Loading AI tools
התפרצות ויראלית ברפובליקה העממית של סין מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מגפת הקורונה החלה כהתפרצות מסתורית של דלקת ריאות בווהאן, בירת מחוז חוביי ברפובליקה העממית של סין. בית חולים בעיר ווהאן הודיע על המקרים המסתוריים למרכז המקומי לבקרת מחלות ומניעתן ולוועדות בריאות ב-27 בדצמבר 2019. ב-31 בדצמבר, הסניף המקומי של המרכז לבקרת מחלות בעיר ווהאן חשף לתקשורת כי קיים מקבץ של מקרי דלקת ריאות לא ידועים הקשורים לשוק מאכלי הים בעיר, זאת לאחר מסמכים לא מאומתים שהופיעו באינטרנט. התפרצות המחלה הפוטנציאלית משכה עד מהרה את תשומת הלב הלאומית, כולל זו של נציבות הבריאות הלאומית בבייג'ינג ששלחה מומחים לווהאן למחרת. הרשויות הסיניות הודיעו על כך רשמית לארגון הבריאות העולמי באותו יום. ב-8 בינואר 2020 זוהו המקרים כנגיף קורונה חדש ורצף הגנום שלו פורסם.
| יש לעדכן ערך זה. | |
 | |
| בית חולים זמני לטיפול בחולים קלים בווהאן | |
| תקופת המגפה | 27 בדצמבר 2019 – הווה (4 שנים) |
|---|---|
| במדינות או באזורים |
 הרפובליקה העממית של סין |
| פתוגן | נגיף קורונה מזן SARS-CoV-2 |
| מקרי מוות | 5,272[1] |
| מקרי הדבקה |
503,302[1] • 118,977 מהם חולים פעילים |
| הבריאו |
379,053[1] רענון נתונים |
  | |
  | |
ביקורת ציבורית ותקשורתית עלתה בעקבות העיכוב בתגובות של הרשויות בווהאן וחוביי וכמי שלא מצליחות להכיל את ההתפרצות בשלב המוקדם שלה. עד 29 בינואר התפשט הנגיף לכל מחוזות סין היבשתית. כל המחוזות במדינה יזמו תגובת מערכת לשעת חירום כשארגון הבריאות העולמי הכריז על התפרצות כמצב חירום של בריאות הציבור בעל חשש בינלאומי ב-31 בינואר וציין את החשש מהתפשטות במדינות אחרות, במיוחד כאלו ללא מערכות בריאות חזקות. עד 8 בפברואר, למעלה מ-724 מתו מדלקת ריאות הקשורה לנגיף החדש ואושרו כי נרשמו 34,878 מקרי הידבקות. רק בחוביי היו 24,953 מקרים של הנגיף ו-699 מקרי מוות.
ייתכן שממשלת סין צינזרה דיונים אודות ההתפרצות מאז תחילת התפשטותה. ב-25 בינואר הזהיר מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית הסינית שי ג'ינפינג מפני "מצב חמור". המפלגה הקימה קבוצה מיוחדת לשליטה במגפה, שהונהגה על ידי ראש הממשלה לי קיאנג. חגיגות השנה החדשה בסין בוטלו. טמפרטורות הנוסעים ברחבי הארץ נבדקו והרשויות החלו לספק הנחיות לאזורים שונים כולל ווהאן וחוביי. שירותי אוטובוסים בין מחוזיים רבים ושירותי רכבות הושעו. עד 29 בינואר, כל ערי חוביי הוכנסו להסגר. חוקי עוצר יושמו בהואנגנג, וונג'ואו ובערים אחרות ביבשת. בפברואר 2020, האזור גם ראה מחסור עצום במסכות פנים וציוד מגן אחר, אף על פי שהיה מוקד הייצור העולמי של מוצרים אלה. מדינות אחרות תרמו ציוד רפואי כדי לסייע לסין להתמודד עם המגפה.
ב-25 בפברואר, מספר המקרים שאושרו מחוץ לסין היבשתית עלה לראשונה על המקרים מבפנים; ארגון הבריאות העולמי שיבח את יעילות הצעדים שננקטו במדינה עצמה. עד 6 במרץ המספר המדווח של מקרים חדשים ירד למעט פחות ממאה מדינות ביום, לעומת אלפים ביום בשיא המשבר. ב-13 במרץ, מספר המקרים שיובאו עבר לראשונה את מספר המקרים החדשים שהועברו בתוך הקהילה במדינה.
הפחד, האפליה האזורית בסין והאפליה הגזעית בסין ומחוצה לה גברו עם מספרם ההולך וגדל של מקרים מדווחים של הידבקויות למרות קריאות להפסיק את האפליה מצד ממשלות רבות. כמה שמועות נפוצו ברחבי הרשתות החברתיות הסיניות, לצד המלצות ומאמצים נגד שמועות מצד התקשורת וממשלות שונות. ממשלת הרפובליקה העממית של סין פעלה לצנזר את הדיווחים והביקורת על המשבר ולהציג את התגובה הרשמית להתפרצות באור חיובי. הם גם סיפקו סיוע הומניטרי למדינות אחרות המתמודדות עם הנגיף. גורמי חדשות דיווחו על חשש שממשלת סין דיווחה בכוונה תחילה על היקף ההידבקויות ורמת התמותה. ב-26 ביולי, סין ראתה את מספר המקרים היומי הגבוה ביותר מאז מרץ. אך מאז חלה ירידה משמעותית בדיווחים אודות רמת התחלואה.
