Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רשם האגודות השיתופיות הוא יחידה במשרד הכלכלה והתעשייה שתפקידה לפקח ולהסדיר את רישומן ופעולתן של אגודות שיתופיות במדינת ישראל. רשם האגודות החל לפעול עוד בתקופת המנדט הבריטי מכוח פקודת האגודות השיתופיות ויש לו סמכויות שיפוטיות ורגולטוריות נרחבות. לצווים המוצאים על ידי הרשם במסגרת הסמכות השיפוטית שלו, תוקף של צווי בית משפט מחוזי[1]. עתירה לבג"ץ בשנת 2006 אשררה את הסמכויות השיפוטיות של הרשם (בג"ץ 11361/05)[2]. מסיבות היסטוריות ופוליטיות "רשם האגודות השיתופיות" לא היה יחידה במשרד המשפטים כמו שאר הרשמים (רשם החברות, רשם השותפויות, רשם המשכונות, רשם העמותות, רשם ההקדשות ורשם המפלגות) אלא יחידה במשרד העבודה, שבשנות ה-2000 עברה למשרד הכלכלה והתעשייה. והוא לא נכלל במסגרת יצירת רשות התאגידים בשנת 2006, בו אוחדו כל יחידות הרשמים לרשות אחת[3].
סמכויות הרשם חלות על כל האגודות השיתופיות הפועלות בישראל כולל: קיבוצים, מושבים ותאגידיים כלכליים דוגמת קו-אופ ישראל, תנובה, אגד וגרנות (אם כי רבים מהאגודות השיתופיות שפעלו בישראל פורקו או הפכו לחברות בע"מ)[4][5][6][7].
רשם האגודות השיתופיות הוקם בשנת 1933 בשם "Registrar of co-operative societies" על פי פקודת האגודות השיתופיות שחוקקה אז. הפקודה קובעת כי בתור אגודה שיתופית יוכלו להרשם "אגודה שמטרותיה הן טיפוח החסכון, עזרה עצמית ועזרת גומלין בין אנשים בעלי אינטרסים כלכליים משותפים, כדי להביא לידי שיפור תנאי חייהם, עסקיהם ושיטות הייצור שלהם, או אגודה שנתכוננה כדי להקל על פעולותיהן של אגודות כאלה". על פי אותה פקודה, כל חבר בני-אדם המונה לפחות שבעה אנשים רשאי להתאגד כאגודה שיתופית. הפקודה ומשרד הרשם הוקמו על פי מודל הקואופרטיב הבריטי ("Cooperative Societies")[8]. משרד רשם האגודות השיתופיות הוקם ברוב מושבות האימפריה הבריטית[9].
בשנת 1937 פעלו 1,006 אגודות שיתופיות בארץ ישראל, מתוכן 871 היו בבעלות יהודית[10]. רשם האגודות השיתופיות היה פקיד בריטי, אך רבים מהעובדים במחלקה היו יהודים[11]. עם הקמת מדינת ישראל פעלו 1,500 אגודות שיתופיות, רשם האגודות השיתופיות המשיך לפעול, ופקודת האגודות השיתופיות נשארה בתוקף. הרשם היה מחלקה בתוך משרד העבודה[12].
בשנת 1958 פעלו בישראל כבר 2,500 אגודות שיתופיות ונוסחה הצעת חוק חדשה לאגודות השיתופיות[13][14]. אם כי הליכי החקיקה נמשכו מספר שנים וחקיקת החוק החדש לא הושלמה[15].
בשנים הראשונות לאחר קום המדינה הוקמו עשרות אגודות שיתופיות גם בסקטור הערבי והדרוזי[16]. לאחר מלחמת ששת הימים, מונה בספטמבר 1967, סגן הרשם לממונה על האגודות השיתופיות בשטחים המוחזקים במסגרת הממשל הצבאי הישראלי ביהודה ושומרון וחבל עזה[17]. לאחר סיפוח מזרח ירושלים קיבל הרשם אחריות גם על 37 אגודות שיתופיות שהיו רשומות באותה עת במזרח ירושלים[18].
