מיגוניות המוות
מיגוניות שבהן הסתתרו עשרות צעירים בטבח שמחת תורה ונחטפו או נרצחו לאחר שנמצאו על ידי מחבלים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיגוניות שבהן הסתתרו עשרות צעירים בטבח שמחת תורה ונחטפו או נרצחו לאחר שנמצאו על ידי מחבלים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיגוניות המוות הוא כינוי למיגוניות בצומת רעים, בצומת עלומים ובצומת בארי, בהן נרצחו ומהן נחטפו עשרות צעירים שברחו מהטבח בפסטיבל נובה ב-7 באוקטובר 2023.
כחלק ממתקפת הפתע על ישראל ב־7 באוקטובר 2023, הגיעו מחבלי נוח'בה של ארגון הטרור חמאס אל פסטיבל נובה שהתקיים ביער ליד קיבוץ רעים בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר 2023. המחבלים פשטו על הפסטיבל, רצחו 364 אזרחים ופצעו מאות אחרים. מלבדם, 44 נחטפו על ידי המחבלים לרצועת עזה, אחדים מהם שוחררו במסגרת עסקת החטופים ומבצע ארנון. המחבלים גם ביצעו פשעי מין ואונס במהלך הטבח. זהו פיגוע הטרור הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל ומהגדולים בהיסטוריה.
עם הגעת המחבלים לזירה, כ-30 מהמבלים בפסטיבל ברחו למיגונית בצומת רעים בה מצאו מחסה. במיגונית שהו 27 בחורים ובחורות: אוסאמא אבו עסא, אחד המאבטחים במסיבה, לאור אברמוב, עינב לוי, לידור לוי, ניצן רחום, עדי קאופמן, ענר שפירא, הרש גולדברג-פולין, איילת ארנין (עיתונאית בכאן 11),[1] עמית בן אבידה, איתי בנג'ו, קארין שוורצמן, אנטוניו מאסיאס, תמר סמט, יועד פאר, שני קופרווסר, שגב קיז'נר, איבון רוביו, זיו עבוד, איתן האלי, איתמר שפירא, אגם יוספזון, אלון אהל, אליה כהן ואור לוי.[2]
על פי עדויות הניצולים, ענר שפירא היה האחרון שנכנס אל המיגונית. המחבלים הגיעו למיגונית סביב השעה 7:50. בשעה 7:54 יצא אליהם תחילה אוסאמא אבו עסא בניסיון לדבר אל ליבם לא לפגוע בשוהים במיגונית, אולם בתיעוד וידאו הוא נראה סופג אלימות קשה מהמחבלים. לאחר מכן הם ירו בו למוות. בהמשך ענר שפירא שהיה בפתח המיגונית הצטייד בשבר של בקבוק על מנת לקדם מתקפה.[3] אחד המחבלים החל להטיל בזה אחר זה רימוני יד דרך פתח המיגונית, במטרה לפגוע ביושביה. כבר עם זריקת הרימון לידור לוי, ששהה בפתח המיגונית, יצא ממנה בניסיון להימלט מהמחבלים, אולם נורה ונהרג במקום. ענר שפירא, שעמד גם הוא בצמוד לפתח המיגונית, עצר את הרימונים שהושלכו על ידי המחבלים וזרק אותם בחזרה החוצה. לאחר שבלם כך שמונה רימונים, הוא נהרג מירי המחבלים, ככל הנראה מרקטת RPG.[3]
לאחר מכן המחבלים השליכו רימונים נוספים שיושבי המיגונית הצליחו להדוף אותם, אולם באחת הפעמים הם לא הצליחו והרימון התפוצץ בפנים. כתוצאה מכך רבים מיושבי המיגונית נפצעו. בשלב זה נכנסו המחבלים אל תוך המיגונית וגררו מתוכה את הרש גולדברג פולין, אלון אהל, אליה כהן ואור לוי, כשהם פצועים בדרגות פציעה שונות, והעמיסו אותם על גבי טנדרים כדי לחטוף אותם לרצועת עזה. לאחר מכן התברר שידו של הרש נקטעה מעוצמת פיצוץ הרימון. בהמשך נכנסו המחבלים לתוך המיגונית וביצעו בה וידוא הריגה. מתוך 27 השוהים במיגונית, נרצחו 16, 4 נחטפו, ורק 7 שרדו בחיים. ב-1 בספטמבר פורסם כי מבין חטופים אלו הרש נרצח בידי שוביו במנהרה ברצועת עזה.[4]
ביולי 2024 פורסם הספר "לכודים - מיגונית הגבורה בצומת רעים", מאת ניצן הורוביץ וארווה דגין, המגולל את פרשת המיגונית. על פי התחקיר המפורט בספר, הגיעו למיגונית 27 איש. 16 מהם נרצחו, ארבעה נחטפו, ושבעה ניצלו - שניים מהם נפצעו.
ב-25 ביולי 2024 פורסמה בתוכנית זמן אמת הקלטה מהפלאפון של איילת ארנין ששהתה במיגונית והקליטה החל מאזור 7:50 ולמשך כשלוש שעות את מסע ההרג והחטיפה שאירעו בה. גם לאחר הירצחה, הפלאפון המשיך להקליט את המתרחש במיגונית עד שאזלה הסוללה. בהקלטה מתועדים ניסיונות להתקשר למשטרה לבקש עזרה, והמענה של השוטר "תנסה להסתדר, ביי", יציאתו של אוסאמה אבו עסא, שהיה מאבטח במסיבה, אל המחבלים בניסיון לדבר על ליבם להציל את המסתתרים במיגונית, מעשיו של ענר שפירא להדוף את הרימונים שהושלכו אל המיגונית עד למותו, פגיעת רימון במיגונית לאחר שענר נרצח, קריאת הרש גולדברג פולין: "אין לי יד", חטיפתם של הרש, אליה כהן ואור לוי מהמיגונית לאחר שנפצעו, וידוא ההריגה שביצעו המחבלים בשוהים במיגונית, ועוד.[5]
חלק ממשתתפי הפסטיבל ברחו עד צומת עלומים, שם התחבאו במיגונית שבצומת. המחבלים הגיעו אל המיגונית ורצחו את רוב השוהים בה. נעם כהן, אחד השורדים מהטבח, פרסם שיר - השיר של נעם 2 - המתעד את רגעי האימה במיגונית.[6][7][8]
גם אל המיגונית בצומת בארי נמלטו עשרות מבלים מהמסיבה. המחבלים הגיעו גם אליה ורצחו את הנמלטים אליה. רק בן לנדאו ובר גולדשטיין שרדו בחיים.[9]
ב-24 ביוני 2024 פרסם מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים סרטון המתעד את חטיפת הרש גולדברג-פולין, אור לוי ואליה כהן מתוך המיגונית.[10]
על חברת נתיבי ישראל שצבעה את חלקה הפנימי של המיגונית, המתעד את מאורעות 7 באוקטובר במיגונית, נמתחה ביקורת.[11]
ב-21 באוגוסט 2024 הופיעו הוריו של הרש גולדברג-פולין בוועידה הדמוקרטית הלאומית, שם סיפרו על חטיפתו ממיגונית המוות לאחר שידו נקטעה מפיצוץ רימון, וקראו לשובו לביתו יחד עם שאר החטופים.[12][13]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.