Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוד בלאגוייביץ' (באנגלית: Rod Blagojevich; נולד ב־10 בדצמבר 1956) הוא פוליטיקאי אמריקאי לשעבר מאילינוי, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל אילינוי ה-40 בשנים 2003–2009. קודם לכן הוא כיהן כמחוקק בבית הנבחרים של אילינוי בשנים 1993–1997, ולאחר מכן ועד היבחרו כמושל, כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס החמישי של אילינוי. כהונתו של בלאגוייביץ' כמושל הסתיימה לאחר שהוא הודח מתפקידו בעקבות האשמות בשחיתות שלטונית ובהמשך הוא נשפט למאסר בבית סוהר פדרלי.
רוד בלאגוייביץ' | |||||||
לידה |
10 בדצמבר 1956 (בן 67) שיקגו, אילינוי ארצות הברית | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
מדינה | ארצות הברית | ||||||
השכלה |
| ||||||
מפלגה | המפלגה הדמוקרטית | ||||||
בן או בת זוג | פטרישיה בלאגוייביץ' | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
חתימה | |||||||
בלאגוייביץ' נולד וגדל בשיקגו. ב-1979 הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת נורת'ווסטרן, וב-1983 סיים את לימודיו בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת פפרדין שבמאליבו, קליפורניה. לאחר סיום לימודיו היה במהלך שנות ה-80 תובע פלילי במשרד התובע המדינתי במחוז קוק שבאילינוי. מכאן הוא המשיך לקריירה פוליטית וייצג את מחוז הבחירה ה-33 של אילינוי בבית הנבחרים של המדינה, שם הוא תמך ברוב צעדי המדיניות למען חוק וסדר. הוא ויתר על כהונה שנייה בבית הנבחרים המדינתי ונבחר מטעם מחוז הבחירה החמישי של אילינוי לקונגרס לבית הנבחרים של ארצות הברית, שם הוא כיהן במשך שש שנים לאחר שנבחר למושבו שתי פעמים נוספות. ב-2002 הוא נבחר כמושל אילינוי, הדמוקרט הראשון שנבחר לתפקיד מאז 1972. במהלך תקופת כהונתו הראשונה כמושל הורחב המימון לחינוך הציבורי ולפיתוח התשתיות ובוצעו רפורמות בתחום המשפט הפלילי.
בעקבות בחירתו לתקופת כהונה שנייה כמושל ב-2006, עבר מגוון של צעדי חקיקה בתחום השירות הרפואי, בקרה על כלי נשק, ומניעת אפליה. בעקבות חקירה פדרלית שהחלה בדצמבר 2008 נמצא שבלאגוייביץ' אשם בשחיתות ציבורית לאחר שהוא ניסה למכור את המינוי למושב בסנאט של ארצות הברית שהתפנה על ידי ברק אובמה בעקבות בחירתו של זה האחרון כנשיא ארצות הברית. האשמות אלו הובאו לאחר שבלאגוייביץ' איים להפסיק את קשריה של אילינוי עם בנק אוף אמריקה על רקע סגירתו של מפעל בשיקגו. בלאגוייביץ' הודח, הורשע, וב-2009 הועבר מתפקידו על ידי האספה הכללית של אילינוי. כתוצאה מכך נאסר עליו לתמיד על ידי הסנאט של אילינוי לכהן במשרה ציבורית במדינה. בשל חלקו בשערורייה הציבורית, הוא נשפט לעונש מאסר של 14 שנים בבית כלא פדרלי. לאחר עתירה לשחרורו, המתיק הנשיא דונלד טראמפ את עונשו ב-2020 לאחר שריצה כמעט שמונה שנים והקדים את שחרורו בשש שנים.
רוד בלאגוייביץ' נולד בשיקגו כשני במשפחה של שני ילדים. הוריו היו מהגרים סרבים מיוגוסלביה. אביו, ראדיסלב, היה פועל במפעל פלדה שהיגר מכפר ליד העיר קראגויבאץ. אמו, מילה, הייתה בוסנית-סרבית, שמקור משפחתה מהעיירה גאקו שבבוסניה והרצגובינה. הוריו של בלאגוייביץ' עברו ב-1947 לשיקגו. אחיו, רוב, עבד בגיוס כספים עבור בלאגוייביץ' בקריירה הפוליטית המאוחרת שלו. בלאגוייביץ' בילה את רוב ילדותו בעבודה בעבודות שונות כדי לסייע בפרנסת המשפחה. הוא היה מצחצח נעליים, שליח פיצה, ולאחר מכן עבד במפעל לאריזת בשר. כדי להרשות לעצמו את עלויות הלימודים באוניברסיטה, הוא עבד בשוטף כלים במערכת צינור הנפט חוצה אלסקה.
לבלאגוייביץ' אין שם אמצעי, אך הוא משתמש באות R בין שמו הפרטי לשם משפחתו ככבוד לאביו המנוח. כינויו בחוגי המשפחה הוא מילוראד (Milorad), שבטעות יש הסוברים שזהו שם לידתו. בעת שנכנס לחיים הציבוריים הוא נודע בין השאר בכינוי "בלאגו" (Blago) או "ב-רוד" (B-Rod).
בלאגוייביץ' סיים את לימודיו בבית הספר פורמן בשיקגו לאחר שעבר לשם מבית הספר התיכון הטכנולוגי ליין. בתקופת לימודיו בבית הספר התיכון הוא שיחק כדורסל, והשתתף בשני קרבות לאחר שאומן באיגרוף. לאחר סיום לימודיו הוא החל ללמוד באוניברסיטת טמפה. לאחר שתי שנות לימודים הוא עבר לאוניברסיטת נורת'ווסטרן, שם הוא סיים את לימודיו ב-1979 לתואר בוגר אוניברסיטה בהיסטוריה. ב-1983 הוא סיים לימודי תואר במשפטים בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת פפרדין שבמאליבו, קליפורניה. לימים הוא סיפר על התנסותו: "הלכתי לבית ספר למשפטים במקום הקרוי פפרדין במאליבו, קליפורניה, המשקיף על האוקיינוס השקט - הרבה גלישת גלים וכוכבי קולנוע וכל השאר. בקושי ידעתי היכן נמצאת ספריית המשפטים".[1] בלאגוייביץ' נשוי לפטריסיה מל, בתו של חבר מועצת עיריית שיקגו לשעבר ריצ'רד מל.
בלאגוייביץ' היה עוזר משפטי במשרד עורכי הדין של חבר מועצת עיריית שיקגו אדוארד ורדוליאק. לאחר מכן הוא החל לעבוד כעוזר התובע המדינתי של מחוז קוק תחת התובע המדינתי ריצ'רד דיילי.[2] הוא התמחה בתיקים בתחום האלימות במשפחה, פשע, ונשק בלתי חוקי.
ב-1992, בתמיכתו של חותנו רב ההשפעה, נבחר בלאגוייביץ' בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית למושב של מחוז הבחירה ה-33 בבית הנבחרים של אילינוי לאחר שניצח את חבר הבית שכיהן עד אז 14 שנה, מריון קולאס. מחוז בחירה זה כולל את צפון העיר שיקגו. כמו במקרה של רוב מערכות הבחירות לבית המחוקקים המדינתי בשיקגו, הבטיחה בחירה זו לבלאגוייביץ' את ניצחונו בבחירות הכלליות בנובמבר אותה שנה.[2] הוא ניצל את ניסיונו כאיש התביעה המדינתית כדי להגיש הצעות חוק שהוא טען שיחזקו את מערכת המשפט של אילינוי ויפחיתו את היקף הפשיעה.
