קניון ארנה הרצליה
קניון בהרצליה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קניון בהרצליה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קניון ארנה הרצליה הוא קניון בהרצליה, שבנוי לצדה של מרינה הרצליה.
הקניון מבפנים | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | מרכז קניות |
מיקום | הרצליה |
מדינה | ישראל |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | 2000–2003 (כ־3 שנים) |
תאריך פתיחה רשמי | 16 ביוני 2003[1] |
מידות | |
שטח | 106 דונם |
קואורדינטות | 32°09′48″N 34°47′47″E |
www | |
הקמת הקניון החלה בשנת 2000, בהשקעה של 153 מיליון דולר, והוא נחנך ב-16 ביוני 2003.[2] הוא הוקם במסגרת פרויקט "מרינה הרצליה", שהחל בפברואר 1988, עת פרסם מינהל מקרקעי ישראל מכרז להקמת המרינה במקום. על פי תנאי המרכז היזם ייבש שטח של 133 דונם, עליו ניתן להקים מלונות ומרכז תיירות, ובתמורה יממן תחילה הקמת מרינה עם 800 מקומות עגינה.[3] בזיכיון להקמת המרינה זכתה קבוצה בה היו שותפים, חברת ישרס (20%),[4] המיליארדר הדרום-אפריקאי נתן קירש (30%) וקבוצה בראשות איש העסקים מוטי זיסר (50%) באמצעות חברת הבנייה "מרכזי שליטה בע"מ".[5]
ביוני 1990, נתן שר הפנים אריה דרעי את האישור הסופי להקמת הפרויקט והבנייה החלה בפועל, לאחר שניתן אישור שהשטח לייבוש יגדל מ-133 דונם ל-147 דונם, השטח הנוסף הוגדר שטח לצורכי ציבור. בעת ההכרזה על תחילת הפרויקט הודיעה מוטי זיסר כי במקום יבנה מלון בן 400 חדרים, מרכז כנסים לכ-4,000 איש ו-1,100 יחידות נופש.[6] הקמת המרינה, שובר הגלים וייובש השטח הושלמה תוך שנתיים, עד סוף 1992. אך השלמת תוכנית המתאר המקומית וקבלת אישורי הבנייה במתחם התעכבו מספר שנים, עקב מחלוקת על היקף הבינוי. במקביל החלה חברת "מרינה הרצליה בע"מ" למכור את זכויות הבנייה במתחם ליזמים אחרים, ביניהם קבוצת האחים עופר, חברת אזורים, חברת אלמוג ים סוף של המלונאי אלי פפושדו וחברת קנדאל פיתוח. יזמים אלו החלו לתכנן ולמכור דירות מגורים במקום, אף על פי שלא ניתן לכך אישור, וחלקם עוד לפני התחלת הבנייה בפועל.[7][8]
בשנת 1993, חשף העיתונאי אריה אבנרי, בסדרת כתבות בשם "קומבינה במרינה" שפורסמה בעיתון ידיעות אחרונות, חשדות לשחיתות בהקמת המרינה, בין השאר בהליך הזכייה במכרז ובהגדלת זכויות הבנייה.[9] בעקבות כך נפתחה חקירת משטרה נגד ראש עיריית הרצליה אלי לנדאו, מוטי זיסר ואחרים, והם הועמדו לדין פלילי.[10] לאחר משפט שהתנהל מספר שנים זוכו מחמת הספק, אך עיריית הרצליה תבעה את חברת "מרכזי שליטה" על הפרת חוזה ובניית מתחם המרינה שלא לפי התוכנית המקורית[11] החשד העיקרי היה שהאישורים שנתנה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בראשות לנדאו, נתנו הקלות משמעותיות מתנאי המכרז המקורי תוך הגדלה משמעותית ביותר של רווחי היזמים.[12]