בספטמבר 2020, המרכז הסיני לבקרת מחלות ומניעתן הודיע כי ארבעת חיסונים יהיו מוכנים להפצה בנובמבר או דצמבר 2020, כאשר ענקית התרופות הממשלתית "סינופארם" וחברת הביוטק "סינובאק" (Sinovac) מפתחות שלושה חיסונים במסגרת תוכנית החירום הלאומית. חיסון רביעי, שנמצא בפיתוח חברת "קאנסינו ביולוג'יקס" (CanSino Biologics), אושר לשימוש בצבא סין כבר ביוני. בחודש יולי אמרה סינופארם כי החיסון שלה עשוי להיות מוכן לשימוש הציבור עד סוף השנה, לאחר סיכום שלב שלוש של הניסויים הקליניים.
במהלך חודש דצמבר 2019 זוהו מספר מקרים של דלקת ריאות חמורה שלא הושפעה מטיפול אנטיביוטי שנגרמה מנגיף לא מזוהה בעיר ווהאן במחוז חוביי שבסין. בסוף דצמבר זוהה נגיף חדש בדגימה שהועברה למעבדת המחקר Vision Medicals בעיר גואנגג'ואו. המעבדה זיהתה דמיון רב בין הנגיף החדש שזוהה לנגיף הסארס, שגרם להתפרצות קטלנית במהלך 2003 שבה מתו כ־800 אנשים. נוכח חומרת הממצא והחשש מהתפרצות חדשה יצרו אנשי המעבדה קשר ישיר עם בית החולים, רשויות הבריאות באזור, והאקדמיה הסינית למדעי הרפואה, על מנת לעדכן אותם בממצא המסוכן שהתגלה. בשלב זה זוהה הקשר בין ההתפרצות לבין שוק חוואנאן (אנ') למאכלי ים בווהאן, אך לא זוהתה אפשרות ההדבקה מאדם לאדם. בנוסף, מקרי הידבקות קלים רבים שלא הגיעו לבית החולים, הקשו על זיהוי אפשרות ההדבקה מאדם לאדם.
בתחקיר שערך העיתון SCMP בהתבסס על הדלפה של מסמך ממשלתי סיני, עלה כי התאריך המוקדם ביותר שבו אותר בדיעבד חולה קורונה הוא ב-17 בנובמבר 2019, ועד סוף חודש נובמבר אותרו בדיעבד 8 חולים.[2] מעבדה אחרת אליה נשלחה דגימה מחולה בסוף דצמבר, זיהתה בטעות את הנגיף כסארס במקום נגיף חדש דמוי-סארס. ד"ר אי פן (Ai Fen), ראש מחלקת טיפול נמרץ בבית החולים 'סנטרל' בווהאן, שקיבלה את תוצאות המעבדה מיהרה להזהיר את עמיתיה ואת רשויות הבריאות מפני התפרצות חדשה של סארס, מחלה עם אחוזי תמותה גבוהים שבה זוהתה הדבקה משמעותית בין אדם לאדם, ועל כן נדרשים בידוד חולים והתמגנות הצוות הרפואי מפני אפשרות הדבקה. אחד ממקבלי הדיווח, העביר את הדיווח אל רופא העיניים לי וואנליאנג, ששיתף את הממצא בקבוצת WeChat עם חבריו, ומשם דלף המידע לציבור הרחב באמצעות פרסום ברשתות חברתיות. על פי מסמך ממשלתי סיני שהודלף ל־SCMP, עד סוף 2019 חלו בווהאן כ־270 חולים (חלק מהמקרים אומתו רק מאוחר יותר), וכן הצטברו עדויות על אפשרות הדבקה מאדם לאדם.[3]
ב-27 בדצמבר 2019 בית החולים בווהאן הודיע למרכז המקומי לבקרת מחלות ומניעתן ולוועדות הבריאות המקומיות על מחלה לא מוכרת.
ב-31 בדצמבר, לאחר שמסמכים דלפו לאינטרנט, הודה המרכז כי קיימת התפרצות של דלקת ריאות הקשורה לשוק מאכלי הים של ווהאן. התפרצות המחלה המסתורית משכה תשומת לב בקנה מידה ארצי, כולל את נציבות הבריאות הלאומית בבייג'ינג ששלחה מומחים לווהאן למחרת. כמו כן, העבירה סין דיווח לארגון הבריאות העולמי אודות 44 מקרים של דלקת ריאות באזור ווהאן, כשנטען שהגורם להתפרצות אינו ידוע, וב־11 בינואר 2020 דיווחה על קשר בין המקרים שהתגלו לשוק מאכלי הים המקומי.[4] יחד עם הפרסום הראשוני לארגון הבריאות העולמי, פרסמו רשויות הבריאות המקומיים בווהאן הודעה פומבית על פיה התגלו 27 מקרים של המחלה, המקושרים לשוק מאכלי הים המקומי. בנוסף פורסם כי לא זוהו מקרים של הדבקה מאדם לאדם או של הדבקת הצוות הרפואי, וכי המחלה ניתנת למניעה ולשליטה למחרת, הוחלט על סגירת שוק מאכלי הים בווהאן.[5]
על פי תחקירים עיתונאיים, בימים הראשונים לגילוי המחלה נקט השלטון הסיני, המקומי והארצי, באמצעים שונים להגביל מידע על הנגיף והמחלה החדשים, ובין היתר עצרו את מי שתיעדו את המצב בווהאן.[6][7] הממשלה הסינית, שחוששת למעמדה בדעת הקהל הסינית, מכחישה את הדברים וטוענת שפעלה בשקיפות ובמהירות להגנת האוכלוסייה החל מהרגע בו הבינה כי מדובר במגפה.[6]
על פי מקורות עיתונאיים בראשית ינואר 2020 הוזמנו ד"ר אי פן, ד"ר לי וואנליאנג ורופאים נוספים שפרסמו דיווחים על התפרצות מחודשת של נגיף סארס או דמוי-סארס לשימועים ולחקירות משטרה, באשמת הפצת מידע שקרי על התפרצות מחודשת של SARS, דבר הפוגע באינטרסים העירוניים של האזור. הרופאים ננזפו, וד"ר לי וואנליאנג חויב לחתום על מסמך ביקורת עצמית לפיו הוא מתחייב שלא להמשיך להפיץ שמועות שווא.[3][8] בנוסף לאזהרות לרופאים שהפיצו מידע על הווירוס החדש, נאסר על הרופאים להפיץ מידע בנושא באופן דיגיטלי וללבוש בגדי מיגון באופן פומבי.
