הלוואה וחיסכון

אגודות הלוואה וחסכון היוו את המוסד הבנקאי הציבורי הראשון שהוקם בארץ ישראל והשני שפעל בה (לאחר בנק אפ"ק). האגודות נקראו בהמשך "קופת הלוואה וחסכון" ו"בנק הלוואה וחסכון". הבנק סייע למפעלים חלוציים רבים באשראי, מימון והקצאת ייעוץ מומחים.

יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: בלבול בין האגודות השונות.

ערך זה עוסק בבנק ארצישראלי. אם התכוונתם לסוג תספורת, ראו הלוואה וחיסכון (תספורת).

רקע

מושבות העלייה הראשונה (זכרון יעקב, ראשון לציון ועוד) הוקמו בסיוע הברון רוטשילד ולאחר מכן חברת יק"א. הסיוע הכספי הותנה במידה רבה של התערבות של פקידי הברון וחברות הסיוע בנעשה במושבות, כולל בתחומים שלא היו קשורים במישרין לצד הפיננסי, דבר שגרם לחיכוכים רבים בין האיכרים המתיישבים לפקידות. בין השנים 1901 ו-1903, כעשרים שנה לאחר העלייה על הקרקע, השתחררו רוב האיכרים מהתלות בניהול ויצאו לעצמאות כלכלית. אולם בשנת 1906 נקלעו איכרים רבים למצוקה כלכלית והתקשו בהחזרת הלוואות שנטלו ממקורות שונים. עקב כך התארגנו כמה מראשי היישוב ובהם הרופא ד"ר הלל יפה, אהרן אהרנסון, נפתלי וייץ, ישראל לרנר, ישראל ניידרמן, זאב נימן וזכריה שפירא לאגודה אשראית בזכרון יעקב. הם נטלו הלוואה מחברת יק"א והתחילו להעניק הלוואות לחברי האגודה. כל חבר אגודה נדרש לשלם מס חבר.

בשנות מלחמת העולם הראשונה נקלעה הארץ למצוקה כלכלית קשה ואף האגודה נקלעה לקשיים כלכליים. לפיכך החלה האגודה לסחור בסחורות במקום בכסף, היא קיבלה החזרי הלוואות בסחורה והעניקה הלוואות בסחורות.

מאגודות לבנק

בשנות העשרים הפך הגוף מאגודות איכרים לבנק אשראי וחסכון של ממש ("קופת הלוואה וחסכון"), שהעניק שירותי בנקאות לסוחרים, בעלי מלאכה ויזמים.

בסקירה שנערכה במלאת 60 שנה להלוואה וחיסכון כתב אברהם שטאכר בעיתון דבר:

האגודה לא הסתפקה עוד במתן אשראי לצרכים השוטפים, אלא הציבה לעצמה למטרה לפעול לביסוסו של המשק החקלאי ולקידומו וכן לסייע לחבריה ביתר הענפים הכלכליים. יקצר המצע מלהשתרע על מנת למנות את השרשרת הארוכה של האשראים שניתנו ואסתפק בפירוט מקצתם: הלוואות שונות למכון המשק החקלאי, אשראי לנטיעת אלפי דונם פרדס, בייחוד באזור בנימינה שהיה אז מחוץ לתחום הפרדסנות, עזרה כספית לחידוש הנטיעות של כרמי יין.

— 100 שנים ל"הלוואה וחיסכון"

האגודה הצליחה להשקיע היטב את כספי החוסכים והפכה לגוף פיננסי איתן. אף שתפקדה כבנק, האגודה סייעה לחבריה האיכרים במיזמים שונים כגון מחסני-מכר שרכשו תבואה במחירים סיטוניים ומכרו אותה לחברים במחיר נמוך. ביטוח הדדי לחברים שביטח גם בהמות העבודה ורכוש, ביטוח שהציל משקים רבים בעת פרעות, התנכלויות וגנבות חקלאיות.

שוק הלוואה וחיסכון, הוא שוק מחנה יהודה בירושלים

בשנת 1930 סייעה הלוואה וחסכון ירושלים אגודה הדדית בע"מ (הבנק הירושלמי שהיה ממוקם ברח' בן יהודה 12 ירושלים^[1]) בהקמת שוק מחנה יהודה בירושלים על ידי מתן הלוואה לוועד הסוחרים והעמדת מהנדס לפיקוח על העבודות, בתנאי שהשוק ייקרא על שמו, ואכן שמו הרשמי של השוק הוא "שוק הלוואה וחסכון"^[2].

במהלך השנים נפתחו אגודות אשראי רבות בערים ובמושבות ורבים מראשי היישוב היו קשורים בפעילות האגודות השונות שכל אחת מהם פעלה כבנק. חיים יזרעאלי פתח את בנק הלוואה וחסכון בעיר עזה, סעדיה שושני ואליעזר ליבר שרשבסקי היו בין המייסדים של בנק בתל אביב ומרדכי בן הלל הכהן היה מבין מייסדי הלוואה וחסכון ירושלים אגודה הדדית בע"מ, שפעל כבנק בירושלים בפינת רחוב בן-יהודה ורחוב בן הלל (הקרוי על שמו של מייסד הבנק בירושלים).

שמו של הבנק בתל אביב נקשר גם בשוד הבנק הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל ב-1967. נעמן דילר ביצע תצפיות על סניף הבנק ברחוב דיזנגוף בתל אביב וביצע בו שוד מתוחכם (ראו הפריצה לבנק להלוואה וחיסכון בתל אביב).

בשנות ה-1970 פעלה המדינה לסגירת הבנקים הקטנים הרבים, שהיו בישראל באותן שנים, בשל התמוטטויות כלכליות של רבים מהם. המדינה הכריחה את הבנקים הקטנים למכור את הרישון הבנקאי שלהם לבנקים הגדולים, ובמסגרת זו כל אגודות הלוואה וחסכון הוכרחו למכור את רישיונם לבנקים הגדולים. הרישיון הבנקאי של האגודה בזכרון יעקב נמכרה לבנק הפועלים, אולם עד 1974 פעל "בנק הלוואה וחסכון בע"מ" כבנק רגיל ואגודת המייסדים נהנתה מעצמאות, עד שנרכש, על רכושו, חשבונותיו וכל מפעליו על ידי בנק לאומי. עם זאת, צאצאי החברים המקוריים מן המושבות ממשיכים ליהנות מחברות באגודה אשר מעניקה אשראי נוח לחברים ומסייעת במפעלים שונים. במרכז זכרון יעקב ניצב מאז 1987 בית "הלוואה וחסכון" שהוא מבנה מודרניסטי אשר היה אמור לשמש כחלל לקונצרטים. הרישיון הבנקאי של בנק הלוואה וחסכון ירושלים נמכר לבנק לאומי ורבים מעובדיו עברו גם הם לבנק לאומי. בית הלוואה וחסכון בפינת הרחובות בן יהודה ובן הלל, נמכר לבנק המזרחי, שמיקם בו את סניף ראשי ירושלים של הבנק.

קישורים חיצוניים

• שרית קדם, 100 שנים ל"הלוואה וחיסכון", מגזין המושבות, 20 ביולי 2007
• דוד בר-יוסף, 100 שנות "הלוואה וחסכון", מגזין המושבות גיליון 32 27 בנובמבר 2006

הערות שוליים

1. האגודה העברית למען ירושלים, מפת ירושלים בהוצאת ראובן מס, 1948, עם סימון מיקום סניף הבנק (מס' 98 באינדקס), באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
2. הלוואה וחיסכון – השלט ברחוב השקד מספר 1