימון התקבל מכספי השילומים. בשנות ה-80, הופחת כושר הייצור של יחידה 3 באשדוד א', על מנת לספק חלק מתפוקת הקיטור למתקן התפלה בתהליך זרחין.^{[דרוש מקור]} לאחר פטירתו של לוי אשכול נקראה תחנת אשדוד על שמו. יחידות הייצור של אשדוד א' הושבתו ב־2003, ומאוחר יותר הושבתו גם יחידות הייצור של אשדוד ב'.

ב־1975 הושלמה אשדוד ג' שכללה שתי יחידות ייצור בהספק כולל של 456 מגה-ואט.^[3] כעבור שנתיים הורחבה התחנה שוב, ונוספו לה עוד שתי יחידות ייצור בהספק כולל של 456 מגה-ואט (אשדוד ד'). יחידות אלו היו האחרונות בארץ שתוכננו לעבוד באמצעות מזוט, על רקע העלייה החדה במחיר הדלק עקב משבר האנרגיה העולמי. השלמת יחידות ייצור אלו הפכה את תחנת אשדוד לתחנת הייצור הגדולה ביותר בישראל, עד לבנייתה של תחנת הכוח בחדרה, באמצע שנות ה־80.

בראשית 2004 הוסבו יחידות הייצור של יחידות אשדוד ג' ו־ד' להפעלה עיקרית באמצעות גז טבעי, במקום המזוט ששימש כדלק לתחנה מאז הקמתה. יחידות אלו היו הראשונות בארץ שהופעלו באמצעות גז טבעי כדלק. עם זאת, נשמרה יכולת הייצור המשנית במצבי חירום באמצעות המזוט. תחנת אשדוד מנצלת את קרבתה לנקודת החיבור של הצינור התת-ימי המגיע מקידוחי גז טבעי בים התיכון.^[4]

במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 הוקמו בתחנה שתי יחידות ייצור חדשות בטכנולוגיית טורבינת גז, ששודרגו בהדרגה ליחידות בטכנולוגיית מחזור משולב. שתי יחידות אלו הוסיפו 677 מגה-ואט ליכולת הייצור של התחנה.

יחידות אשדוד ג' ואשדוד ד' מיועדות לגריטה במהלך 2026.^[5]

בנובמבר 2021 הודיעה חברת החשמל על תחילת תהליך מכירה של תחנת הכוח^[6]. במכרז לרכישת תחנת הכוח זכתה בנובמבר 2023 חברה שבשליטת דליה חברות אנרגיה,^[7] וב-3 ביוני 2024 הושלמה העסקה עם העברת הבעלות בתחנת הכוח מידי חברת החשמל לחברה שבשליטת (75%) דליה חברות אנרגיה, בתמורה לכ-9 מיליארד ש"ח (בתוספת מע"מ)^[8]. שותפים לבעלות החברות יוניון תשתיות בע"מ (חברה בת בבעלות מלאה של יוניון השקעות ופיתוח בע"מ) (20%), משק אשכול בע"מ (חברה בת של משק אנרגיה – אנרגיות מתחדשות בע"מ) (2.5%) וברק אלקטרוניקה רפואית בע"מ (2.5%).^[9]

נתונים

נכון ליוני 2024 פועלות בתחנה 7 יחידות ייצור:

• 4 יחידות קיטור – דלק: גז טבעי/מזוט, הספק מותקן כולל: 912 מגה ואט
• 2 יחידות טורבינות גז במחז"מ – דלק: גז טבעי, הספק מותקן כולל: 771 מגה ואט
• 1 יחידת טורבינת גז סילונית – דלק: סולר, הספק מותקן כולל: 10 מגה ואט (מיועד לצורכי התנעה בחירום)

תחנות ניטור

במהלך הפעלת התחנה באמצעות מזוט, ולצורך צמצום פליטות גופרית דו-חמצנית, מפעילה התחנה מערכת בקרה לסירוגין (מב"ס), במשותף עם השירות המטאורולוגי ואיגוד ערים אשדוד-חבל יבנה. במצבים מטאורולוגיים "קשים" מבחינת פיזור המזהמים, מתקבלת התראה מהשירות המטאורולוגי והתחנה עוברת לשרוף דלק נקי יותר, דל גפרית.

סביב האתר הוקם מערך תחנות ניטור, המופעלות הן על ידי חברת החשמל והן על ידי איגוד ערים לשמירה על איכות הסביבה בנפת אשדוד חבל יבנה. בתחנות אלה נאספים ונרשמים, באופן רצוף, נתונים עדכניים לגבי כמות המזהמים באזור, המעובדים ברשת נתונים אחת, והדיווחים מועברים לרשויות המוסמכות.

