Loading AI tools
מתקן התפלת מים בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מתקן התפלה אשדוד הוא מפעל התפלת מי ים המספק מים באיכות מי שתיה למערכת המים הארצית. המתקן בעל כושר ייצור של 100 מלמ"ש. המתקן ממוקם באזור התעשייה הצפוני של העיר אשדוד.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מתקן התפלה  |
| שימוש | התפלת מים |
| כתובת | אזור התעשייה הצפוני |
| מיקום |
 אשדוד |
| מדינה |
 ישראל |
| בעלים | קבוצת שפיר וחברת GES |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 2011–2015 (כ־4 שנים) |
| מידע טכני | |
| מידע נוסף | תפוקה: 100 מלמ"ש |
| קואורדינטות | 31°51′01″N 34°41′10″E |
|
(למפת אשדוד רגילה)   מתקן התפלה אשדוד  | |
  | |
בשנת 1975 נחתם הסכם בין ממשלת ישראל וממשלת ארצות הברית על הקמה במימון משותף של מתקן התפלה באשדוד, בשיטת זיקוק באידוי רב שלבי, על ידי חברת הנדסת התפלה[1]. הקמת המתקן, שנבנה בצמוד לתחנת הכוח אשכול, הושלמה בשנת 1981 והוא החל לספק מים בתפוקה של 20,000 קוב ליממה. לאחר שנה וחצי של הפעלה החליטה חברת מקורות להשבית את המתקן משיקולי כדאיות כלכלית ולאחר חורף שבו ירדה כמות משקעים גבוהה מהממוצע[2].
בדצמבר 1999, קיבלה ועדת השרים לכלכלה בראשות שר האוצר, אברהם שוחט, ההחלטה על הקמת מספר מתקני התפלה בישראל, כדי להתמודד עם המחסור במים שפירים בישראל בטווח הארוך[3]. מכרז ראשון פורסם להקמת מתקן התפלה אשקלון בשיטת בנה-הפעל-העבר (BOT), ובפברואר 2001 הודיע שוחט מייד על מכרז שני לשלושה מתקני התפלה, שיפיקו כ-50 מיליון מ"ק מים בשנה כל אחד, כדי להתמודד עם המחסור הצפוי במים[4]. אביגדור ליברמן בזמן כהונתו כשר תשתיות חתם על הכרזת מכרז לבניית מתקן להתפלת מי הים[5] בשיטת BOO - build–own–operate (הזכיין הפרטי מממן את המיזם ומפעיל אותו והוא גם הבעלים של המיזם). מתקן התחיל לעבוד באשקלון בשנת 2005. זה היה מתקן ראשון בישראל להתפלת מי ים, אם לא לקחת בחשבון בתקן התפלה קטן באילת (סבחה ג) שהתחיל לספק מים ב-1997. שש הצעות הוגשו במסגרת מכרז ההתפלה השני[6].
במקביל החליטה החברה הממשלתית מקורות לצאת במכרז משלה, בשיטת "עד מפתח" (Turnkey), כלומר לבנייה של המתקן ועם השלמתו למסור אותו להפעלה[7]. פרסום המכרז עורר התנגדות במשרד האוצר ואצל גורמים נוספים במשק, בטענה, שאין לאפשר למקורות, שהיא הלקוח של מתקני ההתפלה, כמוביל המים היחיד בארץ, לקחת חלק גם במכרזים להפקת מים ולתפעול מתקני התפלה[8]. אך המכרז פורסם בכל זאת. באוקטובר 2002, זכתה קבוצת "ויה מאריס" במכרז של מקורות להקמת המתקן תמורת 90 מיליון דולר (קבוצה זו זכתה גם במכרז להקמת מתקן התפלה פלמחים)[9][10]. על פי התכנון המתקן היה אמור לפעול בשנת 2004[11]. חברת "אשדוד התפלה" שהייתה שבבעלותם השווה של קבוצת ברן הישראלית והחברה האמריקאית איוניקס, ערערה על תוצאות המכרז בטענה כי ההתמחרות שביצעה מקורות נוגדת את כללי המכרז. ביולי 2003, בעקבות הסכם פשרה, "אשדוד התפלה" קיבלה את ביצוע הפרויקט תמורת 95 מיליון דולר[12]. לבסוף הפרויקט הוקפא, משום שמשרד האוצר דרש ממקורות לבצע שינויים מבניים ולהפריד את פעילות התפלת המים מפעילות הולכת המים. ולשם כך הקימה מקורות חברת בת חדשה בשם "מקורות פיתוח וייזום"[13].
