הנדרסון

הנדרסון
Henderson Island
אתר מורשת עולמית
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 1988, לפי קריטריונים 7, 10
שטח האתר	37.3 קמ"ר
חלק מתוך	פיטקרן
נתונים גאוגרפיים
מיקום	האוקיינוס השקט
קואורדינטות	24°22′30″S 128°19′30″W
שטח	37.3 קילומטר רבוע
אורך	10 קילומטר
רוחב	5 קילומטר
נתונים מדיניים
מדינה	הממלכה המאוחדת
אוכלוסייה	0
אזור זמן	UTC-8
על שם	James Henderson
תאריך גילוי	29 בינואר 1606
	(למפת הנדרסון רגילה) האוקיינוס השקט הנדרסון (למפת האוקיינוס השקט רגילה) הנדרסון

האי הנדרסון (באנגלית: Henderson Island) הוא אי גבוה בדרום האוקיינוס השקט הממוקם על לוח טקטוני מורם. הנדרסון סופח לאיי פיטקרן בשנת 1902, וזכה למעמד של אתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 1988, הודות לחיי הציפורים ומאגרי הזרחה הבתוליים באי.

ערך זה עוסק באי באוקיינוס השקט. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו הנדרסון (פירושונים).

עובדות מהירות אתר מורשת עולמית, שטח האתר ...

סגירה

אורכו של הנדרסון כ-10.7 קילומטרים ורוחבו כ-5.8 קילומטרים. לאי שטח של 45.4 קמ"ר ונמצא במרחק של 193 קילומטרים צפון-מזרחית לאיי פיטקרן. האי תלול וקטן מדי כדי לשמש לצורכי חקלאות וגם אין בו מים מתוקים.

עשרות טונות של פסולת פלסטיק נסחפים לחופי האי מדי שנה בזרמי האוקיינוסים. חלק מהפריטים שנמצאו באי מקורם מאירופה, המזרח התיכון, ארצות הברית ורוסיה^[1].

הנדרסון אינו מיושב בימינו, אך עדויות ארכאולוגיות מראות כי האי אויש על ידי מושבה פולינזית קבועה בין המאה ה-12 למאה ה-15, אך לאחר מכן שוב אין עדות להמשך ההתיישבות. הסיבה להיעלמות ההתיישבות איננה ידועה, אך סביר להניח שהסיבה קשורה להיעלמות הפולינזים מאיי פיטקרן, כאשר ככל הנראה תושבי הנדרסון הסתמכו עליהם בכל הקשור למצרכים בני-קיימא.

ב-29 בינואר 1606 התגלה האי הנדרסון על ידי המלח הפורטוגלי פדרו פרננדש דה קאירוש, אשר כינה את האי "סאן ז'ואו באפטיסטה".

ב-17 ביוני 1819 התגלה האי בשנית על ידי החובל הנדרסון מחברת הודו המזרחית הבריטית אשר העניק לאי את השם "הנדרסון".

צוות ספינת ציד הלווייתנים "אסקס" ירד לחופי הנדרסון לתקופה קצרה ונשאר באי מה-20 בדצמבר 1820, עד ל-27 בדצמבר 1820. שלושה מאנשי הצוות נותרו ושרדו באי עד לחילוצם ב-9 באפריל 1821, בעוד שחבריהם למסע המשיכו לדרום-אמריקה. אנשי האסקס האמינו כי הגיעו לאי דוסי (Ducie).

בשנת 1957 חי אדם חיי בדידות באי למשך כחודשיים, מלווה בשימפנזה, ככל הנראה עבור גימיק פרסומי. הוא חולץ לבסוף על ידי תושבים מאיי פיטקרן^[2].

בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 הביע איש העסקים האמריקאי ארתור ראטליף עניין ברכישת והשכרת האי הנדרסון לאחר פיתוחו באמצעות מסלול נחיתה, חוות בקר ואחוזה. מועצת האי פיטקרן נתנה הסכמתה לתוכניותיו באפריל 1981 אך משרד החוץ הבריטי הטיל וטו על ההחלטה ועל תוכניות הפיתוח, לאחר שקבוצות הפועלות להגנת איכות הסביבה ביקשו לשמור על האקולוגיה הטבעית של האי.