במאי 1999 רכש מוטי זיסר את מניות השליטה בחברת "אלסינט" (באמצעות קבוצת "אירופה ישראל" שהייתה בשליטתו), חברת טכנולוגיה רפואית ישראלית שמכרה את פעילותה, אך הייתה בעלת קופת מזומנים של כ-200 מיליון דולר. ומיד אחר כך העביר ל"אלסינט" בין היתר, את פרויקט "מרינה הרצליה".[13] לאחר העיכובים המשפטיים בהמשך פיתוח המרינה, החל זיסר בסיוע המזומנים שבקופת "אלסינט" בבניית הקניון,[14] בשטח שיועד בתוכנית המתאר של המרינה למלון בן 400 חדרים ומרכז כנסים, לכן נבחר השם "ארנה", מאחר שבמבנה תוכנן במקור אולם כנסים גדול. חלק מהקניון אכן הוקדש למתחם בידור,[15] ובין היתר כלל את מתחם הילדים "טורנדו",[16] אטרקציית יער גשם מלאכותי בשם "יערנה",[17] ומתחם בית קולנוע של רשת "רב חן" של חברת "תיאטראות ישראל". לקוח עוגן של הקניון בתחילת דרכו הייתה קבוצת סקאל, ששכרה 7,500 מ"ר מסך כל שטחי המסחר בקניון, במטרה להקים מספר חנויות עובר המותגים הבינלאומיים ששיווקה בישראל ועבור רשת מוצרי החשמל והאלקטרוניקה שלה.[18] המתחם שהקימה קבוצת סקאל בקניון נקרא "View" והוא שילב חנויות אופנה וספורט, אזור למופעי מוזיקה ובילוי, ולרכישת מזון ומשקאות.[19]
חודשים ספורים לאחר פתיחתו של הקניון, מספר המבקרים בקניון היה נמוך מהמצופה.[20] זאת לעומת תחזית אופטימית של זיסר עם פתיחתו, שחשב שהקניון ימשוך מבקרים מכל הארץ, בין היתר גם מאחר שהיה פתוח בשבת, ושיפקדו אותו כ-25 אלף מבקרים מדי יום בממוצע.[21] אולם הקניון סבל, בין השאר, מבעיית נגישות, הוא ממוקם הרחק מציר תנועה מרכזי, וכביש הגישה אליו עמוס מאוד, במיוחד בסופי השבוע.[22] בשנים שלאחר מכן פעל הקניון בהפסד תפעולי.[23]
בתחילת 2004 צולמה בקניון תוכנית הריאליטי "האקדמיה לצחוק". המתמודדים בתוכנית העתיקו את מגוריהם לאולפן שנבנה בתוך מתחם הקניון ועברו סדנאות ואימונים על ידי קומיקאים. המצלמות ליוו אותם בכל שעות היממה ובכל שבוע נפו הצופים את אחד המתמודדים. בהקמת האולפנים ומתחם המגורים בקניון הושקעו מיליון וחצי שקל.[24]
בפברואר 2007, לאחר שנקלע לקשיים כלכליים,[25] מכר זיסר את הקניון לחברת "מנופים פיננסים" שבבעלות ג'קי בן זקן ואברהם נניקשווילי, תמורת 130 מיליון דולר, כלומר בהפסד של 23 מיליון דולר על ההשקעה המקורית בו.[26] בן זקן הכריז ש"המטרה היא להפוך את הארנה לקניון הכי טוב במדינת ישראל".[27] לאחר הרכישה בוצע שיפוץ ומיתג מחדש של הקניון בעלות של כ-50 מיליון שקל,[28] כולל סגירת בתי הקולנוע והגדלת מספר החנויות.[29] בין היתר הושם דגש על תחום האופנה, ונעשה ניסיון למתגו כ"קניון האופנה של ישראל".[30] כמו כן נתן הקניון חסות לתוכנית "פרויקט מסלול".[30]
