קתדרלת נאומבורג

קתדרלת נאומבורג
Naumburger Dom
	קתדרלת נאומבורג
	קתדרלת נאומבורג
אתר מורשת עולמית
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2018, לפי קריטריונים 1 ו-2
שטח האתר	18 דונם
שטח אזור החיץ	570 דונם
מידע כללי
סוג	קתדרלה לותרנית
על שם	פטרוס
מיקום	נאומבורג
מדינה	גרמניה
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	? – המאה ה־11
תאריך פתיחה רשמי	המאה ה־11
חומרי בנייה	סלע מסותת
סגנון אדריכלי	אדריכלות רומנסקית, אדריכלות גותית
מידות
אורך	95 מ'
רוחב	22.5 מ'
קואורדינטות	51°09′17″N 11°48′14″E
	www.naumburger-dom.de
	(למפת גרמניה רגילה) שטוטגרט מינכן ברלין קלן ברמן המבורג פרנקפורט הנובר דיסלדורף לייפציג דרזדן נירנברג קיל בון מגדבורג ארפורט רוסטוק מיינץ פרייבורג שוורין לוקס. הולנד בלגיה צרפת דנמרק צ'כיה פולין אוסטריה שווייץ הים הבלטי הים הצפוני קתדרלת נאומבורג

קתדרלת נאומבורג של פטרוס ופאולוס הקדושים (בגרמנית: Naumburger Dom St. Peter und Paul) היא קתדרלה פרוטסטנטית בעיר נאומבורג במדינת סקסוניה-אנהלט בגרמניה. הקתדרלה הייתה מרכז הדיוקסיה הקתולית של נאומבורג (Dioecesis Nuemburgensis) ובנייתה מתוארכת בעיקר למחצית הראשונה של המאה ה-13. היא אחד הבניינים החשובים ביותר של הסגנון הרומנסקי המאוחר בסקסוניה-אנהלט ותחנה על הדרך הרומנסקית (אנ').

עובדות מהירות אתר מורשת עולמית, שטח האתר ...

סגירה

קתדרלת נאומבורג נבנתה בסגנון בית מקהלה כפול, כלומר עם בית מקהלה משני הצדדים הצרים של הקתדרלה. בית המקהלה המערבי המפורסם נבנה לאחר אמצע המאה ה-13 ועם מסך הסורג המערבי ודמויות המייסדים מבית המלאכה של הפסל האלמוני המכונה "האומן מנאומבורג (אנ')", הוא אחד המבנים הגותיים הקדומים החשובים ביותר.

לאחר הרפורמציה הפרוטסטנטית מונה ניקולאוס פון אמסדורף (אנ') לראשונה באימפריה לבישוף פרוטסטנטי בשנת 1542. לאחר מותו של הבישוף האחרון יוליוס פון פפלוג (אנ') ב-1564, הדיוקסיה בוטלה והועברה לידי נסיכות הבוחר מסקסוניה, הכנסייה איבדה את תפקידה כמושב הבישוף. עם זאת, היא נותרה כנסייה של הקהילה הפרוטסטנטית. כיום הקתדרלה מנוהלת על ידי קרן – "תורמי הקתדרלה המאוחדת של מרסבורג, נאומבורג וקרן קולגייטה צייץ" (Vereinigten Domstifter zu Merseburg und Naumburg und des Kollegiatstifts Zeitz).

בשנת 2018 נוספה קתדרלת נאומבורג לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו. בהכרזה על אתר המורשת נכתב כי "הקתדרלה של נאומבורג, שהקמתה החלה בשנת 1028, היא עדות יוצאת דופן לאמנות ולאדריכלות מימי הביניים. המבנה הרומנסקי שלה, המוקף על ידי שני בתי מקהלה בסגנון גותי, מדגים את המעבר הסגנוני מהרומנסקי המאוחר לגותי הקדום. בית המקהלה המערבי, המתוארך למחצית הראשונה של המאה ה-13, משקף שינויים במנהגים הדתיים ובהופעת המדע והטבע באומנויות הפיגורטיביות. בית המקהלה והפסלים בגודל טבעי של מייסדי הקתדרלה הם יצירות מופת של הסדנה המכונה 'האומן של נאומבורג'".^[1]

טירת נאומבורג

בסביבות 1000 בנה אקהארד הראשון (אנ') המארקגראף של מייסן (מת 1002), כנראה האדם רב העוצמה ביותר בגבול המזרחי של האימפריה הרומית הקדושה, את טירתו החדשה בגובה 25 מטרים מעל הגדה הימנית של הנהר זאלֶה (אנ') ליד שפך הנהר אונשטרוט (אנ'). המקום קיבל את השמות Neweburg או Nuwenburg (טירה חדשה) ומאוחר יותר נאומבורג. המיקום הנוח בצומת של מספר דרכי סחר היה כנראה גורם מכריע בבחירת מקום זה.