בדיקה של אפליקציות צ'אט סיניות כדוגמת YY ו־WeChat העלתה שבעדכונים החל מ־31 בדצמבר 2019 נוספו מספר מונחים לרשימה השחורה, אותם מצנזר השרת המתווך בין המשתמשים, הקשורים לנגיף והמחלה החדשים.[9] נטען גם כי הריצוף הגנטי של הווירוס הושלם כבר בראשית ינואר 2020, בידי מעבדה מסונפת לאוניברסיטת פודאן בשאנגחאי. לאור חומרת הממצא, העבירה המעבדה מידע בנושא לרשויות הבריאות הראשיות בסין, והמליצה לנקוט אמצעי מניעה ושליטה. בעקבות התעלמות רשויות הבריאות הסיניות מהממצאים החליטה המעבדה לפרסם באופן פומבי את הריצוף הגנטי באתר האינטרנט virological.org ב־11 בינואר 2020,[10] צעד שבעקבותיו נאלצו הרשויות הסיניות לפרסם גם כן את הריצוף הגנטי שהיה בידם בהמשך. על פי תחקיר עיתונאי, הפרסום העצמאי של המעבדה הוביל להחלטה לסגירתה כעבור זמן קצר.[3]
בהמשך אותו היום, לאחר בדיקת חומצות גרעין בדגימה שבוצעה באחד החולים, זוהה נגיף בעל רצף גנים חדש, ורשויות הבריאות בסין הודיעו לארגון הבריאות העולמי על התפרצות הנגיף החדש, שנקרא SARS-CoV-2.
המגפה החלה להתפשט בסין במלוא עוזה בינואר. ב-8 בינואר 2020 זוהה גורם המחלה כנגיף קורונה חדש. רצף ה-RNA של הנגיף פורסם במסד נתונים עם גישה פתוחה.[11] מקרה המוות הראשון פורסם ב־-9 בינואר.[5] כמו כן, דיווחה סין כי המחלה נגרמת מנגיף חדש.[12][13][14] ב־11 בינואר החל פרסום פומבי של הריצוף הגנטי של הווירוס החדש על ידי סין, ופורסם דיווח רשמי על 41 מקרי מחלה מזוהים, ומקרה מוות ראשון. ב־13 בינואר התגלה מקרה ראשון של המחלה בתאילנד, מחוץ לגבולות סין.
ב־20 בינואר פורסמה הצהרה רשמית של שי ג'ינפינג, נשיא סין, בדבר הצורך במאבק במחלה החדשה,[15] לצד הצהרה של ד"ר ג'ונג נאנשאן, ראש צוות מטעם נציבות הבריאות של סין לבדיקת המחלה החדשה, כי הנגיף גורם המחלה מועבר בוודאות מאדם לאדם. כעבור שלושה ימים הוחל בצעדי סגר ראשונים על אזור התפרצות המחלה.. לפי דיווח בסוכנות הידיעות AP, מסמכים פנימיים מצביעים על כך שבכירים בסין הזהירו את הציבור מפני הזן החדש של נגיף הקורונה שישה ימים לאחר שהם כבר ידעו על קיומו, ב-14 בינואר.
ב-23 בינואר 2020 הגיע מספר המקרים המצטברים ל-830, כאשר סין הצהירה כי היא מדווחת רק על המקרים בהם הנדבקים פיתחו תסמינים ואינה סופרת חולים אסימפטומטים. הוטל עוצר על העיר ווהאן ונאסרה הכניסה והיציאה ממנה, במאמץ לעצור את התפשטות הנגיף מתוך העיר.[16] על תושבי העיר (כ־11 מיליון) נאסר לצאת מהעיר ומהאזור, אלא רק במקרי חירום. טיסות, רכבות, אוטובוסים ציבוריים, מערכת המטרו ורכבות למרחקים ארוכים הושעו ללא הגבלת זמן. מפגשים גדולים וסיורים קבוצתיים הושעו גם הם. נסגרו העסקים ומיליוני תושבים היו מוגבלים לבתיהם ולקהילות מגורים - ללא יכולת אפילו לצאת ולקנות מוצרים בסיסיים. עד 24 בינואר 2020 הוצבו אמצעי הסגר דומים על 15 ערים במחוז חוביי, כולל ווהאן. ב-27 וב-28 בינואר 2020 העיר השנייה בגודלה במחוז, שיאנגיאנג (אנ') סגרה גם היא את תחנות הרכבת שלה והשעתה את כל פעולות המעבורת, לאחר שהשעתה את פעילות שדה התעופה ושירותי האוטובוסים הבין עירוניים מוקדם יותר. בכך נכנס מחוז חוביי כולו תחת הסגר, פרט למחוז יערות שננג'יה. זהו הסגר הרפואי הגדול ביותר שהוטל עד אז.[17]
ב-25 בינואר אסרו הרשויות על שימוש בכלי רכב פרטיים בווהאן. רק כלי רכב המובילים אספקה קריטית או כלי רכב לתגובת חירום הורשו לנוע בתוך העיר.[18]
ב־26 בינואר הורכבה ועדת מומחים שהופקדה על המניעה ובקרה של התפרצות הווירוס החדש בראשות ראש ממשלת סין, לי קצ'יאנג, שביקר בווהאן כדי להנחות את הטיפול במניעת המגפה. הוועדה החליטה להאריך את חופשת ראש השנה עד ל-10 בפברואר בניסיון לצמצם את התפשטות המחלה. הצוות הרפואי התמודד גם הוא עם קושי לנסוע לבתי החולים, כיוון שההליכה ונסיעה בכלי רכב פרטיים נאסרה גם עליהם והם היו מוגבלים לנסיעה במוניות וברכבים שכורים, שהתחמקו מהשירות לאחר שנודע להם על היעד. בתוך כך עזבו חמישה מיליון אנשים את ווהאן.[19]
מלבד חוביי, הוטל עוצר חלקי גם במספר ערים במחוז שינג'יאנג. בסך כולל נתונים תחת המגבלות כ־60 מיליון בני אדם.
ב־23 בינואר הודיעו השלטונות בסין על הקמת בית חולים שדה לטיפול בחולים בנגיף. בית החולים שבנייתו הסתיימה ב-2 בפברואר נקרא בית החולים חוושנשאן משתרע על שטח של 25,000 מ"ר ויכול לאכלס כ־1,000 מיטות אשפוז. ב־25 בינואר הודיעו על הקמת בית חולים שדה נוסף בשם בית החולים ליישנשאן עם 1,600 מיטות אשפוז.
ב-28 בינואר אותרו חולים בעלי תסמינים בכל המחוזות והטריטוריות בסין, מלבד טיבט, שהודיעה השבוע על סגירה לזמן בלתי מוגבל של כל אטרקציות התיירות והסגר חובה של שבועיים לכל הנוסעים המבקשים להיכנס לאזור.[20] למחרת אותר בטיבט.
לפי סוכנות הידיעות הרשמית של סין, שינחואה, ועדת הקבע של הפוליטביורו קראה לשיפורים ב"מערכת לניהול מקרי חירום לאומיים", והדגיש כי "הכרחי לחזק את הפיקוח על השווקים ולאסור לחלוטין ולפעול בחומרה נגד כל השווקים והמסחר הלא חוקיים בבעלי חיים".[21]
ב-4 בפברואר הגיע מספר המקרים בעלי תסמינים שנוספו ביממה לשיא של כ-3,900 (עלייה של כ-19 אחוזים לעומת היום הקודם), והמספר המצטבר לכ-24,300 מקרים מדווחים.
הסגר המוחלט שהוחל על ערים במחוז חוביי החל לשאת פרי בימים שלאחר מכן. ב-5 בפברואר ירדה תוספת המקרים לכ-3700 (15.1%), ב-7 בפברואר ל-3400 (-כ-11 אחוזים), ב-9 בפברואר לכ-3000 (כ-8 אחוזים), וב-14 לכ-4 אחוזים. בהמשך פברואר נרשמה בסין ירידה הדרגתית אך משמעותית במספר מקרי ההידבקות המדווחים, עד כדי בלימת המגפה. מתחילת חודש מרץ ירד מספר המקרים החדשים והגיע למספר זניח, ומרכז הכובד של המגפה עבר למדינות אחרות בעולם, בעיקר למדינות באירופה.
החל מ-18 במרץ לא נרשמו בסין מקרי הדבקה ממקור מקומי במשך כשבועיים (המקרים שנתגלו היו אצל מי שהגיעו למדינה מחו"ל, רובם, על פי ועדת הבריאות הלאומית, סטודנטים שלמדו מחוץ לסין וחזרו כעת למדינה). מצב זה השתנה באפריל, עת נתגלו מספר מקרים מהדבקה מקומית.
ב-23 במרץ הרשויות בווהאן, העיר שבמרכז סין, שבה התפרץ לראשונה נגיף הקורונה, אפשרו הקלות תנועה בשטחי העיר. התחבורה הציבורית בעיר תחודש, בעוד מחסומים בין רבעים בעיר יוסרו. ב-24 במרץ הוסר ההסגר מעל מחוז חוביי מלבד העיר ווהאן, והובטח שהסגר יוסר ממנה ב-8 באפריל.[22]
תחילה, סין לא ספרה חולים חסרי תסמינים. החל מ-1 באפריל, הוחלט שנדבקים בקורונה ללא תסמינים ייספרו כמקרים מאושרים.[23] ב-8 באפריל הסגר בוואהן הוסר.[24]
בסוף אפריל, בבירה בייג'ינג נסגרו מכוני הכושר והבריכות הציבוריות. תושבי העיר חרבין היו נתונים בהסגר בגלל עלייה במספר ההדבקות במקום. ב-12 במאי, בעקבות הדבקות חדשות וחשש מגל שני, הודיעה סין על כוונתה לערוך בדיקות לכל 11 מיליון תושבי ווהאן.
ב-12 באפריל הודקו[25] ההנחיות בחרבין שבסין, בגלל עלייה במספר ההדבקות במקום. לפי ההנחיות העדכניות כל המגיע לחרבין, בין אם מארצות אחרות או ממקומות אחרים בסין, נדרש:
בסוף אפריל, בבירה בייג'ינג נסגרו מכוני הכושר והבריכות הציבוריות, יחד עם הקשחת הכללים והבידוק בנקודות הכניסה והיציאה מהמדינה, בדגש על מעבר הגבול שבין רוסיה וסין. תושבי העיר חרבין היו נתונים בהסגר.[26]
במאי, בעקבות הדבקות חדשות וחשש מגל שני, הודיעה סין על כוונתה לערוך בדיקות לכל 11 מיליון תושבי ווהאן.[27] דבר דומה קרה גם בצ'ינגדאו באוקטובר.[28]
ביוני, נסגר אחד השווקים המרכזיים בבייג'ינג, לאחר ששבעה בני אדם שגרים בקרבתו, אובחנו כחולים בנגיף. בנוסף למתחם השוק, הוטל סגר ב-11 מתחמי מגורים באזור ונסגרו בתי ספר וגנים.[29]
ב-27 ביולי, דווח על 61 נדבקים חדשים – המספר היומי הגבוה ביותר מאז אפריל. הסיבה למספר הזה היא התפרצויות בשלושה אזורים שונים במדינה. רוב המקרים החדשים אובחנו בחבל שינג'יאנג שבצפון-מערב המדינה, ואחרים התגלו במחוז ליאונינג שבצפון-מזרחה ובמחוז ג'ילין שליד הגבול עם צפון קוריאה.
כשהתגלתה התפרצות מחודשת של הדבקה מקומית, כמו בדליאן, אורומצ'י' ובייג'ינג, הוטלו סגרים בסדרי גודל שונים על האזור. עד ספטמבר, הזמן הממוצע להסרת הסגרים היה בין שבועיים לשלושה. מטרת הסגר הייתה עצירת התפשטות המגפה, בזמן שצוותי הבדיקה והאפידמיולוגיה איתרו חולים.[30]
בספטמבר, ממשלת סין החלה לחסן את תושביה עם חיסון שהיה לפני תום הניסויים הקליניים.[31]
המדינה השתמשה באפליקציות מובייל כדי לעקוב אחר מקום הימצאם של אנשים ולזהות במהירות מקרים אפשריים של הידבקות בנגיף.[32]
בסוף אוקטובר, אותרו במחוז שינג'יאנג בו מתגוררים האויגרים 137 מקרים אסימפטומטיים לאחר מקרה שהתגלה במפעל. נבדקו כל 4.75 מיליון תושבי העיר בה התגלה המקרה.[33]
ב-14 בינואר 2021, עלה מספר הנדבקים ל-144 - המספר הגדול ביותר במדינה מאז שדווח על 202 נדבקים ב-1 במרץ 2021. 90 מתוכם במחוז חוביי (בעיקר בעיר שה-ג'יאג'וואנג[34]). 43 מקרים נוספים דווחו בצפון מזרח המדינה, במחוז היילוג'יאנג.[35] בין היתר נבנה מרכז ענק למבודדי קורונה שהיה יכול להכיל כפרים שלמים.[36][37] בהמשך ינואר התגלו נדבקים גם ברובע דקסינג שבביג'ינג.[38] בפברואר חלה ירידה בכמות נדבקים.[39] ביוני נאבקו הסינים בהתפרצות בגואנגדונג.[40]
ב-20 ביולי, דווח על מספר המקרים היומי הגבוה ביותר מאז ינואר, עם 65 מאובחנים חדשים, בהשוואה ל-31 יום קודם לכן. הפעם האחרונה שבה נרשם מספר גבוה יותר הייתה ב-30 בינואר, עם 92 מקרים חדשים. ההתפרצות מוקדה במחוז יונאן שבדרום-מערב המדינה.[41] עם הזמן, אותרו נדבקים במחוזות נוספים,[42] ובין היתר בערים ווהאן ובייג'ינג.[43] ב-23 באוגוסט דווח על 21 מאומתים מיובאים ממדינות אחרות, ואפס נדבקים סימפטומטיים – לראשונה מאז אמצע חודש יולי.[44] בוצעו צעדי תגובה. כך באוקטובר הוטל סגר במונגוליה הפנימית.[45]
יותר מ-700 מקרים של הדבקה מקומית זוהו בסין מאז אמצע אוקטובר, והם אותרו ב-19 מ-31 המחוזות של המדינה.[46] המדיניות הקשיחה נמשכה בשלהי 2021,[47][48][49] במסגרתה שאפה סין לשמור על אפס הדבקה בקהילה. כך, הוטלו סגרים מקומיים, בוצעו בדיקות המוניות וכדומה במטרה להגיע לאפס נדבקים.[50]
ב-21 בדצמבר 2021, הגיע מספר הנדבקים בסין לשיא של 21 חודשים עם 155 נדבקים בעלי תסמינים. זאת על רקע התפרצות בעיר שיאן, בה הוטל סגר נוקשה.[51] לקראת משחקי החורף האולימפיים, נקבע שמי שירכוש בבייג'ינג תרופות להורדת חום, שיכוך כאבים או הקלה בשיעול יקבל התראה בנייד שעליו להיבדק או להיכנס לבידוד.[52]
במרץ 2022, התמודדה סין עם ההתפרצות הקורונה החמורה ביותר מאז 2020. בשנזן ובצ'אנגצ'ון הוטלו סגרים. בשנגחאי עברו בתי הספר ללמידה מרחוק ותושביה התבקשו לא לעזוב אותה אלא במקרים חיוניים.[53] לחלק מתושבי קנגג'ואו(אנ'), עיר של 7.3 מיליון בני אדם דרומית לבייג'ינג, נאמר גם הם להישאר בבית.[54] ב-23 במרץ יושמו נעילות בערים טאנגשאן ושניאנג.[55] בסוף החודש, שאנגחאי נכנסה לסגר מדורג: החלק המזרחי הושבת ל-5 ימים, ואז החלק המערבי שלה.[56] סין שיגרה לשנגחאי יחידות של הצבא ואלפי עובדי בריאות כדי לקיים בדיקות קורונה ל-26 מיליון תושבי העיר.[57] בתחילת אפריל 2022, העיר באיצ'נג שבמונגוליה הפנימית הוכנסה לסגר.[58] הסגר בשנגחאי הורחב לכל שטח העיר, המאוכלסת ביותר בסין.[59]
ב-11 באפריל, הודיעה שנגחאי על הקלות מסוימות במסגרתן 7,565 אזורים בעיר התירו תנועה של תושבים בתוך השכונות (אך לא יציאה מהן), וזאת אחרי שלא נרשם באזורים אלו מקרה חיובי של קורונה במשך שבועיים. עם זאת 7,624 אזורים אחרים היו עדיין תחת סגר מוחלט ו-2,460 אזורים נוספים תחת הגבלות אחרות.[60] הוערך כי כ-45 ערים ברחבי סין היו כעת תחת סגר חלקי או מלא, ובהן גרו 26.4% מכלל תושבי סין.[61] בבייג'ינג הבירה הוחלט לבדוק את רוב התושבים בניסיון למנוע סגר.[62] הוטלו גם צעדי ריחוק חברתי.[63] באמצע מאי, הציגה שנגחאי תוכנית לסיום הסגר בעיר.[64][65]
ב-25 ביוני, שאנגחאי הכריזה על "ניצחון" המגפה ובייג'ינג הכריזה על פתיחה מחדש של בתי ספר יסודיים ותיכוניים בעקבות ירידה במספר המאומתים.[66] בסוף יולי סין המשיכה עם המדיניות המחמירה וכך הוטלו מגבלות ברובע בעיר ווהאן.[67] בשבועות שלאחר מכן המשיך הממשל להורות על בדיקות המוניות וסגרים בערים ברחבי סין, מסניה באי הטרופי האינאן ועד דרום מערב צ'נגדו, אזור שינג'יאנג בצפון מערב ועד לעיר הנמל דאליין שבצפון.[68][69] נשיא הרפובליקה העממית של סין שי ג'ינפינג אותת כי לא תהיה הקלה במדיניות המחמירה. על תושבים באזורים שונים חלו כללים שונים, תלוי אם הם נמצאים באזור סיכון נמוך, בינוני או גבוה.[70][71] בתחילת נובמבר, פרסם הממשל רשימה של 20 שינויים מקילים בניהול הסגרים והמעקב אחר נדבקים, ובערים מסוימות נערכו פיילוטים מקילים עוד יותר.[72] במקביל כמות הנדבקים המדווחים עלתה לשיא. בדצמבר נמשכו ההקלות,[73] ולפי ההנחיות החדשות, חולים עם סימפטומים קלים היו יכולים לעבור בידוד ביתי.[74] לאור צימצום השימוש בבדיקות, עלה הקושי לנטר את ההדבקה המתרחבת.[75] לפי הערכות, היה מדובר במיליוני נדבקים.[76][77] סין החליטה להפסיק לפרסם נתוני הדבקות יומיים ב-25 בדצמבר 2022.[78] דווח על עומסים במערכת הבריאות.[79][80] רבים נדבקו.[81]
ב-15 מרץ 2023, הממשל הסיני החל לאשר כניסת תיירי חוץ, כאשר שערי המדינה נסגרו שלוש שנים קודם, ב-28 במרץ 2020.[82]
בחודשים הראשונים של המחלה חוקרים מסין היו בין המובילים במחקר סביב הנגיף ופרסמו מספר מחקרים בכתבי עת בינלאומיים, גם כשמסקנות המחקרים האלו לא לגמרי תאמו את ההסברים של השלטון. ב-13 באפריל הנחתה סין את האוניברסיטאות המקומיות לא לפרסם מחקרים באופן עצמאי, והכריזה שכדי שמחקר חדש יפורסם לציבור הוא חייב קודם לכן לקבל אישור של ממשלת סין.[83]
נכון ל-15 בספטמבר 2020:
שיעור התמותה[89] מהמגפה במחוז חוביי בו פרצה המגפה לראשונה: נכון ל-11 בפברואר שיעור התמותה במחוז חוביי היה בערך 970 ל-31,700 (כ-3 אחוזים).
נכון ל-1 במארס עלה שיעור התמותה בחוביי לכ 4.2 אחוזים (כ-2,800 מתוך כ-67,000), בסין כולה ל-3.6 אחוזים ובעולם כ-3.4 אחוזים. עם זאת, שיעורי התמותה במחוזות אחרים בסין היו נמוכים בהרבה (פחות מאחוז). ב-18 במרץ היה שיעור התמותה המצטברת בעיר ווהאן 5 אחוזים, במחוז חוביי 4.6 אחוזים, בסין כולה 4 אחוזים, ובמחוזות אחרים בסין 0.8 אחוזים. באותו יום היה שיעור התמותה המצטברת בעולם 4 אחוזים.
לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.
הצגה או עריכה של נתוני תרשים גולמיים.
לפי מחקר של המרכז הסיני לבקרת מחלות ומניעתן, קרוב לחצי מיליון תושבי ווהאן נדבקו בקורונה. כמעט 4.5% מתושבי העיר פיתחו נוגדנים לנגיף. בערים אחרות במחוז חוביי, נמצא כי 0.44% מהתושבים פיתחו נוגדים נגד הנגיף. מחוץ למחוז, המספרים נמוכים עוד יותר ורק בשני אנשים נמצאו נוגדים בקרב למעלה מ-12 אלף תושבים שנבדקו.
בחודשי המגפה הראשונים, תושבים רבים שסבלו מחום גבוה הציפו את בתי החולים בווהאן. אלא שבעקבות חוסר בכוח אדם, בדיקות ומשאבים רפואיים, נאמר לרבים מהם לשוב הביתה ולהיכנס לבידוד באופן עצמאי. חלקם בסופו של דבר הדביקו בני משפחה אחרים, וחלק אף מתו בבית מבלי שנרשמו בכלל במניין הקורבנות הרשמי של המגפה.[90]
ב־31 בדצמבר 2019 דיווחה לראשונה נציגות ארגון הבריאות העולמי בסין על וירוס מסתורי חדש שפרץ בעיר ווהאן. ב-3 בינואר כבר דווח על 44 מקרי הידבקות, 11 במצב קשה מאוד. ב-5 בינואר פרסם ארגון הבריאות הודעה מדאיגה בנושא. ארגון הבריאות העולמי הכריז על התפרצות כמצב חירום של בריאות הציבור בעל חשש בינלאומי ב-31 בינואר. מדינות סגרו את הגבולות עם סין, מנעו טיסות, חייבו את השבים בבידוד או פינו את אזרחיהן משטחה.[20][91] חברות תעופה רבות ביטלו את טיסותיהן לסין.[92] כשהמגפה התפשטה, בוצעו צעדים דומים במדינות אחרות.
הצעדים הראשוניים שננקטו על ידי סין זכו לשבחים על ידי ארגון הבריאות העולמי וכמה ממשלות זרות. מנכ"ל הארגון, ד"ר טדרוס אדהנום גברייזוס, ציין שהוא מביע אמון במאמציה של סין להשתלט על המגפה וקרא לציבור להישאר רגוע. תגובתה של סין נראתה שקופה יותר מאשר בהתפרצות נגיף הסארס ב-2003, אז הואשמה הממשלה בהכחשה פומבית שהכשילה את מאמצי המניעה וההכלה. מאידך, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מתח ביקורת עזה על סין ועל ארגון הבריאות העולמי.
בהתייחס להחלטת הרשויות המרכזיות להחיל איסור תחבורה בווהאן, ציין הנציג של ארגון הבריאות העולמי גאודן גליאה שההחלטה מהווה "אינדיקציה חשובה מאוד למחויבות להכיל את המגפה במקום המרוכז ביותר שלה", וכינה אותה "חסרת תקדים בהיסטוריה של בריאות הציבור".[93] הארגון שלח את היועץ הבכיר, ברוס איילוורד, לסין במטרה ללמוד מקרוב על האירוע.
התנהלות הרשויות זכתה לשבחים גם מצד כמה מנהיגים זרים, בהם נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, שהודה ב-24 בינואר בחשבון הטוויטר שלו לנשיא סין שי ג'ינפינג בשם העם האמריקני וקבע כי "סין עובדת קשה מאוד על מנת להכיל את הנגיף. ארצות הברית מעריכה מאוד את המאמצים והשקיפות שלהם. טראמפ הצהיר ש"הכל יסתדר לטובה".[94]
עם זאת, גורמי שלטון מקומיים בווהאן ובמחוז חוביי התמודדו עם ביקורת, מתוך המדינה ומחוצה לה, בגין תקלות וחוסר היערכות בתחילת ההתפרצות. הטענות כללו חוסרים באספקה רפואית, חוסר שקיפות לעיתונות וצנזורה ברשתות החברתיות בשבועות הראשונים של ההתפרצות.[95] בהמשך, גם טראמפ החל לבקר את הסינים.[96]
ב-1 בינואר 2020 חקרה משטרת ווהאן שמונה תושבים בגין "הפצת מידע כוזב". המשטרה הבהירה מאוחר יותר שהנחקרים רק הוזהרו אך נמנעה ממתן עונשים כמו קנסות או מעצר. אחד מהנחקרים היה רופא בשם לי ונליאנג שהתריע בפני חבריו לשעבר מבית הספר לרפואה בקבוצת ה-WeChat על הימצאותו של נגיף הקורונה, זאת לאחר שבחן את הדו"ח הרפואי של מטופל עם תסמינים של המחלה. לי הוזהר על ידי המשטרה בשל הפצת הערכות שגויות והפרעה לסדר הציבורי והוא אולץ לחתום על כתב הודאה בטענות המשטרה. ב-7 בפברואר 2020 דווח כי לי נפטר לאחר שחלה במחלה בינואר 2020. מותו עורר זעם ברשת החברתית, שהורחבה למחאה להגברת חופש הביטוי במדינה. בעקבות האירועים "הוועדה לפיקוח הלאומי", הגוף שאמון לפעול נגד שחיתות בסין, יזמה חקירה בנושאים בהם היה מעורב לי.[97]
גורמי שלטון מקומיים בווהאן ובמחוז חוביי התמודדו עם ביקורת, מתוך המדינה ומחוצה לה, בגין תקלות וחוסר היערכות בתחילת ההתפרצות. הטענות כללו חוסרים באספקה רפואית, חוסר שקיפות לעיתונות וצנזורה ברשתות החברתיות בשבועות הראשונים של ההתפרצות.[95] גורמים מקומיים נוספים ספגו ביקורת על הסתרת עדויות שאישרו כבר בראשית ינואר את העובדה שהמחלה מועברת מאדם לאדם. ביקורת הופנתה גם כלפי מושל חוביי, וואנג שיאודונג, לאחר שטען במסיבת עיתונאים כי 10.8 מיליארד מסכות פנים מיוצרות מדי שנה במחוז, כאשר המספר המדויק הוא 1.8 מיליון.[98][99]
ב-14 בינואר 2020 משטרת ווהאן עיכבה מספר כתבי תקשורת מהונג קונג במשך יותר משעה לאחר שניהלו ראיונות עם חולים בבית החולים ג'ינינטן של ווהאן. לפי הדיווחים המשטרה לקחה את הכתבים לתחנת משטרה, שם בדקה את מסמכי נסיעתם וחפציהם, ואז ביקשה מהם למחוק קטעי וידאו שצולמו בבית החולים לפני ששחררה אותם.[100]
כבר בסוף חודש ינואר היו שטענו כי מספר הנדבקים בפועל בסין גדול בהרבה מהמספר עליו היא מדווחת.[101][102] כלי תקשורת בטאיוואן העריכו שמספר הנדבקים בפועל גדול בהרבה, לאחר שלטענתם כלי תקשורת סינים פרסמו בטעות פרסום על פיו כמות החולים והקורבנות של המחלה גבוהה בערך פי 50, והפרסום הורד לאחר זמן קצר, לכאורה בהתאם להוראות צנזורה של ממשלת סין.[103] גורמים נוספים העלו טענה דומה,[104] ובהמשך גם המודיעין האמריקאי העריך בדיעבד שהנתונים שהגיעו מסין זויפו.[105]
באמצע אפריל התארגנה תביעה בינלאומית בהשתתפות אלפי תובעים מעשרות מדינות, התובעת את ממשלת סין על אחריותה לעוצמת המגפה העולמית, בעקבות הפעלתה של מדיניות הסתרת מידע ומניעה מצוותים רפואיים ממדינות אחרות לבחון את המגפה עוד בשלביה המוקדמים. מצב זה אילץ את המדינות להיערך לקראת המגפה על סמך המידע המוטעה כביכול שהגיע מסין, ופגע לכאורה ביכולתן להתכונן כראוי.[106]
בתחילת מאי, פורסם דוח משותף של 5 סוכנויות מודיעין מערביות. סין הואשמה ב"טיוח הקורונה" בתחילת המגפה ותוארו טקטיקות הסתרה.[107] דו"ח מודיעין נוסף של המודיעין האמריקאי האשים את סין שבעודם מסתירים מפני המדינות האחרות את חומרת המגפה, אגרה סין ציוד רפואי וטשטשה זאת מבחינת נתוני סחר, כך שברגע שמדינות נוספות הבינו את חומרת המגפה נתקלו במחסור בציוד שסין כבר הספיקה לרכוש מבעוד מועד.[108]
בסוף ינואר החלו מספר עיתונאים ובלוגרים לתעד ממוקדי המגפה את המתרחש באופן אותנטי יחסית, מאורע שאינו נפוץ בסין. בשבועות שלאחר מכן חלקם נעלמו מעל גבי המרשתת, בפעולה שמיוחסת לצנזורה הסינית, כאשר במקביל תקשורת המתואמת עם השלטון החלה להפיץ ברשתות החברתיות דיווחים שהולמים יותר את הלך הרוח של השלטון. אחד התיעודים האותנטיים שנותרו, לפחות ברובם, זמינים באינטרנט, הוא בלוג של הסופרת המקומית פאנג פאנג, שתיעדה באופן יומיומי את המתרחש בעיר, באופן שכולל גם גאווה מקומית וגם ביקורת ותיאורים קשים של קורבנות מהמחלה, שחלקם סותרים את דיווחי השלטון. הבלוג שלה הגיע לחשיפה של מיליוני סינים, סיפק לסינית זווית שלא נחשפו אליה במקורות אחרים, והעסיק לא פעם את השיח בסין, בו נחלק הציבור בין כאלו שטענו שמדובר בסיקור שאיננו פטריוטי לבין כאלו שהעריכו את פאנג פאנג על הרצון להציג את האמת וראו בה גיבורה. בחודש מאי הודפס הספר בהוצאות ספרים במספר מדינות מערביות.[109] הבמאי האו וו תיעד בסרטו 76 ימים את הסגר בווהאן. הסרט פורסם במערב.[110][111]
ז'אנג ז'האן, הפיצה קטעי ווידאו קצרים שלה שהועלו ליוטיוב אשר כללו ראיונות עם תושבים, פרשנות ותיעודים של משרפה, תחנות רכבת, בתי חולים ומעבדת הווירוסים של ווהאן. בסוף 2020, היא נידונה למאסר של ארבע שנים.[112]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
