משמר הנגב
קיבוץ בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מִשְׁמַר הַנֶּגֶב הוא קיבוץ בנגב הצפוני, שהוקם כחלק ממבצע י"א הנקודות במוצאי יום כיפור תש"ז, 6 באוקטובר 1946.
.jpg) קיבוץ משמר הנגב בשנת 1950 | |
| מדינה |  ישראל |
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | בני שמעון |
| גובה ממוצע[1] | 198 מטר |
| תאריך ייסוד | 1946 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,124 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 3.6% בשנה |
(למפת מערב הנגב רגילה)   משמר הנגב  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
8 מתוך 10 |
משמר הנגב נמצא על שתי גבעות הממוקמות כשני ק"מ דרומית לנחל גרר ופאתי רהט, כעשרים ק"מ צפונית לבאר שבע. היישוב ממוקם על כביש 264, ארבעה ק"מ צפונה מכביש 25 (צומת הנשיא) ועשרה ק"מ דרומה מכביש 40 (צומת בית קמה). הקיבוץ נבנה תחילה על גבעה הנמצאת כחמש מאות מטרים דרומית למרכז היישוב ונקראת בשפת המקום "הגבעה הראשונה". בית העלמין של משמר הנגב, המוכר בשפה המקומית בשם "הגבעה השלישית", ממוקם כחמש מאות מטר צפונית מהקיבוץ. הקיבוץ מוקף במספר בארות ובורות מים: "הבור הביזנטי" (כק"מ צפונה מהקיבוץ), "הבאר הלבנה" (כק"מ צפון-מערבה מהקיבוץ) ועוד. כמו כן את אחד היובלים של נחל גרר, המצוי כק"מ צפונית לקיבוץ, חוצה סכר אשר מאחוריו, מדי חורף נוצר אגם עונתי. תל שרע נמצא כארבעה ק"מ מערבית מהקיבוץ.
השטח עליו הוקם הקיבוץ נקרא אדמות 'עזאליה' (צבי בערבית). השם הארעי של הנקודה היה ביר-מנסור על שם באר סמוכה ובהמשך החליטו חברי הקיבוץ באספה לקרוא ליישוב משמר הנגב, כאות למיקומו של הקיבוץ בקצהו הצפוני של הנגב, דרומית לנחל גרר המוזכר במקרא כגבולו הצפוני של הנגב.
מצודת בורוכוב
הקיבוץ הוקם על אדמות בביר מנסורה שנרכשו בראשית שנות השלושים על ידי משה סמילנסקי ונגאלו מאוחר יותר על ידי הקק"ל. המייסדים היו יוצאי פולין וליטא[3] שהשתייכו לתנועת "הנוער הבורוכובי" שנכללה במפלגת פועלי ציון שמאל. גרעין ההתיישבות כונה "מצודת בורוכוב" ובראשיתו חנה כפלוגת עבודה על יד כפר סבא. עוד כפלוגת עבודה הקבוצה קלטה חברי תנועה מצרפת, בלגיה ופולין ניצולי השואה. ב-1946 מצודת בורוכוב התקבלה לקיבוץ המאוחד.
העלייה לקרקע
משמר הנגב הוקמה כחלק ממבצע 11 הנקודות בנגב. מספר שעות לאחר סיום צום יום הכיפורים תש"ז החלו חברי הקבוצה בהעמסת הציוד על המשאיות ובסביבות חצות יצאו בסתר מרוחמה לכיוון הנקודה המיועדת להתיישבות. השתתפו במבצע כ־40 חברים ובאמצעות מספר משאיות וכלי רכב שונים הביאו ציוד להקמת צריפים ראשונים. התנועה לנקודה עברה בשלום והשיירה לא נתגלתה. הקמת המבנים הראשונים בקיבוץ נמשכה למעשה מספר ימים. העלייה עצמה נעשתה במתכונת הדומה לחומה ומגדל מבחינת ריכוז מאמץ של מספר רב יחסית של אנשים להקמה מהירה של התיישבות חדשה בשטח. אבל, החומה הייתה רק גדר תיל. המגדל היה מגדל עץ עם חבית מים. כמו כן הוקמו מספר צריפים שהובאו במשאיות ואוהלים. לאחר שנה הועתק הקיבוץ למקומו הנוכחי על גבעה שכנה כ-500 מטר צפונה. שרידי נקודת ההתיישבות הראשונה נמצאים כיום כמה מטרים מחוץ לגדר הדרומית של היישוב ונקראים "הגבעה הראשונה".
