יורה (גאולוגיה)

יוּרָה (Jurassic) היא תור בעידן המזוזואיקון. תור זה החל לפני כ-199.6 מיליון שנים והסתיים לפני כ-145.5 מיליון שנים. היורה מחולקת לתקופות משנה: ליאס הקדומה, דוגר התיכונה ומלם המאוחרת. תור היורה בא אחרי הטריאס ואחריו בא הקרטיקון. בארץ ישראל נמצאו מחשופים מתקופה זו בהר החרמון, במכתש רמון ובתצורת מאליח בברג' אל-מלח בצפון-מזרח השומרון.

תור זה התפרסם במיוחד מסדרת הסרטים "פארק היורה", אשר קרוי על שם תקופה זו וכמה דינוזאורים הנראים בסדרה (כמו הדילופוזאורוס, הסטגוזאורוס, הברכיוזאורוס והאפטוזאורוס) השתייכו לתור זה. עם זאת הרבה מהדינוזאורים הנראים בסדרה היו שייכים לתור הקרטיקון העוקב, כמו הטירנוזאורוס רקס, או אף לטריאס, כמו הפרוקומפסוגנתוס. הסדרה "עולם היורה: מחנה הקרטיקון" מכונה על שם הגיל הבא, בו רבים מהדינוזאורים שבפארק.

שכבות מתור זה נחקרו לראשונה ברכס הרי היורה המצוי בשטחן של צרפת ושווייץ. הרכס היה מוקד למחקר גאולוגי ענף שנערך במאות ה-18 וה-19. חוקר הטבע הגרמני אלכסנדר פון הומבולדט, שחקר את תצורות אבן הגיר העשירות במאובנים, כינה אותן בשנת 1799 "גיר היורה"^[1] (בגרמנית: Jura Kalkstein). כינוי זה היווה בסיס לשמו של תור היורה (בצרפתית: Jurassique) בעידן המזוזואיקון בו נוצרו אותם סלעים, כפי שהגדיר אותו המדען הצרפתי אלכסנדר ברוניאר (Alexander Brongniart,‏ 1770–1847) בשנת 1829.^[2]

בתור היורה הגיעו הדינוזאורים לשיאם, וביבשה שלטו הזאורופודים הענקיים שהגיעו לאורך של למעלה מ-20 מטר ומשקל של עשרות טונות. תור זה התאפיין באקלים לח יחסית וריבוי של יערות גדולים שסיפקו מזון לזאורופודים. הם כללו בעיקר צמחים כמו שרכאים ענקיים, ציקסאים וסקווים ולא צמחים בעלי פרחים שהופיעו רק מתקופת הקרטיקון. בימים שלטו איכתיוזאורים ופלזיוזאורים ענקיים כמו הליופלרודון ובשמים התעופפו פטרוזאורים ובהמשך גם דינוזאורים מנוצים ואף עופות קדומים כמו הארכאופטריקס. יצורים נוספים היו זוחלים דמויי יונקים וגם היונקים הראשונים כמו הקסטרוקאודה.

The Geology of Central Europe, T. McCann (Editor), Volume 1 – Precambrian and Palaeozoic, The Geological Society, 2008, ISBN 978-1-86239-245-8
The Geology of Central Europe, T. McCann (Editor), Volume 2 – Mesozoic and Cenozoic, The Geological Society, 2008, ISBN 978-1-86239-264-9

מדיה וקבצים בנושא יורה בוויקישיתוף

מקור השם