ב-1996 לא התמודד בלאגוייביץ' לתקופת כהונה נוספת בבית הנבחרים, ותחת זאת הוא התמודד על המושב מטעם מחוז הבחירה החמישי של אילינוי בבית הנבחרים של ארצות הברית, בהתבסס על התמיכה בצפון שיקגו. מחוז בחירה זה יוצג זמן רב על ידי דן רוסטנקובסקי, שכיהן כיושב ראש ועדת המיסוי והתקצוב של בית הנבחרים. רוסטנקובסקי הפסיד בבחירות לכהונה נוספת כבר ב-1994 לרפובליקני מייקל פטריק פלנגן לאחר שהודה באשמת הונאת דואר. בכל אופן, פלנגן היה רפובליקני שמרן שייצג מחוז בעל מסורת הצבעה דמוקרטית ונחשב לאנדרדוג. בלאגוייביץ' הביס אותו תבוסה מוחצת ביחס קולות של כמעט 2 ל-1, עם תמיכה שקיבל מחותנו. הוא נבחר לשתי תקופות כהונה נוספות לאחר שזכה ב-74 אחוזים מהקולות מול המועמד הרפובליקני ב-1998, ולאחר שב-2000 התמודד מולו רק המועמד הליברטריאני.
בלאגוייביץ' לא נודע כחבר קונגרס פעיל במיוחד. בסוף שנות ה-90, הוא נסע יחד עם ג'סי ג'קסון לבלגרד כדי לשאת ולתת עם נשיא יוגוסלביה סלובודן מילושביץ' על שחרורם של שבויי מלחמה אמריקאים.[2]
ב-10 באוקטובר 2002 היה בלאגוייביץ' אחד מ-81 הדמוקרטים בבית הנבחרים, ואחד משני החברים הבית מאילינוי, שהצביעו בעד אישור הפלישה לעיראק.[3]
ב-2002 ניהל בלאגוייביץ' מסע בחירות לבחירתו כמועמד הדמוקרטים למשרת מושל אילינוי. בבחירות המקדימות הוא ניצח בהפרש קטן את התובע הכללי לשעבר של אילינוי, רולנד בריס, ואת המפקח על בתי הספר הציבוריים של שיקגו, פול ואלאס, שניהל מסע בחירות מצליח במחוזות המקיפים את שיקגו.[4] בלאגוייביץ' סיים בתוצאות טובות בדרום אילינוי, וזכה שם ב-55 אחוזים מהקולות בבחירות המקדימות, מספיק כדי לזכות בבחירות המקדימות בכל המדינה בהפרש קל.[2]
במהלך הבחירות המקדימות, העניק חבר הסנאט של אילינוי, ברק אובמה, את תמיכתו לבריס, אך בהצעתו של בריס, הוא תמך בבלאגוייביץ' לאחר שהוא ניצח בבחירות המקדימות,[5] ושימש כ"יועצו הראשי" בבחירות הכלליות. דייוויד אקסלרוד, ששימש לימים כיועצו הבכיר של אובמה, עבד קודם לכן עם בלאגוייביץ' במסעות הבחירות שלו לקונגרס, אך לא ראה בו כמועמד ראוי לתפקיד המושל וסירב לעבוד איתו במסע בחירות זה. על פי רם עמנואל, הוא עצמו, אובמה, היושב ראש השותף של מסע הבחירות של בלאגוייביץ' דייוויד וילהלם, ואיש צוות של בלאגוייביץ' "היו האסטרטגים הבכירים של בלאגוייביץ' בניצחונו בבחירות של 2002", והם נפגשו פעם בשבוע כדי את להתוות האסטרטגיה של מסע הבחירות. על כל פנים, וילהלם אמר שעמנואל הפריז במידת מעורבותו של אובמה בישיבות, ובדצמבר 2008 אמר עמנואל שוילהלם צדק ושהוא שגה בזיכרון שהוא העלה קודם לכן באותה שנה בראיון לכתב העת הניו יורקר.
בבחירות הכלליות הביס בלאגוייביץ' את התובע הכללי של אילינוי, הרפובליקני ג'ים ראיין. מסע הבחירות שלו זכה לסיוע מחתנו בעל הקשרים, חבר מועצת עיריית שיקגו ריצ'רד מל.[2] תקופת ממשלו של המושל הקודם, הרפובליקני ג'ורג' ראיין (ללא שום קשר לג'ים ראיין) הייתה נגועה בשערוריות שחיתות, ובלאגוייביץ' התמקד במסע הבחירות שלו ב"חזרה לעסקים כרגיל" בממשלת המדינה. הסקרים שקדמו לבחירות הראו שרבים מהמצביעים באילינוי היו נבוכים בנוגע לדמיון בשמותיהם של ג'ורג' ראיין וג'ים ראיין, מצב שבלאגוייביץ' ניצל לטובתו. הוא שאל, "איך אתם יכולים להחליף את ראיין בראיין אחר ולקרוא לזה שינוי? רוצים שינוי? הצביעו עבור הבחור ששמו בלאגוייביץ'". בלאגוייביץ' ניצח את ג'ים ראיין לאחר שזכה ב-52 אחוזים מקולות הבוחרים.[6] בליל הבחירות הוא אמר: "הלילה, גבירותי ורבותי, אילינוי הצביעה בעד שינוי".[7]
בשנים 2005–2006 היה בלאגוייביץ' איש הקשר של הממשל הפדרלי באגודת המושלים הלאומית. ב-2005 הוא גם שימש כיושב ראש אגודת המושלים של מדינות המערב התיכון.
מספר רב של שערוריות הובילו את שיעור שביעות הרצון מתפקודו של בלאגוייביץ' כמושל ל-36 אחוזים, ולקראת סוף 2005 הגיע שיעור אי-שביעות הרצון ממנו ל-56 אחוזים.[8] בראשית 2006 כבר הגיע מספר הרפובליקנים שהתמודדו בבחירות המקדימות על הזכות להתמודד מול בלאגוייביץ' בבחירות הכלליות לחמישה, ובסופו של דבר זכתה גזברית המדינה, ג'ודי באר טופינקה במועמדות.
בלאגוייביץ' החל באופן רשמי את מסע הבחירות שלו ב-19 בפברואר 2006. ב-21 במרץ הוא ניצח בבחירות המקדימות לאחר שזכה ב-72 אחוזים מהקולות מול אדווין אייזנדרת'.[9] הוא שכנע את חבר הסנאט של אילינוי, ג'יימס מיקס, לא להתמודד במסע הבחירות כמועמד שלישי לאחר שהבטיח לו לנסות לרתום את הלוטו המדינתי לטובת מימון מערכת החינוך.[10]
בלאגוייביץ' זכה לתמיכתם של רבים ממנהיגי הדמוקרטים (כשהיוצאת מן הכלל הבולטת הייתה התובעת הכללית ליסה מדיגן, שטענה שיהיה זה ניגוד עניינים מאחר שמשרדה עסק בחקירתו), כולל מי שכיהן אז כחבר הסנאט המדינתי, ברק אובמה, שתמך בבלאגוייביץ' בראשית 2005 ודיבר בזכותו באוגוסט 2006 ביריד המדינתי של אילינוי. הוא גם קיבל את תמיכת מועדון סיירה, מושל אילינוי היחידי שזכה לכך.[11] הפדרציה האמריקאית של עובדי המדינות, המחוזות והרשויות המקומיות (אנ') סירבה לתמוך בבלאגוייביץ' בציינם את 500 המשרות שהוא ביטל במחלקה למשאבי טבע של אילינוי, ובכך הותיר כמה מהפארקים המדינתיים ללא פיקוח.
ב-2004 הורה בלאגוייביץ' לרשות כבישי האגרה של אילינוי להציב 32 שלטים בעלות של 480,000 דולר, שבהם נכתב "כבישי אגרה פתוחים, רוד ר. בלאגוייביץ', מושל". ב-2006 נמתחה ביקורת על הצבת שלטים אלו על כך שהם היו למעשה שלטי תעמולת בחירות בעלות גבוהה פי כמה מהשלטים הרגילים בעלות של 200 דולר האחד.
בבחירות הכלליות הביס בלאגוייביץ' את טופינקה ואת מועמד המפלגה הירוקה של אילינוי, ריץ' ויטני, לאחר שתקציב מסע הבחירות שלו הגיע ל-27 מיליון דולר מול 6 מיליון הדולר שהוצאו על מסע הבחירות של טופינקה. הוא ניסה לקשור את טופינקה לשחיתות של המושל הרפובליקני לשעבר ג'ורג' ראיין.[12] טופינקה הפיצה פרסומים שפרטו את החקירות הפדרליות נגד בלאגוייביץ' ועל אי-התמיכה בו מצד דמוקרטים בכירים כמו ליסה מדיגן. כמי שכיהנה שלוש תקופות כהונה כגזברית המדינה, אמרה טופינקה שהיא ניסתה למנוע מבלאגוייביץ' לעשות שימוש בכספים מקרנות מיוחדות עבור הוצאות כלליות ללא אישור בית המחוקקים. היא אמרה שבלאגוייביץ' השתמש בכספים עבור מיזמים שנועדו להסיח את דעת הבוחרים ממשפטי השחיתות של שותפיו: "מתן כספים תמידי זה ...מיליון כאן, מיליון שם, מחליש את הממשלה הפגועה שלנו ואת המדינה שאפסו כוחותיה". דוברה של טופינקה טען שבלאגוייביץ' היה מושל אילינוי הנחקר ביותר בתולדות המדינה. טופינקה נוצחה על ידי בלאגוייביץ' בהפרש של 11 אחוזים.
לאחר הבחירות של 2002 הייתה לדמוקרטים שליטה בבית הנבחרים של אילינוי, בסנאט ובכל משרדי הממשלה המדינתיים למעט אחד. בעת כהונתו כמושל, חתם בלאגוייביץ' על צעדי חקיקה פרוגרסיביים כמו רפורמה אתית, רפורמה בעונש המוות, מס הכנסה שלילי, איסור מקיף על עישון והרחבת תוכניות בריאות לילדים ולמשפחה. ב-2005 חתם בלאגוייביץ' על חוק שאסר על אפליה בתעסוקה, בדיור, בבתי מלון ובקבלת אשראי על בסיס נטייה מינית. בלאגוייביץ' ניהל בתחילה מסע נגד הקצאת תקציבים לטובת מחוזות הבחירה של המחוקקים, אך בסופו של דבר עשה שימוש בנוהג זה כדי להשיג לעצמו קולות.
זמן קצר לאחר שנכנס לתפקידו ב-2003, המשיך בלאגוייביץ' לתמוך בהשעיה של הוצאות להורג של הממתינים לעונשם, אף על פי שהוצאות להורג אלו לא היו צפויות להתבצע בשנים הקרובות (קודמו בתפקיד, ג'ורג' ראיין, המתיק את כל עונשי המוות שהיו בהמתנה זמן קצר לפני שסיים את כהונתו כמושל).[13] הוא התמיד בתמיכתו בהשעיית עונשי המוות במשך כל תקופת כהונתו כמושל.[14]
צעד בולט נוסף של בלאגוייביץ' במהלך תקופת כהונתו כמושל היה חוק אתיקה קפדני חדש. כאשר הוא ניהל את מסע הבחירות שלו לתקופת כהונתו השנייה, אמר בלאגוייביץ' שאם חוקי האתיקה שלו היו קיימים כאשר כיהן המושל הקודם ג'ורג' ראיין, מעשי השחיתות שלו לא היו מתקיימים. בלאגוייביץ' גם חתם על חוק לרפורמה מקיפה בעונש המוות שנוסח על ידי הסנאטור ברק אובמה ועל ידי הסנאטור פול סיימון. האיגודים המקצועיים והאפרו-אמריקאים היו התומכים הנאמנים ביותר של בלאגוייביץ'. ב-2008 הוא אמר לקבוצה של אפרו-אמריקאים שלפעמים הוא רואה את עצמו כמושל האפרו-אמריקאי הראשון של אילינוי.[15]
בלאגוייביץ' ניהל הרחבות של המימון למערכת החינוך בהיקף שיא מדי שנה מבלי להעלות את היקף המיסים. הוא ספג ביקורת מהרפובליקנים ומדמוקרטים מתונים רבים על שימוש בכספים ממערכת הגמלאות המדינתית כדי לממן הוצאות אחרות.[2] הצעה נוספת שעלה בראשית 2006 כללה את מיזם "גן ילדים לכולם" שנועד לכל הילדים באילינוי בני שלוש וארבע. החוק שאישר את תוכנית זו אושר כחלק מחוק התקציב השנתי של 2007.[16]
ב-10 בינואר 2006 הכריז בלאגוייביץ' על הצעה לתוכנית בהיקף של 3 מיליארד דולר באילינוי על כבישים, תחבורה ציבורית ובתי ספר, שתמומן על ידי הגדלת מס הכנסה ועל סמך הצעות חדשות לתוכניות הימורים, כמו משחקי לוטו וקנו (אנ'). ההצעה נתקלה בהתנגדות מידית מצד אנשי המפלגה הרפובליקנית ומצד רבים מחברי המפלגה הדמוקרטית, שראו בה כתכסיס של שנת בחירות. ההצעה למסד באופן חוקי את משחקי הקנו נפלה בהמשך. ב-2008 לא עלה בידו של בלאגוייביץ' לקבל הסכמה לתוכנית מקיפה כזאת לחמש שנים לשיפור התשתיות של אילינוי.[2]
במרץ 2008 הודיע בלאגוייביץ' על קואליציה דו-מפלגתית בראשותם של יושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית לשעבר, דניס הסטרט, ושל חבר בית הנבחרים לשעבר גלן פושרד, לפיתוח תוכנית בניה מקיפה שתצליח לעבור בבית המחוקקים של אילינוי. קואליציית העבודות הציבוריות של אילינוי סיירה ברחבי המדינה ויצרה פשרה של חבילה בהיקף של 34 מיליארד דולר שנסמכה על הכנסות מהלוטו המדינתי, מגביית אגרות כבישים, ומהרחבת ההימורים.[17] התוכנית עברה בסנאט של אילינוי אך נבלמה בבית הנבחרים לאחר שהדמוקרטים התנגדו אליה.