זמן קצר לאחר מכן ייסדו בניו הרמן (אנ') ואקהארד השני (אנ') כנסייה קטנה (Stift) שהוקדשה למריה הקדושה בחלק המערבי של חומת הטירה, המוזכרת בכרוניקת הבישופים של מרסבורג כ-"praepositura noviter fundata" (כנסייה שהוקמה לאחרונה) בשנת 1021. בשנת 1028, בדרבונם של שני האחים, העביר קונרד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה את הדיוקסיה של צייץ לנאומבורג. האפיפיור יוחנן התשעה-עשר אישר את המעבר בדצמבר 1028. הסיבה שניתנה היא חוסר הביטחון של צייץ. מנזר קולגיאטי נותר בצייץ.

היסטוריית הבנייה של הקתדרלה

כנסייה רומנסקית מוקדמת

זמן קצר לאחר אישור העברת הדיוקסיה מצייץ לנאומבורג, כנראה באביב 1029, החלה בנייתה של קתדרלת נאומבורג הראשונה בסגנון רומנסקי מוקדם ממזרח לכנסייה. היא הוקדשה לפני 1044 בתקופת כהונתו של הונולד (Hunold), בישוף מרסבורג, שכיהן בשנים 1036–1050.

במהלך חפירות, התגלו יסודות הקתדרלה הראשונה מתחת לקתדרלה של ימינו. הקתדרלה הראשונה של נאומבורג הייתה בזיליקה בצורת צלב בת שלוש ספינות שהייתה קטנה מהקתדרלה של ימינו. בית המקהלה שלה לא הגיע לגמרי לקצה המזרחי של בית המקהלה הרומנסקי המאוחר. קירות הצד הסתיימו במערב במגדלים מרובעים קטנים בולטים, אשר יסודותיהם נמצאים כ-7 מטרים מזרחית לסורג המערבי הגותי של ימינו. בין המגדלים היה בית מקהלה בתוך אפסיס סגור קטן כשמתחתיו קריפטה. המגדלים היו מחוברים באמצעות קיר מערבי ישר, כך שאפסיס בית המקהלה לא נראה מבחוץ. השער הראשי היה קרוב לוודאי כבר אז בקיר הקצה הדרומי של הטרנספט. לקתדרלה הרומנסקית הקדומה נוסף אולם קריפטה בסביבות 1160–1170. קריפטה זו שולבה בבניין הקתדרלה החדש בסביבות 1210.

במקור הייתה הכנסייה הקולגיאטית של טירת אקהארד, הכנסייה על שם מריה הקדושה ממוקמת באתר של בית המקהלה המערבי של ימינו. שרידים של קירותיה השתמרו במגדלים המערביים.

בנייה רומנסקית מאוחרת

תחת הבישוף אנגלהרד (Engelhard, 1207–1242) החלה בניית בניין בסגנון רומנסקי מאוחר בסביבות 1210. הבניין החדש התחיל בספינה, כנראה משום שחלקיה המזרחיים של הקתדרלה נבנו לאחרונה בהקשר להתקנת הקריפטה. עם זאת, הבניין החדש של הספינה ננטש במהרה. במקום זאת, החלה בניית החלקים המזרחיים החדשים של הקתדרלה, ואז הבניין החדש המשיך בהדרגה מערבה. הקתדרלה החדשה, שקיימת עד היום, היא בזיליקת עמודים מקומרת עם בית מקהלה מזרחי, טרנספט מזרחי, מקום המצלב נפרד כמו גם קריפטה בת שלושה חלקים. על פי מקור מהמאה ה-18, הקתדרלה הוקדשה לבסוף ב-29 ביוני 1242.

בניית בית המקהלה המערבי הגותית המוקדם עם העבודות של אומן נאומבורג

ככל הנראה ביוזמתו של היינריך השלישי, מארקגראף מייסן (אנ') מבית וטין, החלה בניית בית המקהלה המערבי בסגנון הגותי המוקדם בסביבות שנת 1250, אם כי יש חוקרים הסבורים כי הבנייה יכולה הייתה להתחיל כבר בסביבות שנת 1245. ההשערה של ארנסט שוברט (Ernst Schubert) שבית המקהלה המערבי החליף את הכנסייה הקולגיאטית של הטירה הרומנסקית המוקדמת ממש מערבית לקתדרלה הפכה לאחרונה לבלתי סבירה בעקבות גילוי מסמכים חדשים.

בית המקהלה עם קמרון סקספרטייט נסגר במערב על ידי מצולע של חמש שמיניות. הבנייה הסתיימה ככל הנראה בסביבות 1260. בית המלאכה של בית המקהלה המערבי בנה את הקומה הראשונה העומדת בפני עצמה במגדל הצפון-מערבי של הקתדרלה ואז עבר למייסן.

בית המקהלה המערבי מופרד מהספינה של הקתדרלה על ידי קיר סורג בעיצוב משוכלל. עם קבוצת תבליטי הפסיון של ישו והצליבה בשער, זוהי אחת היצירות העיקריות של אומן נאומבורג (Naumburger Meisters), שעבד על הבניינים החדשים של הקתדרלות בנואיון, ריימס ואמיין, ואז אולי בקתדרלת מץ, אבל בוודאות היה פעיל בקתדרלת שטרסבורג ובקתדרלת מיינץ (אנ'). בזמן הקמתו, שימש הסורג להפרדה בין אדוני הכנסייה מהמשתמשים האחרים. לקבוצת הצליבה בשער יש חשיבות רבה בתולדות האמנות והדבקות הדתית. הכותרות של הארקדות העיוורות בבית המקהלה המערבי המעוצבות היטב והכמעט טבעיות כמעט ובקיר האחורי של מושבי המקהלה (הגבי) מאפשרות אפילו זיהוי בוטני של הצמחים השונים המוצגים.

השליטים והמייסדים המכהנים בעת הקמת הקתדרלה משולבים באפריז של הארקדה בתוך בית המקהלה המערבי. בהם האחים הרמן ואקהרד השני (כיתוב: "ECHARTVS MARCHIO", לטינית: "הרוזן אקהארד"), המארקגראפים של מייסן, ונשותיהם הידועות בעולם האמנות, אוטה (Uta von Naumburg) ורגלינדיס (Reglindis). דמויות המייסדים מתווכות בין העמודים לחלל הפנים באמצעות תנוחתם ומחוותיהם.

האומן מנאומבורג היה לא רק האדריכל של בית המקהלה המערבי, אלא כנראה גם הפסל המוביל. כנראה הוא תכנן את דמויות המייסדים מאבן חול גרילנבורג (אנ') ועבד על כמה מהן בעצמו. המייסדים הראשונים של קתדרלת נאומבורג, שמתו כ-200 שנה לפני הקמת בית המקהלה המערבי, מוצגים בעמדה בולטת. הם נקברו בבניין הקודם לקתדרלה של ימינו ובכנסיית הקולגיאטית הרומנסקית הסמוכה. דמויות המייסדים כוללות שמונה גברים וארבע נשים ששמותיהם מפורטים במכתב שכתב דיטריך השני, הבישוף של נאומבורג ב-1249. הייחודיות של דמויות המייסדים נעוצה בתיאור הריאליסטי של הבגדים שלבשו מצמר ומעור וכלי הנשק.

ניתן להסביר את הייצוג הייחודי של אנשים חילונים במקום שהיה שמור בדרך כלל לקדושים בזכות התרומות הגדולים שלהם לקתדרלה. הפסלים בבית מקהלה המערבי של נאומבורג החליפו את קברי המייסדים שננטשו במהלך בניית הקתדרלה בסגנון הרומנסקי המאוחר. כך טופלה ההנצחה למייסדי הקתדרלה ולכנסייה הקולגיאטית של אקהארד. היינץ ויסנר (Heinz Wießner) מייחס את יצירת דמויות המייסדים למארקגראף היינריך, שאותם יצר כהפגנה אמנותית של חסותו על קלויסטר הקתדרלה. עובדה זו מסבירה גם את נוכחותם של הפסלים המוצבים בתוך בית מקהלת הכנסייה האפיסקופלית. צביעת דמויות המייסדים התרחשה במאה ה-16.

שתי יצירות אמנות נוספות מהסדנה של אומן נאומבורג ממוקמות בבית המקהלה: קברו של הבישוף דיטריך השני (שכונה בעבר קברו של הבישוף הילדווארד) ופסל בגודל טבעי של דיאקון עם דוכן.

הרחבה של בית המקהלה המזרחי בסגנון גותי מאוחר

בסביבות 1330 הוחלף האפסיס בסגנון הרומנסקי המאוחר בבית מקהלה מלבני גותי רוחבי עם קצה מצולע 6/10. על התומכות בקצה בית המקהלה ובדרומה, הוצבו הדמויות הגדולות מהחיים של פטרוני הקתדרלה, ששוקמו או חודשו מאז מספר פעמים. הויטראז'ים בחלונות, שחלקם מימי בניית בית המקהלה, הם בעלי ערך אמנותי רב. הם מראים את הבתולות החכמות והטיפשות, את המידות הטובות והנביאים, ואילו סצנות מהפסיון, מחיי מריה, השליחים והנביאים מתוארות גם על דיסקות באיכות גבוהה מאוד מהשליש הראשון של המאה ה-15.

אלמנט יוצא דופן הוא תבליט של שני קופים המשחקים שחמט בכותרת עמוד על הקיר הצפוני של בית המקהלה המזרחי.

הסורג המזרחי הוא הדוגמה העתיקה ביותר ששרדה לסורג בתוך מבנה. הוא נבנה בסביבות 1230 כחלק מבניית הקתדרלה בסגנון הרומנסקי המאוחר. במפרץ האמצעי של הסורג יש מזבח מהמאה ה-19, בצד המדרגות התלולות מובילות דרך שתי דלתות קטנות לבית המקהלה.

שינויים בסגנון הגותי המאוחר

הקומות העליונות של המגדל הצפון-מערבי נבנו במאות ה-14 וה-15. כנראה לאחר שרפה בשנת 1532, חודשו החלקים העליונים של המגדלים המזרחיים וקושטו בצורות תחרת אבן גותית מאוחרת.

שינויים והתאמות אחרונים

הצתה מכוונת פגעה קשות בקתדרלה בשנת 1532. האש הרסה את הגגות, חלקים גדולים מהריהוט ושטחים גדולים של הבנייה. חלק מנזקי האש תוקנו סופית רק במאה ה-19.

בשנים 1711 ו-1713 קיבלו המגדלים המזרחיים כיפות בארוק עם פנסים. במקור היו להם כנראה גגות אוהל דו-צדדיים כמו של כנסיית פרייבורג השכנה. ריהוט הבארוק העשיר משנות ה-30 של המאה ה-18 הוסר על ידי רסטורציה טהרנית משנת 1874 עד 1878. לאחר 1884 הושלם המגדל הדרום-מערבי בסגנון נאו-גותי. גגות הצריח גם הם מסוף המאה ה-19. צייר הזכוכית אוטו לינמן (Otto Linnemann) יצר חמישה חלונות בשנת 1903 ועוד אחד במעבר הצדדי עם שלטי אצולה בשנת 1926. המסמכים על כך נמצאים בארכיון לינמן.

בשנים 1960–1968 שופצה הקתדרלה לחלוטין. נערכו חפירות מקיפות. לאחר שנת 1989 כוסו כל גגות הכנסייה וקפלת שלושת האמגושים (Dreikönigskapelle). לקתדרלה של ימינו אורך כולל של 95 מטר ורוחב של 22.5 מטר.

שרידים של הקלויסטר הקודם בצד הצפוני

מבני הקלויסטר הישנים והקלויסטר היו מצפון לכנסייה. חלקים מהאגף המזרחי של מתחם הקתדרלה בסגנון רומנסקי קדום נחפרו בשנים 1961–1965. הקשתות והצלעות שנשתמרו על הקיר הצפוני של הכנסייה ושרידי קפלה, שנבנתה, מקורם בבנייה רומנטית מאוחרת של הקלויסטר, שנהרס בתקופה לא ידועה, כנראה במאה ה-18.

קלויסטר בסגנון רומנסקי מאוחר בצד הדרומי

בצד הדרומי של הקתדרלה יש מתחם נוסף, במידה רבה בסגנון רומנסקי מאוחר. מכיוון שיש עדויות שהוא לא היה קיים בשנת 1244, הוא בוודאי נבנה במחצית השנייה של שנות הארבעים. קמרון צלעות צויר בסביבות 1270. בעוד שהחלקים המזרחיים והצפוניים נשמרו במידה רבה בצורה הרומנסקית המאוחרת, רק שרידים מהם שרדו בחלקים המערביים והדרומיים. אגפים אלה הן בעיקר מהסגנון הגותי המאוחר והוחלפו במידה ניכרת במאה ה-19. קיומן המקורי של שני קלויסטרים הוא מדהים וקשור לשני המנזרים שהיו בכנסייה. המתחם הצפוני שימש ככל הנראה לראשונה לכמרים של הקתדרלה, אחר כך לאלו של כנסיית מריה, לאחר שהמתחם הדרומי נבנה עבור אנשי הדת של הקתדרלה.

קפלת שלושת האמגושים

קפלת שלושת האמגושים בסגנון הגותי המאוחר בצד המזרחי של המתחם הושלמה בשנת 1416. בונה הקפלה היה הבישוף גרהרד השני פון גוך (Gerhard II von Goch‏; 1409–1422). נגרם לה נזק כבד בשרפה בשנת 1532 ואז שימשה, לפחות המרתף, למטרות חילוניות שונות (מחסן, בית סוהר, תחנת כיבוי אש). על פי החפירות, הייתה במקום קפלה בסגנון רומנסקי מוקדם מהמאה ה-11, ונשמרו חלק משרידי החומה בפינה הצפון-מערבית. היא הייתה רק קצת יותר קטנה והייתה בת שתי קומות. בחדר התחתון היה אפסיס פנימי קטן במזרח והיא שימשה כקפלה הפרטית של בישוף נאומבורג. הבניין החדש בסגנון גותי מאוחר הוא גם דו קומתי עם שני מפרצים בכל קומה. הקפלה התחתונה, שעברה שינויים מאוחר יותר מספר פעמים, הייתה בחסות ניקולאוס הקדוש, העליונה עם קמרון הכוכבים הייתה, כמו כנראה בבניין הקודם, מוקדשת לשלושת האמגושים. מחוץ לקיר המזרחי יש קבוצת דמויות המתארות את סגידת האמגושים לישו התינוק. בקפלת שלושת האמגושים מוצג מחזור חיי ישו מאוסף האמנות של הכומר עמנואל כריסטיאן לברכט פון אמפך, שנוצר על ידי אמנים שונים מסגנון תנועת הנצרתיים על פי המפרט שלו.

כנסיית קהילת מריה

כנסיית קהילת מריה (Marienpfarrkirche) שוכנת מדרום-מערב לקתדרלה באגף הדרומי של הקלויסטר. הבניין הקודם נחפר בחלקו, אך גילו עדיין לא נקבע. השתמרו בית המקהלה ושרידי הקירות החיצוניים של בניין חדש בסגנון גותי גבוה שתועד בשנת 1343. הכנסייה נוסדה ככל הנראה יחד עם הכנסייה האפיסקופלית ככנסיית הקהילה של קהילת הקתדרלה. בשנת 1329 הוא ניתנה לקתדרלה לשימוש חופשי. לאחר השריפה של 1532 היא נותרה בהריסות. החדר המשמש כיום ככנסיית חורף נבנה כגימנסיה במקום הספינה בתחילת המאה הקודמת. במהלך התערוכה הממלכתית בשנת 2011, קיבלה כנסיית קהילת מריה גם עוגב.

קפלת אליזבת

קפלת אליזבת היא חדר מרובע בקומת הקרקע של המגדל הצפון-מערבי, המוקדש לאליזבת מתורינגיה. בשנת 2007, לרגל יום הולדתה ה-800 של אליזבת, הוא הונגש שוב מפנים הקתדרלה ומשמש כ"חדר דממה" (Raum der Stille). בנוסף למזבח, הוא מכיל פסל של אליזבת מסביבות 1235 ושלושה חלונות ויטראז'ים שתוכננו בשנת 2007 על ידי הצייר הידוע ניאו ראוך (אנ'), נציג אסכולת לייפציג החדשה (אנ'). שלושת החלונות מציגים סצנות מחייה של אליזבת והם נקראים "פרידה של אליזבת מבעלה לפני שיצא לדרך במסע הצלב", "תורמת בגדים לנזקקים" ו"דואגת לחולים".

