Loading AI tools
מדענית בריטית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סוזן אדל גרינפילד, הברונית גרינפילד (באנגלית: Susan Adele Greenfield; נולדה ב-1 באוקטובר 1950) CBE,FRCP[1] היא מדענית בריטית, סופרת, מרצה וחברת בית הלורדים (מאז 2001). המחקר שלה התמקד בטיפול במחלת פרקינסון ובמחלת אלצהיימר. גרינפילד מתעניינת גם במדעי המוח של התודעה ובהשפעת הטכנולוגיה על המוח.
 | |
| לידה |
1 באוקטובר 1950 (בת 74) האמרסמית', הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| ענף מדעי |
מדעי המוח |
| מקום מגורים |
אוקספורד |
| מקום לימודים |
|
| מוסדות |
|
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
פיטר אטקינס (1991–2005) |
|
www | |
  | |
גרינפילד הוא עמיתת מחקר בכירה במכללת לינקולן, אוקספורד והייתה פרופסור לפרמקולוגיה סינפטית.
אימה של גרינפילד, דוריס (לבית ת'ורפ), הייתה רקדנית נוצריה, ואביה, רג'ינלד מאייר גרינפילד, היה חשמלאי, בנו של מהגר יהודי דובר יידיש מאוסטריה. סבתותיה מעולם לא דיברו ביניהן והיא אמרה עליהן, "הדעה הקדומה הייתה קולנית באותה מידה משני הצדדים"[2][1]. בילדותה נהגה לענוד על צווארה שרשרת ועליה צלב ומגן דוד[3].
גרינפילד למדה בבית הספר גודולפין ולטימר, שם למדה לטינית, יוונית, היסטוריה של העת העתיקה, ומתמטיקה ברמה הגבוהה ביותר. הראשונה במשפחתה הקרובה שלמדה באוניברסיטה. היא התקבלה בתחילה למכללת סנט הילדה כדי ללמוד פילוסופיה ופסיכולוגיה, אך שינתה מסלול וסיימה תואר ראשון בפסיכולוגיה ניסויית[4][1]. כחוקרת בכירה בסנט יו קולג', אוקספורד[5]. היא השלימה את תואר ה-DPhil שלה בשנת 1977 תחת פיקוחו של אנתוני דייוויד סמית', על מקורות האצטילכולין אסטראז בנוזל השדרה[6]. לאחר מכן, קיבלה מלגת מחקר זוטר בגרין קולג', אוקספורד, בין השנים 1981 ל-1984[1].
גרינפילד הייתה נשואה לפרופסור פיטר אטקינס מאוניברסיטת אוקספורד משנת 1991 ועד גירושיהם בשנת 2005.
מחקרה של גרינפילד מתמקד בפיזיולוגיה של המוח, במיוחד במנגנוני המוח של מחלות פרקינסון ואלצהיימר. היא ידועה גם בתפקידה בהפיכת המדע לפופולרי. גרינפילד כתבה מספר ספרים על המוח, נותנת הרצאות פומביות באופן קבוע ומופיעה ברדיו ובטלוויזיה[1]. מאז 1976, פרסמה גרינפילד כ-200 מאמרים ב-peer-reviewed journals, כולל מחקרים על מנגנוני מוח המעורבים בהתמכרות ותגמול[7][8][9][10][11], הקשורים למערכות דופמין ונוירו כימיקלים אחרים[12][13]. היא חקרה את מנגנוני המוח העומדים בבסיס הפרעת קשב וריכוז (ADHD)[14][13] וכן את ההשפעה של העשרה סביבתית[15]. בשנת 1994, הייתה האישה הראשונה שהרצתה ב-Royal Institution Christmas Lectures, אז בחסות ה-BBC[3]. הרצאותיה נקראו "מסע למרכז המוח"[16]. היא האישה הראשונה שמונתה למנהלת "המוסד המלכותי" (Royal Institution of Great Britain) בשנת 1998[17][3]. בשנת 2010 בוטל התפקיד[18]. "המוסד המלכותי" נקלע למשבר פיננסי בעקבות תוכנית פיתוח של 22 מיליון ליש"ט בראשות גרינפילד והדירקטוריון. הפרויקט הסתיים בחובות של 3 מיליון ליש"ט[19][18]. בהמשך, הודיעה גרינפילד שהיא תיקח את מעסיקיה לבית דין לעבודה ותביעתה תכלול אפליה[20]. התיק הוכרע מחוץ לבית המשפט.