שיפוץ הקניון היה אמור להימשך כשמונה חודשים, אך נמשך יותר משנתיים והושלם בקיץ 2010. עקב העיכובים, במהלך שיפוצו למעלה מ-40 בתי עסק שפעלו בקניון, נטשו אותו. ומספר בעלי עסקים הגישו תביעה נגד הקניון.[31] כאשר במקביל השיפוץ הוסיף שטח ל-18 חנויות נוספות (על חשבון שטח בתי הקולנוע). בסיום השיפוץ הכריז ג'קי בן-זקן כי: "תוך שנתיים ארנה יהיה בין 3 הקניונים המובילים"[33] אולם באפריל 2014, בעלת הקניון חברת "ארנה גרופ" (לשעבר חברת "מנופים פיננסים") העריכה את שווי הקניון בכ-436 מיליון שקל, לאחר שבסיום השיפוץ בשנת 2010 הוערך בשויי של כ-640 מיליון שקל.[34] ובתחילת 2016, בדו"ח הכספי של "ארנה גרופ", הוערך שווי הקניון ב-319 מיליון שקל בלבד, לאחר שהתפוסה בו ירדה ל-81%.[35] במאי אותה שנה מכרה "ארנה גרופ" את הקניון ל"קרן ריאליטי" תמורת 335 מיליון ש"ח.[36] אחרי המכירה תבע איש העסקים רוני מאנה את "ארנה גרופ" על תשלום דמי תיווך בסך 6 מיליון שקל, שכביכול הייתה חייבת לו על המכירה.[37]
באפריל 2017 הודיעה קרן ריאליטי כי המבנה יחדל לשמש כקניון ויהפוך ל"מרכז עירוב שימושים", שיכלול בין היתר חללי עבודה משותפים, חדרי כושר ומרפאות. עם מסחר ומסעדות רק בקומות הקרקע. לשם שינוי המבנה שכרה קרן ריאליטי את שירותיו של האדריכל הבריטי, נורמן פוסטר, יחד עם משרד "ישר אדריכלים" בישראל.[38]
בינואר 2018 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הרצליה אישרה להפקדה את התוכנית החדשה לקניון. התוכנית שאושרה כללה בין היתר פתיחה של הקניון אל הסביבה, הסרת הגג המקורה והסבת המבנה מקניון סגור ל-6 רחובות מסחריים פתוחים.[39] באוקטובר 2018 אישרה את התוכנית הוועדה לשמירה על הסביבה החופית (שמטרתה, בין השאר, לשמור על הסביבה החופית לתועלת הציבור ולהנאתו).[40]
בעקבות מגפת הקורונה החליטה קרן ריאליטי לעבוד מיד רק על חלק מהתוכנית לשינוי המתחם, הריסת חלק מהמבנה במטרה לפתוח ציר מעבר בין הטיילת למרינה, שעובר דרך המתחם. השינוי יכלול יצירת ארבעה מעברים פתוחים במבנה, שיהוו שדרות שמיועדות להולכי רגל, עם חזיתות מסחריות וללא קורת גג.[41]
הקניון משתרע על פני שטח של כ-106 דונם, שבו 28 דונם של שטח מסחרי, במקור היו בו כ-110 חנויות, מסעדות ובתי קפה. עם זאת, המבנה הפנימי של הקניון שונה מספר פעמים במהלך השנים.
בשלב א' נבנו גם שני 2 בניינים, בהם 240 דירות, על גבו של הקניון, בצידו הצפוני.[42]
בדצמבר 2013 נחנך מעל חלקו הדרומי של הקניון בית מלון של רשת ריץ קרלטון[43] המלון הוקם על שטח בבעלות משותפת של חברת "תדהר", שחתמה על עסקת קומבינציה עם הבעלים המקוריים של הקניון, מוטי זיסר, כבר בשנת 2006.[44] ותחילה תוכנן המלון לקום תחת מותג מלונות נובו (Nobu) של השחקן רוברט דה נירו.[45] המלון כולל 82 דירות נופש ו–115 חדרי מלון. על פי התר הבנייה, רוכשי דירות הנופש יכולים לגור בדירה למשך לא יותר משישה חודשים בשנה, ובשאר הזמן צריכים להשכיר את היחידה לשימוש מלונאי. העסקה היקרה ביותר בפרויקט הייתה רכישת דירת פנטהאוז בקומה ה–12 והאחרונה של הבניין ב–13 מיליון שקל, שרכש איש העסקים יצחק מירילשוילי.[46]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.