Loading AI tools
קבוצת איים באוקיאנוס השקט מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פּיטְקֵרְן (באנגלית: Pitcairn) היא קבוצת איים הכוללת את האי פיטקרן והאיים הנדרסון, דוסי ואונו; השייכת ליבשת אוקיאניה בדרום האוקיינוס השקט שנמצאת בחסות בריטית. באי פיטקרן 47 תושבים, רובם מצאצאיהם של המורדים מהספינה באונטי.[3] שאר האיים לא מיושבים.
| |||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |||
| המנון לאומי | המנון הממלכה המאוחדת | ||
|---|---|---|---|
| ממשל | |||
| משטר | הטריטוריות הבריטיות שמעבר לים | ||
| ראש הרשות המבצעת |
Mayor of the Pitcairn Islands  | ||
| Mayor of the Pitcairn Islands |
Charlene Warren-Peu | ||
| שפה רשמית | אנגלית ופיטקרנית | ||
| עיר בירה |
אדמסטאון 25°04′00″S 130°06′02″W (והעיר הגדולה ביותר) | ||
| רשות מחוקקת |
Island Council | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת | אוקיאניה | ||
| שטח יבשתי[1] | 47 קמ"ר (234 בעולם) | ||
| אזור זמן | UTC -8 | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | |||
| המרד על הבאונטי | 1790 | ||
| דמוגרפיה | |||
|
אוכלוסייה[2] (הערכה) | 50 נפש (239 בעולם) | ||
| צפיפות | 1.06 נפש לקמ"ר (236 בעולם) | ||
| כלכלה | |||
| מטבע | דולר ניו זילנדי (NZD) | ||
| שונות | |||
| סיומת אינטרנט | pn | ||
| קידומת בין־לאומית | 64 | ||
|
www | |||
  | |||
פיטקרן הוא מהאיים המיושבים המבודדים ביותר בעולם. האיים המיושבים הקרובים אליו ביותר הם איי מנגרבה, מרחק של 529 ק"מ, אי הפסחא, מרחק של 2,075 ק"מ וטהיטי במרחק של 2,325 ק"מ. ניו זילנד מרוחקת כ-5,000 ק"מ מהאי, וצ'ילה מרוחקת 5,333 ק"מ מהאי.
 | |
| האי פיטקרן והאיים הסמוכים | |
| יבשת | אוקיאניה |
|---|---|
| קואורדינטות | 54°36′N 2°00′W |
| שטח | |
| דירוג שטח | 81 |
| שטח | 243,610 קמ"ר [4] |
| אדמה | 241,930 קמ"ר (99.31%) |
| מים | 1,680 קמ"ר (0.69%) |
| גובה | |
| הנקודה הנמוכה | 0 מטר מתחת לפני הים (האוקיינוס השקט) |
| גובה ממוצע | 162 מטר |
| הנקודה הגבוהה | 347 מטר (ביג רידג') |
| מידע נוסף | |
| אורך קו החוף | 12,429 ק"מ |
| אורך הגבולות | 443 ק"מ |
| | |
מלבד האי המרכזי המיושב יש בסביבות פיטקרן עוד שלושה איים לא מיושבים: אונו (Oeno), הנדרסון (Henderson) ודוסי (Ducie). פיטקרן והנדרסון הם געשיים והאחרים הם אטולים.
האי היחיד המאוכלס בקביעות הוא פיטקרן, והוא נגיש רק באמצעות מזח הנמצא במפרץ באונטי. שטחו של פיטקרן הוא כ-4,500 דונם, מהם רק 360 דונם של קרקע מישורית. הנקודה הגבוהה ביותר בפיטקרן היא 347 מטר.
האי הנדרסון, המשתרע על 86% מכלל שטחה של הטריטוריה ומאופיין במגוון עשיר של בעלי חיים בחלקיו הפנימיים, ראוי אף הוא להתיישבות אנושית קטנה, למרות משאבי המים המתוקים הזעירים שבו. עם זאת, הגישה לרוב חלקי האי קשה עקב העובדה שחופיו מאופיינים בצוקי גיר תלולים ואלמוגים חדים. בשנת 1988 היה האי מועמד להיכלל כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. יתר האיים מרוחקים למעלה מ-100 קילומטרים, ואינם ראויים כלל למגורים.
