Loading AI tools
זמר ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דני גרנות (נולד ב-21 באוקטובר 1948) הוא זמר-יוצר, מלחין, מוזיקאי, מעבד מוזיקלי, שהתפרסם כזמר מצליח בסוף שנות השישים ושנות השבעים של המאה העשרים. בין שיריו הידועים: "לאהוב את החיים", "מר נרקיס", "רק על עצמי", "מי האיש", "ברברה" ו"זה חוזר".
גרנות נולד בחיפה להרצל ושרה גרינשפון[1]. את שירותו הצבאי עשה בלהקת פיקוד הדרום, בתוכנית "זמר בדרום". בלהקה שר כסולן את שירם של יאיר קלינגר ויובב כץ "לאהוב את החיים". ב-1969 הופיע עם חוה אלברשטיין במופע "ערב רחל" שכלל שירים מאת רחל המשוררת, שתועד באלבום "חוה אלברשטיין ודני גרנות בשירי רחל". ב-1969 השתתף גרנות במחזמר "ירושלים שלי", מופע הפתיחה של תיאטרון החאן בירושלים, שכתב דן אלמגור ובין המשתתפים היו מוטי פליישר, יאיר קלינגר[2]. הוא הלחין כמה מפזמוני המופע.
ב-1970 יצא אלבומו הראשון ובו התבלטו ביצועים חדשים לשיר "לאהוב את החיים", "רק על עצמי" מתוך המופע "ערב שירי רחל" ושיר נוסף שכתב יאיר קלינגר "שלום"[3]. כמו כן הקליט גרסאות כיסוי של השירים "בדרך חזרה" (אבי טולדנו) ו"על גל האבן הלבנה" (יגאל בשן), מתוך פסטיבל הזמר והפזמון תשכ"ט (1969), עבור אחד מהתקליטים שיצאו לרגל הפסטיבל.
ב-1971 הקליט אלבום בשם "קרן אור" ובו שירים שהלחין בעצמו, בהפקת חברו ללהקה הצבאית, מתי כספי. ב-1972 השתתף במופע של שירי נעמי שמר בביצוע חבורת בימות בה היו חברים גם מירי אלוני, רותי בן אברהם, אלי מנטבר, אלינוער מואב ועוזי מאירי. שיר הסולו של גרנות "מר נרקיס" היה ללהיט. בשנה זו השתתף גם בפסטיבל שירי הילדים מס׳ 3 עם השיר "ככה פתאום" שכתבה דפנה אילת.
ב-1973 הופיע גרנות בפסטיבל הזמר והפזמון בשיר "מי האיש" שכתב אבי קורן.
ב-1974 הקליט את האלבום "שקיעות, נשים וכל השאר" בעיבודו ובהפקתו המוזיקלית של מתי כספי, חברו ללהקת פיקוד דרום, ובו השירים "זה חוזר", במקור להיט של ז'וליאן קלארק, "ברברה" שתרגם מצרפתית יעקב שבתאי, "פזמון הכוכב הרחוק", שהולחן על ידי גרנות למילותיה של לאה גולדברג, ו"אישה", שהלחין למילים של דודו ברק. באלבום זה נכלל לראשונה השיר "האמנם" של לאה גולדברג, אותו הלחין גרנות ועיבד מתי כספי. שנה לאחר מכן הוקלט השיר בגרסה שונה על ידי חוה אלברשטיין, בלחנו של חיים ברקני. ב-1976 הקליט עם אחיו רפי גרנות אלבום ילדים, "ילדה מה שמך?- רפי גרנות מספר...דני גרנות שר".
ב-1977 הקליט שיר לכבוד זכייתה של מכבי תל אביב בגביע אירופה לאלופות בכדורסל. השיר "זה קורה, זה קרה, מכבי ניצחה" הופיע על תקליטון יחד עם מערכון של טוביה צפיר ודובי גל.
במרץ 1980 השתתף בפסטיבל הזמר והפזמון לשנת תש"ם עם השיר "יום של גשם", שכתב והלחין לעיבוד של משה זורמן. הקים עם אמנון ילון את "אמדן", אולפן הקלטות בכיכר מסריק בתל אביב, בו יצרו והפיקו שירים וג'ינגלים רבים שאת חלקם הגדול כתבה אשתו תרצה גרנות. לאולפן הגיעו בתחילת דרכם ארקדי דוכין ומיכה שטרית מלהקת "החברים של נטאשה".
בשנת 1982 הוציא גרנות אלבום נוסף, "בראש צלול", בהפקת גרי אקשטיין, ובו בין השאר השירים "בעתיד" ו"בראש צלול". מאז אותה שנה החל לפרוש בהדרגה מסיבובי הופעות ולהתמקד בעבודת אולפן: בתקופת מלחמת לבנון הראשונה הלחין, עיבד והפיק את הסינגל "In Beirut", שכתב אמנון ילון והקליטה באנגלית ב-1984 הזמרת קרן ברק[4][5]. איש התקשורת הראשון שהתלהב מהשיר היה אייבי נתן, שהשמיעו ללא הפסקה בתחנת קול השלום וגלי צה"ל. קרן ברק מבצעת את השיר באחת מהסצינות בסרטו של יוסי זומר "רסיסים" (1989)[6]. בסביבות אוהת תקופה החל בשיתוף פעולה עם להקת "החברים של נטאשה". ב־1986 הקליט באולפנו עמם את האלבום "לא כולל מ.ע.מ. תקריות לילה באמדן", בו כתב, הלחין ושר את "דרך המלך" וכתב והלחין עם ארקדי דוכין את "לך תדע".
