יפתח הגלעדי
דמות מקראית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
יפתח הַגִּלְעָדִי לפי המקרא, היה השופט השמיני ששפט את ישראל בתקופת השופטים[1]. סיפור קורותיו מתואר בספר שופטים, פרקים יא–יב. יפתח, המתואר כ”גיבור חיל”, שפט את ישראל שש שנים, ולחם והביס את בני עמון. לפני ניצחונו נדר יפתח נדר לאלוהים ובו התחייב כי אם ינצח, יעלה לעולה את היוצא לקראתו, ולאחר שלצערו הייתה זו בתו היחידה, שיצאה לקראתו בשירים ובמחולות, הקריב אותה לעולה.
לידה | הגלעד | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
מדינה | בני ישראל | ||||||
| |||||||
יפתח שפט אחרי יאיר הגלעדי, ואחריו שפט אבצן מבית לחם. בספרו קדמוניות היהודים מציין יוסף בן מתתיהו כי יפתח נקבר בעיר מצפה (אם כי בספר שופטים לא נזכר מקום קבורתו המדויק).
חז"ל מגנים את יפתח, שפעל לדעתם בקיצוניות רבה וללא מחשבה, ובכך המיט אסון על עצמו, על בתו ועל רבבות אחרים מבני אפרים שנהרגו על ידיו.
הסיפור משמש כהפטרה של פרשת חוקת, בו נותן יפתח סקירה היסטורית, הכוללת גם את המלחמה נגד סיחון מלך האמורי ועוג מלך הבשן המתוארת בפרשת חוקת.