כרמיה (קיבוץ)
קיבוץ בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כַּרְמִיָּה הוא קיבוץ באזור הדרום בין אשקלון לרצועת עזה. הוא ממוקם כארבעה קילומטרים צפונית לרצועת עזה וכשני קילומטרים מערבית לכביש 4. הקיבוץ נקרא על שם הכרמים המצויים בסביבת היישוב בנוסף לעברות הצליל של הכפר הערבי הסמוך ח'ירביה.
 | |
| מדינה |  ישראל |
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | חוף אשקלון |
| גובה ממוצע[1] | 29 מטר |
| תאריך ייסוד | 1950 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 656 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.8% בשנה |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
8 מתוך 10 |
הקיבוץ נוסד ב-21 באפריל 1950, על אדמות הכפר הערבי הנטוש הרביא (נכתב גם חירביה או הירביה) והוקם על ידי גרעין נח"ל של השומר הצעיר מתוניס ומצרפת, זאת לאחר שקיבלו הכשרה מזורזת בקיבוץ בית זרע.[3] הנקודה הוקמה סביב בניין בית הספר שנבנה כנראה על ידי הבריטים כמה שנים קודם לכן עבור ילדי הכפר הערבי הירביא, אשר נהרס במלחמת העצמאות ולאחריה, ונמצא על גבעה קרובה צפונית-מזרחית לקיבוץ.
בשנים הראשונות סבל הקיבוץ ממסתננים שהגיעו מרצועת עזה שעסקו בעיקר בגניבות, ולאחר מכן, במסגרת הפדאיון, גם במעשי טרור.[4] בשנים אלו נקבע הקיבוץ, על ידי הסוכנות היהודית כמשק מטעים, אשר ברובם מלבד הפרדס לא התאימו לאדמות ולאקלים ונכשלו. היום הקיבוץ שייך למועצה אזורית חוף אשקלון.
בשנת 1952 פרץ מאבק פוליטי קשה בתוך מפ"ם, חברים רבים נהו אחרי משה סנה שייצג במפ"ם רעיונות אנטי-ציוניים. 22 חברים שהזדהו עם סנה, הוצאו אז מהקיבוץ לא לפני שפתחו בשביתת רעב והביאו את הקיבוץ למשבר. ב-1954 הגיע הגרעין הישראלי "גדיש" לחיזוק הקיבוץ, ואחר כך הגיעו כמה גרעינים מארגנטינה, ממרוקו ומישראל, כולם יוצאי תנועת הנוער השומר הצעיר. כמו כן הצטרפו לקיבוץ לא מעט בודדים. עם השנים, המשק החקלאי התבסס על רפת, שהיא מהמצטיינות בארץ עד היום, על לול הטלה שנסגר מחוסר כדאיות, ועל גידולי שדה מגוונים ופרדס.[4]
בשנת 1972 הוקם בקיבוץ מפעל "שמיכות כרמיה", שעיבד סיבים לצרכים שונים והתפרסם בארץ בעיקר בשמיכות האיכות שלו.[4]
בשנות השמונים פגע משבר הקיבוצים גם בקיבוץ כרמיה. המפעל שלא יכול היה להתפתח, לאחר שהבנקים לא איפשרו לו זאת - נמכר. חלק גדול מהפרדס נעקר בגלל הקיצוצים במים. וגידולי השדה התאחדו עם ענפים חקלאים מהקיבוצים שבסביבה ומתמודדים עד היום בקיצוצי המים ובמאבקי השוק הישראלי.[4]
בשנות התשעים המאוחרות עבר הקיבוץ תהליך מסודר של הפרטה. תהליך זה עדיין לא הסתיים. בשנת 2002 נחנך במקום "בית הבנים", להנצחת 6 החברים-בנים שנפלו במלחמות ישראל.[4]
לאחר פינוי רצועת עזה במסגרת תוכנית ההתנתקות הוקמה בקיבוץ שכונה עבור המפונים.
לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות סבל עדיין (2007) הקיבוץ מירי רקטות קסאם, כאשר למעשה לא היו לו כל אמצעי מיגון מתאימים. ב-3 בפברואר 2006 פגעה רקטת קסאם ישירות בקרווילה, וכתוצאה מכך נפצעו ארבעה אנשים, בהם תינוק שנפצע בינוני-קשה בראשו.[5]
ילדי הקיבוץ מתחנכים בקיבוץ יד מרדכי, בבית הספר היסודי "חופים" ובתיכון "מוסד שקמה".[4]
ליד היישוב ישנה שמורת טבע הנקראת "שמורת כרמיה".[4] הקיבוץ שוכן בגובה של כ-25 מטרים מעל פני הים ובמרחק כ-2 ק"מ מחופו. כקילומטר דרומית לקיבוץ עובר נחל שקמה.
קיבוץ כרמיה מתאפיין בכמה ענפי משק עיקריים. הענף העיקרי הוא רפת אשר מהמובילות בארץ עד היום. לולים לבשר, גידולי שדה רבים ופרדס. ישנה גם פינת חי בקיבוץ אך היא ללא מטרת רווח.
קיבוץ כרמיה, מ.א חוף אשקלון
רפת קיבוץ כרמיה
חזית אולם ספורט בתכנון אדריכל מנחם באר
חזית חדר האוכל
- אתר קיבוץ כרמיה
- תולדות כרמיה באתר מיזם הנגב המערבי והגליל
- קיבוץ כרמיה - סיפור מקומי, ארכיון קהילתי מבוסס תמונות, מסמכים וזכרונות
- משה סלוצקי, לתולדות כרמיה - סקירה גיאוגרפית-היסטורית, על המשמר, 6 בדצמבר 1965
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בחדר האוכל ובאולם הספורט בקיבוץ כרמיה, 30 באוגוסט 2017
- כרמיה, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
כרמיה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
