Loading AI tools
רב, עורך האנציקלופדיה התלמודית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב שלמה יוסף זוין (חנוכה ה'תרמ"ז, דצמבר 1886[1] - כ"א באדר א' ה'תשל"ח, 28 בפברואר 1978) היה רב ישראלי, מחבר ספרים תורניים והעורך הראשון של האנציקלופדיה התלמודית, מרבני חסידות חב"ד ואב בית הדין שלה בישראל, ובמקביל מרבני הציונות הדתית ברוסיה ובישראל וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל. חתן פרס ישראל לספרות תורנית, וכמו כן זכה פעמיים בפרס הרב קוק והיה הזוכה הראשון בפרס הרב מימון.
 | |
| הרב שלמה יוסף זוין. לצדו יושב אבא אבן וברקע תמונתו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג | |
| לידה |
דצמבר 1886 חנוכה ה'תרמ"ז Babruysk Voblast, האימפריה הרוסית, ברה"מ  |
|---|---|
| פטירה |
28 בפברואר 1978 (בגיל 91) כ"א באדר א' ה'תשל"ח ירושלים, ישראל |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| מדינה |
ישראל |
| השכלה |
ישיבת מיר (בלארוס) |
| תקופת הפעילות |
? – 28 בפברואר 1978 |
| השתייכות | חסידות חב"ד, ציונות דתית |
| רבותיו |
מנחם מנדל שניאורסון |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
נולד בעיר קזמירוב שבמחוז פינסק לאביו הרב אהרן מרדכי שהיה רב הקהילה החבדי"ת המקומית, גדל והתחנך בסביבה חסידית. אביו שלח אותו ללמוד בישיבת מיר במיר, שם למד בחברותא עם הרב יחיאל יעקב ויינברג, מחבר ה"שרידי אש". תקופה מסוימת למד בקיבוץ אברכים אצל רבי שמריהו נח שניאורסון מבוברויסק, ממנו קיבל סמיכה לרבנות. הוא הוסמך גם על ידי ר' יוסף רוזין ("הרוגצ'ובר") ועל ידי הרב יחיאל מיכל אפשטיין, מחבר ערוך השולחן[2].
בגיל שבע עשרה לאחר פטירת אביו נתמנה ללמלא את מקומו ברבנות בעיר הולדתו קזמירוב והיה מעורכי כתב העת "שערי תורה"[3]. בהמשך היה רב בקלימובו (אנ') ובנובוזיבקוב[4]. כיהן ברבנות בקהילות רוסיה בתקופה הקשה שלאחר המהפכה הקומוניסטית, ואף נטל חלק פעיל במאבק לשמירת גחלת הדת ברוסיה הסובייטית תחת הנהגתו של האדמו"ר מליובאוויטש, רבי יוסף יצחק שניאורסון. ערך ביחד עם הרב יחזקאל אברמסקי את כתב העת "יגדיל תורה" ובעוון הוצאתו לאור נאסר על ידי הקומוניסטים[5]. יסד וערך עיתונות אורתודוקסית בעברית שעסקה בבעיות השעה.
עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ד, התיישב בתל אביב ומונה לרב קהילת חב"ד בתל אביב. בשנת תרצ"ו (1936) עזב את משרתו זו ועבר לירושלים. היה סגן יושב ראש התאחדות הרבנים פליטי רוסיא ושאר ארצות.
נמנה עם רבני הציונות הדתית. נבחר בשנת תשכ"ד לכהן במועצת הרבנות הראשית לישראל ובשנת תשל"ג נבחר שוב כמומלץ של הרב שלמה גורן[6]. בשנת ה'תשי"ט (1959) קיבל את פרס ישראל לספרות תורנית. בשנת תש"כ מונה לכהן כנשיא 'מפעלי אמ"ת' - ארגון גג למוסדות יד הרב הרצוג. בשנת תשכ"ח היה הזוכה הראשון בפרס הרב מימון על מפעל האנציקלופדיה התלמודית.
נתן כתב סמיכה לרבנות לרבנים רבים. ביניהם: הרב שאר ישוב כהן, הרב שילה רפאל, והרב שלמה קוק.
הרב זווין שכלל והעשיר את שיטת בריסק. במאמריו (כמו בספריו "אישים ושיטות" ו"המועדים בהלכה"), ניתח וסיכם נושאים למדניים. כתב גם דרשות לפרשות השבוע והחגים המבוססות על הספרות החב"דית, והרבה לעסוק בסיפורי חסידים.
נמנה עם חסידי חב"ד. התכתב רבות עם רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש. עשה שימוש ברעיונות חסידיים-חב"דיים כדי לבאר על ידם עקרונות משפטיים המצויים בהלכה.
בשנת 1967 הוענק לו התואר "יקיר ירושלים".
