Loading AI tools
מסמכים חסויים על כ200,000 חברות מכל העולם, שהדלפתם חשפה עדויות למקרים רבים של הלבנת הון ושוחד בקרב כמה מהבעלים. מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מסמכי פנמה הם אוסף של 11.5 מיליון מסמכים חסויים של חברת עורכי הדין מוסאק-פונסקה מפנמה. המסמכים, שהודלפו בידי אלמוני, מכילים מידע על יותר מ-200,000 חברות מכל העולם ועל בעלי המניות שלהן, ובהם מספר שליטי מדינות[2]. כמו כן, הם כוללים ראיות לפעילות פיננסית ענפה של פוליטיקאים ממדינות שונות במקלטי מס שונים ברחבי העולם, לרבות הלבנת הון, לקשרים פסולים בין גופים שונים, ועוד.
המסמכים הודלפו בידי אלמוני לעיתון הגרמני "זידדויטשה צייטונג", ועובדו במשך כשנה בידי ה-ICIJ (International Consortium of Investigative Journalists), בשיתוף עם כמאה כלי תקשורת ברחבי העולם ויותר מ-370 עיתונאים[3]. הפרשה פורסמה באופן פומבי בכלי התקשורת בעולם ב-3 באפריל 2016, וחשיפה מלאה של רשימת החברות הכלולות בה נעשתה במאי 2016.
חברת מוסאק-פונסקה היא משרד עורכי דין בינלאומי המתמחה ביצירת חברות ותאגידים שתכליתם העיקרית להסתיר את הבעלים האמיתיים של נכסים שונים ברחבי העולם באמצעות רישום החברות במקלטי מס שונים, שבהם חוקים המאפשרים את הסוואת הבעלים ובעלי המניות של החברות. אחד מעקרונות היסוד של החברה הוא שמירה על סודיות וחשאיות לקוחותיה. המסמכים שהודלפו כוללים תיעוד על תקופה של כ-40 שנה (מסוף שנות ה-70 ועד 2015), ובגודל כולל של 2.6 טרה-בייט. הם כוללים מידע אודות הבעלות על יותר מ-200,000 חברות שהוקמו במקלטי מס שונים ברחבי העולם אך מרכז פעילותן במדינות אחרות, ומידע על העברות כספים חשודות שבוצעו בין חברות שונות, שייתכן שהן תשלומי שוחד. מסמכים אחרים הראו כיצד בנקים גדולים, כדוגמת קרדיט סוויס, UBS ו-HSBC והבנקים הישראליים בנק הפועלים ולאומי, יצרו חברות במקלטי מס עבור לקוחותיהם.
פעילות במקלטי מס היא חוקית כאשר היא מדווחת כראוי לרשויות במדינות שבהן מתבצעת הפעילות העיקרית של החברה. עם זאת, המסמכים העלו שהמעורבים בפעילות לא וידאו שמקורם של הכספים חוקי ושאין מעורבת בהן פעילות פלילית, העלמות מס ושחיתות פוליטית. בנוסף, התגלו במסמכים ראיות לזיוף מסמכים עבור לקוחות באמצעות תיארוך מסמכים לתקופה מוקדמת, ושיתוף פעולה עם כמה עשרות חברות ואישים שהיו ברשימה שחורה של ארצות הברית והאיחוד האירופי ונתונים לסנקציות בינלאומיות, בהם חברות מאיראן ומקוריאה הצפונית, ואישים מסוריה[4].
בין השמות הבולטים שעלו במסמכים נמצאים שמותיהם של מקורבים ובני משפחה של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, נשיא אוקראינה לשעבר פטרו פורושנקו, מקורבים למנהיג סין שי ג'ינפינג, ראש ממשלת איסלנד סיגמונדור דויד גונלאוגסון, נשיא ארגנטינה מאוריסיו מאקרי, נשיא איחוד האמירויות הערביות ח'ליפה בן זאיד אאל נהיאן, ראש ממשלת פקיסטן, נשיא הסנאט בניגריה, הבמאי פדרו אלמודובר, השחקן ג'קי צ'אן, מיס עולם לשעבר אישווריה ראי, והכדורגלן ליונל מסי[1].
ברשימה הופיעו גם שמות של כ-600 חברות ישראליות ו-850 ישראלים בעלי מניות, כדוגמת עידן עופר, יעקב וינרוט, דב וייסגלס, טדי שגיא, יעקב אנגל[6], בני שטיינמץ[7], דן גרטלר[8] ודן ויז'ניצר, בנו של אלכס ויז'ניצר שהיה מנכ"ל החברה הלאומית לדרכים בישראל[9].
במסמכים שפורסמו עלה גם שמו של טארק עבאס, בנו של יושב ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן, כמחזיק מניות בשווי של כמיליון דולר בחברות הקשורות לרשות הפלסטינית[10]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.