מין של עוף מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עפרוני מצויץ (עֶפְרוֹנִי מְצֻיָּץ, שם מדעי: Galerida cristata) (שם הציפור בערבית: قبرة متوجة קֻבַּרַה מְתַוַּגַ'ה) הוא מין של עפרוני, ציפור שיר החיה במדבר ממשפחת העפרוניים. הפרט שמבדיל אותו משאר העפרונים היא הציצה הקטנה שעל ראשו, שהקנתה לו את שמו. הוא נפוץ בכל חלקי ארץ ישראל, מלבד אזורים צחיחים בדרום מדבר יהודה ובדרום הנגב.[2]
| עפרוני מצויץ | |
|---|---|
.jpg) | |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | ציפורי שיר |
| תת־סדרה: | דמויי־דרור |
| משפחה: | עפרוניים |
| סוג: | Galerida |
| מין: | עפרוני מצויץ |
| שם מדעי | |
| Galerida cristata לינאוס, 1758 | |
| תחום תפוצה | |
 | |
העפרוני המצויץ היה אחד מהמינים הרבים שתוארו במקור על ידי קארולוס ליניאוס במהדורה העשירית של Systema Naturae שלו משנת 1758. הוא סווג בתחילה בסוג Alauda (זרעית), עד שחוקר הטבע הגרמני פרידריך בויה הכניס אותו לסוג החדש Galerida בשנת 1821. קולין הריסון המליץ לאחד את המינים בסוגים Galerida ו-Lullula בחזרה לתוך Alauda בשנת 1865 בשל היעדר מאפיינים מבדילים מובחנים.[3] השם המדעי הנוכחי מלטינית; Galerida מקורו בשם של עפרוני עם ציצה, מ-galerum, "כיפה", ו-cristata שפירושו "ציצה".[4] מחקר שנערך לאחרונה ציינו את הייחודיות של אוכלוסיות מאזור המגרב - לפרטים באזורים היבשים יותר של מרוקו ותוניסיה יש מקורים ארוכים יותר, בעוד שלאלו מהאזורים הצפוניים יותר של החוף היו מקורים קצרים יותר האופייניים לתת-המין האירופי. מחברי המחקר דגמו את ה-DNA המיטוכונדריאלי ומצאו שהם שונים מבחינה גנטית.[5] ישנן רשימות המחשיבות אוכלוסיות אלו כמין מובחן בשם "עפרוני מגרב" תחת השם המדעי Galerida macrorhyncha.[6] שמו העברי של העפרוני המצויץ נובע מצבע ניצויו, הדומה לצבע העפר, ומציצת הנוצות שעל ראשו.
תוארו שלושים ושלושה תת-מינים:[7]
אורכו 17–19 ס"מ ומוטת כנפיו באורך של 34–37 ס"מ. משקלו 37–55 גרם. זהו עפרוני קטן וחום בעל זנב קצר עם נוצות חיצוניות חומות בהירות. גופו בצבע חום אפרפר מפוספס, ובטנו בהירה. בין הזוויגים אין הבדלים ממשיים, אך לפרטים צעירים יש יותר כתמים על הגב מאשר לבוגרים.[8] הציצה הבולטת שהעניקה לעפרוני המוייץ את שמו בולטת בכל עת, אך בולטת יותר במהלך תצוגות טריטוריאליות או חיזור ובזמן שירה.[9][10] בתעופה ניתן להבחין בתת-כנף אדמדמה.
קולני ביותר; שירתו נעימה לאוזן, ולעיתים הוא אף משלב בה חיקויים של ציפורים אחרות. הוא מבלה את רוב זמנו על הקרקע.
העפרוני המצויץ חי בשטחים נרחבים באירואסיה ואפריקה, הכוללים את פורטוגל, ישראל, סין, בריטניה, צרפת, הודו וניגריה. הוא חובב שדות, שטחי מרעה, ערבות ומדבר. ניזון מחרקים, פרוקי-רגליים, זרעים, תולעים זחלים וחלקים מהצומח. חי את רוב חייו על הקרקע, ובה הוא גם מקנן. העפרוני הוא עוף חברתי מלבד בעונת הקינון, ונצפה לעיתים קרובות בחברת פרטים נוספים.
עונת הקינון והחיזור בארץ מתחילה בפברואר ומסתיימת ביוני. כחלק מעונת הקינון, הזכר שר תוך כדי מעוף, על מנת להרשים את הנקבות. צורת הקן כמעין סלסילה שטוחה, והוא בנוי מעשבים וענפים, ומצוי בדרך כלל תחת סלע או שיח. הנקבה מטילה 3 עד 5 ביצים בהטלה. צבע הביצים לבן-אפרפר, והן מכוסות בכתמים בצבע חום. הנקבה דוגרת על הביצים במשך 9 עד 13 ימים.
עפרוני מצויץ, באתר ITIS (באנגלית)
עפרוני מצויץ, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
עפרוני מצויץ, באתר GBIF (באנגלית)
עפרוני מצויץ, באתר eBird (באנגלית)Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
