סמי אלמגריבי (בערבית سامي المغربي, שמו בלידה: סלומון שלמה אמזלג, בצרפתית: Samy Al Maghribi או Elmaghribi; 1922 - 9 במרץ 2008) היה זמר, חזן ומלחין יהודי מרוקאי. במחצית השנייה של חייו התיישב בקנדה, אך פעל גם בצרפת, במרוקו ובישראל. במותו הובא לקבורה בישראל. היה אחד ממבצעיה הנערצים ביותר של המוזיקה המסורתית הפופולרית המרוקנית ושל החזנות של יהודי מרוקו באמצע ובמחצית השנייה של המאה ה-20. הצטיין במיוחד בסוגות "גארנטי" ו"האוופי" של המוזיקה האנדלוסית. מצעירותו שר על אהבות, געגועים ופרידות וקיבל את הכינוי "זמר הרגשות" בשל הכנות והיופי שבהם התאפיינה שירתו.
רקע משפחתי ושנות צעירותו במרוקו
סמי אלמגריבי נולד בעיר הנמל אספי במרוקו, כבן הצעיר מבין שלושה בנים של החייט עמרם אמזלג ואשתו פרחה. אלמגריבי נולד, לדבריו, בסימן השירה: לפי המסורת, ביום השביעי של פסח, משה רבנו שר אחרי קריעת ים סוף את שירת הים. ביום שנערכה ברית המילה שלו, אביו הזמין לפי המנהג זמרות הקרויות שילהאט, על מנת שתשירנה על יד עריסתו [1] בגיל 4 עבר סמי עם משפחתו לעיר הבירה, רבאט. מגיל 7 הראה כישורים מוזיקליים בולטים ובנה לעצמו מנדולינה. עוד בימי בית הספר היסודי הצטרף בנגינה ושירה לקבוצת מוזיקאים במלאח היהודי ברבאט. למד לנגן בעוד באופן עצמאי והתוודע למוזיקת "אל אלה" ולסגנונות השירה הערבית-האנדלוסית והמרוקנית. הוא קיבל שיעורי מוזיקה ממספר אמנים, בניהם מעלם בן עיסא אל אופיר, פקיד בנק שהיה גם נגן מנדולינה בתזמורת אנדלוסית אלג'יראית של רדיו מרוקו, מוחמד בנגאבריט, מומחה במוזיקה הקלאסית האנדלוסית, פירו, ומקי אל הג'אם. אלמגריבי הושפע בזמרתו מהזמר הנערץ עליו, סלים הללי, יהודי מאלג'יריה. אחרי מות אמו, בגיל 14, אביו עבר עם הילדים לעיר סאלה, שם נישא בשנית לאישה אלמנה שהיו לה שלושה ילדים. בסאלה למד סמי אלמג'ריבי בבית הספר "אליאנס". בין היתר, הצטיין בלימודי השפה הערבית, דבר שהיה ניכר בדיקציה חסרת הדופי שבפיו. בהמשך שר וניגן בחתונות, השתלם בקונסרבטוריון בקזבלנקה ובגיל 20 ויתר על קריירה בתחום המסחר כדי להקדיש את עצמו למוזיקה. בגיל 21 התחתן עם מסודי לבית כהן מן העיר סאלה ועבר לגור איתה ברבאט.
פעילותו המוזיקלית בתחום המוזיקה האנדלוסית והפופולרית המרוקנית
החל משנת 1949, אחרי שנולדו שתי בנותיו, עבר אלמגריבי עם משפחתו לפריז שם הקליט בעזרת מוזיקאי בשם מדרומי את תקליטו הראשון. בחזרתו למרוקו, התגורר בקזבלנקה ושר וניגן במועדון של שייח רדואן בנסארי. משייח רדואן למד דוגמאות רבות של מוזיקת האוזי, מיאזן (מקצבים) והאופי. אז אימץ את השם המסחרי "סמי אלמג'ריבי" ויחד עם שייח רדואן התחיל להקליט ולמכור אלפי תקליטים. בשנות ה-50 הכיר אמנים של המוזיקה האנדלוסית מאלג'יר ומתלמסאן למשל את שיח לארבי בן סארי (מת ב-1964) ואת עבד-אל-כרים דאלי, שהרחיבו את אופקיו והשפיעו מאוד על אמנותו. הרפרטואר של אלמגריבי נעשה עשיר מאוד: החל מסוגות שונות של המוזיקה המרוקנית המסורתית, למשל קאסידות מאת סידי קאדור של עלאמי, של בנמסאיב, שייח בועזה, בנסלימן ושל זמרי מלהון אחרים, שאלמג'ריבי העניק להם ביצוע ייחודי ועד לשירים קליטים של מוזיקה קלה. אחרי מות אביו לקח לחסותו בקזבלנקה את אחיו הקטנים ודאג להם. בקזבלנקה נולדו לו עוד ארבעה ילדים. בשנת 1955 התגורר שוב עם המשפחה בפריז וחזר אחרי שמרוקו הייתה לעצמאית בשנת 1956. עם תזמורתו למוזיקה קלה, בת עשרת הנגנים "סמי בויס", הפך יחד עם סלים הילאלי לאחד מכוכבי חיי הבידור בקזבלנקה.