| אי / אטול | סוג | שטח יבשתי
(קמ"ר) |
שטח כולל
(קמ"ר) |
אוכלוסייה
(אפריל 2022) |
קואורדינטות |
|---|---|---|---|---|---|
| דוסי | אטול | 0.7 | 3.9[א] | 0 | 24°40′09″S 124°47′11″W |
| הנדרסון | אי אלמוגים | 37.3 | 37.3 | 24°22′01″S 128°18′57″W | |
| אונו | אטול | 0.65 | 16.65[א] | 23°55′26″S 130°44′03″W | |
| פיטקרן | אי געשי | 4.6 | 4.6 | 47 | 25°04′00″S 130°06′00″W |
| בסך הכל (פיטקרן) | מדינה | 43.25 | 62.45 | 47 | 23°55′26″ - 25°04′00″S,
124°47′11″ - 130°44′03″W |
פיטקרן ממוקם דרומית לחוג הגדי, ונהנה ממזג אוויר חם בכל ימות השנה. הטמפרטורה הממוצעת בקיץ היא 25–35 מעלות צלזיוס, בחודשים אוקטובר-אפריל, ואילו בחודשי החורף הטמפרטורה הממוצעת 17–25 מעלות צלזיוס. הלחות הממוצעת בקיץ עשויה לעלות על 95%. העונה הגשומה היא מנובמבר עד מרץ. באי יורדים 2,000 מילימטר גשם בשנה, שרובם בשברי ענן.
ארכאולוגים מעריכים כי האי יושב לראשונה במשך תקופות מסוימות עד המאה ה-15 על ידי מתיישבים פולינזים. האיים הנדרסון ודוסי התגלו לראשונה למערב על ידי הפורטוגזי פדרו פרננדז דה קוירוס (Queirós) בחיפושיו אחרי טרה אוסטרליס אינקוגניטה, ב-26 בינואר 1606, והם היו בלתי מיושבים. דה קוירוס קרא לאי הנדרסון בשם "סן חואן באוטיסטה" (San Juan Bautista, יוחנן המטביל), ולאי דוסי בשם "לה אנקרסיון" (La Encarnación, "ההתגלמות"). 161 שנה מאוחר יותר, ב-3 ביולי 1767, נתגלה האי מחדש על ידי צוות של הספינה הבריטית "סנונית" (Swallow), בפיקודו של קפטן פיליפ קרטרט (Carteret). האי נקרא על שמו של הצוער רוברט פיטקרן, נער בן 15, שהיה הראשון מחברי הצוות שהבחין באי. קרטרט, שהפליג ללא עזרת הכרונומטר הימי המדויק שהומצא זה מקרוב, טעה לגבי קו האורך שבו ממוקם האי בשיעור של שלוש מעלות. עובדה זו הפכה את פיטקרן קשה לאיתור, דבר שבא לידי ביטוי בכשלונו של קפטן ג'יימס קוק לאתר את האי ביולי 1773.
בשנת 1790 הגיעו לאי המתיישבים המערביים הראשונים שלו, המורדים מהאוניה "באונטי" והנשים שהכירו בטהיטי. גם הם התקשו למצוא את האי מכיוון שהיה משורטט במפות במיקום לא נכון, במרחק 320 ק"מ ממיקומו האמיתי. הטעות הזו העלתה את קרנו של האי בעיני המורדים שכן כך פחתה הסכנה שספינות בריטיות יגלו אותם ויענישו אותם על המרד. לאחר שנחתו על האי ורוקנו את הספינה, הם שרפו אותה כדי שהיא לא תראה למרחוק. בשנת 1957, גילה חוקר ה"נשיונל ג'יאוגרפיק", לואיס מרדן, את שרידי הספינה מתחת למים.
האוכלוסייה כללה בתחילה תשעה מורדים, שישה גברים פולינזים, 12 נשים פולינזיות ותינוק אחד. במשך 18 שנה הם היו מבודדים לחלוטין על האי, והתקיימו על חקלאות ודיג. תקופה זו התאפיינה במתחים פנימיים קשים, אלכוהוליזם, רצח ומחלות. במהלך השנים הללו נרצחו או התאבדו שמונה מתוך תשעת המורדים. המורד האחרון שנשאר, ג'ון אדמס, הדגיש את חשיבותו של התנ"ך (שעותק ממנו נישא על ה"באונטי" ושרד בידיו), כשייסד מערכת חברתית חדשה, שוחרת שלום. הנשים הפולינזיות התנצרו אף הן. אדמס הנהיג את הקהילה ותחתיו היא פרחה. הוא דאג לחינוך הילדים ובניית כנסייה. עיר הבירה נקראת על שמו.