גלריה

• 
  אשדוד א', תחילת שנות ה-60
• 
  אשדוד ב', 1964

• הקמת תחנת אשכול ג' ו-ד'
• 
  הרכבת גנרטור באשכול ג'
• 
  טקס פתיחת תחנת אשכול ג'
• 
  טורבינה בהרכבה באשכול ג' החדשה
• 
  חדר הפיקוד באשכול ג' החדשה
• 
  בניית אשכול ג'
• 
  קידוחים לדגימות
• 
  בניית ארובת אשכול ד'
• 
  הקמת תחנה ד'
• 
  אולם הטורבינה, אשכול ג'
• 
  חיים בר-לב נואם בטקס פתיחת תחנה ג'

ראו גם

• משק החשמל בישראל

קישורים חיצוניים

עיינו גם בפורטל פורטל אשדוד הוא שער לכל הנושאים הקשורים בעיר אשדוד. בפורטל תמצאו מידע נגיש אודות ההיסטוריה של העיר, אתריה והאנשים המרכיבים אותה, הרבעים וכל מה שיש לדעת אודות העיר הגדולה במחוז הדרום בישראל.

מדיה וקבצים בנושא תחנת הכוח אשכול בוויקישיתוף

• עלון מידע על תחנת הכוח אשכול מאתר חברת החשמל.
• אתר תחנות הכוח: אשכול (אשדוד), באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
• יהודה גת, איכות הסביבה בשנות האלפיים
• יחידת כוח מתחנת אשדוד נוסתה בהצלחה, דבר, 2 באפריל 1958
• יחידה ראשונה ב"אשדוד ב'" תופעל ב-1963, דבר, 19 בנובמבר 1961
• שלמה גבעון, אשדוד צועדת למיליון קילוואט, מעריב, 7 ביוני 1965
• יגאל אלון: הממשלה תבנה באשדוד תחנת כוח נוספת (ג') ובתי זיקוק, דבר, 15 ביולי 1966
• אושרה הקמת "אשדוד ג'", דבר, 4 בפברואר 1969
• דב גולדשטיין, מבחן כוח בתחנות הכוח, מעריב, 28 בפברואר 1969 | חלק א' | חלק ב' |
• עיריית אשדוד מסכימה להקמת תחנת כוח גרעינית, דבר, 23 במרץ 1975
• שיחה עם שמואל מילצנזון, מנהל תחנת הכוח, בסרטו של נתן גרוס "אשדוד – עובדים מספרים על עירם", 1965 (התחלה 1:00)

ביאורים

1. בתחנה אשדוד א' פעלו 3 יחידות, כאשר כל אחת ייצרה 50 מגה-ואט

הערות שוליים

1. דין שמואל אלמס, ‏תמורת סכום חסר תקדים של 12.4 מיליארד שקל: דליה ותעבורה זכו במכרז על תחנת הכוח אשכול, באתר גלובס, 15 ביוני 2023
2. עדיאל איתן מוסטקי, רשמית: דליה קיבלה את הבעלות על תחנת הכוח אשכול, באתר כלכליסט, 3 ביוני 2024
3. וולקן הנדסה יבצע כל הקונסטרוקציות באשכול ג', דבר, 11 באוגוסט 1970
4. עמירם כהן, חברת נובלס אנרג'י האמריקאית תפעיל זמנית את תשתית ההולכה של הגז הטבעי בישראל, באתר הארץ, 5 בינואר 2004
5. שני אשכנזי, למרות התחייבויותיו, המשרד להגנת הסביבה חידש את היתר הפליטה של תחנת הכוח באשדוד, באתר כלכליסט, 7 בפברואר 2024
6. ענת רואה, חברת החשמל הודיעה על מכירת תחנת הכוח אשכול; בלוך: "הבוננזה של התחנות", באתר כלכליסט, 10 בנובמבר 2021
7. גולן חזני ועדיאל איתן מוסטקי, העסקה נחתמה: תחנת אשכול תימכר לדליה אנרגיה וקבוצת יוניון ב-9 מיליארד שקל, באתר כלכליסט, 11 בדצמבר 2023
8. עדיאל איתן מוסטקי, רשמית: דליה קיבלה את הבעלות על תחנת הכוח אשכול, באתר כלכליסט, 3 ביוני 2024
9. דליה חברות אנרגיה בע"מ - דוח תקופתי לתקופה שהסתיימה ביום 31 במרץ 2024, באתר "מאיה"