ב-1988 הלחין והפיק את האלבום "אשה בתוך אשה" עבור הזמרת סמדר פרגר. את כל שירי האלבום כתבה רעייתו, תרצה גרנות.
ב-1992 הלחין את פסקול הסרט "נערי החוף".
ב-1995 כתב מוזיקה לסרטים דוקומנטריים של הבמאי וצלם הישראלי-הקנדי יואל קנטור שתיעד סצנות מחיי העיר תל אביב, בין המצולמים היו מאיר בנאי, יצחק קלפטר, ארקדי דוכין ודני גרנות.
ב-2002 הוציא לאור את האלבום "אשה לשעה" - אלבום בהפקה עצמית שהופץ ב-1,000 עותקים בלבד. את מילות השירים כתבה תרצה גרנות, הפיקה סיגל עובד, בת זוגו, ואת העטיפה עיצב בנו הבכור.
ב-2003 הקליטה הזמרת אביבה פז אלבום בשם "נושמת". את כל 8 שירי האלבום הלחין עבורה גרנות.
ב-2004 כתב עם תרצה גרנות מחזה רוק מוזיקלי, "מוכרחים להמשיך לנסות", אותו הלחין, עיבד וביצע.
ב-2006 הקליט אלבום מחזה מוזיקלי בשם "אורה המנקה", העוסק במוזיקאית שפנתה לעסוק בניקיון על מנת לכלכל את עצמה, ומבוסס על סיפורו של גרנות עצמו. האלבום יצא רק בערוץ היוטיוב הרשמי של גרנות.
ב-2009 הוציאה חברת פונוקול אלבום אוסף משיריו, "זה חוזר", בו 18 שירים מתקופות שונות.
ב-2011 הוציא את האלבום "שלך כל שעה".
ב-2014 הקליט את האלבום: "קחי את החלום" למילותיה של יוכבד לב, האלבום יצא בהפקה עצמית והודפס בכמות עותקים מוגבלת.
ב-2015 הקליט אלבום לילדים בשם: "תוכיכי". סיגל מגן הייתה שותפתו לכתיבת השירים. האלבום יצא רק בערוץ היוטיוב הרשמי של גרנות.
ב-2017 יצא האלבום "דני שר תרצה גרנות", המבוסס כולו על טקסטים שחיברה רעייתו המנוחה של גרנות, תרצה. כמה משירי האלבום בוצעו בעבר באלבום "אשה בתוך אשה" על ידי סמדר פרגר.
באותה שנה, 2017, הפיק מוזיקלית בשיתוף עם אחיו רפי גרנות אלבום בשם "שחר אבקשך", הכולל שירים המבוססים על המקורות ועל שירת ימי הביניים. חלק משירי האלבום הולחנו על ידי דני גרנות.
באותה שנה, 2017, הוציא בשיתוף עם הזמרת יפעת בר סלע את האלבום "סיפור חיים" ובו הם שרו, ביחד ולחוד, 16 שירים. את כל המילים והלחנים הם הלחינו בצוותא. האלבום יצא רק בערוץ היוטיוב הרשמי של גרנות.
ב-2018 השיק את המופע "ערב שירי תרצה גרנות". בדצמבר של אותה שנה הוציא לאור עם ארקדי דוכין את אלבום הילדים "מר מתוק" שכתבו, הלחינו, שרו והפיקו, כאשר מיכה שטרית וגיא לנדאו מספקים את קטעי הקישור.
ב-2019 הקליט את האלבום "גבוה יותר".
ב-2023 הוציא אלבום בשם "מילה" - אלבום קונספט קומי המתעד את חייה של דמות בדיונית בתקופת משבר הקורונה, את שגרת יומה במהלך המגפה ושלל התמודדויות נוספות. האלבום יצא באופן בלעדי בערוץ היוטיוב של גרנות, וכמו ב"אורה המנקה", גם כאן גרנות עצמו מגלם את הדמות הנשית הראשית.
ב-2024 הוציא את האלבום "סיפורים מהאזור".
אלבומים אלו הוקלטו בשלמותם אבל טרם הופצו כתקליטורים לציבור.
גרנות היה נשוי שלוש פעמים. היה נשוי לראשונה לאשת הפרסום תרצה גרנות, והתגרש ממנה בתחילת שנות התשעים. לשניים בן משותף, מתן. מאשתו השלישית, סיגל עובד, יש לו בן.[7]. מתגורר ברמת גן.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.