מיומנויות חשיבה

מיומנויות חשיבה הן טכניקות או יכולות מנטאליות המיועדות להנחות את תהליך החשיבה שבעזרתם האדם חושב על דבר מה, מארגן ומנסח את מחשבותיו ומקיים יחסי גומלין עם הסביבה.

למושג יש שני מובנים:

• כלי או אסטרטגיה המייעלים את איכות החשיבה.
• שימוש מהיר ומדויק באמצעי חשיבה (שליטה באסטרטגיית חשיבה).

המושג עלה לתודעה בעקבות הטקסונומיה של בלום ותאוריית האינטליגנציות המרובות של הווארד גרדנר.

הצורך במיומנויות החשיבה

מיומנויות חשיבה יכולות לסייע בשלב התכנון והביצוע של תוכנית פעולה המיועדת להגשמת מטרה רצויה. הן תורמות גם ליכולת פתרון בעיות.

הצורך במיומנויות חשיבה נובע מהמגבלות של המוח והמחשבה האנושיים. החשיבה המודעת מתבססת על זיכרון העבודה. זיכרון העבודה יכול להכיל מידע שהועבר אליו מהזיכרון החושי ומידע שנשלף מהזיכרון לטווח ארוך. כך הוא מאפשר לעשות אינטגרציה ביניהם ולהעביר את המסקנות לזיכרון ארוך הטווח לצורך שימוש עתידי. עם זאת, הקיבולת של זיכרון העבודה מוגבלת. הוא יכול להכיל כשבע יחידות מידע בו זמנית בלבד^[1].

מגבלת הקיבולת של זיכרון העבודה יוצרת את הקושי לעבד מספר רב של פרטי מידע בו זמנית ולפתור בעיות מורכבות^[1]. עם זאת, ניתן להשתמש במיומנויות חשיבה כדי להתגבר על מגבלה זו. לדוגמה: אחת הדרכים להתגבר על מגבלת הקיבולת היא קיבוץ מספר בלתי מוגבל של פריטים ליחידת משמעות בודדת המכונה "גוש" (chunk)^[1]. דרך נוספת לפתרון בעיות מורכבות היא על ידי פירוקן לבעיות משנה, כך שניתן לטפל בכל אחת מהן בנפרד ולאחר מכן לצרף אותן לצורך יצירת הפתרון השלם^[1].

מיומנויות חשיבה בחינוך

למידה משמעותית יכולה להרכש הודות לפעילות המורכבת של החשיבה^[2]. בהקשר חינוכי, להבדיל מהוראה על דרך החיקוי, טיפוח החשיבה מאפשר לתלמיד לדעת דבר מתוך דבר. על ידי כך הוא יכול לדעת יותר ממה שלמד באופן ישיר מהמורה^[3]. באופן זה הוראה מפתחת חשיבה תורמת להבניית הידע של התלמידים. היא מסייעת לתלמידים לעבור מלמידה המדגישה זיכרון ולימוד בעל פה, ללמידה אשר מדגישה את ההבניה של הידע בדרכים משמעותיות^[2]. בהתאם לכך הקנייה ופיתוח של מיומנויות חשיבה, יחד עם מיומנויות למידה הן חלק משמעותי מהוראה מתקנת.

הפעלה של אסטרטגיות חשיבה דורשת בסיס של ידע עמוק והיא לא מתחוללת בחלל ריק. לדוגמה, נדרש ידע מוקדם לגבי התחום שלגביו נשאלת שאלה כלשהי כדי שתוביל לחיפוש של תשובות בעלות ערך. מסיבה זו לא כדאי ללמד את החשיבה כמקצוע נפרד המנותק מיתר תוכני הלימוד^[2]. על פי "הגישה המשלבת" יש לשלב את החשיבה בכל מקצועות הלימוד. זאת כדי לעודד למידה מעמיקה של התכנים וליצור הזדמנויות רבות לחשיבה מעמיקה על בסיס של ידע עשיר יותר^[2].

