Loading AI tools
שפה טבעית היא שפת הדיבור של בני האדם[1]. זוהי שפה שיש לה דוברים ילידים. שפות טבעיות נבדלות מ"שפות מלאכותיות" כגון שפות מחשב, שפות לוגיות, תמרורים וכדומה, במספר מאפיינים, שיפורטו להלן. נכון לעשור השני של המאה ה־21, בעולם קיימות כ-6,151 שפות טבעיות[2], בהן שפות המונות מאות מיליוני דוברים, ושפות המונות כמה מאות או עשרות דוברים בלבד.
ערך מורחב – שפת אם
אופן הפקה
רובן המכריע של השפות הטבעיות משתמשות בצלילים המופקים בחלל הפה, הגרון והאף להעברת המסרים. שפות טבעיות המשתמשות למטרה זו בתנועת ידיים ובמחוות גוף נוצרו רק בקרב אוכלוסיות של אנשים כבדי שמיעה או אילמים. שפות מסוג זה מכונות שפות סימנים. יש חוקרים[דרושה הבהרה] הסבורים ששפות סימנים היו נפוצות לפני שאיברי הדיבור האנושיים קיבלו את צורתם הנוכחית, אולם אין לכך ראיות חד־משמעיות.
ההבדל בין שפה טבעית לתקשורת בין בעלי חיים
שפה טבעית נחשבת לתופעה אנושית. עד היום, לא ידועים בעלי חיים המשתמשים בשפות טבעיות. לבעלי חיים צורות מגוונות של תקשורת אולם הן נבדלות משפות טבעיות (אנושיות) בכמה עקרונות בסיסיים. אחד העקרונות האלה הוא היכולת להשתמש בסימן אחד שכל תפקידו להצביע על סימן אחר. לדוגמה, במשפט: "דני אמר שהוא רוצה לאכול", המילה "הוא" מצביעה על המילה "דני" שמצביעה על ישות בעולם. המילה "הוא" כשלעצמה היא רק סימן שאינו מצביע כלל על ישות כלשהי בעולם. כאשר המילה "הוא" נכתבת במשפט היא מצביעה על מילה אחרת במשפט ומקבלת את משמעותה מאותה מילה במשפט שעליה היא מצביעה. חוקרים הצליחו במידת־מה ללמד שימפנזים ובונובו להשתמש בשפת סימנים או בחיקויים של שפות טבעיות שהושפעו מהאפשרות המוגבלת של שימפנזים ובונובו להפיק קולות, אולם שליטתם בשפה לא הייתה מלאה (ראו: ניסויים בלשניים בקופי אדם). כמו כן לא נצפה שימוש בשפה טבעית כלשהי בקרב קופי אדם בטבע.
אפשר לסכם את תכונותיהן של השפות הטבעיות באופן הבא:
- שרירותיות – הקשר בין הסימן למסומן הוא מוסכם אבל שרירותי. דוגמה לכך היא האופן שבו שפות אנושיות שונות משתמשות ברצף צלילים שונה להצבעה על אותו אובייקט. שרירותיות יכולה להתקיים גם באמצעי תקשורת טבעיים אחרים.
- השפות הטבעיות כפופות לכללי תחביר רקורסיביים, כלומר כל משפט יכול לשמש בסיס ליצירת משפט חדש. תכונה זו מאפשרת יצירתיות, כלומר יצירה מתמדת של משפטים חדשים ובכל זאת בעלי משמעות ברורה. תכונה זו נחשבת ייחודית לשפות אנושיות.
- התחביר בשפות הטבעיות מאפשר קיום סימנים שאין להם משמעות משל עצמם, אלא הם מקבלים את משמעותם מתוך ההקשר (למשל מילים כגון: "כאן", "עכשיו" וכדומה), או מתוך הצבעה על סימן אחר (למשל: "האיש ביקש שיתנו לו לדבר"). תכונה זו נחשבת ייחודית לשפות אנושיות.
