Loading AI tools
סופרת ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רימונה די-נור גבעון (נולדה ב-6 ביוני 1943) היא סופרת, פזמונאית, עורכת ומתרגמת ישראלית.
 | |
| רימונה די-נור, 2017 | |
| לידה |
6 ביוני 1943 (בת 81) ג' בסיוון ה'תש"ג תל אביב, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| לאום |
 ישראל |
| עיסוק | סופרת, עורכת, מתרגמת ופזמונאית |
| שפות היצירה | עברית |
| תחום כתיבה | שירה, סיפורת |
| סוגה | ספרות ילדים |
| יצירות בולטות | איך ילד גדל, משפחת אלפא-ביתא, אלונה לא ומאי, יוני ויולי |
| תקופת הפעילות | מ-1965 |
| פרסים והוקרה | פסטיבל הזמר, 1967, פרס עיריית תל אביב על הספר "חיי שרה", פרס עיריית רמת גן על הספר "אלונה לא לבד" |
  | |
די-נור נולדה, גדלה ומתגוררת בתל אביב. הוריה עלו לארץ ישראל בתחילת שנות ה-30 והיו ממייסדי מושב בן שמן. אביה היה איש משרד הביטחון[1].
די-נור החלה לכתוב פזמונים עוד בימי נעוריה, כאשר הייתה תלמידה בגימנסיה הריאלית בראשון לציון[2]. היא שירתה בצה"ל ככתבת צבאית של העיתון "במחנה גדנ"ע"[3] במהלך שירותה הצבאי פגשה את סגן-אלוף שאול ביבר, ראש ענף הווי ובידור במפקדת קצין חינוך, שעודד אותה לכתוב פזמונים ולא רק כתבות[2].
בפסטיבל הזמר והפזמון 1967 זכה במקום הראשון השיר שכתבה "מי יודע כמה" ללחן של יעקב הולנדר ולעיבוד של שמעון כהן בביצוע של מייק בורשטיין[3].
החל משנות השבעים כתבה די-נור פזמונים ללהקות ולזמרים רבים, ביניהם חוה אלברשטיין ויגאל בשן[4] בין השירים שכתבה: "כשאהיה גדול" (הידוע גם בשם: "שוטי ספינתי"), "כל יום אני מאבדת", "החזיקי לנו אצבעות" ועוד. השיר "כשאהיה גדול" שהולחן על ידי יאיר רוזנבלום, בוצע על ידי להקת חיל הים בשנת 1969 בסולו של מי שהיה אז זמר בתחילת דרכו, שלמה ארצי. השיר זכה להשמעות רבות והפך ללהיט של אותם הימים[5].
משנות השמונים ואילך החלה די-נור לכתוב ולתרגם לעברית לילדים: היא כתבה וערכה עשרות ספרי שירה ופרוזה לילדים ולפעוטות, וכן תרגמה ספרים רבים מאנגלית ומצרפתית[3].
רימונה די-נור נשואה לאחינועם גבעון, איש עסקים, ואם לארבעה ילדים[3], אחיה הוא שוקה די-נור, כלכלן, בלוגר ומספר סיפורים[6].
די-נור על כתיבה לילדים ופעוטות:
אני נזהרת הרבה יותר בבחירת המילים. קודם כול, הם לא מכירים כל כך הרבה מילים. והאסוציאציות שלהם לא מהירות ולא עמוסות כשלנו. אני אזהר מסלנג קצר-ימים, ואזהר ממליצות או ממילים קשות מדי. אבל אשרבב לכל ספר – לפעמים על אף מחאות העורך – איזה שתיים שלוש ארבע מילים לא קלות ולא ילדִיות, כמעין אתגר: שיחפשו, שישאלו. (...) אני לא נרתעת מלשרבב ביטויים כמו 'זרם אדירים', 'אביר ללא חת', ובמקום סתם 'בקול רם' העדפתי, בספר מסוים, את 'במלוא גרון', שהוא חגיגי יותר ובמקרה גם התחרז לי יותר.
היא תרגמה ספרים רבים, ביניהם כאלה המבוססים על חריזה בשפת המקור. די-נור על מלאכת התאמת השפה:
כלום לא נשלף מהשרוול. התרגום והחריזה הם עבודה דקדקנית ומאומצת: על כל בית, כל שורה, כל מילה. תרגום ספר לפעוטות אורך שבועות רבים ויותר. הוא מתבשל לאט, על אש קטנה. מדי פעם אני ניגשת, טועמת, מוסיפה מילה, מוחקת שתיים. לפעמים מתלהבת, לפעמים ממש לא...