תושבי פיטקרן דיווחו כי בחמש השנים הראשונות לשהותם באי, לא נצפתה ממנו ולו ספינה אחת. רק ב-27 בדצמבר 1795 נראתה מהאי ספינה, שלא התקרבה אליו. ספינה שנייה נראתה בשנת 1801, ואף היא לא יצרה קשר עם תושבי האי. ספינה שלישית התקרבה לאי במידה שאפשרה לנוסעיה להבחין בבתים על האי, אך אנשי צוותה לא שיגרו סירה אל חופיו, והאי נותר מנותק. לבסוף, ספינת הסוחר האמריקנית "טופז", בפיקודו של מייהו פולגר (Folger), עגנה בחופי האי בפברואר 1808, ואנשי צוותה שהו באי במשך 10 שעות. פולגר שיגר דו"ח על שהותם של מורדי הבאונטי בפיטקרן, ותיקן את מיקומו של האי.
ב-1825 הגיעה אוניה בריטית לאי והעניקה חנינה רשמית לתושבים. ב-30 בנובמבר 1838 צורפו האי והאיים מסביבו לאימפריה הבריטית. פיטקרן הייתה מן הטריטוריות הראשונות שהעניקו זכות בחירה לנשים.
בשנת 1855 אוכלוסיית האי הגיעה ל-200 איש והיה קשה לכלכל אותם ולאכלסם באזור השטוח של האי שכולל רק 360 דונם. שנה מאוחר יותר העניקה המלכה ויקטוריה את האי נורפוק, השוכן כ-6,500 ק"מ ממערב לפיטקרן, לתושבים. ב-3 במאי 1856, הפליגו 193 בני פיטקרן מערבה, על סיפונה של "מוריישייר" (Morayshire). הם הגיעו לנורפוק ב-8 ביוני, לאחר מסע קשה בן חמישה שבועות. אולם שנה וחצי לאחר מכן, 17 מהמהגרים החליטו לחזור לפיטקרן. חמש שנים מאוחר יותר, חזרו לפיטקרן עשרים ושבעה איש נוספים. כיום מתגוררים בנורפוק, ששייך לאוסטרליה, כ-1,000 צאצאים של אלו שנשארו שם. מלבד תושבי פיטקרן, הם היחידים בעולם שדוברים את השפה המקומית, פיטקרנית.
בשנות ה-90 של המאה ה-19, בעקבות פעילותם של מיסיונרים אדוונטיסטים, חל שינוי דתי באי. התושבים עברו לכנסיית האדוונטיסטים של היום השביעי, נטשו את האלכוהול ואת החזיר, ואת יום המנוחה ציינו בשבת.
בשנים שלאחר פתיחת תעלת פנמה ב-1914, נהנה האי מקרבתו לנתיב האוניות שהיו חוצות את האוקיינוס השקט לאוסטרליה. בשנים שלאחר מכן שגשגה האוכלוסייה והגיעה לשיא של 233 תושבים ב-1937. בשנים שלאחר מכן החלה הגירה לניו זילנד וכך האי כולל כיום רק 56 תושבים.
משנת 1999 מטולטלת אוכלוסיית האי בפרשיה של ניצול מיני ואונס לאחר ש-13 מתושבי האי הועמדו למשפט בניו זילנד. התביעה החלה לאחר שתושב פיטקרן הואשם באונס ילדה בעת שביקר בניו זילנד בשנת 1999. בעקבות זאת החל בירור שהעלה טענות על מסורת של ניצול מיני של נערות באי. 47 התושבים שנשארו באי ניסו לבטל את המשפט וטענו שהרשעה תהיה מכת מוות לאוכלוסייה באי. לטענתם, מה שנראה מבחוץ כניצול מיני הוא חלק מתרבותם ונובע מהבידוד. התושבים מחזיקים ברובים שבאמצעותם הם מפילים פירות מהעצים, ונדרשו להביאם אל הרשויות מחשש להתלקחות בעקבות הדיון המשפטי. המשפט, שלפי דרישת התושבים התקיים באי ולא בניו זילנד, התנהל באוקטובר 2004. כדי לחמוק ממנו העלו פרקליטיהם של הנתבעים את הטענה שפיטקרן עצמאית ואינה כפופה למרות החוק הבריטי, אך זו נדחתה. החיכוכים שהתגלו סביב החקירה המקדימה היו רבים ובפעם אחת אפילו סירבו אנשי פיטקרן לסייע למשפטנים ולשוטרים לרדת מספינתם, סנקציה קשה באי שהמבנה שלו אינו מאפשר לספינה לעגון אלא במרחק מה מהחוף. בסופו של דבר נידונו ארבעה גברים לעונשי מאסר[5], ביניהם מנהיג התושבים. השופט ציין שהקל בעונשים כדי לאפשר את המשך התנהלות החיים באי.