- רכישה – שפה טבעית ניתנת לרכישה על ידי ילדים באופן טבעי ובאמצעות חשיפה בלבד (כלומר, ללא הדרכה פורמלית). מנגד, היעדר חשיפה לשפה בגיל המתאים מונע רכישת שפה. תכונה זו מתקיימת גם באמצעי תקשורת טבעיים אחרים.
שפות ותיקות
רובן המכריע של השפות הטבעיות הקיימות היום הן גלגול כלשהו של שפות עתיקות המדוברות מזה דורות רבים. ההערכה היא שהשפות הראשונות הופיעו במהלך התקופה הפלאוליתית, לכל הפחות לפני כמה עשרות אלפי שנים. כתובות הן האמצעי המרכזי לניתוח התפתחות השפות לאורך השנים, וכיוון ששיטות הכתב הראשונות הומצאו לפני כ־5,000 שנים, אי אפשר למצוא עדויות מוצקות מתקופות קדומות יותר. אף על־פי כן יש שיטות לשחזור שפות קדומות גם בלי עדויות כתובות, מתוך השוואת שפות קרובות בין אם הן מודרניות או קדומות אך בעלות היסטוריה כתובה. הענף הבלשני שעוסק בפיתוח השיטות האלה, ובאופן כללי בחקר השתנות השפות והתפתחותן לאורך שנים, מכונה בלשנות היסטורית. תחום מחקר חדש יחסית, אבולוציה של השפה, מנסה בין היתר למצוא מה היו המאפיינים של השפות הראשונות ומדוע נוצרו, אולם המסקנות שהתגבשו בתחום זה עדיין אינן מקובלות על כל החוקרים.
היווצרות שפות חדשות: שפות סימנים ושפות קריאוליות
ידוע ששפות טבעיות נוצרות באופן ספונטני בקהילות של בני אדם. תהליך כזה נצפה כמה פעמים בבתי־ספר לחירשים, שבהם נוצרו קהילות של אנשים כבדי שמיעה, שלא שמעו שפה מימיהם, אך הצליחו תוך אינטראקציה ביניהם לפתח שפות סימנים טבעיות (התופעה בלטה במיוחד בקרב ילדים, ראו: שפת הסימנים של ניקרגואה). יש גם טענה ששפות קריאוליות הן שפות חדשות שהתפתחו באופן ספונטני בקהילות של אנשים דוברי שפות שונות, שנאלצו לתקשר ביניהם במעין שפת־ביניים חסרת דקדוק. הטענה היא ששפת הביניים (המכונה פידג'ין) התפתחה לשפה טבעית בפרט בקרב ילדים. טענה זו שנויה במחלוקת, כיוון שיש טענה נגדית שהפידג'ין הפך לשפה טבעית על ידי חיקוי הדקדוק של אחת השפות הדומיננטיות בקהילה.
היכחדות של שפות
מעריכים כי כיום[דרושה הבהרה] קיימות כ־6,800 שפות ייחודיות. אולם, גורמים חברתיים, דמוגרפיים ופוליטיים תורמים להיעלמותן המהירה של שפות רבות, משום שחברות קטנות מתבוללות לתוך תרבויות עולמיות ובין-לאומיות.
במהלך ההיסטוריה של האדם נכחדו שפות טבעיות רבות בתהליך שניכר גם כיום. כ־3,000 מן השפות הטבעיות הולכות ונכחדות, בעיקר עקב מעבר של דובריהן הילידיים לדיבור בשפות נפוצות יותר. עקב ההגמוניה הרב־תחומית של ארצות מסוימות, והתרחבות השימוש באמצעי תקשורת המוניים, משתלטת שפתן על קהילות רבות, שמאבדות את שפותיהן הייחודית לטובת השפה ההגמונית. תהליך זה גורם להכחדת שפותיהן ותרבויותיהן של קהילות המיעוטים. עם זאת, תועדה גם היווצרות של שפות חדשות, אם בהתפצלות של שפות קיימות לשפות נפרדות חדשות, או במגע בין קהילות לשוניות שהביא ליצירת שפה חדשה ששימשה בתחילה מעין "גשר" לשוני בין הקהילות.
- ערך מורחב – משפחת שפות
נהוג לחלק את השפות למשפחות ותת־משפחות שהן קבוצות של שפות הדומות בתכונותיהן. למשל, השפות עברית, ערבית וארמית נכללות במשפחת שפות אחת – משפחת השפות השמיות, שהיא הענף המזרחי של משפחת השפות האפרו־אסיאתיות. אחת התאוריות הבלשניות הנפוצות גורסת כי כל משפחת שפות נוצרה משפה אחת קדומה שהתפצלה במהלך הדורות לשפות אחדות.
בעבר נהגו לכנות משפחות של שפות לפי המסורת המקראית המחלקת את עמי העולם לצאצאי בניו של נח – שם, חם ויפת. כשנתגלה קשר בין השפות השמיות לקבוצה של שפות המדוברות באפריקה, קראו להן ביחד "משפחת השפות השמיות־חמיות". כיום מקובל יותר לכנות משפחות של שפות על פי אזורים גאוגרפיים שבהם הן מדוברות בהווה או היו מדוברות בעבר, ולפיכך השם המקובל הוא: "השפות האפרו־אסיאתיות". משפחות אחרות הקרויות על שם אזורים גאוגרפיים הן: השפות ההודו־אירופיות, השפות הקווקזיות הצפון-מערביות, השפות האוּרליות, השפות הסינו־טיבטיות.
- ערך מורחב – רכישת שפה
ילדים שנחשפים לשפה טבעית כלשהי, רוכשים אותה בלי צורך בהדרכה. ילדים מגיבים לשפת אמם בצורה מיוחדת כבר בגיל כמה שבועות. ילד בריא מגיע לשליטה טובה בשפת אמו עד גיל 3, ולשליטה מלאה עד גיל 6. רכישת שפה בלא הדרכה אפשרית עד תחילת גיל ההתבגרות. לא ידוע על מקרה שבו מתבגר או מבוגר רכשו שפה חדשה, כפי שילד רוכש שפה, כלומר בלי כל הוראה או הדרכה.[דרוש מקור] ילד יכול לרכוש יותר משפה טבעית אחת עד תחילת גיל ההתבגרות, אם הוא נחשף לכמה שפות.
שפות מתוכננות הן חיקויים מלאכותיים של שפות טבעיות, שיצרו אותם לצורך תקשורת בינלאומית, לצרכים אמנותיים או לצורכי מחקר בלשני. אחת הדוגמאות לשפות כאלה היא שפת האספרנטו שמיוחדת בכך שבמשך הזמן קהילות קטנות בעולם אימצו אותה וילדים רכשו אותה באופן טבעי, ולפיכך ניתן להחשיב אותה כיום לשפה טבעית.
השפות הנפוצות ביותר הן:[3][דרוש מקור]
- מנדרינית, 900 מיליון דוברים כשפת אם ו־1.35 מיליארד דוברים
- אנגלית, הערכה בין 450 מיליון דוברי שפת אם ו־1.8 מיליארד דוברים.
- ערבית, 420 מיליון דוברים
- הינדית, 250 מיליון דוברים[דרושה הבהרה].
- ספרדית, 352 מיליון דוברים.
- רוסית, 204 מיליון דוברים.
- בנגלית, 187 מיליון דוברים.
- מלאית, 180 מיליון דוברים.
- פורטוגזית, 175 מיליון דוברים.
- אינדונזית, 145 מיליון דוברים.
- גרמנית, 128 מיליון דוברים[דרושה הבהרה].
- צרפתית, 128 מיליון דוברים[דרושה הבהרה].
- יפנית, 126 מיליון דוברים.
- אתר אתנולוג על שפות העולם
- 9 דרכים ללמוד שפה לבד, מהר ובזול - באתר נענע 10.
- איתי להט, ביידיש זה נשמע יותר טוב, באתר כלכליסט, 26 באוגוסט 2010
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
