קורבן עולה
אחד מסוגי הקורבנות שהיו מקריבים בבית המקדש / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קָרְבַּן עוֹלָה הוא אחד הקורבנות שהיו מקריבים בבית המקדש. קורבן עולה הוא מקבוצת הקרבנות הקרויים "קדשי קדשים" עליהם נהוגים דינים חמורים משאר הקורבנות. פעמים קורבן עולה בא כקורבן יחיד ופעמים כקורבן ציבור, פעמים הוא בא כחובה ופעמים כנדבה. קורבן עולה מובא מן הבהמה, או מן העוף.
מקרא | ספר ויקרא, פרק א'; ו', א'–ו' |
---|---|
משנה | מסכת זבחים, פרק ה', משנה ד' |
משנה תורה | ספר עבודה, הלכות מעשה הקרבנות, פרק ו' |
ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, עשה ס"ג ספר החינוך, מצווה קט"ו |
עולת בהמה באה מפרים (בקר), כבשים או עזים (צאן) ממין זכר. כאשר הקורבן בא מן העוף, ניתן להביא תור בוגר או גוזל של יונה, ממין זכר או נקבה. ביחד עם העולה מקריבים מנחת נסכים – סולת בלולה בשמן המוקטרת על אש המזבח, ויין הנשפך על גג המזבח.[1]
לפי הדעה המקובלת, הקורבן נקרא "עולה", משום שבניגוד לכל שאר הקורבנות – בשר העולה עולה כליל ונשרף באש על המזבח, ואין בו חלקים שנאכלים לכהנים או לבעלי הקורבן. במדרשים מובא פירוש אחר לשם "עולה" – מלשון "והעולָה על רוחכם היה לא תהיה"[2] – פסוק המדבר על מחשבתם של בני ישראל שלא לקיים את מצוות התורה, ומכאן שהעולה מכפרת על מחשבת הלב[3] (ראו להלן).