Loading AI tools
רופא מומחה ברפואה פנימית, בראומטולוגיה, באימונולוגיה קלינית ואלרגיה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב נפרסטק (נולד ב-27 בספטמבר 1948) הוא רופא מומחה ברפואה פנימית, בראומטולוגיה, באימונולוגיה קלינית ואלרגיה. עמד בראש האגף הפנימי במרכז הרפואי הדסה. משמש כפרופסור מן המניין בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית.
 | |
| לידה | 27 בספטמבר 1948 (בן 76) |
|---|---|
| לימודי רפואה | הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית |
| התמחות | רפואה פנימית, ראומטולוגיה, אימונולוגיה קלינית ואלרגיה |
| תואר | פרופסור מן המניין |
| תפקידים | משנה למנכ"ל הדסה למחקר ואקדמיה |
| מחלקות ובתי חולים | עמד בראש האגף הפנימי במרכז הרפואי הדסה |
| פרסים והוקרה | פרס טבע למחקר רפואי; פרס סמואל ופאולה אלקלס |
במלחמת יום כיפור שימש רופא גדודי ב"כוח עמוס" בחטיבה 7 שהשתתף בהבקעה במובלעת הסורית ובכיבוש מזרעת בית ג'אן.[1] שימש מפקד פלוגה במילואים ובהמשך כרמ"ט אגד לוגיסטי אוגדתי באוגדת שריון ובתפקידי פיקוד ומטה בדרגת סגן אלוף.
נפרסטק סיים לימודי רפואה בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בשנת 1972. בהמשך התמחה ברפואה פנימית, ראומטולוגיה ואימונולוגיה קלינית ואלרגיה. השתלם כעמית מחקר במכון ויצמן למדע ברחובות, ובאוניברסיטת Tufts בבוסטון.
שימש פרופסור אורח ב-NIH - מכוני הבריאות הלאומיים בבתסדה מרילנד, באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה ובמכון ויצמן למדע ברחובות.
הקים את האגף הפנימי בבית החולים הדסה ועמד בראשו בשנים 2000–2013. האגף הוא מבנה ארגוני ייחודי בארץ המאחד את כל מחלקות האשפוז הפנימיות עם מקצועות העל הפנימיים תחת קורת גג ניהולית אחת. 30 מתלמידיו של נפרסטק משמשים היום כמנהלי מחלקות ויחידות בישראל ומחוצה לה.
משנת 1988 עמד בראש הקתדרה על שם לייפרמן לאוסטאופורוזיס וארתריטיס.
בין השנים 1996–2000 עמד בראש ועדת ההוראה של הפקולטה לרפואה בירושלים. בתפקידו זה חיבר את מסמך "הבטחת תלמידי הרפואה", הבטחה הנישאת מאז מדי שנה על ידי תלמידי הרפואה בפקולטה במסגרת טקס "החלוק הלבן" בכניסתם ללימודים הקליניים.
בשנים 2013–2014 שימש משנה למנכ"ל הדסה למחקר ואקדמיה.[2]
עומד בראש ועדת הלסינקי הלאומית לטיפול תאִי ובראש ועדת ההלסינקי הלאומית לטיפול גנִי. ביחד עם חברי הוועדות יצר את הכללים המקצועיים והאתיים לניהול ניסויים קליניים בתרפיות מתקדמות בישראל.
משנת 2014 עומד בראש תוכנית תואר שני למנהל מערכות בריאות במכללת רמת-גן.
בשנת 2015 הקים ביחד עם פרופסור גבי ברבש את חברת קונסיליום לייעוץ רפואי.
משנת 2019 משמש המנהל המדעי של מכון המחקר של קופת חולים מאוחדת, העוסק ברפואה אישית ובמחקר המבוסס על ביג דאטה.
גר בתל אביב-יפו, נשוי לאלה נפרסטק, פרופסור להמטולוגיה.
בשנת 1979 השתתף במשלחת הסיוע הישראלית הראשונה לסיוע לפליטי קמבודיה במחנה הפליטים ב-סא קאאו בתאילנד. ב-2004 שימש שליח משרד החוץ ויועץ לממשלת גיאנה הבריטית להקמת מחלקות פנימיות ותפעולן. שימש כחבר בוועדות סל הבריאות של משרד הבריאות.
בשנת 1979, ביחד עם ד"ר אלה נפרסטק, ביצע בהדסה את השתלת מח עצם הראשונה בארץ.[3]
עמד בראש קבוצת מחקר העוסקת בחקר מחלות אוטואימוניות, תוך מתן דגש על Bench to bedside research וניסיון מתמשך לתרגם את תוצאות המחקר לכיוונים יישומיים בחולים עם מחלות אוטואימוניות, כגון זאבת אדמנתית מערכתית, ודלקת מפרקים ראומטואידית. קבוצת המחקר בראשו פרסמה למעלה מ-130 פרסומים, שזכו ללמעלה מ-5000 ציטוטים בספרות המדעית.[4]
במימון קרן הורוביץ' הקים מיזם להקמת רשומה לאומית לחולי לופוס, SLERI ISRAEL, המאחדת את המידע על חולי הלופוס בכל המרכזים הרפואיים בארץ כבסיס למחקר להבנת המחלה.
על בסיס עבודת המחקר שלו רשם 16 פטנטים בתחומי הטיפולים הרפואיים.[5]
נפרסטק הקים ושימש כמדען הראשי בכמה חברות הזנק, כגון ורטו מדיקל (Verto Medical), ופרוטאב (Therapeutic Protab), לפיתוח טיפולים חדשניים לזאבת אדמנתית מערכתית, דלקת מפרקים שגרונתית ומחלת מעי דלקתית.[6] ביחד עם ד"ר רפי הופשטיין הקים ושימש כחבר בוועדה המדעית של הדסית, Hadassit Bio Holding ltd - חברה בורסאית שאיגדה חברות ביו-הייטק של בית החולים הדסה. מודל ייחודי שבו חברת tech transfer של בית חולים מגייסת כסף בבורסה.[7] המודל שימש מקור לחיקוי למרכזים רפואיים אקדמיים אחרים בעולם.[8][9]
נפרסטק יזם והקים בהדסה את (clinical research center (CRC לקידום מחקרים קליניים בפאזה ראשונה.
בשנת 2012 עמד בראש כנס ים המלח של המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות על רפואה מותאמת אישית.[10]
בשנת 1993 קיבל את פרס טבע למחקר רפואי. בשנת 2011 קיבל את פרס סמואל ופאולה אלקלס על מצוינות במחקר רפואי.[11]
יעקב נפרסטק, ההצלחות של הדסה, באתר הארץ, 17 במרץ 2014Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