בין השנים 1950–1965 הלחין בעצמו מוזיקה עירונית פופולרית מושפעת מסויטות ה"נוּבּה של מוזיקת גארנטי הערבית-אנדלוסית, מהמאוואל, המלהון וההאוזי. עם להיטיו המפורסמים נמנים: "אי אי לוכאן כאנו אנדי לי מליאנין" ("אילו היו לי מיליונים"), כפתנך מחלול יא לאלא ("החלוק שלך פתוח, גברת") עומרי מא ננסאךּ יא מאמא (לא אשכח אותך לעולם, אמא, שיר געגועים שהפך מאוד פופולרי בין העולים ממרוקו לישראל בשנות ה-50, תורגם לעברית והתפרסם בשנות ה-70 של המאה ה-20 כאשר הוצמדו לו מילים חדשות בשם "בזוכרי ימים ימימה"[2] אל קאווי, מאל חביבי מאלו. ידועה מאוד גם שירתו את הקסידה "בן סוסן" שכתב המשורר בנישו. בין שיריו היו כאלה שהתייחסו לחיי היום יום ולאירועים שהסעירו את המדינה: כתב שיר על "השוק השחור" בימי המצוקה הכלכלית שליוותה את תקופת מלחמת העולם השנייה, שיר לכבוד חזרתו מגלות מדגסקר של הסולטאן מוחמד החמישי (1955) - "אלף הניה והניה, כולו לסלמה סידנא מוחמד אל כמיס סולטאן אל מגריב" ("הללו ושבחו") ושיר קינה אחרי רעידת האדמה באגאדיר בשנת 1960. הוזמן לא פעם לארמון מלך מרוקו ושירתו הייתה אהובה על המלכים מוחמד החמישי וחסן השני.
אלמגריבי עזב את מרוקו סופית לפריז בשנת 1959. בנוסף לכישרונו המוזיקלי, אלמגריבי היה גבר נאה מאוד וכבש את לבן של הנשים. נפוצו שמועות על רומן בין המוזיקאי ובין אשה ממשפחת המלך. לפי שמועות אלה, זאת הייתה הסיבה העיקרית לעזיבתו את מרוקו. האמן עצמו סיפר למקורביו שלמעשה הנסיכה בה דובר אכן חיזרה אחריו אך הוא לא נענה.
הוא זכה לפופולריות גדולה במרוקו, פליקס אל מגריבי לקח את שם במה שלו לכבוד העליל שהוא האריץ.
התמקדותו בחזנות ושנותיו האחרונות
בשנת 1967 היגר לקנדה והתיישב בקוויבק בעיר מונטריאול. שם פתח בקריירה של חזן ופייטן במשך שש-עשרה שנה בית הכנסת הספרדי-פורטוגזי במונטריאול, מבלי להזניח לחלוטין את זמירת המוזיקה הפופולרית לרגל קונצרטים בפני הקהל הרחב בקנדה, במרוקו, בצרפת ובישראל. הזמר הרגיש קשור מאוד לישראל, שבה התגוררו גם חלק ממשפחתו הקרובה. בשנת 1962 הופיע בה לראשונה, בבנייני האומה בירושלים ובאולמות אחרים. בין השנים 1984–1996 התגורר ופעל בישראל. בשנות ה-90 היה אלמגריבי במשך כמה שנים המנהל הפדגוגי של המרכז "פיוט תקוותנו" באשדוד וניצח על תזמורת המרכז. הוא תמך במפעל הקמת התזמורת האנדלוסית הישראלית (1994) ויש אומרים כי התאכזב כשלא התמנה כמנהלה.[3] בשנת 1996 חזר לגור בקנדה. באמריקה פעל לתקופת-מה כחזן בית הכנסת הספרדי "בית יוסף" בניו ג'רזי. סמי אלמגריבי השתתף באירועים מוזיקליים רבים - שר בהצלחה רבה ב"פלאס דז אר" (ככר האמנויות) במונטריאול בשנים 1977 (עם מבחר להיטיו) ו-1984 (עם תוכנית מוזיקה מצרית), בפסטיבל באוז'דה ב-1999, בפסטיבל למוזיקת גארנטי בשנת 2000 בתיאטרון "מוחמד החמישי" ברבאט, ב"פסטיבל למוזיקה ערבית" במונטריאול בשנת 2005 ולרגל מלאת 80 להולדתו הוזמן בסתיו 2002 לישראל לקונצרט הצדעה בבניין האופרה הישראלית בתל אביב בליווי התזמורת האנדלוסית הישראלית. בישראל נתן באותה הזדמנות כעשרים רסיטלים בערים רבות. שירתו שזכתה להערכה בציבור גדול של מוסלמים ויהודים כאחד בצפון אפריקה, הושמעה בערוצי טלוויזיה ורדיו במרוקו ובאלג'יריה. בשנת 2005 הוזמן למרוקו כדי להשתתף בתוכנית "שאדה אל אלחאן" בערוץ הטלוויזיה 2M לצידם של סי אחמד פירו וחייאת בוכריס. בשנת 2006 שודרה תוכנית עליו בערוץ הרדיו "אלג'יר 3". עדיין בגיל 80 ארגן לעצמו במונטריאול תזמורת אנדלוסית קטנה שליווה אותו בזמרה.