פיטקרן הוא טריטוריה בריטית מעבר לים, עם ממשל מקומי. מלך בריטניה (צ'ארלס השלישי) מיוצג על ידי מושל, המחזיק בנוסף בתואר הנציב העליון הבריטי לניו זילנד, ומושבו בוולינגטון. הממשל באי מבוסס על דמוקרטיה ייצוגית פרלמנטרית של שטח תלוי. בפיטקרן ראש העיר ממלא את תפקיד ראש הממשלה. חוקת האי נכנסה לתוקפה בשנת 1964. במונחים של אוכלוסייה, פיטקרן נחשבת לדמוקרטיה הקטנה בעולם (50 תושבים, נכון ל-2020)
המועצה המחוקקת של האי מורכבת מעשרה מושבים. במועצה חברים:
הבחירות נערכות כל שנה ב-24 בדצמבר ובגלל המספר הקטן של התושבים אין באי חלוקה למפלגות.
מעמדו של פיטקרן, טריטוריה בריטית מעבר לים, מטיל את הגנת האיים על הכוחות המזוינים של הממלכה המאוחדת. בשנת 2004, היו באי כ-20 רובים. אלה נלקחו מן התושבים כשהועמדו לדין באשמת תקיפה מינית.
במשך שנים התקיימו תושבי פיטקרן רק הודות לקרקע העשירה ולדיג. הדגה העשירה שמסביבם והגידולים החקלאיים ספקו להם שפע יחסי של מזון.
מקור הכנסה נוסף של תושבי האי הוא התיירות. מכיוון שאין באי שדה תעופה או מנחת מגיעים המבקרים רק מספינות ששטות בין ניו זילנד לחוף המערבי של אמריקה. מכיוון שגם נמל אין באי, מגיעים אליו התיירים באמצעות סירות קטנות שמופעלות על ידי התושבים. באי מוזיאון, נקודות תצפית וחנות מזכרות.
תושבי האי גילו מקורות הכנסה נוספים מההתעניינות העולמית בהם. הם מוכרים לאספני בולים הוצאות מיוחדות של בולים שנושאים את שם האי ובשנים האחרונות אפילו כרטיסי חיוג של הטלפון הציבורי היחיד באי שמופעל על ידי לוויין (מספרו: 872-762-337-766+). כמו כן הם מוכרים את הזכות להשתמש בסיומת האינטרנט שלהם (pn.) לאתרים.
באי גם תעשייה קטנה של דבש ובניית דגמי אוניות זעירים מעץ.
האוכלוסייה באיים ירדה באופן חד מאז 1940, והמשך קיומה מוטל בספק. בשנים האחרונות עשתה הממשלה מאמצים למשוך מהגרים חדשים לאי, אך אלה לא הועילו. האוכלוסייה באי מונה 50 תושבים (נכון ל-2020), ועמם עוד 9 אנשי מקצוע המגיעים מחוץ לאי, ומתחלפים מדי מספר חודשים. שיעור גידול האוכלוסייה עומד על 0%. קיים קושי באיסוף הנתונים המדויקים והעדכניים עקב הגירה. רוב התושבים הם מצאצאי המורדים של המרד על הבאונטי ואחרים שמוצאם מטהיטי. האוכלוסייה מורכבת מבני תערובת של בהירי עור וכהי עור. קיים שיעור גבוה של נישואי קרובים.
| שנה | אוכלוסייה | שנה | אוכלוסייה | שנה | אוכלוסייה | שנה | אוכלוסייה | שנה | אוכלוסייה | שנה | אוכלוסייה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1790 | 27 | 1880 | 112 | 1970 | 96 | 1992 | 54 | 2002 | 48 | 2012 | 48 |
| 1800 | 34 | 1890 | 136 | 1975 | 74 | 1993 | 57 | 2003 | 59 | 2013 | 56 |
| 1810 | 50 | 1900 | 136 | 1980 | 61 | 1994 | 54 | 2004 | 65 | 2014 | 56 |
| 1820 | 66 | 1910 | 140 | 1985 | 58 | 1995 | 55 | 2005 | 63 | 2020 | 50 |
| 1830 | 70 | 1920 | 163 | 1986 | 68 | 1996 | 43 | 2006 | 65 | 2021 | 47 |
| 1840 | 119 | 1930 | 190 | 1987 | 59 | 1997 | 40 | 2007 | 64 | ||
| 1850 | 146 | 1936 | 250 | 1988 | 55 | 1998 | 66 | 2008 | 66 | ||
| 1856[א] | 193 | 1940 | 163 | 1989 | 55 | 1999 | 46 | 2009 | 67 | ||
| 1859[ב] | 16 | 1950 | 161 | 1990 | 59 | 2000 | 51 | 2010 | 64 | ||
| 1870 | 70 | 1960 | 126 | 1991 | 66 | 2001 | 44 | 2011 | 67 |
כל התושבים משתייכים ל"כנסיית ההתגלות של היום השביעי". הם הצטרפו אליה בשלהי המאה ה-19, ולכנסייה זו נודע חלק חשוב בעיצובה של החברה הפיטקרנית. בשנים האחרונות חלה ירידה ברמת האדיקות של האוכלוסייה, כאשר רק שמונה מתושבי האי מבקרים בכנסייה באופן קבוע, וחלקם הגדול מבקרים בה רק באירועים מיוחדים. שבת הוא יום המנוחה. גילויי חיבה פומביים אינם מקובלים, ומכירת אלכוהול אסורה.
באי מונהג חוק חינוך חובה חינם בגילאי 5–16. מערכת החינוך באי מצומצמת, ולכן נשלחים הילדים לפנימיות בניו זילנד ובאוסטרליה. רבים מעדיפים שלא לשוב, וכתוצאה מכך יורד כוח העבודה באי, והוא הוערך בשנת 2004 ב-15 איש בלבד. פרנסת התושבים מתבססת על מסחר זעיר עם תיירים ותרומות.
התושבים מקיימים קשרים חברתיים עם תושבי האי נורפוק, ולרבים מהם גם קרובי משפחה שם. בספטמבר 2003 נולדה תינוקת באי, לראשונה מזה 17 שנה, ותינוקת נוספת נולדה במרץ 2007. בשנת 2005 נישא באי הזוג הראשון אי פעם שאינו יליד המקום וקיבל אזרחות של האי.
השפה המדוברת באי היא שפה קריאולית הנגזרת מן האנגלית של המאה ה-18 ושפת טהיטי. עבור ילידי האי זוהי שפת אם, והיא נלמדת בבית הספר המקומי, לצד האנגלית הרגילה. היא קשורה קשר הדוק לשפה הקריאולית המדוברת בנורפוק, כי האי נורפוק אוכלס במאה ה-19 על ידי ילידי פיטקרן.
ערכים מורחבים – דגל פיטקרן, סמל פיטקרןהסמל מסמל שלט הרלדי המציג את העוגן והתנ"ך מהספינה הבאונטי. אלמנטים אלה מזכירים את ההיסטוריה של המתיישבים הראשונים באי - מורדי הבאונטי משנת 1789. במרכז השלט משולש ירוק על רקע פס צהוב ורקע כחול. צבעים אלה מייצגים את האי וחופיו על רקע האוקיינוס השקט. בראש הסמל מופיע פרח של עץ הפורטיה ומריצה המסמלת את החקלאות באי.
הסמל מופיע על דגל פיטקרן ועל דגל מושל האי.
למושל פיטקרן דגל משלו: יוניון ג'ק שבמרכזו סמל האי. הדגל מורכב מנס כחול ובו יוניון ג'ק ברביע העליון הקרוב לניצב הדגל (הקנטון), וסמל פיטקרן במרכז הדגל.
אתר האינטרנט הרשמי של פיטקרן (באנגלית)Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