סוגי מיומנויות חשיבה

מיומנויות חשיבה בסיסיות כוללות למידת עובדות וזכירתן, בעוד שמיומנויות חשיבה מורכבות כוללות אנליזה, חשיבה ביקורתית, יצירתיות, כישורי חקר כמו ניתוח ופתרון בעיות. החלוקה בין מיומנויות חשיבה למיומנויות חשיבה מורכבות אינה חד-משמעית, כי קשה להפריד בין מיומנויות פשוטות למיומנויות מורכבות. מצד אחד מיומנויות מורכבות דורשות שליטה במיומנויות פשוטות, אך מצד שני גם מיומנויות פשוטות דורשות שליטה במיומנויות מורכבות (כמו קבלת החלטה לצורך השוואה). מיומנויות חשיבה נייטרליות מייצגות פעולות חשיבה שאנשים עושים ממילא. לעומת זאת, מיומנויות חשיבה נורמטיביות מייצגות מיומנויות שבני אדם לא עושים בדרך-כלל ומן הראוי ללמד אותן (כלומר, הן מייצגות נורמות חינוכיות שיש לשאוף אליהן).

דוגמאות למיומנויות חשיבה

• סיעור מוחין ושמש אסוציאציות - מה הלומד יודע על הנושא, אילו מושגים מתקשרים אצלו לנושא הנלמד
• זיהוי או ניסוח שאלות - מה אני רוצה לדעת על הנושא הנדון
• הרעיון המרכזי - הגדרה מדויקת של הנושא (כותרת), הגדרת עיקר וטפל
• הבנת מילים קשות
• גילוי של סיבה ותוצאה - זיהוי קשרים הנרמזים או מובלעים בטקסט, מענה לשאלה "מדוע ...", מענה לשאלה "מה גרם ל ...", מענה לשאלה "לשם מה ..."
• היתוך מידע
• זיהוי יחסים בין שני משתנים
• זיהוי נקודות דמיון ושוני
• הבחנה בין עובדה לדעת הכותב ולהשערה כולל הבחנה בין דמיון למציאות
• זיהוי שלמות המידע - האם חסר מידע (למתקדמים - האם המידע פגום או מטעה או שהמסקנה אינה תוצר הגיוני של העובדות המוצגות)
• הסקת מסקנות - דליית מידע מוסתר ("בין השורות")
• הערכה - הן של המידע והן של המעשים או האישים המתוארים
• השוואה
• תמצות וסיכום

פיתוח מיומנויות חשיבה

אחת הדרכים לפתח מיומנויות חשיבה היא דרך משחק^[4]. לדוגמה, משחק השחמט יכול להיות כלי אפקטיבי לפיתוח מיומנויות חשיבה גבוהות^[5].

ראו גם

• מטא-קוגניציה
• אימון מוחי
• חינוך לחשיבה
• דפוס חשיבה
• מיומנויות למידה
• תקשורת חברתית
• אוריינות

קישורים חיצוניים

• מילון מונחים בנושא חינוך וחשיבה באתר מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה.
• אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה - מסמך מנחה למתכנני תוכניות לימודים ארציות ומקומיות ולמפתחי חומרי למידה, תשס"ט

הערות שוליים

1. שרה דרויאן (1999). עקרונות אבולוציוניים בהתפתחות החשיבה. רעננה: רמות.
2. משרד החינוך, האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים (2009). אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה. מסמך מנחה למתכנני תוכניות לימודים ארציות ומקומיות ולמפתחי חומרי למידה, תשס"ט
3. צבי לם (1973). ההגיונות הסותרים בהוראה: מבוא לדידקטיקה. רעננה: ספרית פועלים.
4. חמוטל ארבל, דנוש לחמן, נורה אפשטיין, הגר קאופמן, דינה קבלינסקי בן דור (2011). למידה באמצעות משחקים. אאוריקה, 32.
5. Kazemi, F., Yektayar, M., & Abad, A. M. B. (2012). Investigation the impact of chess play on developing meta-cognitive ability and math problem-solving power of students at different levels of education. Procedia-Social and Behavioral Sciences, 32, 372-379.