שני התפקידים העיקריים של גרינפילד באוקספורד היו עמיתת הדרכה ברפואה, בלינקולן קולג' אוקספורד, ופרופסור לפרמקולוגיה סינפטית[3]. בין 1995 ל-1999, היא נתנה הרצאות פומביות כפרופסור של גרשם לפיזיקה בלונדון. גרינפילד הייתה ההוגה במעון (Thinker in Residence) בעיר אדלייד, אוסטרליה, בשנים 2004 ו-2005[21]. כתוצאה מהמלצותיה, ראש ממשלת דרום אוסטרליה, מייק רן, התחייב למימון גדול, בגיבוי של ממשלות המדינה והממשלות הפדרליות והמגזר הפרטי, להקים את המוסד המלכותי של אוסטרליה ואת מרכז מדיה המדע האוסטרלי באדלייד[22]. בין השנים 2005 ל-2013 הייתה קנצלרית אוניברסיטת Heriot-Watt באדינבורו[23]. גרינפלד חקרה את הרלוונטיות של ידע במדעי המוח לחינוך והשתמשה בביטוי "שינוי תודעתי"[24], מונח גג הדומה ל"שינויי אקלים", המקיף נושאים מגוונים המעורבים בהשפעה של הסביבה של המאה ה-21 על המוח[25]. כיום, גרינפילד היא פרופ' אמריטוס של אוניברסיטת אוקספורד[26].
גרינפלד השיקה שלוש חברות סטארט-אפ אקדמיות, בשם Synaptica, BrainBoost ו-Neurodiagnostics, כולן עוסקות בהיבטים של מחלת אלצהיימר[1]. בשנת 2013 היא הקימה את חברת הביוטק Neuro-bio Ltd, בה היא משמשת מנכ"לית. החברה מפתחת בדיקות אבחון ותרופות לטיפול במחלת אלצהיימר[3]. החברה מצאה שניתן לבקע את קצה ה-C של אצטילכולין אסטראז וכי הפפטיד שנוצר יכול להרוג נוירונים[27]; החברה גם גילתה שאנלוג פפטיד מחזורי יכול למנוע את המוות הנוירוני הזה. החברה גייסה כ-4 מיליון דולר בשנת 2017[28].
ב-1969 הייתה גרינפלד חלק מפרויקט הנקרא "הגשר בבריטניה" שהוציא את המשתתפים בו לישראל לחצי שנה. בסיום הדוקטורט נסעה לישראל, עבדה חצי שנה בקיבוץ גשר הזיו ולמדה עברית. בראיון בשנת 2003, בעת בקורה בארץ אמרה: "אני מרגישה יהודייה וגאה על כך"[3]. וגם "אני רואה את עצמי כיהודייה חילונית, אפילו אם במונחים דתיים אינני יהודייה כלל"[3].
בסיום הדוקטורט נסעה לישראל, עבדה חצי שנה בקיבוץ גשר הזיו ולמדה עברית. בראיון בשנת 2003, בעת בקורה בארץ אמרה: "אני מרגישה יהודייה וגאה על כך"[3]. וגם "אני רואה את עצמי כיהודייה חילונית, אפילו אם במונחים דתיים אינני יהודייה כלל"[3].גרינפלד נשארה בקשר עם ישראל לאורך השנים, ועבדה עם מדענים ישראלים. הייתה בדירקטוריון הבינלאומי של מכון ויצמן[2]. פעלה במסגרת המאבק בחרם האקדמי. בשנת 2002, כתבה מאמר חזק מאוד ב"טיימס", כמה טיפשי היה החרם, איך אף אחד לא ניצח ואיך זה בעצם מעכב את המדע ואולי לכן גם הצלת חיים. בתמורה, הוענק לה תואר של כבוד מהאוניברסיטה העברית וגם מאוניברסיטת חיפה[2].בתחילת שנות ה-2000 ניהלה גרינפילד שיחות בדאבוס עם פרס ואבו עלא על שיתוף פעולה מדעי ישראלי-פלסטיני, ובכנס שהתקיים באספן שוחחה עם המלך עבדאללה על שיתוף פעולה מדעי ישראלי-ירדני[3].