די-נור על ההבדלים בין כתיבה לתרגום:
זה נוח, אבל גם מגביל. לפעמים, ככותבת, בא לי להזיז קצת את העלילה, לשנות איזו דמות, לקצר, להוסיף – אבל ידי כבולות. היצירה לא שלי. ויש גם רגעי קנאה: איך לא חשבתי בעצמי על הרעיון הזה, התחבולה הזאת, הטיפוס הזה. ואני מקווה שאני גם לומדת איכשהו מעבודת התרגום, מגדולים וטובים ממני, מרחיבה אופקים, ומשביחה ביודעין ושלא ביודעין את הכתיבה שלי. ובכל זאת, לפעמים נדרשים שינויים ביצירה המקורית, התאמה לקורא העברי הצעיר. זה קורה לרוב בשמות הספרים.
— ריאיון עם רימונה די-נור באתר www.dafdaf.co.il
כעורכת ומתרגמת די-נור עוסקת הרבה בטקסטים שנכתבו על ידי אחרים ומציינת את היתרונות שבכך:
(...) אני עוסקת במיטב ספרות תבל. ערכתי את היומן של אנה פרנק, ערכתי את הספרים של דון דלילו ופיליפ רות. להיכנס לספר כזה, לבלות שעות בתוך העולם שלו, זה תענוג בלתי רגיל (...). עם ספרות מקור אני אוהבת פחות לעבוד (...) אני מעדיפה לעבוד על יצירה שקיבלה כבר את כל ההכרה הבינלאומית".
— ריאיון עם רימונה די-נור מאת דפנה לוי, ממגזין "לאישה"
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
| פורטל פמיניזם | ||
די-נור בוחרת על פי רוב גיבורות נועזות לספרי הילדים שלה. בספרי אלונה ("אלונה לא", "לילה טוב אלונה", "אלונה לא לבד") הגיבורה היא פעוטה מרדנית שמצליחה למרוט את העצבים לסובבים[7]. די-נור על גיבורת סדרת הספרים, אלונה:
אני חושבת שיש בה ובגיבורות אחרות שלי קריאת תיגר פמיניסטית, כנגד האישה שיושבת בבית ומקבלת את הדין (...) אבל בלי קשר, אני חושבת שהיא חמודה מאוד.
— כתבתה של תמר רותם מעיתון "הארץ"
די-נור מגדירה את עצמה כפמיניסטית בדעותיה, מה שבא לידי ביטוי בכתיבתה לילדים.
כשהתחלתי לכתוב ספרי ילדים, היה לי ברור שאצלי לא תהיה חלוקת תפקידים קלאסית של אבא מפרנס ואימא עקרת בית. ברוב הסיפורים שלי הקפדתי לתת לנשים את תפקיד מנהלת בית הספר ולהציב לה סגן, ולא להיפך. רציתי שהקוראות שלי ידעו שהן יכולות להיות מנהלת, יועצת בכירה, תפקידים שברוב הסיפורים נכתבים בלשון זכר.
בספרה "מול הבית המכושף", (חלק מסדרת ספרים שבמרכזה שלוש בלשיות חובבות ששמותיהן: מאי, יוני, יולי) הבנות נמצאות במרכז. הגיבורות שלה לא מבלות ברשת האינטרנט. הן יוצאות החוצה, שואפות אוויר ומייצרות הרפתקאות.
די-נור כתבה ספרים פמיניסטיים למדי שמיועדים להציג לקוראים הצעירים גיבורות בלשיות מהסוג שבדרך כלל נעדר מספרות הילדים והנוער. גיבורות ספר זה הן לא גיבורות המשנה ולא מושא האהבה של הגיבורים, אלא הן הגיבורות[1].
"ככה זה צריך להיות" אומרת די-נור, "אני מאמינה שלילדים שגדלים על ספרות כזו יהיה מובן מאליו שגם בנות ונשים יכולות לשמש בכל התפקידים ולבחור לעשות כל מה שירצו בחיים".
— ריאיון עם רימונה די-נור מאת דפנה לוי, ממגזין "לאישה"
די-נור על גיבורות הספר:
הן סוג של סופר-ילדות, על משקל סופר-וומן. אני לא חושבת שעשיתי את זה ביודעין. זה מה שיצא לי מתחת לעט. חבורות בנים או מעורבות יש תמיד.
