יונאן

יוּנַּאן (מחוז)
云南
	אתר המורשת העולמית של טרסות אורז ביואניאנג
מדינה	הרפובליקה העממית של סין
מושל	Wang Yubo
נציבויות במחוז	16
בירת המחוז	קוּנְמִינְג
שטח	394,000 קמ"ר (דירוג: 8)
‑ הנקודה הגבוהה	קאוואגארבו (6,740 מטרים)
אוכלוסייה	‏
‑ במחוז	47,209,277 (דירוג: 12, 2020)
‑ צפיפות	120 נפש לקמ"ר (דירוג: 24, 2020)
קואורדינטות	25°02′58″N 102°42′32″E
אזור זמן	UTC +8
	http://www.yn.gov.cn/
	מפת מיקום; מפה מפורטת; לחצו כדי להקטין חזרה (למפת יונאן רגילה) קונמינג סצ'ואן צ'ו. גוויג'ואו גואנגשי וייטנאם לאוס מיאנמר טיבט יונאן

יוּנַּאן (בכתב סיני: 云南, בפין-יין: Yúnnán ‏- IPA: ‏[y̌nnǎn]^ⓘ‏^Ⓘ‏ מילולית "מדרום לעננים") הוא מחוז הררי בקצה הדרום-מערבי של הרפובליקה העממית של סין. שטחו כ-394,100 קמ"ר, אוכלוסייתו מונה כ-45.9 מיליון נפש ובירתו היא קוּנְמִינְג.

אין לבלבל ערך זה עם הערך "חונאן".

עובדות מהירות מדינה, מושל ...

סגירה

המחוז מגוון מאוד מבחינה גאוגרפית והמגוון ביותר בסין מבחינה דמוגרפית. בדרום ובמערב גובל המחוז במדינות וייטנאם, לאוס ומיאנמר. הדבר ניכר הן באקלים והן בתרבות באזורים אלה, וצפון מערב המחוז מהווה את האזורים המוגנים בשלושת הנהרות המקבילים ביונאן במעמד אתר מורשת עולמית.

חבל שִׂישְׁוַאנְגְבַּאנַּה בדרומו של המחוז נמצא בתוך חוג הסרטן. הוא טרופי ומזכיר את דרום מזרח אסיה, הקבוצה האתנית הדומיננטית בו היא הדאי, ממשפחת העמים התאילנדים והללאוטים.

לעומתו, צפון-מערב המחוז גובל במחוז טיבט והדבר משתקף אף הוא הן באקלים והן בתרבות. זהו אזור הררי. הפסגה הגבוהה בו, קאווֵגאבּו (או מֵייְלִי שְׂוֵ'ה-שַׁאן 梅里雪山/Méilĭ xuěshān בסינית) שבאזור דֶצֶ'ן מתנשאת לגובה כ-6740 מטר. באזור טיבטים רבים וכן מיעוטים אחרים, כגון יִי הקרובים לטיבטים.

בין לבין, המחוז מתהדר גם במגוון הגדול ביותר של חי וצומח בסין, עם צמחי בר של אזורים טרופיים, סובטרופיים, ממוזגים וקרים. מתוך 30,000 מיני צומח בסין, ניתן למצוא 18,000 זנים ביונאן. זהו גם מחוז עשיר בגופי מים ובמשקעים, ובין היתר זורמים דרכו נהרות המקונג והיאנגדזה. המחוז גם עשיר במחצבים שונים, מתכות שונות, דלקים ועוד.

מבחינה אתנית, זהו המחוז המגוון ביותר בסין, עם 26 קבוצות אתניות שונות, מתוך ה-56 המוכרות על ידי הממשל. למעשה, מוגדרים שמונה אזורים במחוז כ"נפות אוטונומיות" של מיעוט כלשהו. בני ההאן (קבוצת הרוב בסין) מהווים 67% מהאוכלוסייה, והיתר משתייכים לקבוצות הבאות: יי וטיבטים בחבל דיצ'ינג בצפון מערב; באי בחבל דאלי במערב; דאי בחבל שׂישוואנגבאנה בדרום ובחבל דֶחוֹנְג במערב; האני (או "אַחַה") בּלַאנְג וגִ'י-נְווֹ גם הם בשׂיוואנגבאנה; אַצַ'אנְג, גִ'ינְגְפּוֹ ודֶאַנְג גם הם בחבל דחונג; נאסי (או "נאחי"), מוסואו ופּוּמִי בחבל לִיגְ'יַאנְג; וַה, לַאהוּ ונוּ לאורך המקונג; לִיסוּ בחבל נוּגְ'יַאנג בצפון מערב; קבוצות אתניות נוספות, לאו דווקא ייחודיות ליונאן, הן חְווֵי (סינים מוסלמים), מְיַאו (או "הְמונְג"), גְ'וַאנְג, בּויִי, יַאו, ועוד. במסגרת המאמצים לשמר את מורשתן של הקבוצות האתניות, הוכרז חלק מהשטח שבו מתגוררים בני ההאני כאתר מורשת עולמית בשם הנוף התרבותי של טרסות האורז בחונגחה האני.

יונאן הייתה בשנות השלושים אחד המחוזות הנחשלים ביותר בסין וככזאת הייתה היעד של הצעתו של יעקב ברגלס מ-1939, ליישב מאה אלף פליטים יהודיים. מאידך גיסא, כמקור האספקה היחיד של הממשל הסיני במלחמת סין–יפן השנייה 1937-1945 בדרך בורמה שנסללה מבורמה לקונמינג, היוותה יונאן את צינור החמצן לצייאנג קאישק להמשך הלחימה, והחל מ-1943 טיסות האספקה של הבריטים ובני בריתם, מהודו לקונמינג, דרך ה"האמפ", הפכו את העיר קונמינג ויונאן כולה למקום אסטרטגי חשוב לקיום סין, וגרמו לתנופת פיתוח משמעותית לעיר ולמחוז.

החל משנת 1983 החל גידול בייצור פרחי הנוי, ויונאן הפכה ליצרנית פרחי הנוי הגדולה בעולם, המייצרת את מרבית צריכת הפרחים של סין, שהיא צרכנית הפרחים הגדולה בעולם.

לקראת סוף המילניום התפתחה ביונאן גם תעשיית תיירות ענפה בעידוד ממשלתי, כשהערים קונמינג, דאלי, ליג'יאנג, זונדיאנג (שנגרילה) ואזור לוגו-חו, הפכו ליעדי תיירות פנים וחוץ מובילים ונבנו שדות תעופה וכבישים רבים לעודד תעשייה זאת.

בסלעים של מחוז יונאן התגלה בשנת 2013 הדג אנטלוגנאתוס, שהוא הסוג הקדום ביותר של חולייתנים לסתניים^[1].

במחוז נבנה סכר באיחטאן, התחנה ההידרואלקטרית השנייה בגודלה בעולם והסכר הרביעי בגודלו בעולם מבחינת נפח.

אגם ארהאי ליד דאלי	בריכות בַּאי שְװֵי טַאי צפונית לליג'יאנג	הרים מושלגים בחבל דיצ'ינג
יום השוק בשאפינג, ליד אגם ארהאי	ליג'יאנג