לא הרבה השתמר מפנים הקתדרלה, לא מעט בגלל השרפה בשנת 1532, הכיבוש השוודי והעיצוב המחודש הרדיקלי של הקתדרלה. מעט הרהיטים ששרדו נשמרים בחלקם בקתדרלה ובחלקם בכספת האוצרות של הקתדרלה שזה עתה הוקמה.

מזבחות

לקתדרלת נאומבורג יש עדיין כמה מזבחות. המזבח הראשי נמצא בבית המקהלה הגבוה. בקפיטריה יש כיום תבליטי אבן שמקורם מהמזבח הקודם של הקדושים פליקס ואדאקטוס. מזבח הצלב היה בעבר כרגיל בספינה. הוא הוחלף במאה ה-19 במזבח הקטן במפרץ האמצעי של הסורג. שני מזבחות נוספים ניצבים על הקירות המזרחיים של זרועות הטרנספט. על המזבח בטרנספט הצפוני נמצא קישוט מזבח מבית המלאכה של גאורג למברגר, בטרנספט הדרומי קישוט מזבח של מריה סביב שנת 1500. מזבח נוסף נמצא בקצה המערבי של הספינה הצדדית הדרומית.

המזבח הראשי השתמר גם בבית המקהלה המערבי. מזבח נוסף נמצא על במת הסורג המערבי. בנוסף השתמרו כמה מזבחות בקפלות הקתדרלה.

מרבית הקישוטים מאחורי המזבחות אבדו לאורך זמן. שרידי הריהוט מוצגים היום בכספת האוצרות של הקתדרלה.

פסלים

בנוסף לפסלים מבית המלאכה של אומן נאומבורג, ישנם פסלים חשובים נוספים בקתדרלה. בולט במיוחד הוא פסלה של אליזבת הקדושה מתורינגיה בקפלה בקומת הקרקע של המגדל הצפון-מערבי משנת 1235. זהו אחד הייצוגים הציוריים העתיקים ביותר של הקדושים.

בכיכר שמול הכניסה לכנסייה יש מזרקה המוקדשת ל"אקהארד השני".

מושבים ודוכנים

במקום המצלב ישנם עדיין מושבים, שחלקם מתוארכים לבניית הקתדרלה בסגנון הרומנסקי המאוחר. כמו כן יש מושבים מתחילת המאה ה-15. בנוסף, בקתדרלה נשמרים דוכנים מסביבות 1260, שאולי היו שייכים לריהוט המקורי של בית המקהלה המערבי.

באמצע המושבים הישנים שלושה שולחנות קריאה מהמאה ה-15. שני שולחנות קריאה מיועדים לקוראים ולעורכים עם משטחי עבודה מנוגדים. כמה מתקנים הניתנים לנעילה לאחסון כלים משולבים מתחת למשטח העבודה של כל שולחנות הקריאה.

קברים

מצבות רבות נשמרו בקתדרלה ובמתחם. התאריך העתיק ביותר מהמאות ה-13 וה-14. רבים מציגים תבליטים של הנפטרים, ברובם יש כתובות. העיצוב שלהם מאפשר סקירה טובה מאוד על התפתחות פיסול הקברים מאז המאה ה-13 במרכז גרמניה. בבית המקהלה המזרחי נמצא לוח המצבה המעוצב בצבעוניות והשמור היטב של הבישוף דיטריך השני ממייסן. פריט מקברו, הקצה העליון של מטה הבישוף עשוי שנהב, ניתן לראות בחדר נפרד (תערוכת מזבחות, פסלים וכו').

עוגב ופעמונים

העוגב בקתדרלה נבנה על ידי חברת אולה (Eule) ב-1983. בקתדרלה יש ארבעה פעמונים שנוצקו בשנים 1502,1503, 1600 ו-1752.

מדיה וקבצים בנושא קתדרלת נאומבורג בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של קתדרלת נאומבורג
Naumburg Cathedral - UNESCO World Heritage Site, סרטון באתר יוטיוב
Naumburg Cathedral – אתר אונסק"ו
Naumburg-Online.de (בגרמנית)

[1]
Naumburg Cathedral

פנים הקתדרלה – מבט אל בית המקהלה המערבי

[UNESCO-1] [1]
Naumburg Cathedral

[1]