בינואר 1968 הורחבה סמכות רשם האגודות השיתופיות, וניתנה לו הסמכות למנות ועד ממונה על אגודות שיתופיות, כאשר הוועד הקיים מזניח את ענייני האגודה[19].
עד שנות ה-70 של המאה ה-20 רשם האגודות השיתופיות היה אחראי גם על עשרות אגודות אשראי שפעלו בישראל (והיו ידועות בשם אגודות "הלוואה וחיסכון")[20][21][22]. בעקבות משבר האינפלציה בישראל רוב אגודות האשראי נסגרו או נקנו על ידי הבנקים תוך שנים ספורות.
בשנות ה-80 של המאה ה-20, בעקבות משבר חובות המושבים והקיבוצים החל רשם האגודות השיתופיות להיות מעורב באישור לשינויים המבניים בקיבוצים (שינויים לקיבוצים מתחדשים, יישובים קהילתיים או מושבים)[23][24][25], פירוק מושבים והפיכתם ליישובים קהילתיים[26]. כל זאת תוך ניסיון שהשינוי לא יפגע בזכויות סוציאליות של החברים החלשים[27].
בשנות ה-90 של המאה ה-20 החלו הנהלות האגודות השיתופיות והקואופרטיבים הגדולים במשק לבצע מהלכים של הפיכה לחברות, במקרים רבים תוך מכירת נכסי האגודות לבעלי הון[28]. מתוקף תפקידו היה הרשם מעורב בעשרות משפטים בין הנהלות לבין חברי האגודות שביקשו לשמור את זכויות החברים. בין השאר היה מעורב במכירה או פירוק של, נכסי חברת העובדים[29], קו-אופ צפון[30], קו-אופ הריבוע הכחול[31][32], קואפרטיב דן לתחבורה ציבורית[33] ומכירת יקבי כרמל (ופירוק אגודת הכורמים שהחזיקה בהם)[34][35][36].
בשנת 1997 הציע משרד האוצר תוכנית לאיחוד רשם העמותות ורשם האגודות השיתופיות עם רשם החברות, אך הדבר לא בוצע[37].
בשנת 2001 ניסה, ללא הצלחה, שר העבודה והרווחה רענן כהן לקדם הצעת חוק חילופי לפקודת האגודות השיתופיות המנדטורית, בשם "חוק האיגוד השיתופי החדש"[38]. הצעת החוק כללה קיצוץ בסמכויות רשם האגודות[39].
בשנת 2006, אישר רשם האגודות השיתופיות, לאחר מאבק ממושך[40][41][42], את הפכיתה של תנובה מאגודה שיתופית חקלאית בבעלות 620 אגודות שיתופיות של קיבוצים ומושבים לחברה בע"מ ולמוכרה למשקיעים פרטיים[43].
בשנת 2013, פרש עורך דין אורי זליגמן מתפקידו כרשם האגודות השיתופיות לאחר 25 שנים[44]. במקומו מונה עורך דין מירון הכהן[45]. מירון הכהן פרש בתחילת 2019 אולם מינוי של מחליפו התעכב בעקבות ההמשבר הפוליטי בישראל[46][47]. בסופו של דבר, בדצמבר 2020 מונתה לתפקיד עורכת הדין שלומית שיחור רייכמן, האישה הראשונה לאייש תפקיד זה, ושמה של היחידה שונה לרשמת האגודות השיתופיות[48]. שיחור פרשה מתפקידה במרץ 2023 כדי להתמודד על ראשות המועצה האזורית עמק יזרעאל. בנובמבר 2023, עורכת הדין טלי ארפי כהן מונתה למינוי זמני כרשמת האגודות השיתופיות. בפברואר 2024 מינויה של עורכת דין טלי ארפי כהן הפך למינוי קבע[49].
לפקח על אגודות שיתופיות במדינת ישראל, משלב רישום האגודה, ניהולה התקין, ופירוק האגודה, כולל[50]:
מאמרי ביקורת על תפקוד הרשם
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.