Loading AI tools
שביט מחזורי שזמן ההקפה שלו סביב השמש עומד על 75.3 שנים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שביט האלי, המסומל באופן רשמי כ-1P/Halley, הוא שביט מחזורי מפורסם שזמן ההקפה שלו סביב השמש הוא בין 72 ל-80 שנה.[1] זמן ההקפה אינו קבוע בשל השפעות כבידה של הפלנטות.[2] כששביט האלי מתקרב לשמש הבהירות נראית שלו עולה באופן ניכר, והוא נראה בעין בלתי מזוינת. חלק מהפעמים שבהם ביקר שביט האלי במערכת השמש הפנימית זכו לתיאורים מפורטים על ידי אסטרונומים ועל ידי צופים לא מקצועיים.
ערך מחפש מקורות | |
שביט האלי, צולם ב-8 במרץ 1986 | |
כוכב האם | |
---|---|
כוכב אם | השמש |
מידע כללי | |
סוג | שביט |
קטגוריה | שביט מחזורי |
תאריך גילוי | מימי קדם |
מגלה | נחזה על ידי אדמונד האלי ב-1705 |
על שם | אדמונד היילי |
מאפיינים מסלוליים | |
מרחק ממוצע מהשמש |
2,661,100,000 ק"מ (17.8 AU) |
אפואפסיד |
5,247,450,000 ק"מ (35.1 AU) |
פריאפסיד |
87,607,000 ק"מ (0.586 AU) |
ציר חצי-ראשי | 17.8341 יחידה אסטרונומית, 17.92781774±0.00000001 יחידה אסטרונומית |
אקסצנטריות | 0.967 |
זמן הקפה | 75.3 שנים ימים |
נטיית מסלול | 162.3° |
מאפיינים פיזיים | |
ממדים | 15 (אורך), 8 (רוחב), 11 (עומק) ק"מ |
מסה | 2.2±0.9×1014 ק"ג |
צפיפות ממוצעת | 850±350 קילוגרם למטר מעוקב |
אלבדו | 0.04 |
בהירות נראית | 28.2 (2003) |
בהירות מוחלטת | 5.5 |
מאפייני אטמוספירה | |
מים | 80% |
פחמן חד-חמצני | 10% |
תערובת של מתאן ואמוניה | 2.5% |
פחממנים | עקבות |
ברזל | עקבות |
נתרן | עקבות |
ציאנוגן | עקבות |
השביט נקרא על שמו של אדמונד האלי, הראשון להכיר בכך שההופעות הקודמות המתועדות של שביט, הן בעצם הופעות של אותו שביט, ומי שאף חזה את שנת הופעתו הבאה.
גשושיות וגה (1984) וג'וטו (1986) סיפקו את המבט הראשון אל פני השטח והמבנה של האלי. הגרעין הוא קונגלומרט של קרח ואבק, המכונה לעיתים קרובות "כדור שלג מלוכלך",[3] שפני השטח שלו מכוסים בחומר כהה עשיר בפחמן. מתוך החומר שנפלט מהשביט, 80% הם מים, 10% פחמן חד-חמצני, ו-2.5% תערובת של מתאן ואמוניה. פחממנים, ברזל ונתרן נמצאו בכמויות מזעריות, כמו גם גז ציאנוגן.
ב-1705 פרסם האסטרונום האנגלי אדמונד האלי קטלוג של 24 שביטים. חישוביו הראו כי המסלול של השביט של 1682 היה כמעט זהה לאלה של השביטים שהופיעו ב-1531 (אותם תיעד פטרוס אפיאנוס (אנ')) ו-1607 (אותם תיעד יוהאנס קפלר בפראג). הוא הסיק ששלושת השביטים היו בעצם אותו גרם שמימי שחזר כל 76 שנה. לאחר הערכה גסה של הסטיות במסלולו שהשביט יצבור בשל השפעת משיכת הפלנטות, בספרו Synopsis Astronomia Cometicae (1705), הוא ניבא כי השביט ישוב בשנת 1758. נבואתו אכן התגשמה, אף על פי שהשביט לא נראה עד 1758 והגיע לפריהליון שלו רק במרץ 1759. כוח המשיכה של צדק ושבתאי גרמו לסטיה של 618 יום, כפי שחישבו המתמטיקאים הצרפתים אלכסיס קלרו, ז'רום לאלנד, וניקול-ריין לפו לפני שובו. האלי לא זכה לראות את שובו של השביט: הוא נפטר בשנת 1742.[4]
חישוביו של האלי איפשרו למצוא את רישומי הופעותיו הקודמות של השביט בעבר:
בעת החדשה הופיע שביט האלי בשנים 1531, 1607, 1682, 1759, 1835, 1910[6] ו-1986.
הופעת השביט בשנת 1910 לבשה משמעויות רבות בשל מספר סיבות: זו הייתה הפעם הראשונה שהשביט הופיע לאחר המצאת הצילום. המעבר היה קרוב יחסית לכדור הארץ, מה שהפך את השביט למראה מרהיב. ואכן, ב-19 במאי עבר השביט על פני דיסקת השמש, וכדור הארץ עבר דרך זנבו. רבים חששו ממעבר זה שכן היה ידוע שהזנב מכיל גז ציאנוגן רעיל. עם זאת, הגז הפך כל כך דליל באטמוספירה, כך שלא נגרם שום נזק מהמעבר של כדור הארץ דרך הזנב.[7]
בשנת 1986 הופעתו של השביט לא הייתה מוצלחת מבחינת הצופים על כדור הארץ: השביט לא זהר בעוצמה כמו במעברים קודמים, וזיהום האור מהערים גרם לכך שרוב האנשים לא ראו את השביט. עם זאת, נשלחו מספר רכבי חלל לעבר השביט. הבולט שבהם היה רכב החלל ג'וטו, שנשלח על ידי סוכנות החלל האירופית, ועבר ליד גרעין השביט. עוד נשלחו וגה 1 (אנ') ו-וגה 2 (אנ') (תוכנית וגה) על ידי ברית המועצות, ושתי חלליות יפניות - סויסיי ו-Sakigake (אנ').
שביט האלי צפוי להופיע שוב בשנת 2061.
את שביט האלי ניתן בדרך כלל לראות בעין בלתי מזוינת במשך מספר חודשים בתקופת הימצאו בפריהליון. השביט הגיע לפריהליון בתאריכים הבאים:
האלי חזוי לחזור בתאריכים הבאים:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.