Loading AI tools
פיוט לסעודת שבת מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"צור משלו אכלנו" (או בקיצור "צור משלו") הוא זמר שנהגו לשיר בסעודת שבת, והתקבל בתפוצות ישראל. הזמר מבוסס על תוכנה של ברכת המזון. מחברו האלמוני חי כנראה לא יאוחר מן המחצית השנייה של המאה הארבע-עשרה בצפון צרפת בימי הביניים.[1]
צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַלְנוּ |
---|
צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַלְנוּ בָּרְכוּ אֱמוּנַי |
על אף שהפיוט התקבל ברוב הקהילות, יש שהתנגדו לשירתו, מחשש שבאמירתו יצאו ידי חובת ברכת המזון.[2]
הפיוט נכתב בקשר לברכת המזון. שלושת הבתים הראשונים שלו הם כנגד שלוש הברכות הראשונות של הברכה, והבית הרביעי-כנגד "כוס של ברכה", כוס יין שנוהגים לשתות אחרי הברכה.
ככל הנראה, הפיוט לא נכתב על השבת אלא על ברכת המזון בכלל, אך כיוון שבימי החול אין פנאי, נוהגים לשיר אותו בעיקר בשבתות, אף על פי שהשבת לא מוזכרת בפיוט.[3]
החוקר דב סדן[4] פירש את המילים "שבענו והותרנו כדבר ה'", כמדברות כנגד המן, כיוון שההקשר היחיד בו מופיע ציווי בתורה על הותרה הוא בהקשר למן- ”וְאֵת כָּל הָעֹדֵף הַנִּיחוּ לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד הַבֹּקֶר”[5]- וזוהי מצווה החלה רק בקשר לשבת.
הרב יהוסף שוורץ[6] הביא ראיה מפיוט זה שהגיית הקמץ בקרב יהודי אשכנז באותה תקופה הייתה דומה להגיית הפתח, כמו בהגייה הספרדית המקובלת בימינו, ואילו ההגייה הדומה לחולם, המקובלת בהגייה האשכנזית התפתחה בתקופה מאוחרת יותר. הראיה לכך היא מהחרוז "אמוני" (בפתח) ו"אדוני" (בקמץ) בפתיחת הפיוט.
הפיוט בנוי לפי סדר ברכת המזון, כאשר שלושת הבתים הראשונים מקבילים לשלוש הברכות הראשונות בברכת המזון, והרביעי עוסק ב"כוס של ברכה", כוס היין עליה מברכים את ברכת המזון במקרים מסוימים.
הבית הראשון מקביל לברכת "הזן", המדברת על כך שאלוהים זן את העולם כולו ונותן לחם לכל בשר.
הבית השני מקביל לברכת "נודה", המודה לה' על "ארץ חמדה טובה ורחבה שהנחלת לאבותינו", ועל המזון המשביע.
הבית השלישי מקביל לברכת "רחם", בה מבקשים מה' שירחם על עמו ועל ירושלים ויקרב את בניין המקדש.
הבית הרביעי והאחרון מדבר על בניין המקדש ועל כך שה' יתברך על כוס יין.
בספר כתר ראש של רבי אשר כהן,[7] מובא שהרב חיים מוולוז'ין הקפיד שלא לשיר צור משלו. אחרונים רבים הבינו שהטעם מנהג זה הוא שעל ידי השיר יוצאים ידי חובת ברכת המזון מדאורייתא, שכן מדאורייתא אין נוסח קבוע לברכת המזון. למרות זאת, המנהג ברוב הקהילות הוא שמותר לשיר אותו, ויש שלימדו זכות על המנהג.[8]
לחן פופולרי למזמור הוא כמעט זהה לשיר הלאדינו Los Bibilicos (יש גם גרסה באנגלית "A Swallow Song" - "הסנונית").
לחנים בעברית בוצעו על ידי אברהם פררה, נירה עדי,[9] אילנה אביטל וישנה גרסה בתרגום ללאדינו של יצחק לוי.
לחנים בולטים[דרוש מקור] במגזר החרדי הם ניגונו של רבי יצחק מוורקא אשר מושר בחסידות ויז'ניץ על הפיוט, ולחן נוסף של חסידות ויז'ניץ אשר נפוץ בין כליזמרים ברומניה ("Kandel's Hora").
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.