במהלך כהונתו כמושל כינס בלאגוייביץ' את בית המחוקקים של אילינוי 36 פעמים למושבים מיוחדים, מספר שהוא מחצית מכלל המושבים המיוחדים שבית המחוקקים כונס אליהם מאז 1970.[2] הוא הואשם בהפרעה למחוקקים בפגרה שלהם, בעוד שהוא עצמו לא נכח במושבים.[18]
לבלאגוייביץ' היו חילוקי דעות רבים עם הדמוקרטים במדינתו בעת כהונתו כמושל, ומנהיגי הרפובליקנים בבית הנבחרים ובסנאט פרנק ווטסון וטום קרוס צידדו בהם לעיתים קרובות.[2] ב-2008 בלאגוייביץ' אף הביע את חששו שהדמוקרטים בבית הנבחרים יזכו בעוד מושבים והוא יתמודד מול התנגדות רחבה יותר.
סגן המושל של בלאגוייביץ' היה פאט קווין. השניים היו חלוקים באופן פומבי על הצעתו של בלאגוייביץ' להגדלת המיסים עבור בתי ספר ולטובת מיזמים נוספים באילינוי.[19] בדצמבר 2008 אמר קווין שהפעם האחרונה שהוא דיבר עם בלאגוייביץ' הייתה בקיץ 2007. בלאגוייביץ' גם היה מסוכסך עם התובעת הכללית ליסה מדיגן, מבקר המדינה דן היינס, מזכיר המדינה ג'סי וייט וגזבר המדינה אלכסי ג'ינוליאס - כולם אנשי המפלגה הדמוקרטית.[2]
לעיתים קרובות היה בלאגוייביץ' בסכסוך עם חברי בית המחוקקים משתי המפלגות. המחוקק הדמוקרט, ג'ק פרנקס, אמר שהסיבה שלבלאגוייביץ' היו קשיים בהעברת חוקים הייתה שהוא לא הקדיש מספיק זמן לבית המחוקקים. "זו סיבה אמיתית שהיו לו כאלה מערכות יחסים גרועות עם בית המחוקקים ושהוא לא היה מסוגל להעביר את הדברים שעל סדר יומו, בגלל שהוא לא דיבר עם אף אחד".[20] כאשר המחוקקים שעבדו על התקציב במהלך מושב מיוחד התכנסו בשעה 10 בבוקר ולא בשעה 2 בצהריים, ופרקליטו של בלאגוייביץ' איים שהמושל ישקול לנקוט בפעולה חוקית נגד המחוקקים המעורבים, אמר חבר הבית, הרפובליקני ג'וזף ליונס לכתבים, "יש לנו עסק עם מטורף. האיש בלתי שפוי".[21]
אף על פי שבמסע הבחירות של 2002 שימש ברק אובמה כיועץ של בלאגוייביץ' התנכרו השניים זה לזה במשך שנים.[5][22] בלאגוייביץ' לא תמך במסע הבחירות של אובמה לסנאט של ארצות הברית ב-2004, ואובמה לא הזמין את בלאגוייביץ' לנאום בוועידה הארצית של המפלגה הדמוקרטית ב-2008 כפי שביקש מליסה מדיגן, היינס וג'ינוליאס.[5] לבלאגוייביץ' היו יחסי ידידות עם מי שהחליפו במושב בבית הנבחרים של ארצות הברית, רם עמנואל.[23]
לבלאגוייביץ' היו גם חילוקי דעות פומביים עם ראש עיריית שיקגו ריצ'רד דיילי. לאחר הסכסוך של השניים בנוגע למימון של רשות התחבורה של שיקגו, כינה דיילי את בלאגוייביץ' "קוקו" אמר שהוא לא רוצה להתווכח עם המושל בגלל ש"הוא מתווכח עם כל אחד באמריקה". בלאגוייביץ' הגיב באומרו, "אני לא חושב שאני קוקו".[24]
זמן קצר לאחר פגישה של בלאגוייביץ' עם חבר הסנאט המדינתי מייק ג'ייקובס, שהתקיימה ב-2007, שמטרתה הייתה לשכנע את ג'ייקובס להצביע בעד ההצעות של בלאגוייביץ' לתוכנית ביטוח רפואי, אמר ג'ייקובס לכתבים שהמושל "התפרץ כלפיו כמו ילד בן עשר". בלאגוייביץ' לא הגיב על התקרית.[21] ב-2008 אמר ג'ייקובס: "זהו מושל שאני לא חושב שיש לו אפילו בעל ברית אחד, למעט נשיא הסנאט אמיל ג'ונס, וזה במקרה הטוב". לעיתים שיתפו ג'ונס ובלאגוייביץ' פעולה, בעוד שבזמנים אחרים הם היו חלוקים בדעותיהם בסוגיית המימון לחינוך.[2]
במהלך מערכת הבחירות לקונגרס של 2008, בהתמודדות של חברת הסנאט המדינתי דבי הלבורסון נגד הרפובליקני מרטי אוזינגה, הריצה ועדת הבחירות הדמוקרטית לקונגרס תשדירי טלוויזיה בהם הם ניסו לסייע להלבורסון על ידי יצירת זיקה בין אוזינגה לבין בלאגוייביץ', בטענה שאוזינגה תרם למסע הבחירות של המושל הדמוקרטי.[25]
בראשית פברואר 2006 הופיע בלאגוייביץ' בתוכנית הדיילי שואו כדי לדון על צו המושל שעל פיו חייבים רוקחים לספק כל תרופה שהלקוח מציג עבורה מרשם תקף, כולל גלולות למניעת היריון וגלולות חירום למניעת היריון. על צעד זה נקרא תיגר בתוכנית על ידי חבר בית המחוקקים רון סטיבנס. בלאגוייביץ' רואיין על ידי ג'ייסון ג'ונס, שמספר פעמים העמיד פנים כאילו הוא לא מסוגל לבטא את שמו של בלאגוייביץ', וקרא לו בפשטות "המושל סמית'". בנקודת זמן אחת בראיון, ג'ונס, שהביע את התנגדותו לצו של המושל, אמרו לו, "אני אהיה אחראי למה שמאזיני ישמעו". משפט זה גרם לבלאגוייביץ' לפנות אל המצלמה ולשאול, "האם הוא מתגרה בי הוא שזה אמיתי?" שבועים אחרי הראיון אמר בלאגוייביץ' שהוא לא היה מודע לאופיה של התוכנית. סטיבנס אמר שהוא ידע עוד קודם לכן שהתוכנית הייתה תוכנית קומית: "חשבתי שהמושל היה מעודכן מספיק שהוא ידע זאת גם".[26]
סטיבנס אמר מאוחר יותר, "עם כל הכבוד למושל, הוא ידע שזו תוכנית קומית. זהו ידע כללי עבור אנשים מתחת לגיל 90. היה זה כאשר הוא נראה כה מטופש שהוא אמר שהוא חשב שזו תוכנית חדשות רגילה. גם אם נניח שהוא לא ידע זאת קודם לכן, היה עלינו לחתום על כתב ויתור לפני הראיון.[27]
בלאגוייביץ' הופיע פעם נוספת בדיילי שואו ב-23 באוגוסט 2010, לאחר הדחתו ממשרת המושל. במהלך הופעתו בתוכנית, הוא הגן על עצמו בלהט מפני הביקורת של המנחה ג'ון סטיוארט על דברים שהוא אמר בהופעתו הקודמת בתוכנית. סטיוארט התמקד על איך בלאגוייביץ' הביע רצון עז לספר על הצד שלו בבית המשפט, אך לא עשה זאת. סטיוארט ניסה לסחוט הבטחה שבפעם הבאה בלאגוייביץ' יתוודה. סטיוארט גם התמקד בהצהרה הקודמת של בלאגוייביץ' בפניו, שאם מישהו ישמע את הצהרת "עצבות הזהב" בהקשר, זה יראה תמים. סטיוארט השמיע הקלטה נוספת ושאל אותו איך זה נשמע שונה. למושל לשעבר לא הייתה תשובה ממשית.[28]
על בלאגוייביץ' נמתחה ביקורת על כך שהוא עשה שימוש במה שמתנגדיו כינו "גימיקים" כדי לאזן את תקציב המדינה. הרפובליקנים טענו שהוא פשוט העביר את הבעיות הכספיות של המדינה לדורות הבאים כדי לאזן את התקציב. ואכן, בתקציב המדינה של 2005 נקבע שהחובות ישולמו על ידי יצירת תת-מימון של הגמלאות לעובדי המדינה בסכום של 1.2 מיליארד דולר.[2] ב-2008 הציע בלאגוייביץ' להנפיק איגרות חוב חדשות בסכום של 16 מיליארד דולר כדי שהמדינה תעמוד במחויבויותיה לתשלום הגמלאות.[29] פעם אחת הוא אמר להתכנסות של כמרים אפרו-אמריקאים בדרום שיקגו שהוא היה "בצד של האל שלנו" עם הצעות התקציב שלו.[30]
בלאגוייביץ' הגיש הצעת תקציב לשנת 2008 שהיה גדול ב-5 אחוזים בהשוואה לתקציב של השנה הקודמת.[29] קיצוצים בתקציבים של כמה תוכניות גרמו לו לנסות לסגור 11 פארקים מדינתיים ו-13 אתרים היסטוריים, כשהדובר שלו אמר שבלאגוייביץ' מעולם לא ביקר בהם.[31] כדי לסתום חורים בתקציב המדינה, הציע בלאגוייביץ' פעם אחת למכור את מרכז ג'יימס ר. תומפסון (אנ') או למשכן אותו. נמתחה עליו גם ביקורת על טיפולו בתקציב 2007, במיוחד על שימוש חסר תקדים בהטלת וטו על סעיפים כדי להסיר יוזמות של מתנגדיו מחוק התקציב.[32]
ב-2003 הגישו יותר מאלף שופטים באילינוי תובענה ייצוגית נגד בלאגוייביץ' על כך שהוא הפסיק עבורם תוספות על פי יוקר המחיה הנדרשות על פי החוקה עקב קיצוצים בתקציב. התובענה יושבה ב-2005 בפסיקה לטובת השופטים, בה נפסק שהווטו של בלאגוייביץ' היה הפרה של חוקת אילינוי.[33]
בתקופה בה היה חשש למחסור בחיסונים נגד שפעת ב-2004, הורה בלאגוייביץ' על רכישת 260,000 מנות חיסון מספקים מעבר לים, שמנהל המזון והתרופות האמריקאי הזהיר שהכנסתם לארצות הברית עלולה להיאסר. אף על פי שעלות משלוח מנות החיסון עבור המדינה הגיע ל-2.6 מיליון דולר, סירב מנהל המזון והתרופות להתיר את הכנסתם של החיסונים לארצות הברית, ולא נמצא להם קונה. בסופוו של דבר הם נתרמו לניצולי רעידת אדמה בפקיסטן מאוחר יותר באותה שנה.[34] עם זאת, תוקף החיסונים כבר פג אז ופקיסטן נאלצה להשמידם.[35]
באותה שנה גם מנע מנהל המזון והתרופות את מימוש תוכניתו של בלאגוייביץ' לפתוח אתר אינטרנט עבור תושבי אילינוי לצורך ייבוא של תרופות מקנדה ומהממלכה המאוחדת. עלות תרופות מיובאות כאלו הייתה עשויה להיות נמוכה ב-20 עד 25 אחוזים בהשוואה לתרופות מקומיות.[36]
ב-2004 הוציא בלאגוייביץ' צו מושל שדרש מרוקחים במדינה לנפק גלולות למניעת היריון וגלולות חירום למניעת היריון גם אם הם מתנגדים לכך מסיבות מוסריות או דתיות. ב-2007 הוגש ערעור משפטי על צו זה.[37] ב-2007 הגיעו מתנגדי הצו להסדר עם המדינה במקרה מסוים, ובכך גרמו לביטולו החלקי של הצו. הסדר זה, שהגיע בעקבות פסיקה של בית המשפט העליון של אילינוי בספטמבר אותה שנה, התיר לרוקחים לסרב לספק אמצעי מניעה, כל עוד הם סיפקו ללקוחות מידע על רוקחים שהסכימו לספק את הגלולות.[38] במקרה אחר פסק בית המשפט לערעורים של אילינוי נגד הצו של בלאגוייביץ'.[39]
באוקטובר 2005 הודיע בלאגוייביץ' על תוכניתו שנקראה "כל הילדים" (All Kids) שנועדה לאפשר גישה לכל ילד באילינוי לשירות רפואי בסיבסוד המדינה. לאחר שנחתמה כחוק בנובמבר אותה שנה, הייתה תוכנית זו לראשונה בכל מדינות ארצות הברית בה מדינה סיפקה באופן חוקי טיפול רפואי מקיף ובר-השגה לילדים, ללא קשר להכנסת משפחותיהם או למעמד האזרחי שלהם.[40]
במרץ 2007 הודיע בלאגוייביץ' שהוא יקדם תוכנית כללית לטיפול רפואי בשם "אילינוי מכוסה" (Illinois Covered).[41] על התוכנית התנהל דיון בסנאט של אילינוי, אך היה חסר לה קול אחד כדי לעבור כחוק. בלאגוייביץ' גם העביר בהצלחה חוק להטיל מס על עסקים שלא סיפקו ביטוח רפואי לעובדיהם.[29]
המחוקקים באילינוי לא אישרו יוזמה אחרת של בלאגוייביץ', FamilyCare, שהייתה אמורה לספק טיפול רפואי למשפחות של ארבע נפשות ומעלה ועם הכנסה של עד 82,000 דולר, אך הוא ניסה ליישם את התוכנית באופן בלתי מפורש באמצעות הוצאת צו מושל.[42] כאשר דחו את צו המושל, תהו חברי הוועדה המחוקקת כיצד המדינה תממן את התוכנית. צעדו זה של בלאגוייביץ' הוגדר כנוגד את החוקה בשני בתי משפט, שביטלו את התוכנית. על כל פנים, באוקטובר 2008, רוקחים שפעלו על פי צו המושל וסיפקו תרופות על פי התוכנית קיבלו הודעה מממשל המדינה שההוצאות לא יוחזרו להם ושהם יקבלו אותם בתשלומים שינוכו מתוכנית Medicaid העתידית. אחד המחוקקים, רון סטיבנס, הציע שבלאגוייביץ' ישלם את העלויות מכספו האישי.[43]
לאחר שבלאגוייביץ' דחף לחקיקת חוק לאיסור מכירת משחקי וידאו מסוימים לקטינים, הכריז עליו שופט פדרלי כנוגד את התיקון הראשון לחוקת ארצות הברית, והורה למדינה לשלם הוצאות משפטיות.[44]
בלאגוייביץ' הטיל וטו על שלוש הצעות חוק, שאפשרו למשאיות לנהוג במהירות של 65 מייל לשעה (105 קילומטר לשעה) מחוץ לאזור שיקגו במקום במהירות של 55 מייל לשעה, בציינו שהצעות החוק "התפשרו על הבטיחות".[45]
בלאגוייביץ' איים להפסיק את עסקיה של אילינוי עם בנק אוף אמריקה על רקע סגירת בית חרושת בשיקגו. ב-8 בדצמבר 2008 הצטוו כל סוכנויות המדינה לעצור את ניהול העסקים שלהם עם הבנק כאמצעי לחץ עליו להעניק הלוואות. בלאגוייביץ' אמר שהבנק הקמעונאי הגדול ביותר בארצות הברית לא יוכל יותר לבצע עסקים עם המדינה אלא אם כן הוא יחזיר את האשראי לחברת "רפבליק חלונות ודלתות" (אנ'), שעובדיה שבתו. ג'ון דאגלס, לשעבר יועץ של התאגיד הפדרלי לביטוח פיקדונות והפרקליט של בנק אוף אמריקה, תיאר את המהלך של בלאגוייביץ' כמסוכן.[46]
בלאגוייביץ' תואר כתומך אדוק בפיקוח על כלי נשק. בנאום על מצב המדינה של פברואר 2006 הוא אמר שהמדינה צריכה לאסור על שימוש בכלי נשק חצי-אוטומטיים. בעת שהיה חבר בית המחוקקים המדינתי, הציע בלאגוייביץ' את העלאת מחיר הוצאת רישיון לנשק מ-5 דולר ל-500. ב-2005 הוא הטיל וטו על שלוש הצעות חוק שהיו אמורות לאפשר מחיקה של הנתונים על כלי נשק לאחר 90 יום, לבטל את תקופת ההמתנה למי שמעוניין לרכוש כלי נשק, כאשר העסקה נוגעת לכלי נשק מיד שנייה, ולבטל חוקים מקומים לפיקוח על העברת כלי נשק.[47]
בראשית 2009 דווח שבלאגוייביץ' התרשם מאוד מתמיכתה של אופרה וינפרי בבחירתו של ברק אובמה, עד שהוא שקל להציע לה את מושבו הפנוי של אובמה בסנאט של ארצות הברית. בלאגוייביץ' סיכם את הסיבות להצעתו זו במספר תוכניות טלוויזיה:
דבר ראשון, היא ככל הנראה האדם שהועיל יותר מכולם לבחירתו של ברק אובמה לנשיאות. היא דמות גדולה מהחיים באמריקה וברחבי העולם. יש לה עמדה ותמיכה רחבה ברחבי אמריקה ...יש לה קול חזק יותר מכל מאה הסנאטורים גם יחד. ואם היא תהיה סנאטורית, היא תהיה הקול של התוכנית של אובמה, שבה היאת תומכת, והיא תהיה בעמדה שבה היא תוכל ליישם אותה באופן בל יאמן. ברור שלא ניתן לקנות אותה. ולפי מיטב שיפוטי, ברור שלמעשה היא אישה מרשימה וחביבה מאוד.[48]מצד שני, מה הסיכוי שהיא תוותר על מה שהיא עושה בשביל זה? אני מתכוון, להיות סנאטורית זה עניין גדול, אבל זה לא בשביל אופרה".[49]
וינפרי ציינה שאף על פי שהיא לא הייתה מעוניינת, היא חשה שהיא הייתה מסוגלת להיות סנאטורית.[50]
הפרשן הפוליטי כריס מתיוס שיבח את הרעיון של בלאגוייביץ', ואמר שבמהלך אחד זה יגרום לגיוון של הסנאט ויעלה את מנת המשכל של חבריו. בהמשך הוא פירט יותר ואמר:
כל מי שלא חושב שווינפרי תהיה סנאטורית גדולה, מאילינוי או מכל מקום אחר, הוא משוגע. היא מסתדרת עם כולם. היא מחברת בין אנשים. היא מוצאת מכנה משותף. היא הרבה מעבר לפוליטיקת הגזע שלפני עשרים שנה. עד כה היא מקדימה הרבה אנשים ביחסי אנוש. והיא מקשיבה ...אני חושב שהיא שם למעלה עם ויל רוג'רס (אנ') ובוב הופ וכמה מאישי הציבור הגדולים ביותר שלנו במאה האחרונה.[51]
לאחר שבלאגוייביץ' איים להפסיק את יחסי אילינוי עם בנק אוף אמריקה על רקע סגירת מפעל בשיקגו, הוא נעצר ב-9 בדצמבר 2008 בביתו, בהוראת התובע הפדרלי פטריק פיצג'רלד, על ידי סוכנים פדרליים, והואשם בשחיתות. מחלקת המשפטים של ארצות הברית הגישה קובלנה שהוא לכאורה קשר קשר למעשה שוחד, כולל ניסיון "להשיג טובת הונאה אישית ...באמצעות שימוש מושחת" בסמכותו להחליט על איוש המושב בסנאט של ארצות הברית שהתפנה בעקבות בחירתו של ברק אובמה לנשיאות, בטענה שבהאזנת סתר עלה שבלאגוייביץ' דן ברצונו להשיג משהו בתמורה למינוי מחליפו של הנשיא הנבחר. לאחר מאמצים לבדוק את זהות המועמד, הוא מינה את התובע הכללי לשעבר של אילינוי, רולנד בריס בערב ראש השנה 2009. לאחר כמה התנגדויות שהובעו באמצע ינואר, אויש המושב ובריס החל לכהן כסנאטור.[52] משפטו של בלאגוייביץ' נקבע ל-3 ביוני 2010, פיצג'רלד הכריז על סעיפי האישום ואפיין את מעשיו של המושל כניסיון למכור את המושב הפנוי לכל המרבה במחיר.[53]
בית הנבחרים והסנאט של אילינוי פעלו במהירות כדי להדיח את בלאגוייביץ' מתפקידו על שימוש לרעה בסמכותו ובשחיתות. ב-8 בינואר הצביע בית הנבחרים ברוב של 114 תומכים מול מתנגד אחד ושלושה נמנעים להדיח את בלאגוייביץ'.[54] האישומים שהובאו בפני הבית הדגישו את השימוש לרעה לכאורה של המושל ואת ניסיונותיו לכאורה למכור אישורים חקיקתיים או צעדי וטו, ומינויים מטעם המושל כולל זה של המושב בסנאט של אובמה שהתפנה. בלאגוייביץ' הוקלט על ידי ה-FBI באומרו "יש לי את הדבר הזה, וזה דבר מזוין ששווה זהב. אני לא מוותר על זה בשביל שום דבר מזוין".[55]
ב-27 בינואר 2009 החל בלאגוייביץ' במערכה מתוקשרת שתוכננה על ידי העיתונאי גלן זליג. במהלך מערכה זו, שנמשכה יומיים, הוא הופיע בתוכניות הטלוויזיה "היום" (Today), בוקר טוב אמריקה, "התוכנית המוקדמת" (The Early Show), "ההשקפה" (The View), מספר תוכניות ברשתות פוקס ניוז, CNN ו-MSNBC, שם הוא טען לחפותו ועמד על כך שהוא יצא זכאי.
ב-29 בינואר הודח בלאגוייביץ' מכהונתו ונאסר עליו לתמיד לכהן בשום משרה ציבורית באילינוי, זאת לאחר הצבעה של הסנאט של אילינוי שהתקבלה פה אחד לאחר ש-59 סנאטורים הצביעו בעד. סגן המושל שלו, פאט קווין הושבע במקומו כמושל הבא של אילינוי.[56] למשפט ההדחה וההעברה מהתפקיד של בלאגוייביץ' לא הייתה שום השפעה על הגשת כתב האישום נגדו בבית המשפט הפדרלי של המחוז הצפוני של אילינוי, שכן הליך ההדחה הוא הליך פוליטי, בניגוד לעונש הפלילי, ובמקרה הזה הוא עונש שהוטל על ידי מדינת אילינוי.
לאחר הדחתו על ידי הסנאט, הופיע בלאגוייביץ' בתוכנית לייט נייט (אנ') עם דייוויד לטרמן ובדיילי שואו עם ג'ון סטיוארט, שם הוא הצהיר מחדש על חפותו וטען שהחלטת בית המחוקקים של אילינוי להדיחו מתפקידו נבעה ממניעים פוליטיים, זאת בשל אי-רצונו להעלות מיסים. הוא האשים את יורשו בתפקיד פאט קווין, בשימוש מוגזם בכספי המדינה לצרכים אישיים. דוח שפורסם מאוחר יותר על ידי משרד המושל הראה שרוב הוצאות הנסיעה של קווין שולמו על ידו ושקווין מעולם לא קיבל את הסכום של 32 דולר לארוחות שמגיעים לו על פי חוק.[57]
בלאגוייביץ' ניסה לסגור עסקה לככב בעונת קיץ 2009 של תוכנית המציאות של רשת NBC "אני ידוען... תוציאו אותי מכאן!" (I'm a Celebrity...Get Me Out of Here!) הוא הגיש בקשה לשופט שדן בעניינו להקל על מגבלות התנועה שלו כדי שהוא יוכל לנסוע לקוסטה ריקה כדי להופיע בתוכנית, בטענה שמשפחתו זקוקה לכסף. בקשתו נדחתה רשמית על ידי השופט הפדרלי המחוזי ג'יימס זגל, שגילה רגישות למצבו הפיננסי של בלאגוייביץ', אך ציין כי "אני לא סבור שנאשם זה מבין, ואני לא חושב שהוא יכול להבין... את המצב שהוא נקלע אליו". השופט זגל ציין גם שבלאגוייביץ' חייב להכין את הגנתו.[58] על אף פסיקה זו, הביעה רשת NBC עניין בניהול משא ומתן עם השופט לאפשר לבלאגוייביץ' להיות חלק מהתוכנית. רעייתו מילאה את מקומו בתוכנית, ששידורה החל ב-1 ביוני 2009.[59] הוא אמר לעיתונאי שראיין אותו שהיה לו קשה לצפות באשתו אוכלת טרנטולה בשידור, אך העיר שרצונה להשתתף בתוכנית הייתה "צעד של אהבה", שכן היא הרוויחה כספים כדי להקל על מצבם הכספי הקשה.[60]
ב-13 ביוני 2009 כיכב בלאגוייביץ' במחזמר של קבוצת האימפרוב The Second City "רוד בלאגוייביץ' כוכב עליון". הוא שיחק במחזמר כדי לתמוך בגוף הצדקה "קבוצת הגילדה" משיקגו, המסייע לאנשים המתמודדים עם מחלת הסרטן.[61]
ב-19 ביולי החל בלאגוייביץ' להנחות בתחנת הרדיו WLS משיקגו, תוכנית רדיו בת שעתיים ששודרה אחת לשבוע בצהרי יום ראשון.[62] קודם לכן, במרץ אותה שנה, הוא התארח בתוכנית הבוקר של דון וויד ורומה באותה תחנת רדיו. ביוני 2010 השעתה תחנת הרדיו באופן זמני את שידור התוכנית עקב התנהלות משפטו של בלאגוייביץ'.[63]
ב-8 בספטמבר 2009 יצאה לאור האוטוביוגרפיה של בלאגוייביץ', "המושל: האמת מאחורי השערורייה הפוליטית שממשיכה לזעזע את האומה" במכירה באמזון כספר אלקטרוני באמזון קינדל.[64]
בלאגוייביץ' הופיע בעונה התשיעית של התוכנית המתמחה באביב 2010, בטענה שיש לו את "המיומנות ואת הידע להביא דברים לידי גמר". כוכב ומפיק הסדרה דונלד טראמפ שיבח את "האומץ והתעוזה העצומים" של בלאגוייביץ', וחזה שהוא יהיה אחד מהכוכבים הבולטים בתוכנית. בסופו של דבר פיטר טראמפ את בלאגוייביץ' בפרק הרביעי של העונה ששודר ב-4 באפריל 2010.[65]
בראיון שנתן למגזין אסקווייר בינואר 2010, אמר בלאגוייביץ' בנוגע לנשיא אובמה, "כל דבר שהוא אומר מופיע על הטלפרומפטר. אני שחור יותר מברק אובמה. אני כמו נעל מצוחצחת. גדלתי בדירה של חמישה חדרים. לאבי הייתה מכבסה באזור של הקהילה השחורה לא רחוק מהמקום בו הוא גר. ראיתי את הכל צומח". עד מהרה הוא נסוג מאמירת הביטוי "שחור יותר", באומרו שבחירת המילים שלו הייתה גרועה, אך הוא עמד מאחורי אמירתו ש"התסכול הוא אמיתי, והתסכול הוא שעדיין, היום, האנשים הממוצעים לא זוכים ליחס הגון".[66]
באוגוסט 2010 הופיע בלאגוייביץ' בכנס החובבים Wizard World Chicago, שם הוא שוחח עם המשתתפים והצטלם איתם. הוא דרש סכום של 50 דולר לחתימה ו-80 דולר לתצלום. הוא גם קיים ראיון טלוויזיוני הומוריסטי עם אדם וסט.
באפריל 2009 הוגש לחבר מושבעים גדול כתב האישום נגד בלאגוייביץ'.[67] רוב סעיפי האישום היו קשורים לניסיונות למכור את המושב בסנאט שהתפנה בעקבות בחירתו של אובמה לנשיאות.[68] ב-17 באוגוסט 2010 הוא הורשע בסעיף אחד מתוך ה-24 שהוגשו נגדו, על כך ששיקר ל-FBI, וחבר המושבעים לא הצליח להגיע לידי החלטה ב-23 סעיפי האישום האחרים. ההגנה לא זימנה ולו עד אחד, בטענה שהתביעה לא הוכיחה את האשמה. בשל העובדה שחבר המושבעים לא הסכים על שאר הסעיפים, הם הוכרזו כעיוות דין. תוך 15 דקות לאחר הכרזה זו, הודיע צוות התביעה שהם בהחלט ידרשו קיום משפט חוזר על 23 סעיפי האישום הנותרים. הדיון הבא נקבע ל-23 באוגוסט 2010.
במשפט החוזר הפחיתה התביעה את מספר סעיפי האישום, וב-27 ביוני 2011 נמצא בלאגוייביץ' אשם ב-17 מתוך 20 סעיפי האישום הנותרים, נמצא זכאי בסעיף אחד, ובשני סעיפים לא הוצא פסק דין.[69] מבין הסעיפים בהם הוא הורשע נמנו כל הסעיפים שנגעו לפרשת המושב בסנאט ובנוגע למעשי הסחיטה שנגעו למימון המדינה לבית החולים לילדים ולמסלול המרוצים. עם זאת, הוא זוכה מסעיפי האישום שנגעו לסחיטת אגרת הכבישים ומסעיף האישום שנגע לניסיון לסחוט את רם עמנואל.[70]
ב-15 במרץ 2012 החל בלאגוייביץ' לרצות את עונשו בבית הסוהר הפדרלי שבאינגלווד, קולורדו.[71] הוא היה אמור לרצות לפחות 85 אחוזים מתקופת מאסרו, כלומר 12 שנים, שלאחריהן, במרץ 2024, הוא היה זכאי לבקש שחרור מוקדם בגין התנהגות טובה.
בלאגוייביץ' היה מושל אילינוי הרביעי שריצה עונש מאסר בבית כלא פדרלי לאחר אוטו קרנר, דן ווקר וג'ורג' ראיין.[72]
בלאגוייביץ' ערער על הרשעתו, בטענה להטיה שיפוטית ולזיהום דעותיהם של חבר המושבעים. הוא גם טען במשך זמן רב שהייתה עדות קריטית שלא נשמעה מעולם בבית המשפט, כולל עדות והקלטות שיחות טלפון שהשופט זגל לא התיר להשמיע במהלך המשפט. נטען גם שהעדות של בלאגוייביץ' עצמו הוגבלה עקב פסיקות השופט.
ביולי 2013 הגיש בלאגוייביץ' ערעור בבית המשפט הפדרלי השביעי לערעורים של ארצות הברית בשיקגו בו הוא ערער על ההרשעה בשחיתות ועל אורך תקופת מאסרו.[73] מותב של שלושה שופטים שמע את הטיעונים בתיק בדצמבר אותה שנה. ביולי 2015 ביטל בית המשפט פה אחד חמישה סעיפי הרשעה בשחיתות, כולל הסעיף בניסיון למכור את המושב בסנאט של הנשיא אובמה, אך הותיר על כנם את שאר הסעיפים.[74] בית המשפט דחה את בקשתו של בלאגוייביץ' שערעורו יישמע בהרכב המלא של בית המשפט, ובמרץ 2016 דחה בית המשפט העליון של ארצות הברית את בקשתו של בלאגוייביץ' לצו עיון מחדש.[75]
באוגוסט 2016 התנהל שימוע בבית המשפט הפדרלי המחוזי לקציבת עונשו של בלאגוייביץ' מחדש. השופט זגל הטיל מחדש את אותו עונש של 14 שנות מאסר שהוא הטיל על בלאגוייביץ' ב-2011. השופט הכיר בסבל שעבר על משפחתו של בלאגוייביץ' ועל התנהגותו הטובה של בלאגוייביץ' כאסיר, אך עדיין מצא את התנהלותו המושחתת כראויה לעונש של 14 שנות מאסר.[76] פרקליטיו של בלאגוייביץ' עתרו לבית המשפט הפדרלי השביעי, אך כשלו, והגישו ערעור נוסף ב-3 בנובמבר 2017 לבית המשפט העליון של ארצות הברית.[77] במקביל המשיך בלאגוייביץ' להאבק בהרשעתו ובעונשו בתקשורת.[78][79] רעייתו פטי הצטרפה אליו במאמצים למשוך את תשומת לב התקשורת לעניינו ולביקורת על מערכת השיפוט הפדרלית.[80] ב-16 באפריל 2018 דחה בית המשפט העליון של ארצות הברית את בקשתו של בלאגוייביץ' לשמיעת ערעורו, הפעם השנייה בשנתיים.[81]
ב-31 במאי 2018, שעות ספורות לאחר שהעניק חנינה נשיאותית לדינש ד'סוזה, אמר הנשיא דונלד טראמפ לכתבים שהוא שוקל להמתיק את עונשו של בלאגוייביץ' (מבלי לחנון אותו) וכן לחנון את מרתה סטיוארט. טראמפ תיאר את גזר דינו של בלאגוייביץ' כבלתי הוגן, באומרו שאמירותיו של בלאגוייביץ' על כך שהוא העשיר את עצמו היו מטופשות, אך גם סוג של דברים "שפוליטיקאים רבים אמרו".[82] ב-5 ביוני אותה שנה הגיש בלאגוייביץ' בקשה לנשיא טראמפ להמתקת עונשו.[83] באוגוסט 2019 העיר טראמפ בפני כתבים שהוא בהחלט שוקל להמתיק את העונש.[84]
ב-18 בפברואר 2020 החליט טראמפ על המתקת עונש המאסר של 14 השנים של בלאגוייביץ'. הוא מחק את העונש, אך לא את ההרשעה. "אני לא מכיר אותו היטב, פגשתי אותו מספר פעמים, הוא היה לזמן קצר בהמתמחה לפני שנים, נראה כאדם מאוד נחמד, לא מכיר אותו, אך הוא ריצה שמונה שנים בכלא, ויש לו עוד זמן להיות שם". אמר טראמפ לכתבים.[85] כמה מקורות עיתונאיים ציינו שבנוסף להיכרות בין טראמפ לבלאגוייביץ' ב"המתמחה", טראמפ והארגון שלו תרמו למערכות הפוליטיות של בלאגוייביץ', כולל למסע הבחירות שלו למשרת המושל ב-2002.[86]
באותו יום שוחרר בלאגוייביץ' מהכלא, וטס לביתו בשיקגו באותו לילה. בדברו עם כתבים לאחר שחרורו, הוא הצהיר, "אני אסיר תודה לנשיא טראמפ, ואמשיך להיות כזה כל עוד אני חי". הוא אמר שטראמפ היה "אדם קשוח וגלוי לב, אך גם טוב לב", והכריז על עצמו כ"טראמפ-וקרט".[87] ביום המחרת קיים בלאגוייביץ' מסיבת עיתונאים בביתו בשיקגו, בה הוא המשיך להתריס נגד הרשעתו, תיאר את עצמו כ"אסיר פוליטי", והבטיח לעשות שימוש בהתנסותו בבית הסוהר כדי לתקן את מערכת המשפט הפלילי הקלוקלת".[88]
מנהיג סיעת הרפובליקנים בבית הנבחרים של אילינוי, ג'ים דרקין, מתח ביקורת על החלטת הנשיא להמתיק את עונשו של בלאגוייביץ', בציינו שבלאגוייביץ' היה "נוכל על סטרואידים" כאשר הוא "עשה שימוש לרעה בתפקידו", ושלטראמפ "לא היה אכפת מתושבי אילינוי עד נובמבר".[89] בעקבות המתקת העונש, מצאה נציבות הרישום והמשמעת של עורכי הדין באילינוי שבלאגוייביץ' היה מעורב ב"דפוס של התנהלות בלתי ישרה ומאכזבת" והמליצה בפני בית המשפט העליון של אילינוי לשלול את רישיון עריכת הדין שלו.[90] ב-18 במאי 2020 שלל בית המשפט העליון של אילינוי באופן רשמי את רישיון עריכת הדין של בלאגוייביץ'.[91]
באוגוסט אותה שנה הוכרז שבלאגוייביץ' יהיה נואם מרכזי באירוע גיוס כספים לטובת המועמד לחברות בסנאט המדינתי, הרפובליקני טום מקקלה. במטה מסע הבחירות של המועמד ציינו ש"מקקלה מקדם בברכה את בלאגוייביץ' לשולחן כדי לתת לנו נקודת מבט מבפנים כיד לעזור להבין את העומק של המנגנון של מדיגן וכיצד לשים קץ לשחיתות באילינוי".[92]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.