קרל רובין
אדריכל ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדריכל ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרל רוּבּין (באנגלית: Carl Rubin; 1899 – 7 בפברואר 1955) היה אדריכל ומתכנן בניין המשרדים הראשון בתל אביב, בית הדר.
 | |
| לידה |
24 ביוני 1899 גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
7 בפברואר 1955 (בגיל 55) |
| תחום יצירה |
אדריכלות |
| יצירות ידועות |
בית הדר, בית רבקה גרינוולד |
  | |
קרל (חיים) רובין בן יצחק נולד ב-1899 בשניאטין שבגליציה, תחת שלטון האימפריה האוסטרו הונגרית, ולמד אדריכלות בבירה וינה. בשנת 1920 החליט רובין לעלות לארץ ישראל והשתקע בתל אביב. במהלך שהותו הראשונה בארץ עבד רובין תחילה כשנתיים עם אלכסנדר ברוולד ולאחר מכן כשלוש שנים עם האדריכל ריכרד קאופמן. פעל בעיקר בתל אביב ותכנן מבני מגורים, גנים ומבני ציבור.
בשנת 1931 החל לעבוד במשרדו של האדריכל היהודי אריך מנדלסון שבברלין, במהלך עבודתו הושפע רבות מסגננו הייחודי של מנדלסון, והשפעה זאת ניכרת בעבודותיו.
בשנת 1932 החליט רובין לחזור לארץ והשתקע שוב בתל אביב. בתקופתו השנייה בארץ פתח רובין משרד אדריכלים משלו. בשנים אלו היה חבר ב"חוג הארכיטקטים" יחד עם זאב רכטר, אריה שרון ויוסף נויפלד. רובין היה אדריכל בולט ביישוב העברי, ועל עבודותיו החשובות נמנה בית הדר, שתוכנן ונבנה בין השנים 1938-1936. בית הדר הוא בניין המשרדים הראשון שנבנה בתל אביב והראשון שנבנה על קונסטרוקציית (שלד) פלדה, והוא עוצב בסגנון הבינלאומי.
עבודותיו של רובין בסגנון הבאוהאוס הובילו, יחד עם מבנים אחרים בסגנון זה, להכתרתה של תל אביב כאתר מורשת עולמית, וכ"עיר הלבנה". ב-1938 הוזמן לבגדאד, שם תכנן ארמון לרופאו הפרטי של המלך פייסל. בשנת 1941 תכנן יחד עם יצחק יעבץ את בית האוסף הארכאולוגי של האוניברסיטה העברית בירושלים בהר הצופים. בדמשק תכנן את בית העירייה בשנת 1943. המבנה האחרון שתכנן היה בית הספר אורט לטקסטיל ברמת גן.
קרל רובין נפטר בט"ו בשבט, תשט"ו (1955), לאחר מחלה קשה. נטמן בבית העלמין הישן בהרצליה. הותיר אישה, מרגוט.
קרל רובין תכנן מבנים בעיקר בסגנון הבינלאומי, ועבודותיו התרכזו בעיקר בתל אביב, ובהן:
