Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מטבעות החשמונאים הם מטבעות שהוטבעו על־ידי מלכי בית חשמונאי בתקופת ממלכת החשמונאים.
תקופת השלטון החשמונאי נמשכה 103 שנים. היא נוסדה על ידי הכהן הגדול שמעון בן מתתיהו, ואוחדה על ידי בנו יוחנן הורקנוס. לאחריו מלכו; יהודה אריסטובולוס, שלומציון ואלכסנדר ינאי. לאחר מותו, המלכות התחלקה בין האחים הורקנוס השני (שהיה הכהן הגדול) ויהודה אריסטובולוס השני (שהומלך למלך, מבלי להיות כהן גדול כאביו). הורקנוס ואריסטובולוס ביקשו מהרפובליקה הרומית סיוע במלחמותיהם וכתוצאה מכך הפכה ממלכת החשמונאים בהדרגה למדינה הכפופה לשלטון הרומאי, אך עדיין נשארה לה מידה רבה של עצמאות בתור אוטונומיה. המלך החשמונאי האחרון היה בנו של אריסטובולוס השני, מתתיהו אנטיגונוס השני.
בשנת 138 לפנה"ס פרסם המלך הסלאוקי אנטיוכוס השביעי צו מלכותי, שהכיר בזכות של שמעון בן מתתיהו להטביע מטבעות בארצו[1][2].
נמצאו רק מטבעות ברונזה, ולא כסף (לא ברור אם מסיבה כלכלית או פוליטית), בערכים נמוכים.[3] הקטנים ביותר מביניהם הם מטבעות בערכים של פרוטה וחצי פרוטה.[1] לסכומים גדולים שימשו אותם מטבעות הכסף הסלווקיים, ולאחר מכן השקלים הצוריים.[1] בשני דינרי כסף רומיים נמצא גם כן קשר לחשמונאים; על אחד מהם כתובה הכתובת BACCIVS IVDAEAS, שמשמעותה המדויקת היא ככל הנראה "בַּגִּיוּס היהודי".[דרוש מקור] שניהם מראים אדם (הנחשב ליהודה אריסטובולוס) הקד לפני גמל, עם ענף דקל בידו.[דרוש מקור]
בין הסמלים הרווחים על המטבעות ניתן למנות את סמל השושן, הקשור לירושלים ולבית המקדש והוטבע גם על מטבעות המלכים הסלוקים בירושלים, ואת סמל שתי קרני השפע, סמל לפריון האדמה.[4]
מאפיין ייחודי במטבעות החשמונאים (ובמטבעות היהודיים בתקופות שלאחריהם) הוא שהכיתוב נעשה בכתב עברי עתיק, שכבר לא היה בשימוש רחב באותה תקופה (והשתמשו בו בעיקר השומרונים), ולא באותיות האשוריות המרובעות, ששימשו כבר אז בחיי היום־יום.[5] היה בכך, ככל הנראה, ניסיון לכונן מחדש את יוקרת ימי בית ראשון, מעין קלאסיציזם יהודי.[6]
מאפיין ייחודי נוסף במטבעות החשמונאים הוא, שהם אינם נושאים בצידן כל דמות או פרצוף, דבר העלול לפגוע ברגשות היהודים, שעבורם הם נטבעו. זאת בניגוד לעולם ההלניסטי שמסביב, שבו נטבע דיוקן השליט על פני המטבע, כמעט ללא יוצא מן הכלל, וכך גם לרוב דמות אל על גב המטבע.
הכתובות העבריות שנמצאו על גבי מטבעות החשמונאים הן:
"חבר היהודים" עשוי להתפרש כגרסה העברית למלה היוונית סנהדרין, כלומר "אספת היהודים".[7]
בעבר היו מטבעות המכונים על-פי כתובותיהם "מטבעות שנת ארבע" שיוחסו לשמעון בן מתתיהו,[8] ברם כיום הדעה הרווחת היא שהראשון שממנו יש בידינו מטבעות הוא יוחנן הורקנוס בנו. ואילו המטבעות שיוחסו לשמעון מתוארכות לתקופת מרד בר כוכבא המאוחרת יותר. עם זאת בספר מקבים א' ישנה התייחסות לכך ששמעון קיבל רשות מהיוונים לטבוע מטבעות משלו בארצו[9] אף כי נראה שבשלב זה הוא כבר לא ראה עצמו כפוף לרשותם. ומאידך ניכר שבמהלך שלטונו הוא נאלץ להתנהל במשנה זהירות מול היוונים ויחסם המדיני-פוליטי לאזור שהיה במרחב שליטתם. כאשר בחלק משנות מלכותו עוד החזיקו הללו בכוחות אפילו במצודת החקרא שבירושלים.
יוחנן הורקנוס שלט בשנים 134 - 104 לפנה"ס.
הכתובות הקשורות בו שנמצאו על הפרוטות:
על חלק מהפרוטות היו טבועות לצד קרני שפע, גם מונוגרמות שלו, חלקן דמויי האותיות Ά, Π או Λ.
על בסיס מטבעות המלך יוחנן הורקנוס וכהוקרה להם הנפיק בנק ישראל את מטבע שני שקלים חדשים במחזור המטבע הנוכחי של מדינת ישראל עם ציור דומה של קרני שפע, רימון ופירות נוספים.
אלכסנדר ינאי (103 עד 76 לפנה"ס), בנו של יוחנן הורקנוס, ירש את הכתר מאחיו אריסטובולוס והתחתן עם אלמנת אחיו, שלומציון (מכונה גם שלומית).
נמצא מטבע שעל חזיתו מוטבע עוגן סלאוקי והכתובת היוונית ΒΑΣΙΛΈΩΣ ΑΛΕΞΆΝΔΡΟΥ או BASILEWS ALEXANDROU שמשמעותה היא "אלכסנדר המלך", ועל גבו גלגל בן שמונה חישורים, או וריאציה של שמש ורגינה יחד עם הכתובת "יהונתן המלך" בכתב עברי עתיק.
נמצאו גם מטבעות בעלי הטבעה כפולה בהם על ההטבעה ביוונית הוטבעו המילים בעברית "יהונתן כהן גדול וחבר היהודים", ללא אזכור התואר מלך. הטבעה כפולה נעשית כאשר מנסים להנפיק מחדש מטבעות על בסיס מטבעות קודמים.
בין הסמלים על מטבעותיו הופיע עוגן, אולי כסמל לכיבוש ערי החוף והפיכתם לחלק מממלכת החשמונאים.[4]
מתתיהו אנטיגונוס השני (הידוע גם בשמות מתתיהו אנטיגונוס ואנטיגונוס החשמונאי) היה בנו של המלך אריסטובולוס השני.
נמצאו שני מטבעות עם כתובות הקשורות בו:
המטבעות שטבע המלך החשמונאי מתתיהו אנטיגונוס השני שונים במידה רבה מאלו שטבעו קודמיו. בתקופתו הוטבעו בנוסף לפרוטות וחצאי הפרוטות שטבעו אלכסנדר ינאי ויוחנן הורקנוס טבע אנטיגונוס גם מטבעות גדולים במשקל ממוצע של 15 גרם ומטבעות בינוניים במשקל ממוצע של 7 גרם. בתקופתו שונתה הטכנולוגיה של הכנת האסימונים לטביעת המטבעות, והם נוצקו בדפוס דו צדדי, אשר אפשר הטבעת מטבעות גדולים ומרשימים[12].
מרבית הדגמים שהוטבעו על מטבעותיו של מתתיהו אנטיגונוס שימשו גם את קודמיו, ועל רקע זה מודגשת חריגותו של "מטבע המנורה". מאז התגלה לראשונה בשנת 1865 נמצאו עד כה רק כ-40 עותקים מן המטבע הנדיר הזה, שבצדו הקדמי הוטבעה דמותו של שולחן לחם הפנים ובצדו האחורי הוטבעה דמות המנורה. דגם זה הוא ייחודי למטבעות מתתיהו אנטיגונוס, ואפילו בתקופת מלחמת בר כוכבא, בה הרבו להציג את דמות המקדש וכלי הקודש, לא העזו להציג את דמות המנורה[13].
איסור על יצירת דמות המקדש וכליו מופיעה בתקופה מאוחרת יותר בתלמוד הבבלי[14]: "לא יעשה אדם בית - תבנית היכל, אכסדרה - תבנית אולם, חצר - תבנית עזרה, שולחן - תבנית שולחן, מנורה - תבנית מנורה. אבל הוא עושה של ה' [חמישה קנים] ושל ו' [שישה קנים] ושל ח' [שמונה קנים], ושל ז' [שבעה קנים] לא יעשה". ייתכן וניתן ללמוד מאיסור מאוחר זה גם על תקופות קדומות יותר ולהסביר בכך את נדירות הופעתו של סמל המנורה במטבעות היהודים[13].
כהוקרה ולזכר המטבע של מתתיהו אנטיגונוס השני, עליו מנורת שבעת הקנים, הנפיק בנק ישראל בשנת 1984 מטבע עם ציור דומה בסדרת השקל ישן בעריך של 100 שקלים. בשל בעיה בשיעור ההאינפלציה בישראל הוחלפה בשנת 1986 סדרת המטבע, למחזור השקל חדש. גם בסדרה זו זכה המטבע לייצוג בציור של מטבע העשר אגורות.
בשנת 2018 הנפיק השירות הבולאי גיליונית זיכרון שהוקדשה לנושא סמל המנורה, תחת הכותרת "מן המקדש לסמל מדינת ישראל". בגיליונית שולבו ייצוגים שונים של המנורה, החל מימי בית שני וכלה בתקופת מדינת ישראל. המוצג הקדום ביותר ששולב על ידי המעצבת מירי ניסטור היה צד הגב של המטבע מימי מתתיהו אנטיגונוס, אחרון המלכים החשמונאיים[15].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.