Loading AI tools
גאוגרף ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה בְּרָוֶר (Brawer; 2 בנובמבר 1919 – 28 בדצמבר 2020) היה חלוץ הקרטוגרפיה בישראל, פרופסור לגאוגרפיה באוניברסיטאות תל אביב ובר-אילן. חתן פרס ישראל לשנת תשס"ב[1].
משה בְּרָוֶר נולד בווינה בשנת 1919 לשרה (סופי) לבית מאירסון ולאברהם יעקב ברור. עלה עם משפחתו לארץ ישראל ב-1920.
למד בבית הספר העממי "תחכמוני" בירושלים ובבית המדרש למורים "מזרחי". בילדותו לקח אותו אביו לסיורים הגאוגרפיים עם תלמידיו, וכבר בגיל 14 הטיל עליו לבצע הגהות במפות שהכין. הכיר מילדותו את ש"י עגנון, חבר קרוב של אביו, ואת חיים נחמן ביאליק.
ברור נרשם ללימודי גאוגרפיה באוניברסיטת וינה, אך בעקבות האנשלוס ב-1938 שינה את תוכניותיו ונסע ללונדון, שם למד במשך שנה גאוגרפיה וגאולוגיה בקינגס קולג'. במקביל, שלח כתבות מבריטניה לעיתון "הצופה", ביוזמת הרב מאיר בר-אילן, חברו של אביו, שייסד את העיתון באותה עת; מאוחר יותר נתמנה כחבר מערכת העיתון.
במהלך שהותו בחופשת קיץ בארץ ישראל ב-1939 פרצה מלחמת העולם השנייה. בעקבות זאת נשאר בארץ ולמד באוניברסיטה העברית גאולוגיה ומתמטיקה[2]. לקראת סוף המלחמה נשלח ככתב צבאי לחזיתות שונות באירופה, היה אחד העיתונאים הראשונים שהגיעו למחנה ברגן-בלזן עם שחרורו והזדעזע ממה שראה וכן סיקר את משפטי נירנברג. בעקבות חוויות אלה יצא בשאלה[דרוש מקור].
בספטמבר 1945 הגיע ברור לווינה יחד עם הכוחות הבריטיים, כחלק מתפקידו ככתב צבאי. ברור נתקל בחנות ספרים מקומית במהדורה מעודכנת של אטלס קוצן, אטלס וותיק שהיה חביב על אביו. בסיוע המו"ל, המכון הגאוגרפי הלצל, תורגם האטלס לעברית, בתהליך שנמשך כשנתיים וחצי. פריצת מלחמת העצמאות עקבה את הדפסתו של האטלס עד לסוף 1949. הוצאת יבנה רכשה את כל המהדורה הראשונה, שהגיע לישראל במאי 1950. מהדורה נוספת רחבה יותר הודפסה בווינה באפריל 1951.[3]. המהדורות הבאות בעריכתו של ברור הודפסו במרכז למיפוי ישראל החל משנת 1955.
ב-1946–1947 השלים ברור תואר ראשון באוניברסיטת לונדון. בזמן לימודיו שם היה עיתונאי מטעם ה"פלסטיין פוסט" ועיתונים בריטיים אחרים.
ברור חזר להילחם במלחמת העצמאות, סיקר את שיחות שביתת הנשק ברודוס, וכשהשתחרר ב-1949 חזר ללונדון והשלים תואר שני ב-1950. ב-1958 השלים את חובותיו לתואר דוקטור במדעים באוניברסיטת לונדון. בתקופה זו שימש ככתב קול ישראל בלונדון.[4]
רוב חייו המקצועיים מילא תפקידים אקדמיים ועסק בכתיבה. לימד גאוגרפיה בסמינר בית ברל, באוניברסיטה העממית, באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בר-אילן. ב-1966 הקים את החוג לגאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב, וב-1969 הקים את החוג לגאוגרפיה באוניברסיטת בר-אילן. כיהן כדקאן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב בשנים 1980–1983. בשנת 1989 פרש לגמלאות והמשיך לשמש כפרופסור אמריטוס בשתי האוניברסיטאות. במהלך השנים הרצה (בשבתונים ובסמסטרי קיץ) במוסדות אקדמיים שונים בעולם.
בין השנים 1939–1965 היה כתב וחבר מערכת עיתון "הצופה". מאוחר יותר היה חבר מערכת וכותב באנציקלופדיה העברית. מילא תפקידים שונים כחוקר ויועץ לממשלת ישראל, והיה נשיא האגודה הגאוגרפית הישראלית בשנים 1979–1981. משנת 2004 היה חבר ועדת השמות הממשלתית וראש הוועדה המדעית המייעצת שלה, ובשנים 2006–2014 כיהן כיו"ר הוועדה[5].
ברור נפטר ב-28 בדצמבר 2020, בגיל 101[6][7]. הותיר אחריו את אשתו רנה לבית אריסון (אחותו של תד אריסון), שלוש בנות ובן. העיתונאית חולדה ליברנומה היא אחותו של ברור.
נודע בציבור כעורכם של אטלסים בעברית, ובהם האטלס האוניברסיטאי, אטלס פיסי, מדיני וכלכלי, והאטלס האוניברסיטאי החדש, המשמש שנים רבות את תלמידי ישראל[8]. בנוסף לעיסוקו בקרטוגרפיה, פרסם במהלך שנות עשייתו מאות מאמרים מקצועיים, וכתב וערך 19 ספרים. עסק במחקר גבולות מדינת ישראל על פי מסמכים וקביעתם בשטח, וחיבוריו בנושא תורגמו לערבית ואנגלית. כמו כן ביצע מחקר גאוגרפי מקיף על הכפרים הערביים בארץ ישראל.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.