השנים הראשונות
עם העלייה על הקרקע אוחד הגוף עם גרעין של המחנות העולים מהכשרת חפציבה וכעבור שנה עם גרעין מהנוער העובד. בעצם ימי המצור הגיעה קבוצת חניכים מן התנועה בארגנטינה. לאורך השנים הצטרפו לקיבוץ עולים מתנועת דרור מצפון אפריקה, בלגיה, צרפת וארגנטינה, גרעינים מהנוער העובד, קבוצות מעליית הנוער וכן עולים מברית המועצות. עד תום מלחמת השחרור מספר האנשים במקום היה מועט כדי החזקת הנקודה, חריש האדמות ועבודה בקו המים לנגב. שאר החברים עבדו לפרנסת הקיבוץ בגבעת ברנר ובמפעל ים המלח בסדום. החורף של תש"ז –תש"ח היה מן השחונים ביותר והיווה הקדמה לשנות בצורת מרובות. עם פרוץ מלחמת השחרור גויסו החברים לפלמ"ח (חטיבת הנגב) והשתתפו בפעולות המבצעיות בחזית הנגב. במחצית השנייה של שנת 1948 מיד לאחר הקמת המדינה, במהלך הקרבות מלחמת העצמאות הצטרף לקיבוץ איש ההגנה והמוסד לעליה ב', סם שולמן יהודי אמריקאי שהיה פעיל משנת 1946 בהעפלה. הוא היה מהמתנדבים האמריקאים שהפליגו על אניות המעפילים אקסודוס 1947, העצמאות וקיבוץ גלויות.
התבססות הישוב
החל מאמצע שנות ה-60 עם ההכרה שאין לבסס קיום על חקלאות בלבד, נוסד המפעל התעשייתי הראשון ("פוליביד") ובעקבותיו מפעל אלקטרוני ("פאמא"). החברה נעשתה רב-גילאית ורבת פנים עם הצטרפות משפחות צעירות, עולים מרוסיה והורי חברים. תפקידו של הקיבוץ המאוחד מתדלדל והדור השני תופס מקום הולך וגדל בהנהגת הקיבוץ. בית הספר העממי והתיכון עוברים למסגרות אזוריות וב־1978 נוסד אולפן לעולים חדשים. לאורך השנים מרכז הכובד עובר מן הקולקטיב אל המשפחה הגרעינית במקביל למעבר מצריכה של מחסור אל רמת חיים סבירה ומשתפרת.[4] תכנון היישוב הופקד בידי האדריכל שמואל ביקלס אשר תכנן בו גם את בית התרבות "בית בורוכוב" (1957) ואת המועדון לחבר (1966).[5] בשנות השמונים נכנס הקיבוץ לחובות כספיים גדולים כחלק ממשבר הקיבוצים ובעקבות כך בשנת 1994 החל תהליך של הפרטה. בשנת 2003 הצביעו רוב חברי הקיבוץ על שינוי יסודי בתקנון לעבר הפרטה, לפיו תומחרו שירותי הקיבוץ ונקבעו משכורות לחברי הקיבוץ כך שהוא איננו עוד קיבוץ שיתופי.
ענפי חקלאות
לקיבוץ יש אדמות חקלאיות רבות. ממוצע הגשמים באזור הוא 220 מ"מ בשנה, מה שמאפשר גידולי שדה בקושי רב. לאורך השנים הקיבוץ פיתח חקלאות שלחין המספקת חלק ניכר מהתנובה החקלאית של הקיבוץ. הקיבוץ הקים יחד עם קיבוץ בית קמה את חברת "שקמה גידולי שדה". בקיבוץ הייתה גם רפת אשר גם היא בשותפות כלכלית עם קיבוץ בית קמה לאחר מכן הרפת עברה גם היא לבית קמה ונשארה שיתופית
. בעבר היו בקיבוץ ענפי חקלאות רבים: דיר, מטע, לול ועוד. ענפים אלו נסגרו לאורך השנים ובמיוחד החל משנות ה-80.
ענפי תעשייה ושירותים
- שני מפעלים למוצרי פוליסטרן (פוליבִּיד ופוליבֵד).
- מפעל לייצור פנל מבודד לבנייה בשם "מבנה דרום" הממוקם בבאר שבע
- גן אירועים המופעל בשיתוף עם חברת זר מעדנים ואירועים בע"מ
- שירותי ניהול לא.ס.פ. דודאים
- בתי מלאכה קטנים למיניהם
בית הביטחון
פסל מאת מרדכי כפרי (ברקע בית בורוכוב)
שביל בקיבוץ
אתר האינטרנט הרשמי של משמר הנגב- מבנים היסטוריים במשמר הנגב
- סיפור מקומי, מסע על ציר הזמן של משמר הנגב
- אוריאל לוי, סיפורה של נקודה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 15 בספטמבר 2021
- משמר הנגב, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
הקמת 11 יישובים חדשים בנגב: בניה, קדמה, גלאון, שובל, משמר הנגב, תקומה, בארי, כפר דרום, נבטים וחצרים. יומני כרמל 1946 (התחלה2:20)
משמר הנגב (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