סמי אלמגריבי הלך לעולמו במרץ 2008 ונקבר בהתחלה במונטריאול בטקס שבו נכח גם הקונסול של מרוקו בעיר. מאוחר יותר הובא למנוחות בעיר אשדוד בישראל. השאיר אשה, מסודי, ושישה ילדים - בן וחמש בנות. אחת מבנותיו, יולאנד אל-מגריבי, המשיכה לשיר מהרפרטואר של אביה המנוח.
יצירות ודיסקוגרפיה חלקית
סמי אלמגריבי הלחין וכתב כמאה שירים והקליט כמה עשרות תקליטים ודיסקים.
- דארג' גריבט אל חסין
- עלא ואחידה
- אנא אל קאווי - אראעד
- ניו יורק
- מוזיקה יהודית מרוקנית Jewish Moroccan Music 1957-1958, 1969
- מוזיקה מצרית כולל אנת עמרי - Égyptien - incl Inta omri - הוצאת רנן Rannen, מונטריאול 2006
- הצלחותיו של סמי אלמגריבי - Les Succès de Samy Elmaghribi, הוצאת רנן
- האוזי אלג'יראי Hawzi algérien, הוצאת רנן
- קאסידות מלהון מרוקניות Qassidas melhoun marocain, הוצאת רנן
- קלאסיקה אנדלוסית מרוקנית Classique andalou marocain, הוצאת רנן
- סמי אלמגריבי וילדיו: הגדה של פסח בנוסח מרוקו
Samy Elmaghribi et ses enfants: La Haggadah de Pessah
- הזמר העממי המרוקני La Chanson populaire marocaine 1990 Le Club du Disque Arabe
- שירי זמר מרוקניים DVD 2005 -Chansons marocaines
- שיר השירים - קבלת שבת - א, ב
- ראש השנה ויום כיפור CD 2005
- אנדלוס: בשירה ובפיוט CD 2005
- אוסף הזהב - 4 דיסקים - CD 2005
לקריאה נוספת
- Mohamed El Haddaoui
1980 « Contribution des juifs à la culture marocaine : Sami El Maghribi et sa production artistique ».
- Mohamed El Haddaoui Doctorat de 3° Cycle. Symbiose judéo-arabe au Maroc : la contribution
des juifs marocains à la culture de leur pays : Samy El- Maghribi (Salomon Amzallag), sa production poétique et musicale. Université Paris 8, Haïm Zafrani, 1988
קישורים חיצוניים
סמי אלמגריבי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
סמי אלמגריבי, באתר Discogs (באנגלית)- סמי אלמגריבי, דף שער בספרייה הלאומית
- אמיר זוהר, מלך מרוקו, באתר הארץ, 16 באפריל 2008
- קנזה אלאווי, "Faire revivre un patrimoine immortel" - "להחיות מורשת בלתי נשכחת"
- סרטון על טקס לווייתו באשדוד ועל ביקורו לרגל מלאת 80 בישראל
בן שלו, הגיע הזמן לעשות כבוד לפרנק סינטרה של יוצאי מרוקו, באתר הארץ, 6 באפריל 2017- דנה קסלר, הצדעה לאחד מגדולי המוזיקאים של יהדות מרוק, באתר אנו, 6 ביולי 2023
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