היה נשוי ללאה לבית לווין, שנפטרה בשנת 1952, ולהם בן ובת[7]. נפטר בשנת 1978, לאחר לוויה של אלפי איש ובהשתתפות ראש הממשלה מנחם בגין והרבנים הראשיים, נקבר בהר המנוחות בירושלים.
שמו הונצח ברחוב בשכונת נווה יעקב בירושלים.
הרב זווין נהג לעשות סעודת מצווה מדי שנה ביום העצמאות, והתפלל בבית הכנסת שבמוסד הרב קוק, שם אמרו הלל בברכה.[8]
בשנת תשי"ט ענה על השאלה "כיצד ניתן צביון דתי ליום העצמאות?":
מדינת ישראל עצמאית היא בגדר נס ופלא ונחשבת כמאורע החשוב ביותר בכל ההיסטוריה היהודית בדורות האחרונים. למרות זאת אין אני נוטה לחוות דעה בתקומת ישראל אם היא אתחלתא דגאולה. אין אנו מצויים בסוד ד' ואין לנו אפילו מושג מאופן גאולת ד' שעתידה לבוא. כך שאווילי הוא לומר שתקומת ישראל על מכונו המוצאת את בטויה בתנ"ך, היא גאולת ישראל בהווה. ומשום שממלכתיות יהודית עצמאית הוא חזיון מופלא שאין עוררים עליו לפיכך מצווים אנו להודות ולהלל לד'. וכל שאינו נוהג כך - הרי הוא כאילו כופר בטובתו של הקב"ה. אולם שמחת מצוה זו צריכה לנבוע ממקורות ההלכה ומאושיות המסורת, ובהתאם לכך היא צריכה למצוא את ביטויה... מצינו במדרש רבה שמות כ"ג: '"ויאמרו לאמר": נהיה אומרים לבנינו ובנינו לבניהם שיהיו אומרים לפניך כשירה הזאת בעת שתעשה להם נסים'. וכן נאמר בברייתא במגילת תענית פרק ט: בחדש כסלו, שמונת ימי חנוכה, למה ראו לגמור בהם את ההלל, אלא שכל תשועה ותשועה שהקב"ה עושה להם לישראל, הן מקדימין לפניו בהלל בשיר ובשבח ובהודאה, כעניין שנאמר: ויענו בהלל ובהודות לד' וכו'. בהתאם לכך חייבים אנו לקרוא את הלל ולערוך סעודה. עלינו לקבוע את יום העצמאות כיום הודיה לד', כיום שמחה משתה וששון אשר ישא את חותם המסורת. לדעתי צריך להבליט את הנס האלוקי שבעצמאות ישראל, ואין מקום לאשליה של כוחנו ועוצם ידינו קוממו את המדינה הזאת. ומתוך כך יש לקוות שברבות הימים תתפשט בקהל הרחב חגיגת יום העצמאות אשר תשא אופי של קדושה היונקת ממקורות התורה...
— שבועון 'מחניים' לחייל הדתי, יום העצמאות תשי"ט
ערך מורחב – אנציקלופדיה תלמודיתהרב זווין יסד יחד עם הרב מאיר בר-אילן את מפעל האנציקלופדיה התלמודית בשנת ה'תש"ב (1942). במסגרת זו הכין את רשימת הערכים וערכי המשנה וקבע את שיטת הניתוח ההלכתית שלה. ערך את כל הכרכים שיצאו לאור בימי חייו.
האנציקלופדיה התלמודית היא גולת הכותרת ביצירותיו. מעת שהחל לעסוק בכתיבתה ועריכתה, הרב זוין התמסר אליה כמעט באופן מוחלט ונעשה הדבר למפעל חייו, במשך שלושים וחמש שנות חייו האחרונות. י"ב הכרכים הראשונים שיצאו, נכתבו בכתב ידו. וסגנון כתיבתו ועריכתו שימשו ומשמשים את העורכים והכותבים שבאו אחריו בהשתלשלות המפעל הזה.
פרסומו הגדול וההערכה הרבה לה זכה גרמו לכך שעם פטירתו של הרב הראשי לישראל, הרב הרצוג בשנת ה'תשי"ט, הופעל לחץ גדול מאוד על הרב זווין מכל פלגי הציבור להציג את מועמדותו לתפקיד. על אף זאת, הוא סירב בכל תוקף. אחד הטעמים לסירובו, היה מפני האנציקלופדיה התלמודית. הוא הכיר בחשיבותה וידע שאם יטול את תפקיד הרבנות, לא יוכל להמשיך בעריכתה.
ספריו:
שלמה יוסף זוין (1884-1978), דף שער בספרייה הלאומיתממאמריו:
פרסם מאמרים הלכתיים רבים וביקורת של ספרות תורנית בעיתון "הצופה" ובכתבי עת.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