— כתבה על הספר: מול הבית המכושף, באתר www.nrg.co.il
| שם הספר | הוצאה | שנה | הערות |
|---|---|---|---|
| איך ילד גדל | ספריית מעריב | 1983 | |
| חידון בחרוזים | ספריית מעריב | 1987 | |
| משפחת אלפא-ביתא | ספריית מעריב | 1989 | |
| חיי שרה | ספריית מעריב | 1989 | |
| מר אלפא, גברת ביתא | ספריית מעריב | 1989 | |
| בית אלפא-ביתא | ספריית מעריב | 1989 | |
| זהירותי מהירותי | ספריית מעריב | 1992 | |
| ארן וארן משלימים | ספריית מעריב | 1993 | ראשית קריאה לבני 6–8 |
| ארן בן, ארן בת | הוצאת כתר | 1994 | ראשית קריאה לקוראים מתחילים |
| בית ישן חדש | הוצאת כנרת | 1995 | |
| אלונה לא | הוצאת כתר | 1995 | |
| הים של ארן וארן | הוצאת כתר | 1997 | ראשית קריאה לקוראים מתחילים |
| שם פרטי, שם משפחה : שירים, ספורים וסודות משפחתיים | מטר לילדים | 2007 | |
| מאי, יוני, יולי | הוצאת כתר | 2008 | ראשית קריאה |
| מאי, יוני, יולי מול הבית המכשף | הוצאת כתר | 2009 | ראשית קריאה |
| לילה טוב אלונה | הוצאת כתר | 2010 | |
| איך ילד גדל? | איגואנה הוצאה לאור | 2013 | גרסה מחודשת |
| אלונה לא לבד | הוצאת כתר | 2013 |
| שם הספר | מחבר | שנה | הערות | |
|---|---|---|---|---|
| בלטו הכלב הכי אמיץ בעולם | נטלי סטנדיפורד | 1989 | ||
| היפו עוזב את הבית | רוג'ר הרגרייבס | 1978 | ||
| תם לומד לקח | רוג'ר הרגרייבס | 1978 | ||
| טיולית הפלאים במסע אל לב כדור-הארץ | ג'ואנה קול | 1993 | ||
| מלך האריות | וולט דיסני | 1994 | ||
| במבי | וולט דיסני | 1995 | ||
| הפכים, צבעים, צורות | ג'ורג' סיידה ודונה פרייס | 1995 | סדרת ספרים ("עולם קטן") | |
| מרק כפתורים | אוברי דייוויס | 1999 | סיפור לילדים המדבר על חשיבות נתינה, נדיבות ועזרה הדדית | |
| פנינת שודדי הים | פיבי גילמן | 2000 | ||
| פילים לא רוקדים בלט | פני מקינלי | 2001 | ||
| הענק הכי גנדרן בעולם | ג'וליה דונלדסון | 2003 | ||
| לקוף יש בעיה | ג'וליה דונלדסון | 2003 | ||
| אגדות לילה טוב | ANNA CASALIS | 2004 | איר: טוני וולף;
אסופת קלאסיקות ילדים: הברווזון המכוער (הנס כריסטיאן אנדרסן), עמי ותמי (האחים גרים), ג'ק ואפונת הפלא (ספור עם אנגלי), בגדי המלך החדשים (הנס כריסטיאן אנדרסן), אוז הזהב (האחים גרים), עוץ לי גוץ לי (האחים גרים) | |
| היפהפייה המתעוררת | ליאה וילקוקס | 2009 | ||
| חמש בכל רגל, חמש בכל יד | מם פוקס | 2010 | ||
| מתתיהו ומיאו | ג'וליה דונלדסון | 2010 | ||
| שבעה אכלנים משונים | מרי אן הוברמן | 2011 | ||
| אני הוא עכברוע | ג'וליה דונלדסון | 2012 | ||
| איזידורה איזה יום | לינדה סמית | 2012 | ||
| פית הבוץ | איימי יאנג | 2013 | ||
| טרופותי | ג'וליה דונלדסון | 2014 | סדרת ספרים | |
| טרמפ על מטאטא |
ג'וליה דונלדסון | 2015 |
| שם השיר | לחן | מבצע | הערות |
|---|---|---|---|
| כל יום אני מאבדת | משה וילנסקי | חוה אלברשטיין | |
| כשאהיה גדול | יאיר רוזנבלום | להקת חיל הים | ישנם מבצעים נוספים לשיר |
| מי יודע כמה | יעקב הולנדר | מייק בורשטיין | ישנם מבצעים נוספים לשיר |
| החזיקי לנו אצבעות | נורית הירש | רן אלירן | |
| שיר לפנות ערב | נורית הירש | יגאל בשן | |
| מה קורה לי | מישה סגל ומיכאל כהן | כהן את מושון | כתיבת המילים יחד עם מיכאל כהן ומיכאל מושונוב |
| זה חוזר | ז'וליין קלרק | דני גרנות | ישנם מבצעים נוספים לשיר |
.svg){kind=logo}
רימונה די-נור, באתר MusicBrainz (באנגלית)Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