בשנת 2008 חודש הפרויקט, על פי החלטת ממשלה, לנוכח מצוקת המים בישראל. החשב הכללי במשרד האוצר הודיע שניתן להקים את המתקן בפטור ממכרז, על בסיס המכרז הקודם, למרות שתוכנן מתקן גדול פי שניים. בנוסף הובילה את הפרויקט החברה החדשה שהוקמה לצורך כך "מקורות פיתוח וייזום"[14]. חברת הנדסת התפלה, שביקשה להתחרות על הקמת הפרויקט, דרשה ממקורות לפרסם מכרז חדש למתקן, משום שהתוכנית החדשה שהציגה מקורות, היא בהיקף יותר מכפול מהמכרז המקורי (100 מיליון מ"ק לעומת 45 מיליון מ"ק), בטכנולוגיה שונה ובמיקום שונה[15]. במהלך שנת 2009 אכן פורסם מכרז חדש, בו זכתה קבוצת IVM של החברות "מנרב הנדסה" ו-Sadyt הספרדית. זאת, לאחר שגברה בהליך התמחרות על קבוצת BGS בה שותפות שיכון ובינוי, GES מקבוצת גרנית הכרמל, שפיר הנדסה וקבוצת ברן[16]. אולם בניית המתקן התעכבה, בשל ויכוח על מחיר המים שבו תרכוש המדינה את המים המותפלים ממנו. המכרזים הבין-משרדית ביקשה לשלם מחיר של 2.36 שקלים למ"ק, בדומה למחיר הזכייה במכרז להקמת מתקן התפלה שורק שהוקם באותו הזמן. לעומת זאת, עמדה הצעתה המקורית של "מקורות פיתוח וייזום" על 2.86 שקלים למ"ק. לאחר משא ומתן הפחיתה בהדרגה את המחיר ל-2.49 שקלים למ"ק. אך מקורות לא יכלה להשוות את מחיר ל-2.36 שקלים למ"ק, מאחר שהתוכנית העסקית שעליו ביססה את בניית המתקן הייתה על פי מחיר של 2.86 שקלים למ"ק[17].
עבודות הבניה החלו לבסוף בשנת 2011 והסתיימו באוקטובר 2015, אז החל לספק מים למערכת הארצית באיחור של כשנתיים[18][19].
המתקן מעולם לא הצליח לספק את כמות המים המותפלים שנדרש לפי החוזה, ובעקבות קריסה של המודל הפיננסי הכריזה המדינה על מחיקת 400 מיליון ש"ח מהחוב של מקורות. תביעות החוב והבוררויות נגד החברה הגיעו לסכום של כ-1.25 מיליארד שקל. בעקבות ההפסדים הגישה מקורות תביעה של 705 מיליון ש"ח נגד שותפות מנרב-סדיט שהקימה אותו[20]. ביוני 2019 פרסמה מקורות מכרז למכירת המתקן, אחרי נזק כספי שמוערך בכ-600 מיליון שקלים[21] באוקטובר 2021 התפרסם כי חברות ג'נרישן קפיטל ושפיר תרכושנה את המתקן שהוקם בהשקעה של 1.5 מיליארד ש"ח, תמורת 900 מיליון ש"ח[22].
בסוף אוגוסט 2022 חברת מקורות השלימה את העברת האחריות על מתקן ההתפלה לקבוצת שפיר ו-GES, ששילמו על הזיכיון להפעלתו 870 מיליון שקל[23].
|
עיינו גם בפורטל
פורטל אשדוד הוא שער לכל הנושאים הקשורים בעיר אשדוד. בפורטל תמצאו מידע נגיש אודות ההיסטוריה של העיר, אתריה והאנשים המרכיבים אותה, הרבעים וכל מה שיש לדעת אודות העיר הגדולה במחוז הדרום בישראל. |
אבי בר-אלי, מיכאל רוכוורגר, הקריסה הגדולה בתולדות המדינה: הממשלה בדרך להסדר חוב של 1.2 מיליארד שקל, באתר TheMarker, 30 באפריל 2017Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