גרינפילד יושבת בפרלמנט של הממלכה המאוחדת, בבית הלורדים, כחברת מפלגה עצמאית, ללא זיקה פוליטית רשמית[29]. תיעוד של פעילותה בבית הלורדים מצביע על הימנעות במגוון נושאים[30]. היא דיברה על מגוון נושאים, כולל חינוך, סמים והעצמה כלכלית לנשים[31].
ב-2013 פרסמה גרינפילד רומן מדע בדיוני דיסטופי, "2121: סיפור מהמאה הבאה", המספר את סיפורם של נהנתני משחקי וידאו והקונפליקט שלהם עם "נאו-פוריטנים"[32][4]. בשנת 2014 פרסמה גרינפילד ספר מדע פופולרי בשם: שינוי מחשבתי: איך טכנולוגיות דיגיטליות משאירות את חותמן על המוח שלנו" (Mind Change: How (Digital Technologies are Leaving their Mark on our Brains, המתאר את רעיונותיה לגבי השפעת הטכנולוגיה הדיגיטלית[33][1].
גרינפילד הביעה דאגה ששימוש באינטרנט עשוי לשנות את מבני המוח של צעירים[34][35][4]. היא ציינה שבריאות הציבור באנגליה קשרה רשתות חברתיות ומשחקים מקוונים מרובי משתתפים ל"רמות נמוכות יותר של רווחה", והאמינה שהראיות מצביעות על קשר של "תגובת מינון", "כאשר כל שעה נוספת של צפייה מגדילה את הסבירות לחוות בעיות רגשיות-חברתיות"[36]. היא מאמינה שהנושא מעלה שאלות לגבי היכן למתוח את הגבולות בין שימוש מועיל למזיק בטכנולוגיה כזו, ואמרה כי "יהיה מפתיע אם שעות רבות ביום של פעילות מסך לא ישפיעו על הנוירופלסטיות הזו"[37].
נכון לשנת 2016, לגרינפילד 32 תארים של כבוד[38]. היא זכתה בפרסים כולל פרס מייקל פאראדיי של החברה המלכותית[1]. היא נבחרה למלגת כבוד של הקולג' המלכותי לרופאים[26] ומוזיאון המדע של לונדון[39]. בשנת 2006 היא הוכתרה לעמיתת כבוד של איגוד המדע הבריטי[40] והייתה לאוסטרלית הכבוד של השנה[41]. בינואר 2000, קיבלה גרינפילד מינוי למסדר האימפריה הבריטית (CBE)[42],
על תרומתה לציבור בנושא הבנת המדע. מאוחר יותר באותה שנה, היא זכתה בתואר אשת השנה על ידי השבועון אובסרבר (The Observer)[3]. ב-2001, היא קיבלה מהוועדה למינוי בית הלורדים, את התואר הברונית גרינפילד של מ-אוט מור (Ot Moor), אוקספורדשייר[3]. בשנת 2003, היא מונתה לאבירת לגיון הכבוד על ידי ממשלת צרפת[26][1]. בשנת 2010 הוענקה לה מדליית החברה האוסטרלית למחקר רפואי. היא קיבלה את פרס ההשראה הבריטית למדע וטכנולוגיה בשנת 2010. גרינפלד הוכתרה כאחת מ-50 הנשים החשובות בבריטניה והוצבה במקום ה-14 בעולם בדירוג הנשים המעניקות השראה.
היא פטרונית של "מחקר האלצהיימר בבריטניה" (Alzheimer's Research UK) ושל "מוות בכבוד" (Dignity in Dying). היא מייסדת ונאמנה של ארגון הצדקה "מדע לאנושות" (Science for Humanity), רשת של מדענים, חוקרים וטכנולוגים המשתפת פעולה עם ארגונים ללא מטרות רווח כדי ליצור פתרונות מעשיים לבעיות היומיומיות של קהילות מתפתחות.
אתר האינטרנט הרשמי של סוזן אדל גרינפילד, הברונית גרינפילד
סוזן אדל גרינפילד, הברונית גרינפילד, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
סוזן אדל גרינפילד, הברונית גרינפילד, ברשת החברתית LinkedInSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
