שפה

מידע נוסף ניתוח דקדוקי ...

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שפה
הגייה^*	safa
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות	זוגי שְׂפָתַיִם, ר׳ שְׂפָתוֹת (1); שָׂפוֹת (2, 3)

סגירה

שני קפלים של רקמות רגישות המקיפים את הפה.
- ”אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ“ (תהלים נא, פסוק יז)
- האגרוף פצע את שפתו העליונה של הבריון.
הצלילים שמשמיע אדם והמתחברים למילים ולמשפטים המובנים לאחרים ובאמצעותם אפשר להעביר מידע.
- ”וַיְהִי כָל־הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים“ (בראשית יא, פסוק א)
- ”כִּי בְּלַעֲגֵי שָׂפָה וּבְלָשׁוֹן אַחֶרֶת יְדַבֵּר אֶל הָעָם הַזֶּה“ (ישעיהו כח, פסוק יא)
- בישראל מדברים בשפה העברית, בעוד שבצרפת מדברים בשפה הצרפתית.
קצה, שוליים.
- ”עַם רָב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם לָרֹב“ (יהושע יא, פסוק ד)
- השוטר ישב על שפת המדרכה והביט לעבר הכביש.
(טופולוגיה) קבוצת הנקודות של קבוצה שאפשר להתקרב אליהן ככל שרוצים הן מתוך הקבוצה והן מתוך המשלים שלה.
(ימאות) השוליים העליונים של דופן סירה, המשתרעים למלוא אורכה; בסירות עץ: קורת עץ המורכבת מעל טור הלוחות העליון, מכסה את קצות הצלעות ובה קבועים מלגזי המשוטים.
- "שפה (gunwale) – לוח העובר לאורך הסירה על הגבול העליון של הדפן. מכסה את חתכי הצלעות מלמעלה, משמש חזוק לארך הסירה ובסיס לקני המזלגות ולכריות היתדות. (הועדה להדרכה ימית שע"י מחלקת הים של הסוכנות היהודית לא"י, ימאות למעשה, 1945)
- "אתה עולה יותר מדי - צעק פיני, כשהוא יושב לו על שפת הסירה ורגליו נתמכות בספסל." ("מערכות ים", אוגוסט 1948)
- "כן המלגז הינו צינור מתכת הקבוע בכרית שבשפת הסירה, עליו מוחזק המלגז." (מאיר שש (עורך), ספר הים, 1970)

גזרון

אכדית: 𒊭𒀊𒌈 (šaptu); אוגריתית: 𐎌𐎔𐎚 (שׁפת); ארמית: סָפְתָא; ערבית: شَفَة (שַׁפָה). מפרוטו-שמית, בצורה המשוערת: śapat. השוו גם מצרית: spt‏‏‏‏ - שפה, קצה, חוף, אופק, להלן הירוגליף: